Loading AI tools
סר ולסלי טיודור פול (אנגלית: Wellesley Tudor Pole; 23 באפריל 1884 - 13 בספטמבר 1968) היה ספיריטואליסט ומראשוני הבהאים בבריטניה וכן אביר מסדר האימפריה הבריטית. הוא פרסם חוברות וספרים רבים, חיפש אחר חידות וחזיונות מיסטיים ודתיים במהלך כל ימי חייו, ובעיקר היה מעורב בתנועה הספיריטואליסטית ובדת הבהאית. טיודור פול תר אחר הגביע הקדוש, הלקוח מאגדות המלך ארתור, והקים את תנועת Silent Minute, שני מפעלי חיים שצברו להם מאמינים וחברים רבים. כמה מהאנשים קיבלו כמה מחזיונותיו כנכונים. מאוחר יותר בחייו הקים מחדש את הקרן שניהלה את באר הגביע הקדוש. נכדו הוא המוזיקאי והשחקן הבריטי אדוארד טיודור פול.
 | |
| לידה |
23 באפריל 1884  |
|---|---|
| פטירה |
13 בספטמבר 1968 (בגיל 84) |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| השכלה |
בית הספר בלאנדל'ס |
| השקפה דתית |
הדת הבהאית |
  | |
ילדותו וחינוכו
ולסלי טיודור פול גדל על סיפורי אבותיו הקדמונים ועל הקשרים הגנאלוגיים בין משפחת פול לבין אוון טיודור,[1]ע' 8-9 סבו של הנרי השביעי, מלך אנגליה. פול נולד בעיירה ווסטון סופר-מארה,[1]ע' 10 שבמחוז סאמרסט, ב-23 באפריל 1884, בן לתומאס פול וקייט ויינסבורו.[2]ע' 14 פול הוטבל ונרשם כאנגליקני, אך המשפחה פירשה זאת כהשתייכות לזרם שדגל בליברליזם ובאקומניות במסגרת האנגליקניזם, כלפי השקפות נוצריות שונות וללא מתן יחס ביקורתי אל מול עקרונות אמונה מנוגדים זה לזה, זרם שהיה ידוע בז'רגון האנגליקני, בשם Broad church. אביו היה חבר באגודה הפביאנית, התעניין בתאוסופיה (ככל הנראה בזו שנהגתה על ידי המיסטיקן הגרמני יאקוב במה) ובתנועה שדגלה בגישה של תכנון אורבני הידועה בעברית כעיר גנים, וככלל, המשפחה הייתה מעורבת בספיריטואליות.[2]ע' 14[1]ע' 9-10 אמו קייט טענה שהיא צאצאית לשושלת טיודור.[2]ע' 14
מאוחר יותר כתב פול שבילדותו הוא לא היה בשל נפשית להיכנס לפנימייה, וכילד חווה חזיונות והתוודע לסיפורים ולדיווחים על אנשים בעלי כוחות על-טבעיים.[1]ע' 13-16 הוא נזכר שבית הספר היה חוויה טראומטית עבורו, שלוותה בגסות ובבריונות. אחותו תיארה את תקופת ילדותו הקשה וכילד היה זה לא קל להבין אותו.[1]ע' 14 בהגיעו לגיל 11, הוא חש צורך יחסי בחופש ובעצמאות מהמשפחה - ”אני לא רכוש של אף אחד” - נזכר במשפט שאמר.[1]עמ' 11 חבר ותיק ועשיר של המשפחה, רוברט מק'ויטי, אליו התייחס פול כאל נפש תאומה, הציע בחשאי להוריו לאמץ אותו בגיל 14 (1898), אך סורב, אירוע שלגביו חש פול שהיה יכול לשנות לטובה את חייו.[1]עמ' 10-11[2]עמ' 15
אף על פי כן, בהיותו בן 20, במקום ללכת ללמוד באוניברסיטה או במכללה, הוא מצא את עצמו בשנת 1904 מנהל את עסקי המשפחה.[1]ע' 15[2]ע' 15
גלסטונברי והגביע הקדוש
החזיונות שחווה פול במהלך חייו לקחו אותו צעד אחד, ראשון ומשמעותי קדימה, ב-1902. באותה שנה הוא סבל מפרץ מחלה קשה, שלווה בסוג מסוים של חיזיון.[1]ע' 15 בין אם מדובר בחוויה הזו או שמא המדובר בחוויה אחרת, הוא אף טען מאוחר יותר שהיו לו חלומות מוחשיים על היותו נזיר בגלסטונברי, אשר עוררו בו עניין מספיק חזק לבקר שם באותה שנה והוא אף חווה חזיונות נוספים שהובילו אותו לבקר במקום כמה פעמים נוספות. זאת, במטרה "לשאוב השראה",[1]ע' 19[2]ע' 10-11 בציינו שמדובר במסע צליינות.[1]ע' 20 לאור התפתחויות אלו יהיה זה מעניין לציין את המאמין הבהאי הראשון מאנגליה, תומאס ברייקוול (Thomas Breakwell), שמת בפריז אותה שנה.
בסופו של דבר, אמנם נמצא גביע, שגילו לגביו התעניינות רבה ושזכה לכיסוי תקשורתי רחב. ביולי 1907, פול ועוזריו שחזרו את הסיפור כולו, כפי שהם יודעים לספרו, בפני קבוצה שכללה בין היתר, את הדיאקון הראשי של וסטמינסטר, בזיל וילברפורס (Basil Wilberforce), שאמר לגבי פול: ”נדמה שהוא משלה את עצמו, אך דבר אחד בטוח: שהוא לא הולך להשלות אף אחד מכם.”[1]ע' 18-19 בתחילת המאה ה-20, הייתה שקיפות ביחסי הגומלין בין הנצרות הליברלית לבין שלל רעיונות שחדרו אליה: רעיונות אזוטריים וספיריטואליסטים, נושאים חברתיים, פילוסופיות ודתות מן המזרח.[3] מעל 40 אישים בני ה"מעמד הגבוה", נכחו במפגש, כדי לדון בגביע ובחוויותיהם של פול ועוזריו. ניתן לחשוב על אותם 40 אישים, כקשת רחבה של בעלי עניין במילייה זה, בתוך המיינסטרים הנוצרי ומחוצה לו. כשנפגשו - חלק מהם, בדומה לפול, היו אלו מנהיגים שהובילו את השיח שנסב סביב רעיונות אלה, שניתן לכלול אותם כמעין המוקד המרכזי של רשת חברתית 'קלטית' ('קלטית', במובן של הקשר ומוניטין, לא בהכרח בהקשר היסטורי). את בזיל וילברפורס, ניתן להגדיר כמנהיגם של אותם יסודות נוצריים מובהקים, שעל אף זאת נטו באופן ברור להתאגד עם צורות נוספות של אמונה.
הסיפור שותף עם חברי הקבוצה. בשלהי 1904, לפול הייתה תחושה של תגלית ממשמשת ובאה, שתתרחש באתר של גלסטונברי, ש”תקשר את מייסד האמונה הנוצרית עם מנהיגיה המודרניים של ההגות הנוצרית” והוא הורה לכומר המקומי של הקולג' הקתולי, לצפות לתגלית שכזו. ”פול התלהב מהרעיון שתרבות קדם-נוצרית התקיימה באירלנד, שהרחיבה עצמה לגלסטונברי וליונה, ושהיוותה כר עשיר של המסורת המערבית המיסטית האותנטית, השורשים האמיתיים של חיי הרוחניות במערב... אך, פעילויותיו כללו בנוסף, הזדהות עם 'המזרח המיסטי', תוך גילוי עניין בהרמטיציזם, תאוסופיה וספיריטואליזם. במובנים מסוימים, פעילות זו של פול, חופפת לפעילותם של אותם אישים שקידמו באותה תקופה באירלנד את 'התחייה הקלטית', אך יש להכיר בכך שישנו שוני מובחן בהשקפת עולמם.”
בביקורו השני של פול, הוא חזה ש"שלוש בתולות", תשתתפנה בעזרה וב"עבודה" בגלסטונברי והוא הביא למקום את אחותו קת'רין, בביקורים הבאים. ואז, ב-1905, הוא צירף שתי ידידות למסעות אלו ולתחום עניין זה - האחיות לבית אלן, שהגיעו למקום בתחילת ספטמבר ומסע נוסף, שהתקיים ב-11-12 בנובמבר[4]- שבמהלך המסע האחרון מבין מסעות אלו, היה לו חיזיון של אישה המרימה בידה גביע מתוך נחל, ולאחר מכן מחזירה אותו למקומו. או אז, פול חזה במיקום המדויק במהלך פגישה עסקית בבריסטול, תוך שהוא מסוגל היה לשלוח את האחיות לבית אלן לאותו מיקום מסוים - הן היו שם פעמיים בעבר. באותו מקום, בעומק מים של 3 רגל בערך ובעומק בוץ של 2 רגל, הן מצאו את הגביע אך החליטו שהוא היה קדוש מאוד מכדי לטפל בו, כך שהן שטפוהו והחזירו אותו למים. ב-1 באוקטובר 1906, פול היה מסוגל לשלוח את אחותו ביום גשום וצונן, כדי להשיג אותו והגביע הובא לאחוזת קליפטון, ביתם שבבריסטול. באר זו, הייתה למעשה באר בריגיט מקילדייר, באר שניתן לסווג אותה כבאר קדושה.[5] [6][7] פול החל להתייעץ באנשים בעניין הגביע ובנוסף, החל לחשוב על חוויותיהם החזיוניות של אנשים נוספים שנראה שהיו קשורות לשלו ואשר הובילו למסע שלו (quest). באמצע דצמבר, פול התייעץ באנני בזנט, מי שתהיה נשיאת האגודה התיאוסופית הבריטית, בשנה שלאחר מכן, כמו גם במוזיאון הבריטי ובמוזיאון סאות' קנסינגטון. כמו כן הוא התייעץ בנסיכה השוודית, מארי לואיז קאראג'ה,[8][9] אשר קישרה אותו עם הלנה המפריז, שמעתה והלאה נהייתה מעורבת עמוקות במסע. היא חשה שמדובר בגביע מהסעודה האחרונה, שהועבר לידי פטרוס הקדוש, ושנשמר על ידי אישה שנכחה בסעודה המפורסמת. לאחר מכן הרגישה המפריז שהגביע נדד לכנסייה אירופאית, בין לבין, עד הגיעו לחורבותיה של גלסטונברי. הם קיימו פגישה זו בחודש ינואר 1907. בנוסף, פול אף חש שישנו משהו חשוב לגבי "כנסייה השוכנת היכן שהוא ביבשת".
