ורצ'לי
עיר וקומונה באיטליה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ורצ'לי (באיטלקית Vercelli), היא עיר לא גדולה וקומונה בחלק המערבי של צפון איטליה. מספר תושביה היה 45,635, נכון לתאריך 1 בינואר 2024[1]. העיר מכונה גם "בירת האורז של אירופה"[2].
 סמל העיר ורצ'לי | |
 | |
| פיאצה קאבור | |
| מדינה |
 איטליה |
|---|---|
| מחוז |
 פיימונטה |
| נפה | ורצ'לי (נפה) |
| ראש העיר | Corsaro Andrea |
| רשות מחוקקת | עירייה |
| העיר הגדולה | טורינו |
| עיר אם | טורינו |
| שפה רשמית | איטלקית |
| שטח | 79.77 קמ"ר |
| גובה | 130 מטרים |
| דת | נוצרים קתולים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 45,635 (2024) |
| ‑ צפיפות | 572.1 נפש לקמ"ר (2024) |
| קואורדינטות | 45°19′24″N 8°25′10″E |
| אזור זמן | UTC+1 |
| Città di Vercelli, www.comune.vercelli.it | |
מקור השם
מקור שמה של העיר אינו ברור, ולוט בערפל. בימיי רומא העתיקה נקרא המקום ורצ'לאה (Vercellae)[3], שם הדומה בצלילו לשמו הנוכחי "ורצ'לי". קיימות תאוריות שונות לגבי שמה של העיר, אך לא נמצאו מקורות היסטוריים אמינים מעוגנים במסמכים, המסבירים את מקורו.
גאוגרפיה ואקלים
סכם
פרספקטיבה
גאוגרפיה:
ורצ'לי ממוקמת באיטליה הצפונית, במחוז פיימונטה והיא בעצמה עיר נפה. העיר נמצאת צפונית לנהר הפו, ובנויה בעמק על גדת נהר סזיה (אנ') (Sesia) הזורם דרך העיר, והוא אחד הנהרות המזינים את נהר הפו[4]. העיר נמצאת בגובה של 130 מטרים מעל פני הים. הימצאותה באגן הניקוז של הפו הופך אותה למקום מרכזי, שסביבו שטחי גידול אורז רבים. העיר מצויה כ-80 קילומטר מזרחית לטורינו בירת המחוז, וכ-84 ק"מ בכיוון כללי מערב ממילאנו, העיר הגדולה בצפון, והבירה הכלכלית של איטליה. המרחק עד האגם הקרוב מאג'ורה הוא כ-60 ק"מ, וכ-120 ק"מ עד הים הליגורי, המצוי דרומית לורצ'לי.
אקלים:
תקופות הקיץ בורצ'לי חמות והחורפים קרים. התקופה הקרה נמשכת מאמצע חודש נובמבר ועד סוף פברואר[5]. החודש החם בשנה הוא יולי, במהלכו מגיעות מעלות החום הממוצעות בימים עד ל-29 צלזיוס, ובלילות הממוצע יורד לתשע עשרה מעלות. בממוצע, אין חודשים עם ללא משקעים. החודש הגשום ביותר הוא מאי ובו כמות הגשם מסתכמת ב־84.3 מ"מ. המשקעים המועטים ביותר יורדים בינואר, 31.1 מ"מ בלבד. כמות השלג השנתית מסתכמת בלפחות 25 מ"מ, ויורדת בחודשים דצמבר-ינואר. מעטים הימים בהם יורד שלג בלבד, ביתר הימים בתקופה זו יורדים גשם ושלג חליפות, או שיורדים באותו היום בפרקי זמן נפרדים[5]. התקופה הלחה בעיר נמשכת מראשית יוני ועד לסוף חודש אוגוסט.