פול התייעץ אף בארתור אדוארד וייט, שאישר שלגביע היו מאפיינים של הגביע הקדוש, שהמפרט שלו קושר לאגדות המלך ארתור, לפי חזונו של פרסיבל. אולם בספטמבר, וייט התכחש לעצם זיהויו של הגביע כגביע הקדוש עצמו.
בסתיו 1906, ושוב, באביב 1907, פול התייעץ ברופא ובאספן ג'ון גודצ'יילד (אנ'), שפרש לאיטו את סיפורו. גודצ'יילד טען שהוא רכש את הגביע ב-1887, שאביו טען לבעלות עליו בתחושת חשיבות עצמית, ולאחר חיזיון שחווה גודצ'יילד בפריז, ב-1897, וכמו כן, לאחר מות אביו (שהחזיר את הגביע באמצעות שליח), החליט להשאיר את הגביע בבאר בגלסטונברי.[10] גודצ'יילד ניסה להיות בדריכות ובציפייה לקראת התגלית העתידית ואף הביא לבאר את ידידתו, בתקווה לגלות את הגביע. לגודצ'יילד היו מספר חזיונות בחודשים אוגוסט - ספטמבר 1906. לאחר מכן הוא שלח לפול מכתב שכלל איור של אחד מחזיונותיו - חיזיון של גביע בעל חמישה כוכבים - שיועבר למי מה”צליינים שהיו לא מכבר בגלסטונברי.” הוא עצמו ביקר שם בשלהי ספטמבר, כשהאחיות לבית אלן שבו לאחר התגלית המקורית של הגביע, זאת למרות שהוא לא שיתף אותן בסיפורו ביחס לגביע ועל אף התלהבותו היתרה מהתגלית שלהן. פול ואחותו ביקרו אצל גודצ'יילד בשלהי ספטמבר, אך הוא שיתף רק חלק מסיפורו זה. פול לא מצא אף פעם הוכחה משכנעת להצהרותיו של גודצ'יילד לגבי ההיסטוריה של הגביע. בנוגע למקור, למיקום ולגילוי של הגביע, יש לקחת בחשבון שכמה מהתהליכים והתקופות קשורים לחשיבה הקלטית והמיסטית, שעשויה להיחשב בתורה, כפרדיגמה שדרכה פול וגודצ'יילד חלקו חשיבה משותפת. אך החשיבות שיוחסה לגביע, נראתה מפרספקטיבה אחת, הקושרת רעיונות הנוגעים לרקע המטריארכלי של אירלנד, לפי גודצ'יילד, ומפרספקטיבה שנייה, יותר בהקשר של אגדות המלך ארתור, לפי פול.
לצד דיווחיו על החזיונות שחווה, אשר הובילו למציאת הגביע, פול דיווח על חזיונות נוספים שחווה, שלגביהם טען שהמדובר בנבואות. נבואות אלו היוו "הוראות שהתקבלו" בזמן היותו ער ולא באמצעות סיאנס:
- תהיה "הוכחה מוחשית ברורה" שתקשר את הגביע לישו.
- הגביע ישוב בחזרה לגלסטונברי והאזור יהפוך למקום ריפוי רוחני ופיזי, דבר שיקדם את הרעיון שהיה זה המקום שבו נגעה הנצרות לראשונה בבריטניה -
ערכים מורחבים – גלסטונברי, גלסטונברי טור, מנזר גלסטונברי
- פול הזהיר לגבי ”גשם אלוהי של רוח הקודש בעולם... ו... צורות תבוניות... המוכנות לתעל דרכן ערוצים שיזרימו כוח אלוהי זה, התגלות שנייה זו, גשם חזק זה של רוח הקודש, אשר יתבטאו, בהינתן תנאים מסוימים, באמצעות הערוץ של אחדות הכנסייה, שיעצימו אותה וכן את המעמד הגבוה של בריטניה. אולם, במידה ולא כך יהיה, בריטניה כבר לא תישאר יותר האומה הגדולה כפי שהיא כיום, ומרכז העולם יועבר לארץ אחרת לגמרי. יתגלו ערוצים אחרים. והאירוע שיהווה סימן לבאות, בתהליך זה, המהווה מעין דדליין, לאותו מצב של אחדות, יהיה בשנת 1911. כאשר, "אותם אלה שציפו והכינו את הדרך להתגלות השנייה, יכירו במורה הגדול, שיגיע לכאן, ואמנם יוכר על ידי מתי מעט בלבד באותה השנה. המורה הגדול תהיה למעשה אישה, והיא תוכר על ידי אותם אלה, כפי שאני אומר, מכינים את הדרך, לפי כוכב בעל שבעה קודקודים שיהיה מוטבע על מצחה.... [אך] היא לא תוכר על ידי הממסד הנוצרי"....”
הנבואות חזו את לידתה מחדש של האחדות הנוצרית, ברחבי האיים של בריטניה הגדולה, כמשקל נגד ליריבות לאתר דתי אחר, בצרפת, בלורד. אולם, במידה ולא ניתן יהיה להשיג אחדות זו, יימצאו תנאים אחרים, וארץ אחרת תיקח את ההובלה בעולם.
הגביע מגלסטונברי נהיה מפורסם עד מאוד וזכה לפרשנות רחבה, במגוון של הקשרים שונים ומגוונים.[11][12][13] וילברפורס קיבל את הטענה שמדובר בגביע הקדוש. פול טען שישו עצמו החזיק בגביע זה במו ידיו, וסיפק את האפשרות לצמיחתה של תנועה דתית חדשה ורחבה. זאת, במונחים של כבוד למיקום הגאוגרפי, כמו גם מתן מקום למנעד רחב של רעיונות, שמאוחר יותר נלקחו כמכלול נושאי, של הגות העידן החדש.[14] ניתן לומר, שהעובדה שכתבות העיתונים אשררו את רצינות ההליכים ואת התקבלות הטענות, תואמת לכך שהמדובר לא רק באוסף מוזר של אנשים. אלא, המדובר במפגש רעיונות שכלל גם רעיונות המנוגדים זה לזה, ולאו דווקא המדובר בהכפפת רעיון אחד לרעיון אחר וההפך. המטרה הייתה שהמפגש יהיה פרטי וחשאי, בקרב חברי הקבוצה. אך דבר המפגש פורסם בעיתון שבוע לאחר מכן.[15][16][17][18] ואמנם, דבר המפגש פורסם בעיתונים בכל העולם. למרות שבמהירה הגביע נתפס על ידי רבים כגביע מתקופתנו אנו, ונלהבותו של וילברפורס בעניין זה גרמה לחיכוכים עם אלו שמעליו, הוא המשיך את ההתאגדויות והחקירות שלו לגבי קשרים דתיים. עבור פול, המפגש אפשר לו להתוודע לאנשים בעלי פרופיל גבוה, שגרמו לו להיות מעורב בהחלפת רעיונות. פול, אחותו ותומכיו, החלו להציג את הגביע בקומה העליונה בביתו שבבריסטול, בחדר שכונה ה"אורטוריום", קפלה קטנה שהייתה מיועדת לפולחן אישי.
בתקופה זו של פעילות שנסובה לגבי הגביע, מספר חזיונות התפתחו בקרב פול ואנשים נוספים שהיו קשורים לעניין. במרץ 1907, במהלך שהייתה של לזלי מור בדרום אפריקה, היא חזתה שחדשות יגיעו בסוף יולי אותה שנה, לגבי ממצא ראוי לציון. היא הפליגה לאנגליה ביוני, ושהתה שם ביחד עם חברתה, מיס הואי. היא למדה על הכיסוי התקשורתי וה"תגלית", ויידעה את פול לגבי חוויותיה לפני סוף יולי, שבהן חזתה את דבר העיתונים שיסקרו את הגביע. בחזיונה, נדמה שהבחינה בכנסייה קתולית ענקית, בתוכה כומר בעל מלבושים אדומים, כשלפתע קול פיצוץ עז נשמע מהדלתות. אנשים החלו לפחד. שוליית הכומר החלה לברוח דרך מערכת של מנהרות, שהובילה לקפלה, בנושאו מגילה וכן את הגביע המדובר. או אז, הוא השאיר את הגביע דרך מנהרות נוספות, תוך שהוא יוצא לכיוון חורבותיה של כנסייה. היא העבירה מכתב זה לאחת מחברותיה, ששלחה אותו לפול, והוא בתורו, שלח לה מברק המבקש ממנה לבוא לבקר אותו בלונדון. היא עצמה, מיס הואי, וכן הלנה המפריז, התקבצו ביחד שלושתן עם פול. במפגשם, פול זיהה את הכנסייה ככנסיית סופיה הקדושה, חלק ממתחם ההאגיה סופיה שבאיסטנבול. פגישה זו חיזקה את תחושתו של פול שהמדובר במסע (quest).
עוד אישיות שנהייתה מעורה בעניינים, הייתה אליס באקטון.[19] היא השתתפה במפגש שארגן וילברפורס וכן ביקרה באורטוריום של פול, בשלהי חודש ספטמבר 1907. מאוחר יותר היא פתחה במסע צליינות, כדי לראות את עבדול בהאא, מנהיגה של הדת הבהאית באותם ימים, בתחילת 1910, בעוד שפול עשה זאת בעונת החורף. באקטון המשיכה ורכשה את באר הגביע, ב-1913, אשר מאוחר יותר תציג את הגביע. וילברפורס ובאקטון, יהיו מאוחר יותר בין אותם אלו שיתקרבו לדת הבהאית.
קונסטנטינופול והמסע
בתחילה, המסע שלו (quest), החל במטרה לגלות הוכחות טקסטואליות לקיום הגביע, אך גם במטרה למצוא הוכחות לקיומה של המורשת הנוצרית המיסטית. בנוסף, הוא חיפש אחר מסגרת או שער להשתלבות באחדות רחבה יותר ובמיוחד במסגרת הנצרות, אך גם מעבר לה, כולל חקירות קלטיות נוספות. לכן, עם התובנות שנבעו מתקשוריו, פול יצא לכיוון קוסנטנטינופול.
הטיול הראשון
ניסיונו הראשון של פול לצאת לכיוון קונסטנטינופול, הגיע בסוף אוגוסט 1907. שם הוא השיג גישה לגנים שסביב הכנסייה, אך הוא נתקל בגוש שיש ענק שחסם מנהרה כלשהי, אך אז הוא החל לחוות שם חזיונות, בהם הוא מוצא את הספרייה האבודה של הקיסר יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית. חזיונות אלו יהוו את הפקטור המשמעותי ביותר במהלך חייו ובמהלך המסע שלו. ב-1 באוקטובר, הוא החל להעלות השערה באשר לכך שכוחות עולמיים מתעניינים במסעו זה.
פול עזב את קונסטנטינופול לפני צום הרמדאן, אותו קיימו המוסלמים בין אמצע אוקטובר לבין נובמבר אותה שנה.[20] עם שובו, ולאור העובדה שהמונים ביקרו את האורטוריום, שלוש הנשים הזהירו את פול מפני עוזרו, במהלך שהותו בקונסטנטינופול, אך הוא לא הסכים עם הנשים באשר לחלק מהחזיונות אותם חוו, שהתחזקו יותר ויותר לאחר שובו.
הטיול השני
בשלהי 1907, פול יצא בחזרה בטיולו השני לכיוון כנסיית סופיה הקדושה, כשהוא במסווה, והוא שהה שם עד ראשית 1908. מאוחר יותר הוא תיאר תקרית שבא ניסו להרעיל אותו, וכן ניסיון לרצוח אותו. בנוסף, הוא המשיך לתור אחר מנהרות אך פעילות זו לא הייתה בטוחה עבורו, והוא פנה את תשומת לבו לכניסה אפשרית למנהרה לאורך החוף. אף חפירה או גישה למנהרה הייתה בגדר המותר, תחת הנסיבות, זאת בשל היותו נתין זר והזמן בו פעל.
בעודו שם, הוא למד בנוסף על הדת הבהאית ובמיוחד על עבדול בהאא. פול ”התרשם עמוקות מהעובדה שעבדול בהאא יכול היה להפעיל השפעה שכזו, מתוך חומות בית הכלא בו שהה. כששבתי ללונדון, גיליתי שמעט מאוד ידוע על התנועה, והייתי נחוש לבקר את עבדול בהאא, ...ולגלות עבורי עצמי את סוד כוחו.” נטען שהוא למד זאת מהמאמין הבהאי סטנווד קוב, אשר לימד כמורה ברוברט קולג', קונסטנטינופול, לאחר שהמיר לדת הבהאית ב-Green Acre, ב-1906.
לאחר ששב בחזרה לבריטניה, הקבוצה או עם פול עצמו, החליטו שהגישה לאורטוריום תיפסק בין ינואר 1908 לספטמבר 1910. מומחים נוספים נפגשו כדי לדון בגביע מאוחר יותר בינואר, והם חשו באופן כללי שאמנם הגביע אכן איננו עתיק, אולם הוא עדיין הביא אנשים להתאסף ביחד, הן מהמזרח הן מהמערב. הטיולים הנוספים שתוכננו הביאו לתסבוכות נוספות, בשל המתחים הגוברים באזור: המצב הכולל שנתפס כחלק מהמשחק הגדול, יריבות שהחלה מוקדם יותר, בין האימפריות הרוסית והבריטית, השתלב עם הפיכת הטורקים הצעירים, בחודש יולי 1908. המאמין הבהאי סידני ספראג, שהגיע לביקור מאמריקה, נפגש עם פול בלונדון, תוך שהוא משיב לשאלות כמו גם חולק ומשתף ספרות, שיכל לחלוק ולשתף.[21] פול מאזכר מאוחר יותר שהוא קרא את הדיווח של האוריינטליסט אדוארד גרנוויל בראון, על עצם פגישתו עם בהאא אללה.
הטיול השלישי מסתיים בעבדול בהאא
ב-1908, יצא פול לניסיון מסע שלישי, תחת נסיבות החזיונות, הנבואות והחוויות אשר עבר. הפעם הוא היה אמור להתחיל מדרום המזרח התיכון, זאת כדי לראות מוזיאונים לשם מציאת הוכחה ברת השוואה בנוגע לגביע. אך ראש לכל, הוא היה מעוניין להיפגש עם עבדול בהאא, שבאותו הזמן שהה באלכסנדריה, מצרים. עבדול בהאא השתחרר ממעצר פוליטי בספטמבר.[22] מאוחר יותר דיווח פול על אנקדוטה מהטיול. בדרכו לפגוש את עבדול בהאא, הוא נתקל בשייח' אשר חשב עמוקות על בעיה הקשורה לאימפריאליזם: ”נוסע אחד שהלך ברחובות העיירה נתקל בבית שחלונותיו שבורים ודלתותיו הפוכות. בתוך הבית היה בלגן אחד שלם. הוא נכנס פנימה אל תוך הבית, וכשמצא את הבעלים, אמר לו: 'הבית שלך צריך לעבור סדר, הוא מלא אי-סדר. האם אני רשאי לקרוא למשרתיי ולסדר את כל הדברים בשבילך?' הבעלים הסכים להצעה, כך שהנוסע הזמין את משרתיו ושיפץ את הבית. לאחר מכן, הוא בנה צריף בגן שמחוץ לבית, ובפנותו לבעלים, אמר: 'זהו בית נחמד מאוד; עתה משהוא נקי למשעי, ומסודר באופן מופתי, אני ומשרתיי נגור בו; אתה יכול ללכת לצריף ולחיות בו, אך אני אקח את הבעלות על ביתך ואנהל אותו בדרכי שלי ולמטרותיי שלי.'” סיפור שאותו שיתף פול ב-1914.
פול הגיע כדי להיפגש עם עבדול בהאא, כאשר המתורגמן שנכח בפגישה, עשוי היה להיות שוגי אפנדי, אחד מנכדיו של עבדול בהאא, ששימשו כמתורגמנים. בפגישתם הבאה, אמר שפול אמור היה לשוב במהירה, זאת במקום להמשיך הלאה בחיפוש, וכשפול התאים את תוכניותיו, מעט מבולבל אך מוכן לציית, עבדול בהאא ביקש ממנו להביא לו חבילה של כסף עבור סטודנט פרסי, שלמד בפריז, שסבל מבעיית עיניים - ללא שום מידע על כתובת או פרטים רלוונטיים ליצירת קשר, ופול חש שהכסף היה צריך להיות מועבר באופן יעיל יותר בהעברה בנקאית, מאשר למסור לו כשליח את הכסף. ואולם, פול אכן מצא אותו במקרה, לאחר שמספר ניסיונות חיפוש קודמים כשלו. פול דיווח שהוא שב במהירה הביתה כדי להימנע מאסון אישי וכלכלי. עד כמה שהיה זה מוזר עבורו, פול היה ידוע בשל קבלתו בשלוות נפש 'ניסים' אלו.
בחזרה לבריטניה
בשנת 1909, פול החל לחוש ש"אירועים משמעותיים עומדים להתרחש", הנוגעים ל"זרימה הגדולה של נשימת האל", שנתפסה כ"גל הגדול", שהגיע ל"קצה גבול היכולת של המודעות האנושית והחל לחדור אותה." אך היו גם חזיונות של "מלחמה באוויר", בממלכת בני האלמוות. הוא אף החל לדבר על צמחונות, ונבחר לנשיא האגודה לצמחונות של בריסטול, בחודש דצמבר.[23]
ב-1910, נפתחה מחדש הגישה לגביע ופול והנשים שעזרו לו בעניין זה, לקחו את הגביע ליונה, כדי להחיות מחדש את המקום כמרכז רוחני. פול החל לאסוף אנקדוטות של סיפורי חזיונות אותן פרסם בסופו של דבר, ב-The Silent Road, הרבה שנים מאוחר יותר, ב-1960. כמו כן, הוא פרסם את המאמר "The Mastery of the Citadel", בתחילה ב-1915, ולאחר מכן, ב-1966. פול אף שלח מכתב ל-Christian Commonwealth, לגבי "אחוות האדם" ("Brotherhood of Man"), אשר הובילו מחפשים נוספים לגלות עניין ולהצטרף לדת הבהאית.[24] ביוני, פגש פול ברוברט ויליאם פלקין,[25] אשר הצטרף אף הוא מאוחר יותר לדת הבהאית.