.svg)
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
העיר נוסדה על ידי שבט הקלטי ליביצ'י (Libicii/Libici), בערך במאה ה-6 לפני הספירה[6]. הליביצ' חיו באזור שמדרום להרי האלפים שבזמנו השתייך לגאליה. השבט הוזכר לראשונה על ידי ההיסטוריון היווני פוליביוס (Polybius), ומאוחר יותר על יד ההיסטוריון הרומאי פליניאוס, שמסר גם נתונים על מקום ההתיישבות[7]. המצביא והקונסול הרומאי גאיוס מריוס נלחם באזור ורצ'לי בשבט הליביצ'י ובאחרים, ב-31 ביולי 101 לפנה"ס. קרב זה ידוע בשם "הקרב בורצ'לי"[8]. העיר פרחה תחת רומא הרפובליקנית, ומאוחר יותר גם בתקופת רומא הקיסרית. חלק מפריחתה נבע מהיותה ממוקמת על ויה פרנקיגנה (Via Francigena), דרך סחר שהובילה לרומא וממנה. במאה החמישית פסקה פריחת העיר, עם פלישת הוויזיגותים ב-401. ב-451 לספירה נכבש האזור על ידי אטילה ההוני[6]. במאות ה-11 ועד וכולל המאה ה-13 נשלטה העיר על ידי בישופים מטעם הכנסייה הנוצרית. ב-3 בינואר 1117, גרמה רעידת אדמה חזקה באזור עמק הפו בעוצמה משוערת של 6.5 בסולם ריכטר, להרס נרחב בעיר[9]. ב-1168 הפכה ורצ'לי לחלק מהליגה הלומברדית. במאה ה-13 החלה שוב תקופה של פריחה בעיר, והאוניברסיטה הראשונה באזור נוסדה בה, גם צמיתים בעיר שוחררו[10]. במאה ה-18 העיר והאזור היו תחת שלטונה של בית סבויה[11]. ב-1861 העיר אוחדת לתוך ממלכת איטליה המאוחדת שייסד המלך ויטוריו אמנואלה השני. במלחמת העולם ה-2 הוקם מחנה שבויים באצטדיון העירוני.
טבח השבויים במוסד הפסיכיאטירי
האירוע היה בתקופה סמוכה לתום מלחמת העולם ה-2, ב־12 במאי 1945. מבצעי הטבח היו פרטיזנים איטלקים שהשתייכו לגדוד 182 של חיל הרגלים המשוריין-"חטיבת גריבאלדי". כ-70 חיילים שבויים מצבא הרפובליקה הסוציאליסטית הפשיסטית האיטלקית (צבאו של השליט בניטו מוסוליני), נלקחו מתוך אצטדיון בעיר ששימש מחנה שבויים. השבויים הובאו למוסד פסיכיאטרי סמוך בורצ'לי. הפרטיזנים הרחיקו את הצוות הקבוע של המוסד, הפרידו בין השבויים, הכו אותם וסגרו אותם בחדרי המוסד. בשלב מאוחר יותר באותו היום רצחו הפרטיזנים באכזריות את השבויים, זרקו את גופותיהם לנהר הססיה הזורם בסמוך, ואת חלקם זרקו מחלונות המוסד הפסיכיאטרי אל מתחת לגלגלי משאיות נוסעות[12].
אתרים ונושאי עניין
סכם
פרספקטיבה
בתוך העיר:
- בזיליקת ס. אנדראה-הבזיליקה היא כנסייה ומנזר בסגנון רומנסקי מהמאה ה-13, עם חזית ראויה לציון. בתוך הכנסייה נמצאות יצירות אומנות רבות, ציורים מהמאה ה-16 וקלוייסטר גדול.
- מרכז התערוכות ארקה- במרכז ארקה (Arca) יש תערוכות אומנות מתחלפות של אומנויות שונות. בין היתר אירח המרכז גם חלק מאוסף גוגנהיים[13].