ביוני, פול לא יכול היה לקיים מפגשים של האגודה לצמחונות ובאוגוסט הוא נשא נאום בהרפורדשייר, על ריפוי הגוף באמצעים רוחניים. במהלך אותו הזמן פול פגש בנוויל מיקין (Neville Meakin), שהיה חבר בכיר בקבוצה שהתפצלה מתוך שבריו של מסדר הרמטי של השחר המוזהב, כוכב הבוקר, ומי שקיווה שפול יהפוך ליורש הבא שלו. מיקין (Meakin), שהשתתף בתפילה שהתקיימה באורטוריום בחודש ספטמבר, עמד להיפגש מספר פעמים עם עבדול בהאא. אולם מיקין (Meakin), נפטר ב-1912, כשהוא איננו מסוגל להשלים את שלבי הקבלה של פול למסדר; העניין שהיה לפול בהצטרפות למסדר, אם הוא פיתח אותו בכלל, נגוז. בספטמבר, אורחים מהודו שביקרו את פול, המעורבים בתנועת הברהמו סומאג' (אנ'), הגיעו לצפות בגביע, באורטוריום וחשו שזוהי הזדמנות להעלאת המודעות המיסטית בקרב אנשים בני אמונות שונות. בזמנים אחרים, הנשים שהיו קשורות לעניין הגביע והאורטוריום ביצעו טקסי הטבלות וחתונות, זאת למרות היותן ללא תפקיד רשמי של כמורה.
באותו זמן, בשלהי 1910, פול נפגש שוב במצרים עם עבדול בהאא, ושלח מכתב לסקוטלנד תוך שהוא כולל בתוכו מכתב שני, לו צורפו דיווחים מאת עבדול בהאא לגבי תחזיתו בנוגע לפרוץ מלחמת עולם. זאת, לאור יום הדין המצופה, המאוזכר בספר חזון יוחנן, הברית החדשה, ואף מעבר לכך, בנוגע לעתיד לקרות במהלך המאה העשרים.[26] הסופר פטריק בנהאם, סיפר שפול למד רק ב-1910 על עבדול בהאא, דרך הדיאקון הראשי של וסטמינסטר, בזיל וילברפורס. פול חש בעבדול בהאא כנוכחות מרפאת ובאישור שאכן מדובר ב"מורה חובק-עולם" (במילותיו של הסופר פטריק בנהאם). פול המשיך לחוות את אותם חזיונות בדבר אותם רעיונות לגבי המלחמה הצפויה לאחר שובו הביתה. חזון המראה של פול החל כחלום רע ומדכא שכלל בתוכו "רוחות עזות" ו”דממה מוזרה... מושלמת. לאחר מכן הדממה לוותה בקול רעם בלתי ניתן לתיאור, איום ונורא, עד שנדמה היה שהעולם ייקרע לגזרים. הרעם חלף, והגבעה נשטפה באור שלו, ונעשיתי מודע לנוכחות חזקה העומדת מולי, מלאת עוצמה והארה.... שגרמה לי להבין את חשיבותם של אירועים רבים שעמדו להתרחש....” פול נאם בפני הבהאים של לונדון בנוגע לעבדול בהאא וחזר על הרעיונות הנבואיים שלו לשנת 1911 ב-31 בדצמבר 1910. בנוסף לכך, הבהאים ניהלו בלונדון "מרכז לחשיבה גבוהה", שהוקם ב-1910, ובית הוצאה לאור מטעמם, שהוקם ב-1911.
לאחר 1910, פול חש שהוא שייך לקבוצה העובדת בבורדרלנד (בין המודעות הנורמטיבית של בני האדם לבין זו של בני האלמוות), כהכנה לשפיעה והשליטה של הזרמים הרוחניים החדשים, שהיו אמורים להעשיר את החשיבה ואת הרעיונות האנושיים. הקבוצה עשויה כנראה להיות או לא להיות זו שתזהה את אותה אישה, "המורה הגדולה", בעלת הכוכב.
עבדול בהאא
במהלך חודשיה המוקדמים של שנת 1911, ישנן כמה כתבות עיתונאיות שסיקרו את פול. בינואר, פול הופיע לפני סניף האגודה התאוסופית שבבאת', בשם הבהאים. במהלך יוני, באחוזת קליפטון, שימש כמארגנו של מפגש, בו נאמה אליס באקטון. לאחר מכן, בתחילת חודש יולי, הוא עצמו דיבר על מצב המתרחש במצרים. באוגוסט, על שוויון מגדרי בין גברים לנשים וכן ציין את דבר בואו של עבדול בהאא, במהלך אמצע ספטמבר.[27] בנוסף הוא החליף מברקים עם עבדול בהאא, תוך כדי השתתפות במפגש קיץ של האגודה התאוסופית, במהלך חודש אוגוסט.[28] פול הציג את עבדול בהאא ב-Universal Races Congress, הקונגרס העולמי הראשון שהתכנס כדי להילחם בגזענות, שנת 1911. פול התגורר ביחד עם הוריו ואחותו בביתו שבבריסטול.
עם הגעתו של עבדול בהאא, נקרא נאומו המתורגם של עבאס אפנדי, ב-City Temple Church, בפי פול, והוא אף נאם במספר מפגשים שאורגנו על ידי האגודה התאוסופית, ולאחר מכן עבאס אפנדי שהה בביתו של פול שבבריסטול; הבית שימש כמרכז המציע נופשי סוף שבוע מיוחדים לפי נושאי עניין ספציפיים וכן ביקור באורטוריום בו נמצא הגביע. שני סוגים של דיווחים קיימים לגבי הביקור - באחד עבאס אפנדי נכנס חדר אחר חדר ובירך אותם, בשני הוא בירך בחשאי את הגביע עצמו (בצורה קצת אחרת מברכות אחרות שהעניק - ניתן להשוות זאת לתיעודן של ברכות על דברים, כגון בתנ"ך). כל זאת, לאור האמור לעיל, בהתייחס עדיין לגרסה הראשונה הנוגעת לביקורו של עבאס אפנדי. הגרסה השנייה לא פורסמה בספרות הבהאית. ביקורו של עבדול בהאא החל ב-27 בספטמבר 1911 - המיקום ידוע כבית ההארחה ע"ש קליפטון, שהיה סמוך לביתו של פול. ישנו אוסף רשומות של נאומים ומידע רלוונטי נוסף שיצא לאור בנוגע לביקוריו של עבאס אפנדי בבריסטול;[29] זאת לצד מאמצים נוספים להגיע לשם במהלך אותה תקופה.[30][31] בנותיה של המאמינה הבהאית-הבריטית ליידי שרה בלומפילד (Lady Blomfield), אחת מהמאמינות הבהאיות הראשונות בבריטניה, וכן זוג מאמינים נוסף, סייעו למען נוחיות האורחים במהלך הביקור כמו גם בניהול יומנים ובארגון מפגשים.[32]
גרי פנגה (Gerry Fenge), הביוגרף של פול, מפרש את נבואתו באשר ל"מורה הגדול" ומזהה אותו עם עבדול בהאא, למרות שהוא איננו אישה ואיננו בעל האות של כוכב 7 הקודקודים שעל מצחו. אדם שהתכתב עם פנגה פירש את חזון האישה וכוכב 7 הקודקודים שעל מצחה, כבתולה האלוהית שהדריכה את עבדול בהאא.
בזמן שעבדול בהאא שב חזרה למצרים למשך החורף, בתחילת 1912, פול נראה שוב בכותרות העיתונים. בפברואר אותה שנה, פול העניק הרצאה בגלוסטרשייר, קיים מפגש בבריסטול בחודש מאי, ויזם מפגש נוסף ביוני באחוזת קליפטון, זאת לפני נסיעתו ללונדון בתחילת אוגוסט, זמן קצר לקראת חתונתו בסוף חודש זה.[33] אחת מהאחיות לבית אלן, עברה לגור מחוץ לבית הוריה ונישאה באפריל. מרי, אחותו של פול, התחתנה עוד בפברואר 1911. פול ניהל בנסיבות אלו את האחוזה ע"ש קליפטון בשנים 1914-1909. נאום של פול התפרסם בתקשורת בכל רחבי אמריקה במהלך חודש יוני.[34]
עבדול בהאא שב חזרה לבריטניה, כדי לבקר את בני הזוג הטריים לבית פול, לאחר שובו מאמריקה, בתחילת חודש ינואר 1913.[35] הוא אף נאם במפגשים תיאוסופיים נוספים ברחבי בריטניה. לפול היו רעיונות בדבר נסיעה אפשרית של עבדול בהאא לרוסיה, טורקסטן, והודו, בשנה שלאחר מכן, או אולי יותר מכך, ולא היה זה סביר שייסע שוב למערב. ב-1913, פול שהה בצרפת, ביחד עם עבדול בהאא ושמע ממנו מנבא את המלחמה שיום אחד תתרחש בעתיד, על ידי Most Great Peace. בתם הבכורה של פול ושל אשתו פלורנס, ג'ין, נולדה באורטוריום במהלך שנת 1914.
עתות מלחמה
במאי, פול החל לכתוב על חוויה שבה הוא נקרא לסייע ל"נשמות קפואות" שנפטרו זה עתה ("טבעו") ואבדו, תוך שהוא חש בבעתה; הוא היה מעוניין לשפר עצמו ולסייע לאותם אלו שנפטרו לאחרונה. בתחילת יולי פול קנה כרטיס נסיעה לקונסטנטינופול, אך עם המלחמה המתרגשת התכנית לא התקדמה הלאה. באוגוסט הוא כתב על תחושתו ששלבי הלוחמה "בספירות הביניים" הסתיימו, ולאלו שנפטרו לאחרונה היה קל יותר בחלוף הזמן, לעבור את הטרנספורמציה, כמו...שפקודה רבת-עוצמה נגוזה לה. בספטמבר, פול שלח מכתב למישהי אחרת - שהייתה קשורה אף היא זה זמן רב לדת הבהאית[36] - לגבי הבנתו את הרעיונות הבהאים בדבר נבואת יום הדין (ארמגדון), הגברת ג'יין וייט (Mrs. Jane Whyte), תאוסופית, שאף אירחה את עבדול בהאא ואשר לה הוקדש החיבור Seven Candles of Unity.[37]
בנובמבר, פול פרסם את רעיונותיו באופן פומבי, לגבי מוראות המלחמה:
כל האומות שמחפשות להשתמש בכוח ברוטלי, שככזה ראוי להיחשב כפולחן בעיניהן, עליהן לשאת באשמה לדבר שהוביל למשבר הנוכחי. בראייה שטחית, נדמה שגרמניה דרדרה את העולם למלחמה. אך אם נסתכל כמה מאות שנים אחורה, אנו נראה שכמעט כל מדינה ומדינה באירופה אחראית לכך, כולל בריטניה, ולכן כולן חייבות לשאת באחריות למצב המתפתח כעת...עלינו לזכור שגרמניה, במידה רבה, רק מנסה לחקות את בריטניה...אין זה מיכולתנו לבקר אחרים, אך כאומה אנו צריכים לשאוף לטפח מידה מסוימת של צניעות.
— Fenge, Gerry (December 2010). The Two Worlds of Wellesley Tudor Pole, p.67
לאחר מכן, פול נשא נאום בלונדון שהנושא שלו היה "Some Deeper Aspects of the Great War", שהיה זמין לקריאה החל מראשית 1915. אין זה משנה אם פול חש הקלה זמנית בנוגע למה שהתרחש בעולם המודעות של אדם גוסס, בשלהי 1914 פול החל לדבר על חזיונות של 'סכסוך הנישא באוויר', בהקשר של מלחמת גן העדן והקרב בין המלאך מיכאל לבין המלאכים האחרים - טרמינולוגיה בה השתמש באופן גובר והולך לאורך עשרות השנים - והוא אף הביע בכתב את השקפתו בנוגע לקרבות. חוויות אלו לוקטו ביחד החל מ-1915 בערך, ופורסמו במסגרת ספרו הראשון שיצא לאור - Private Dowding. זאת לצד מה שהוא חש שהיו אלו חוויות פרסונליות של אדם אחר. במרץ 1917, הוא חש בנוכחותה של נשמת חייל שנהרג, אולם לא היה אז עדיין מדובר בתקשור; ובחודש אוגוסט, הוא החל תהליך של כתיבה אוטומטית, וביחד עם חיבורים מוקדמים יותר, מרכיב את הספר Private Dowding. בנוסף, הספר עסק בפרדיגמה ספיריטואליסטית על בסיס האמונה הבהאית, המדברת על השתלבות בעולם ועל החייאתן של הדתות הקיימות. הוא אף כתב מחברת שתיעדה את חוויותיו כמקור סיוע לנפטרים החדשים בהעניקו להם מסגרת מנטלית שתעזור להם בטרנספורמציה שלהם.
התנדבות בצבא הבריטי
בספטמבר, החל טיודור פול את שירותו בחיל הנחתים המלכותי, כ-Officer candidate ובסופו של דבר, שובץ כלוטננט שני בפלוגה השנייה של רגימנט צ'שייר בחיל הרגלים הבריטי. טיודור פול השתתף בכמה מפגשים שהתקיימו בבריסטול, בין יוני - ספטמבר 1917. באוקטובר, טיודור פול נתקל בהתנגדות מצדו של אחד משותפיו העסקיים, כשהופיע מדווח על חוויותיו הפראפסיכולוגיות. בתחילה הוא חשב שיוצב בצרפת, אך בהגיע חודש נובמבר, הוא כבר ידע שיוצב במצרים והוא כבר החל לחשוש באשר לביטחונו של עבאס אפנדי. משפחתו וחבריו של טידור פול התאספו בנובמבר לשליחתו לחזית. אך בנוסף, הם, בעיקר ולסלי ומרי, החלו לחוות חזיונות שכללו תקשור עם 'מאסטרים' שדיברו אליו בנוגע להיותו תחת 'השגחה מיוחדת' ו'מקודש' ובנוגע לכך שמשפחתו תקבל אף היא הגנה. למרות זאת, בדומה לחוויותיו הקשות בתקופת בית הספר, תקופת האימון בצבא נהייתה תקופה עצימה שגרמה לו סבל רב. הוא החל בהתכתבות עם מנהיגים חברתיים, שהתעניינו קודם לכן בפעילותו. מפקדיו שמו לב לכך והוא מצדו ויתר על פטור משירות בצבא. לאחר מכן הוא למד שהוא מפתח יחסים אישיים הדוקים עם בכירים בממשל ובחברה הבריטים, שהחלו להתחנף אליו - זאת כדי לטפל בעניינים טעוני תיקון, נושאים ששמו לב אליהם אך ורק מפני שהוא היה שם.
בתחילה, הוא שירת ברגימנט דבונשייר, לרוב בחילוץ חיילים לאחר קרבות, לעיתים תחת שמיים בהירים. שיחה שניהל טיודור פול עם אחד מחבריו החיילים ניבאה את מותו של אותו חבר, והיוותה את הבסיס לחיבור שפורסם בסביבות 1940, Silent Minute. טיודור פול נפצע בהתקפה על ירושלים הכבושה שאירעה בתחילת דצמבר. ואמנם חברו אכן נהרג, כמו גם עוזרו. במהלך אשפוזו הוא לא קיבל אף עזרה וסיוע, תוף שהוא חוטף התקף היסטריה קמעה. לאחר מכן, טיודור פול שובץ במודיעין הבריטי, ועד מהרה נחרד לשמע האיום שנשקף לחייו של עבדול בהאא - בסוף דצמבר טיודור פול כבר שלח מכתבים כמו גם בערוצים נוספים, בהם הביע דאגה בפני אלו שהייתה להם גישה לממשל. קמפיין המכתבים הביע דאגה רבה אל מול פקידי ממשל זוטרים שהגיעו עד לקבינט המלחמה הבריטי עצמו, לקראת סוף חודש ינואר בלבד. בפברואר 1918, טיודור פול שובץ במשרדו של אדמונד אלנבי, תוך שהוא ממונה לדירקטור של מנהלת שטחי האויב הכבושים. כמה יוזמות פעולה הביאו את הנושא לקדמת הבמה באמצע חודש פברואר 1918. דבר זה קיבל אשרור מאיסוף מודיעין שהתבצע בחודש מרץ. פקודות מטעם הקבינט לאלנבי, בו היו חברים הלורד קרזון, וכן הלורד למינגטון, הובילו להוראה להעניק הגנה לעבדול בהאא ולמשפחתו. הלורד קרזון אף כתב על ההיסטוריה הבאבית-בהאית ואילו למינגטון אף נפגש באופן אישי עם עבדול בהאא. טיודור פול עצמו קודם לדרגת קפטן באפריל. במהלך הקיץ החלו לעבוד על תוכניות קרב חדשות, וטיודור פול היה במעמד שאיפשר לו לקיים מספר מפגשים שכללו את השתתפותם של מספר מנהיגים ציוניים, למרות שהוא עצמו היה עסוק מדי מכדי לעבוד איתם עד יוני. בערך באותו הזמן, טיודור פול חווה חיזיון שרוח של רופא "מבקרת" אותו, מטפלת במצבו העגום, ורושמת לו צמח מרפא, שאמנם נמצא והיטיב עמו.
כמה מחייליו של אלנבי הועברו לצרפת אותם החליפו חיילים הודים, להם התווספו בספטמבר כמה מטוסים ופצצות. שני צבאות עות'מאניים הושמדו בקרב מגידו. דרך קרב חיפה, חלק מקרב מגידו, גדוד הרמחים של מייסור, צבא הודו הבריטית, נשלח כדי להגן על עבדול בהאא ועל משפחתו, כשהוא נכנס לחיפה ב-23 בספטמבר 1918, תאריך שמציינים אותו גם בימינו אנו. השמועה לגבי הצלתו של עבדול בהאא התפשטה לכל עבר. החוויה אף תועדה ברומן. בנובמבר קודם פול לדרגת מייג'ור. הוא סיפר לאנשי הצוות שלו, לזכור יום זה ואת השינוי שחל מאז בהיסטוריה - הוא שהה בירושלים באותו תאריך ובתוך פרק זמן קצר של שבוע וקצת, הגיע לחיפה. מיד לאחר מכן, במרחק נסיעה בכרכרת סוסים של שעתיים וחצי, הגיע לעכו כדי לראות את עבדול בהאא. פול מתאר מאוחר יותר את דבר פגישתו עם עבדול בהאא וביקורו באתרים הקדושים לדת הבהאית, בכרמל, ובתוככי מתחם אל-באהג'ה, קברו של בהאא אללה. מאוחר יותר הוא שיתף אנקדוטה:
כשהבעתי את שמחתי שהמלחמה נגמרה ("המלחמה שתסיים את כל המלחמות"), ה-Master הביט בי בעיניים אדיבות אך מלאות צער ואמר שאצטרך לחיות כדי להיות עד למלחמה גדולה אף יותר. מלחמה שיילחמו אותה "גם באוויר". המלחמה הבאה היא רק המשך לאירוע הנוראי הזה (או אולי רצף האירועים הנורא) עד שהשחר של " Most Great Peace" יעלה
— Pole, Wellesley Tudor (December 1950). "ʻAbdu'l Baha Abbas and the Bahaʼi Faith". Light (A Journal of Spiritualism and Psychical Research). 70 (3368). London, UK: College of Psychic Studies: 347–51., p.349
פול סיים את שירותו הצבאי במאי 1919 וביוני קיבל את אות אביר מסדר האימפריה הבריטית. טיודור פול אף כתב מאמר על עבדול בהאא ב-Palestine News, שעורר התעניינות רחבה בארץ ישראל המנדטורית.