כיכר קאבור-פיאצה (כיכר) קאבור ממוקמת בלב העיר העתיקה של ורצ'לי, ומשמשת מקום מפגש חברתי למקומיים ולתיירים. בסמוך לפיאצה וגבוה מעליה, מצוי "מגדל המלאך" ששולט על קו הרקיע. הכיכר מוקפת בארקדה מקורה עם קשתות, הפתוחה לכיוון הכיכר.
הדואומו-הדואומו (הכנסייה המרכזית) על שם ס. אאוסביו (Cattedrale di Sant’Eusebio). נבנה במקור במאה ה-4, ועבר מאז מספר פעמים בניה מחדש. הדואמו הנוכחי נבנה במאה ה-16, בסגנון בארוקי. במתחם הדואומו נמצאים גם ארמון הבישוף ומוזיאון הדואומו.
המוזיאון הארכאולוגי של ורצ'לי-מציג מוצגים ארכאולוגיים עוד מהתקופה הרומאית העתיקה, וגם מתקופות היסטוריות אחרות.
מחוץ לעיר:
שדות אורז-נמצאים בשפע באזור ורצ'לי, ומהווים מוקד משיכה לתיירות חקלאית.
יקבים-באזור יש יקבים רבים העורכים סיורי יין וטעימות.
שמורת טבע-שמורת הטבע של נהר הפו נמצאת מדרום לורצ'לי, על הנהר וגם על גדותיו.
ההר הקדוש של ווראולו (Sacro Monte di Varallo) - מתחם דתי על ראש הר ווראלו. האתר מצוי כ-55 ק"מ צפונית לורצ'לי. במתחם כ-4,000 ציורים ו-400 פסלים[14]. המתחם כולו הוכר על ידי אונס"קו ב-2003 כאתר מורשת עולמית, ביחד עם עוד שמונה הרים קדושים אחרים בצפון איטליה[15]. סביב האתר קיימת גם שמורת טבע.
השכלה ותרבות
- אוניברסיטה: האוניברסיטה האזורית הראשונה אמנם נוסדה בורצ'לי, אך היא נסגרה. העיר מארחת את חלק מהפקולטות של אוניברסיטת UPO של מחוז פיימונטה[16].
- מוזיקה: בכל שנה נערכת בעיר תחרות מוזיקה קלאסית על שם ג'ובאני (ג'אן) בטיסטה ויוטי (Giovan Battista Viotti), מלחין ונגן ויולה שנפטר ב-1824. התחרות מתקיימת ברצף מ-1950, בעיקר בתחומי שירת אופרה, פסנתר ו-ויולה (ב-2024 למשל הוקדש לויולה)[17]. חלק ממתחרי וזוכי התחרות הפכו למפורסמים, ונכנסו להיכל התהילה העולמי במוזיקה, דוגמת לוצ'יאנו פאברוטי, ודניאל בארנביום, שניהם התחרו במחצית הראשונה של שנות ה-50. בין שופטי התחרות לדורותיהם ניתן למצוא גם את שמו של יהודי מנוחין.
- ספריה וכתבי יד: בספריה העירונית של ורצ'לי שמורים כתבי יד רבים ומקוריים מתקופות עתיקות שונות. כתבי קודש מהברית החדשה, שירה אנגלית מימיי הביניים ועוד[18]. המוצג היותר מפורסם באוסף הוא "ספר ורצ'לי" (The Vercelli Book) מהמאה העשירית. בספריה מתנהלות תוכניות לימודיות שונות, לסטודנטים מארצות רבות.
- אקורדיאון: ורצ'לי ידועה בייצור אקורדיונים. בית המלאכה הראשון לאקורדיונים נפתח בורצ'לי בראשית המאה העשרים, על ידי סימון מרלו (Simone Merlo). במהלך השנים התרבו יצרני האקורדיונים בעיר ובשיא הגיע מספרם ל-24. במחצית השנייה של המאה ה-20 פחתה הדרישה לכלי נגינה אלו, ובמקביל פחת גם מספר בתי המלאכה לייצורם. בסוף המאה העשרים נעשו ניסיונות לחדש את ייצור האקורדיונים בעיר[19].