בחזרה לבריטניה
עסקים חדשים, נושאי עניין והמשך המסע
טיודור פול שב לאנגליה ביוני. לאחר שובו הביתה הוא איבד או ויתר על עסקי המשפחה בתחושת הקלה מסוימת, והוא אף קיבל מכתב המלצה מצ'רצ'יל. עסק נוסף שנוסד בתחושת אופטימיות במהלך אביב-קיץ 1919, גרם לציפייה שטיודור פול יוכל לנהל פעילות עיתונאית ומסחרית במזרח התיכון. אך במובן הרחב יותר, בכותבו בדצמבר 1920, פול חש שמשהו 'לא הלך כשורה' לאחר אביב 1919. הקהילה הבהאית כבר החזיקה ברשותה חומרים ובניו יורק, שנת 1919, התקיים כנס גדול הנוגע למצגת הרשמית של Tablets of the Divine Plan, אשר הצהירו על ביסוס האמונה הבהאית ברחבי העולם וכן בכמה אזורים בארצות הברית ולא ברחבי הממלכה המאוחדת, אשר היוותה כוח חשוב הרבה יותר באותה תקופה, בדומה לכוחן הנפרד של אנגליה, סקוטלנד, ויילס ואירלנד, כפי שהיה בעבר. פול שלח מכתב לוועידה. באותו הסתיו, ההתעניינות בספריו של פול, שיצאו לאור ושעסקו בחוויותיו הפראפסיכולוגיות בזמן מלחמת העולם הראשונה, החלה לדעוך. אך גם העסק הבינלאומי החדש שכלל עיתונאות ומסחר, התפרק.
ביולי 1920, הגיע לבריטניה שוגי אפנדי, עם לוחות כתובים מאת עבדול בהאא שיועדו ללורד למינגטון וכן לטיודור פול, אולם אין לנו הוכחה כתובה לגבי תוכנם. הוא העביר להם לוחות אלו, במסגרת טקס שהתקיים לכבוד הגעתו. הוא אף התייעץ בטיודור פול בעניין מציאת מקומות נופש במהלך הימים הראשונים למילוי חוק לימודיו האקדמיים באוקספורד, זאת כדי לציית לבקשתו המיוחדת של עבאס אפנדי. בחזיונותיו, האמין טיודור פול שמלחמה חדשה המאופיינת במתיחות רבה, החלה להתעורר ולנתק את בני האדם מהעולמות העליונים, במיוחד במלחמות האנגלו-אירית ובמלחמת האזרחים ברוסיה, דבר שהשפיע על אנשים לפתח מודעות גזעית מתוך כוונה להרחיב אותה, אך באופן כושל. דבר שגרם לשטף ההתעוררות הרוחנית להיות חסר כיוון ברור, ולהיקטע באביב 1920. עבור טיודור פול, דוגמאות לכך ניתן למצוא באופן שהעניינים התפתחו בנוגע לנשיא האמריקאי באותם ימים, וודרו וילסון, חבר הלאומים, הסכם ורסאי וכן המהפכה הרוסית, וכן אירועים דומים. תוצאתם של אירועים אלו הייתה עצירה מוחלטת של נתיבות הגורל של ההתגלות השנייה ושל קטיעת משאבי הרוחניות שאותה צפה בחזיונותיו ולאחר מכן חיסולם.
ב-1921, טיודור פול שימש כמזכיר הקהילה הבהאית של לונדון. באותו הקיץ הובילו קשריו של טיודור פול למעורבותו בעצמאותה של מצרים. שוגי אפנדי למד על דבר מותו של עבדול בהאא בשלהי נובמבר, בביתו של טיודור פול, כשליד הטלגרף הוא נמצא מעולף.
בינתיים, הדור השני של שותפיו של טיודור פול, שעסק בחזיונות ובמסע (quest), התפרק, והפעם החל להתגבש דור שלישי של שותפים: עורך דין בשם פרדריק לבו בו פגש טיודור פול בקהיר, שני מבקשי מקלט רוסים, שבאו כשבידיהם גרסת לוח ויג'י משלהם, זאת כדי לתקשר עם נשמות המתים, והם אף הכירו לטיודור פול, גולה רוסי נוסף. כשהם מונים 5 אנשים, הם פיתחו עד מהרה את הרעיון שישנו אדם שישי ומסתורי שאמור להצטרף אליהם לעיסוק זה. באותו הזמן, הקבוצה חזתה בשינוי שיתרחש באופן יצירת הקשר עם עולם המתים, ו'דובר' חדש הצטרף לתקשורים שאיתם עבדה הקבוצה ושאותם הקבוצה ניסתה לפצח. זאת כדי לקדם את המסע, חלקית, מפני שהם רצו להשיג את חומרי הספרייה האבודה של יוסטיניאנוס, דבר שיגרם למהפכה בנצרות, כחלק ממטרתם להשיג טרנספורמציה חובקת-עולם. בעוד שהקבוצה עמלה רבות כדי לממש מטרות אלו, במהלך השנים, עדיין לא התגלה אותו חבר שישי מסתורי. כתוצאה מכך, ההתקדמות המובטחת בתחומים אלו כבר לא הייתה בהישג יד, כשהיא מותירה את ה'מדריכים' בקבוצה עם מוניטין מפוקפק. ואמנם, טיודור פול אסף כספים ומשאבים כדי לצאת באפריל לטיול נוסף לקונסטנטינופול, שבו הוא חקר את האפשרות לפתח כניסה ימי לספרייה הסמויה, אולם שב הביתה בסוף מאי, ללא הצלחה. החל מ-1922, דרך אותם גולים רוסים, טיודור פול החל 'לעתור' בשם הכמורה הרוסית בפני השלטונות הקומוניסטים, 'עתירה' שנמשכה 12 שנים, זאת על רקע הקמפיין כנגד פעילות הכנסייה. ב-1925, טיודור פול ביקר בבאת'. הוא הקים עסק מסחרי של יבוא ויצוא סחורות, אך נראה שהוא הצליח יותר ליצור קשרים עם אנשים, בכל גוני ושבילי החיים, כשהוא מנסה לפתור להם בעיות, כשמבחינה כלכלית, אותו עסק נחל כישלון. רמת החיים הכלכלית של טיודור פול, גרמה לו לשרוד על בסיס חשיבתו האינטקלטואלית ופחות על בסיס כסף שחזר מהשקעות ולרוב הוא לווה כסף מחברים, במהלך אביב 1924. המסע עצמו נכנס למצב השהיה. אולם אז העניינים החלו לעבור מפנה. בשלהי 1924, התפרסמה מודעה בעיתון, מאלג'יריה, הנוגעת להשקעת נדל"ן, וב-1925 הוא נכנס לעסק באיטליה, שהפך מאז לחברת ניהול נדל"ן מצליחה באזור רחב, סביב גארגאנו. שם הוא אף ביקר ב-Sanctuary of Monte Sant'Angelo, כנסייה נוצרית-קתולית שקשורה באופן מסורתי למלאך מיכאל ולאב פיו, בזמן שהוא היה חשוף לאיום מחלת המלריה. שם הוא אף עבד בין היתר, אף עם מוסוליני, בתחילת הקריירה הפוליטית שלו.
במרץ 1922, כינס בחיפה שוגי אפנדי קבוצה של בכירים בהאים, מכמה מדינות, כדי לדון בהתפתחות העתידית הקרובה לגבי האמונה הבהאית. טיודור פול השתתף אף הוא. הסוגיה הראשונה בה עסקו הייתה אם לבחור באופן ישיר את חברי בית הצדק העולמי. דבר ששוגי אפנדי, הממונה הטרי לעמוד בראש הדת הבהאית, קבע נחרצות שבחירות אלו לא יתקיימו. זאת עד שקודם לכן לא ישקיעו עוד מאמץ ועבודה בהקמתן של האסיפות הרוחניות, הן ברמה המקומית הן ברמה הלאומית. הפירוד בין טיודור פול לבין הקהילה הבהאית, שכנראה נסב סביב עניינים אלו, נגע בדיוק בשאלה אם תנועה דתית שמטרתה לאחד ולרענן מחדש את הדתות הקיימות, צריכה להתמודד עם תנועה דתית נוספת, ספיריטואליסטית, בעלת סדר וארגון משלה. טיודור פול סירב להירשם עם פתק הצבעה בקלפי, בבחירות לאספה הרוחנית המקומית הבהאית של לונדון. זאת לאחר שיחות שקיים בנושא עם שוגי אפנדי, שכתוצאה מכך חשב שיוכל לשרת את העניין הבהאי ואת עבדול בהאא, כצופה מהצד ולא כחבר מלא בקהילה הבהאית. בנוסף לכך, באופנים מסוימים, הבהאים עצמם היו מהוססים יותר באשר לעבודה המשותפת עם טיודור פול. טיודור פול לא העביר ביקורת מעולם על הדת או על מוסדותיה. מקור נוסף למתיחות ביניהם, נבע מהעובדה שטיודור פול היה מאמין אדוק בגלגול נשמות, רעיון שאם מגדירים אותו פשוטו משמעו, מדבר על חזרתן של נשמותיהם של בני אדם לעולם, אמונה המנוגדת לעקרונות האמונה הבהאית שהותוו על ידי עבדול בהאא. עקרונות שהותוו עוד ב-1908, בספרו תשובות לכמה שאלות.
בשלהי קיץ 1926, נפטר תומאס פול, אביו של ולסלי. בדצמבר אותה שנה, נאם טיודור פול בפני קבוצה ספיריטואליסטית בלונדון, וכן נאם בפני קבוצה נוספת בשנה שאחרי, בחודש מרץ.
תקופה חדשה של פרויקטים וה-Silent Minute
בחלוף הזמן, ניסה לקדם טיודור פול, שלושה מוקדים מרכזיים בעלי חשיבות ספיריטואליסטית לאורכן ולרוחבן של בריטניה ואירלנד: גלסטונברי (אתר הקשור לאגדות המלך ארתור ולראשית הנצרות בבריטניה), יונה (סקוטלנד), ואי באירלנד שזיהויו לא היה ודאי. שלושתם היו אמורים להוות את ה"לב" לעומת ה"מוח" — לונדון, אדינבורו ודבלין. הגביע הקדוש נלקח לגלסטונברי וליונה שבסקוטלנד. לעיתים, גודצ'יילד, טיודור פול ואחרים, הקפידו לשמור על קשר עם אנשים שהיו חברים במסדר ההרמטי של השחר המוזהב, ואף נקרתה בידם ההזדמנות להוביל קבוצה משנית ספציפית, אשר התפספסה. בפועל, אכן נוצר משולש של מרכזים בהאים בהתפתחות של דת זו, בימיה הראשונים בבריטניה.
ב-1928, פתח טיודור פול ביוזמה למסע צליינות ברחבי אירופה, באתרים הקשורים למלאך מיכאל, זאת לאחר שרודולף שטיינר, גילה עניין בחיבורם של האתרים גלסטונברי ו-טינטאג'ל. ב-1930, פול היה במפגש עסקי. החל מ-1930, חלק מאנשי הקשר הרוסים של פול, פיתחו בעצמם יחסים בעייתיים עם הכמורה הרוסית. ב-1931, מסעו של פול עירב פעילות ארכאולוגית חלקית אך כושלת. ב-1933, נראה שפול עדיין פעל בשם הכמורה הרוסית, בנוגע למצבה אל מול השלטונות הקומוניסטיים, ושוב ב-1935, ובשנת 1936, הוא תהה לגבי התמודדותו עם השאלה איך החיים היו נראים ברוסיה ללא התעמולה והשלטון הקומוניסטי. באותה שנה, הוא אף ייסד את החברה Wellesley Holdings 1936, למיחזור פסולת, שנמכרה ב-1940. ב-1937, הוא פרסם חיבור שעסק ברוח הרפאים "הדוקטור", שלגביה חש שסייעה לו במשך שנים.
חידוש הקשר עם הבהאים
ב-1938, נכלל פול בין המתאמצים לאגד את האסיפות הרוחניות המקומיות בבריטניה, לכלל אספה רוחנית לאומית אחת, National Spiritual Assembly of Great Britain, המוסד הלאומי שמנהל את ענייני הקהילה הבהאית של בריטניה. בנוסף, הוא חש עצמו חופשי להתחבר לבהאים וכן לתמוך בהם במהלך שנות ה-1940. בנוסף, פול עצמו מאוזכר בעיתונים משנת 1940, כמי שהחל את הקמתה של תנועת Silent Minute, והוא אף חיבר בשיתוף פעולה עם וולדרון סמית'רס (Waldron Smithers), את המסה The spiritual front, an issue each one of us must face fairly and squarely. פול החל לשקול את הרעיון להקמת התנועה עוד ב-1917. הבהאים לא הגיבו לאף מהלך בנושא זה שנקט פול. הקריאה להקמת תנועת Silent Minute המשיכה והתפשטה והוא אף פתח במסע הרצאות.
ב-1944, השתתף פול בחגיגות המאה לייסוד הדת הבהאית, שהתקיימו בלונדון. הקהילה הבהאית אוזכרה קמעה בכתבות העיתונים באביב ומעט יותר בסתיו, אותה שנה. בעוד פול אוזכר בסתיו כמי שהעניק לתנועת Silent Minute, שם נוסף: Big Ben Minute, תוך שהוא מציע לשפץ את פעמון החירות, הצעה שלא התקבלה בעין יפה. ב-1945, המשיך טיודור פול לשמור על קשריו עם הבהאים וכמי שנראה שהשלים עם מעמדו כ"מסייע לאמונה הבהאית", כאדם שאיננו חבר בקהילה. בנוסף, טיודור פול המשיך להיות מעורב באופן רשמי בעבודה בתנועת Silent Minute/Big Ben Minute, אף לאחר המלחמה.
טיודור פול היה על סיפונה של אניית RMS Queen Elizabeth, כשעגנה בארצות הברית בחודש אפריל 1947, אך לא ירד ממנה. הוא נכלל ברשימת הנוסעים, במחלקה ראשונה וכתעשיין שנולד בסאמרסט. בנוסף, דרכונו לא נכלל ברשימה. ב-1948, הוא הקים עסק של רוקחות ושירותי רפואה משלימה.
הפעם האחרונה שבה שוגי אפנדי הזכיר את טיודור פול, הייתה ב-1949. כאשר הוא ייעץ לקהילה הבהאית של בריטניה, להזמין את פול לאירועים ולבתי הספר, ולהראות לו "הערכה רבה". ב-1950-1951, כתב פול שני מאמרים המאזכרים את הדת הבהאית, בניסיון לדון בה במסגרת כתב עת אקדמי לחקר הפראפסיכולוגיה. יובאו להלן שתי פסקאות מהמאמר הראשון:
המשימה הראשית של האמונה הבהאית היא לאפשר לכל מאמין הממיר את דתו, לרכוש הבנה מלאה את הדת החדשה, שעמה הוא מזדהה, וכן לרכוש הבנה ברורה של מטרותיה, שהן, בעולמנו המודרני, יכללו את צמיחתה של קהילה גלובלית, מודעות לאזרחות גלובלית, וכן ייסוד ציביליזציה ותרבות אוניברסלית.
— Pole, Wellesley Tudor (December 1950). "ʻAbdu'l Baha Abbas and the Bahaʼi Faith". Light (A Journal of Spiritualism and Psychical Research). 70 (3368). London, UK: College of Psychic Studies: 347–51, p.348
אמונה זו מתחילה כעת להביע את זכותה להכרה, לא בתור עוד מערכת דתית, הנוספת על האמונות המתנגשות, שבמשך שנים רבות פילגו את המין האנושי. כי אם הצהרה מחדש הנוגעת לאמת הנצחית העומדת בבסיס כל דתות העבר, ככוח מאחד המחדיר למאמיני דתות אלו חיות רוחנית חדשה, ופוקח אל מול עיניהם את הייעוד המהולל המצפה לגזע האנושי.
— Pole, Wellesley Tudor (December 1950). "ʻAbdu'l Baha Abbas and the Bahaʼi Faith". Light (A Journal of Spiritualism and Psychical Research). 70 (3368). London, UK: College of Psychic Studies: 347–51, p.348
שתי פסקאות אלו הן פרפרזות קרובות עד מאוד לשתי הצהרות שמסר שוגי אפנדי, בשנים 1932 ו-1947, כל אחת בהקשרים שונים. טיודור פול מסר תגובה נוספת הנוגעת לכך שתמונתו של בהאא אללה, "מספקת רושם עלוב ביותר ביחס לכבודה ולשיעור קומתה של אישיות נעלה זו". הוא חש את אותו הדבר ביחס לתמונתו של עבדול בהאא, זאת למרות שנשא את תמונתו באופן אישי, מדי יום ביומו. לגבי עבדול בהאא, העיר:
כל אדם יתייחס באופן אינסטינקטיבי לתחושת האוניברסליות, המחלחלת ברוח של חסד עמוק ואוהב. אין זה משנה מהו הנושא העומד לדיון - בין אם זה הדת או מזג האוויר, שקיעות או פריחות, מוסר או פסיכולוגיה, עבדול בהאא ניחן תמיד באות האוניברסלי, אות האחדות שבין הבורא לבריאה, גדול כקטן.
— Pole, Wellesley Tudor (December 1950). "ʻAbdu'l Baha Abbas and the Bahaʼi Faith". Light (A Journal of Spiritualism and Psychical Research). 70 (3368). London, UK: College of Psychic Studies: 347–51, p.351
במאמרו השני, הוא כתב לגבי אנקדוטות הנוגעות לשליחותו בפריז ולפרטים נוספים, אך יש לציין שפרטים אלו שאובים מזיכרון ישן וארוך ועשויים לכלול טעויות.
פרויקטים נוספים
ב-1951, כתב פול, במשותף עם מחבר נוסף מסה על המלאך מיכאל, Prince of Heaven, Captain of the Angelic Hosts. זאת גם הייתה השנה שאשתו פלורנס נפטרה, זמן קצר לפני מעברם ל-Hurstpierpoint, סאסקס. באותה שנה, טיודור פול היה עדיין מזוהה עם תנועת Big Ben Minute וכן בחוגים דיפלומטיים במהלך 1953. ב-1954, החלו לסקר בתקשורת את בנו דייוויד, את תמיכתו של טיודור פול בעמדותיו של הנשיא האמריקאי אייזנהאואר, וכן את עבודתו של פול ב-Big Ben Council וכן בשנים הבאות. בסביבות אותו הזמן וכנראה אף קודם לכן, הצטרף טיודור פול ל-Fairy Investigation Society, אגודה חשאית למחצה, שהוקדשה לשם איסוף מידע ועדויות לגבי קיומן של פיות, כמו גם לשם תיוקם של מקרים מתועדים של ראיית פיות. אחד מספריו של טיודור פול, The Silent Road, שיצא לאור ב-1960, עוסק בנושא זה.