אירועים
פיארה אין קאמפו-בעברית השוק שבכיכר (באיטלקית Fiera in Campo). השוק מקוים בכל שנה בחודש מרץ. בשוק מוצגים חידושים חקלאיים, וטכנולוגיות חקלאיות שונות, ונערכות במסגרתו גם סדנאות לימוד.
פסטיבל האורז של ורצ'לי-הפסטיבל נערך בסתיו, ובו מגישים מאכלי אורז מגוונים, מתקיימות טעימות תבשילי אורז, הדגמות של תהליכי בישול, אירועים תרבותיים ומופעים[3].
תהלוכת הקוץ הקדוש-זו תהלוכה דתית שנתית, הנערכת ב"יום שישי הטוב", ומשחזרת את הנחת כתר הקוצים על ראשו של ישו הנוצרי.
יהדות ורצ'לי ובית הכנסת
סכם
פרספקטיבה
הקהילה היהודית בוורצ'לי נוסדה במאה ה-15, וידעה במהלך השנים עליות ומרדות רבים, בהתאם לגישתם והחלטותיהם של שליטי העיר והאזור.
ב-1446 מועצת העיר העניקה לשני יהודים, אב ובנו, אברמו ואנג'לו דלה ויניריה (Abramo and Angelo della Vigneria), אשור לנהל בנק בעיר, בתנאי שילוו לעיר עצמה 100 פלורינים ללא ריבית[20]. סביב זוג הבנקאים התפתחה בהדרגה קהילה יהודית. באותו הזמן, יהודים חיו על פי צווים נוקשים שהנפיק דוכס סבויה אמדאוס השמיני. הצווים כללו גם ענידת תלאי ייחודי, סימן ליהדותם. ב-1448 היהודים הוכרחו לחיות ברובע נפרד. ב-1556 הוגלו היהודים מורצ'לי, אך מאוחר יותר הורשו לחזור תמורת תשלום בסך 200 פלורינים. ב-1572 הדוכס אמנואלה פיליברטו (Emanuel Philiber) שיפר את תנאי המחיה של הקהילה, והיא קלטה את היהודים שגורשו ממילאנו ב-1624. במאה ה-18 הורעו תנאי החיים של היהודים, אך עדיין נחשבו לטובים יותר, מאשר תנאיהם של היהודים ביתר חלקי איטליה. עד 1600 התפללה יהדות העיר בנוסח ספרדי, אך לאחר מכן עברה לנוסח אשכנזי[20].
ב-1724 יהדות העיר הוכרחה לחיות בגטו. בית כנסת גדול וחדש נחנך בשנת 1740. במאה ה-19 נפתחה מדרשה ללימוד יהדות, בתרומת אליהו אי. פואה (Elijah E. Foa) יהודי בעל נכסים שנפטר ב-1796, וציווה על כך בצוואתו[21]. לאחר המהפכה הצרפתית שוחררו היהודים בורצ'לי ממגבלות רבות, וב-1848 עם הגעת "אביב העמים", פטרו את היהודים גם מנשיאת תגים, והם זכו לאזרחות. באותה העת חיו בעיר כ-600 יהודים, ומצבם הכלכלי היה איתן. ב-1878 נחנך בית כנסת חדש שנבנה במקום הקודם, בסגנון ערבי-מורי. במאה ה-20 הלך מספר היהודים ופחת. ב-1931 חיו במקום 275 יהודים. בשואה נשלחו 26 יהודים למחנות השמדה וב-1969 התגוררו בורצ'לי וסביבתה 75 יהודים בלבד[21].
בית הכנסת נמצא בתחומי הגטו לשעבר, ברחוב ויה דלי אורפיצ'י-רחוב הצורפים (Via degli orefici). מבנה בית הכנסת הוא מן הגדולים באיטליה. המבנה עצמו, הריהוט וכלי הקודש נתרמו כולם על ידי חברי הקהילה היהודית. המבנה בסגנון המורי תוכנן על ידי אדריכל ידוע מורצ'לי, מרקו טרווס (Marco Treves), שפעל בפריז. אדריכל זה תכנן גם את בתי הכנסת בפירנצה ובפיזה[22] והיה שותף בהרחבת מוזיאון הלובר בתקופת נפוליאון השלישי. חלק מאולמות בית הכנסת משמשים במאה ה-21 כתערוכה, וכמשרדי הקהילה היהודית.
כלכלה ואורז
בהיותה חלק מאגן נהר הפו, ורצ'לי מהווה חלק משרשרת הייצור של האורז באירופה. היא מכונה בפי רבים בירת האורז האירופי[2] ומכך נובע, שאחד מענפי הכלכלה הראשיים של העיר הוא האורז. מדובר לא רק בייצור, אריזה ושיווק אורז, אלא גם בתיירות חקלאית בכלל, ותיירות אורז בפרט. תיירות זו כוללת סיורים בחוות, בטחנות אורז, בשדות, וכולל טיולי אופניים וכדומה[23]. פרט לאורז ולתיירות, קיימת גם תעשייה בורצ'לי, בחלקה הגדול קשורה אף היא בייצור מזון ובשר בקר, אך גם ענפים נוספים דוגמת, ייצור מכונות דפוס, וייצור ושיווק אקורדיונים[19]. היין המיוצר באזור הוא יין אדום ברמאטרה (Bramaterra)[24][25].
תחבורה
יש מספר דרכים אפשריות להגיע לורצ'לי:
תחבורה ציבורית:
- רכבת: הדרך הפשוטה ביותר להגיע ולעזוב היא באמצעות רכבת. קיימים קווי רכבת מכל הערים הגדולות בצפון איטליה, מילאנו, טורינו, נוברה ומערים נוספות[26]. השירות מבוצע על ידי חברת הרכבות של איטליה טרנאיטליה.
- אוטובוס: ההגעה באוטובוס ארוכת הרבה יותר זמן, וגם יקרה יותר. נסיעה באוטובוס כדאית מהערים קרובות כמו נוברה, ומן הערים שורצ'לי משמשת להם קומונה (העיר המרכזית בסביבה הקרובה).
כבישים:
ספורט
לעיר מועדון כדורגל בשם פרו ורצ'לי[27]. המועדון זכה מספר פעמים באליפות איטליה. בנוסף, מחוץ לעיר מתנהלות פעילויות ספורטיביות בענפים אחרים, ענפים של ספורט מים, חתירה בסירות על הנהרות ורפטינג[28], וגם חלק מאגמי צפון איטליה אינם רחוקים. רכיבה על סוסים פופולרית מחוץ לעיר, וגם הליכה רגלית ספורטיבית. ורצ'לי ידועה גם בתחום הסייף, ומבניה הגיעו כמה למעמד של אלופי אירופה ושל מדליסטים אולימפיים.
ערים תאומות
ורצ'לי תאומה עם הערים[29]:
ראו גם
גלריה
בזיליקת ס. אנדראה.
ארמון משפחת ויסקונטי, משמש כבר שנים רבות כבית משפט.
חזית בית הכנסת.
הקלויסטר (חצר פנימית מוקפת בארקדה) של כנסיית ס. אנדראה.
פיאצה קאבור, ופסלו של הרוזן קאבור במרכז הכיכר.
לוח זיכרון על קיר בית הכנסת, לזכר יהודי ורצ'לי שנספו בשואה.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ורצ'לי
Vercelli Walking tour Italy - Let's explore the wonders of Vercelli: Tourist Guidee | אורך=04:25, סרטון בערוץ "Bella Italia Creations", באתר יוטיוב
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