פרויקטים בעשורים האחרונים לחייו
ב-1958-1959, פול, ביחד עם קבוצת משקיעים, רכשו את Tor School וכן את האדמות שהיו שייכות קודם לכן לבאר הגביע, שהוקמה על ידי אליס באקטון, ב-1913. הבאר הוקמה כתחליף לבאר בריגיד הקדושה, שעוררה נלהבות רבה עד מאוד. באקטון אמנם נפטרה ב-1944, אך יורשיה לא יכלו לתמוך כלכלית במקום שייסדה. טיודור פול הפך והפקיד את המקום בהשקעתו זו, בניהולה של קרן נאמנות, כשהמנויים, המכונים "בני-לווייה", מממנים את הקרן, זאת כדי לאפשר למבקרים גישה חופשית למקום, כדי לקדם את טענתו שראשית הנצרות בבריטניה מבוססת על בואו של יוסף הרמתי לגלסטונברי, וכן תחושת הקרבה שלו למסדרי הנזירות הקתולים. תהליך זה של הקמת הקרן קיבל סיקור תקשורתי, החל מ-1958. ב-1965, הוא כתב במשותף ובעזרתה של רוזמונד להמן, את הספר A man seen afar, העוסק בחייו של ישו הנוצרי, באמצעות חזיונותיו אשר חווה, ובמהלך כל אותו הזמן הוא עדיין ניסה להנציח את וינסטון צ'רצ'יל ב-Silent Minute. ב-1966, חיבור הקשור לבאר הגביע, קיבל סיקור תקשורתי נוסף.
למרות שעברו שנים רבות, Writing on the Ground יצא לאור. זאת כתגובה לבקשתם של הבהאים ולמטרות הנצחתו של עבדול בהאא - בספרו זה ממשיך לטעון פול שעבדול בהאא ראה בחזונו את האמונה הבהאית כתנועה ולא כדת; בדומה למחויבותו האישית של אדם ל"מסלול רוחני". הספר יצא לאור ב-1968. פול עצמו והתגובות לפול סוקרו בחדשות ב-1968 וב-1969. בשנותיו המאוחרות לחייו, פול הגיע לתובנה מטאפורית של הגביע: "לפני חצי מאה, ברובע הנשים של גלסטונברי, ממעמקי באר בריגיד הקדושה, גביע יצא לאוויר העולם. כלי זה מהווה סמל לגביע הקדוש, הנצחי והשמיימי, הגביע של ישו, העתיד המובטח."
פול נפטר ב-13 בספטמבר 1968, לאחר שסבל ממחלת הסרטן ומכאבים נלווים, בביתו שבעיירה האנגלית Hurstpierpoint, סאסקס. גופתו נשרפה בקרמטוריום ואפרו פוזר בגן באר הגביע, שבגלסטונברי.
טיודור פול נבחן במספר הקשרים. בהקשר אחד, הוא נתפס כאב המייסד וההוגה של העידן החדש המתפתח וכמי שהיה שייך ל"קולקטיב העל-טבעי" ול"סמלים" שיותר ויותר התקבעו במהלך שנות ה-60 המאוחרות של המאה העשרים, עם מותו של פול ואף לאחריו. כמו כן, הוא מהווה חלק בלתי נפרד מהתחייה הקלטית, התאוסופיה, והאזוטריות של גלסטונברי. בראייה כללית יותר, התמה של הקלטיות האירית, וכן עבודתו של פול במסגרת זאת, נחקרה כתמה דה-קולוניאליסטית, מתוך הדינמיקה הקתולית - פרוטסטנטית, שהושפעה אם כן מהפילוסופיה והתאוסופיה ההודית וכן מסיפורים מקוריים של העמים האיריים, אולם הרעיונות הספציפיים הללו שונים מהותית מאלו של טיודור פול. טיודור פול החשיב את עצמו כ'אוניברסליסט', השייך ל'בית הספר למסתורין', 'בר-שיח עם האמונות, הפילוסופיות והדתות של העולם'. טיודור פול ושותפיו הקרובים אליו, 'חשו שהם מייסדי כנסיית העידן החדש, כנסייה שבה האישה נמצאת באופק, ובריגיד, ההתגלמות הקלטית של הנשיות האוניברסלית, שבה למעמדה כמקודם והועמדה בהרמוניה עם ההבנה המיסטית של האמונה הנוצרית'. הוא תואר כ"בריקולור", אדם המגבש צורות רעיוניות חדשות מאלו הישנות. ברי שהייתה לו מערכת יחסים עם הדת הבהאית. הוא נתפס בתור אישיות מרכזית לכל אחת משלוש הרשתות החברתיות הראשוניות שסביבן התגבשו קהילות בהאיות בבריטניה - לונדון, מנצ'סטר וכן הרשת הקלטית-מיסטית בה הוא עצמו היה חבר וכן אחרים. נכדו של פול, ויליאם, ידוע בתור בהאי מאמין. לפול הייתה 'קריירה ארוכה' ביישום הספיריטואליות במסגרת הנצרות, והעדפתו העקבית להציב את ישו כקודם לכל. אין זה ברור מתי ואם בכמה שיחות, אולם טיודור פול אף העיר שהוא חלק במשותף עם עבדול בהאא את ההבנה שישו גילם את "עקרון המשיח הצלוב", יותר מכל אדם אחר. בנוסף לכך, טיודור פול חש שהוא קיבל עידוד מעבדול בהאא, לא לוותר על הקהילה הנוצרית אלא לשאוף להביא את עקרונות האמונה הבהאים לנצרות, כפי שבהאא אללה לימד. ”היה זה ברור שהאמונה הבהאית זורחת כדי להביא לעולם אור ואמת חדשים, מעין סוג של תבלין עבור כלל האמונות והמין האנושי, ואל לחשוב על דת זו כארגון דתי רגיל נוסף או ככת.” אולם, טיודור פול, הקפיד לשמור על העדפתו את תפיסת מרכזיותה של הדת הנוצרית.
חזיונותיו של פול התקבלו באופן כללי בצורה רחבה, חלקית מפני שהוא נתפס כבעל יושרה וכנות, וכן נתפס באופן עקבי כ"נורמטיבי", יותר מאשר "מעופף", ולעיתים קרובות סיפק מספיק פרטים לגבי חזיונותיו, אותם שיתף עם חבריו, כך שהם שוכנעו מריבוי פרטים אלו.
טיודור פול לא הכיר את ההערכה הבהאית את מוחמד, הבאב וטענותיו של בהאא אללה, והוא היה חסר הבנה בסיסית את מעמדו של עבדול בהאא וכמו כן של הבהאים. ליל אוסבורן מעירה שטיודור פול "גילה את עקרונות האמונה הבהאים דרך המסע שלו (Quest) ולא בשום דרך אחרת." פול החזיק בדעה שעבדול בהאא התנגד לפיתוחה של דת חדשה אולם סירב לקחת חלק כלשהו בהבעת ביקורת על הדת או על מוסדותיה. הכותב פטריק בנהאם לוקח זאת צעד אחד קדימה, באומרו שבהאא אללה "לא לימד דת חדשה, אלא זימן כוח שבא לאחד את מערכות האמונה הקיימות, בהצביעו למקור האלוהי של כל אמונה ואמונה." פול היה איש בכיר ואמין באזור, בזמן שהותו בלונדון של שוגי אפנדי, והוערך במידה גבוהה מאוד בקרב הבהאים של בריטניה וחיפה. אולם, תהליך הבחנה זה, בין הבהאים לבין דתות אחרות, לא היה קשור כלל ועיקר לאיזה לימוד סודי שהדריך עבדול בהאא, כפי שהיה נפוץ בארגונים מיסטיים אחרים, סוג של פרקטיקה שטיודור פול הכיר היטב בתוך אותן קהילות. פול חשב על עצמו כעל 'מסתנן' אמין, שיכיר כל לימוד סודי. במקום זאת, הבהאים רואים זאת פשוט, כעניין המייצג את עקרון ההדרגתיות, ולא אמונה מוכוונת מלמעלה, כפי שלמדים מהמקרה של פול. במהלך חייו, הבהאים לא היו חייבים לוותר על חברותם בדתות הקודמות, ועבדול בהאא עצמו פקד באופן קבוע את המסגדים בארץ ישראל.
המוסדות הבהאים הכירו בתרומתו המיוחדת של טיודור פול ל'הצלתו' של עבדול בהאא. חלקו של טיודור פול בשני ביקוריו של עבאס אפנדי בבריטניה, היווה נושא לתשומת לב בקרב הבהאים. הביוגרף הראשי של פול, וכן אדם שהתכתב עמו באופן מתועד ותדיר, ראו זאת כמימוש נבואותיו האישיות של פול. הבהאים אזכרו ב-1969, את ספרו Writing on the Ground, וליקטו אזכורים בהאים של טיודור פול באופן מקוון.
בעשורים הבאים, דעותיו וכתביו של טיודור פול הופיעו ושבו להופיע בעיתונים, הרשת החברתית של ימיו. ב-2009, סדרת מאמרים שעוסקת בעבודתו, יצאו לאור שוב בקנדה, דרך קרן ההנצחה לטיודור פול. חומרים והפניות נוספים הופיעו באינטרנט.
אחד מההישגים הגדולים של טיודור פול, בשלהי חייו, היה עצם הצלת באר הגביע בגלסטונברי, קרוב לעשור לפני פטירתו, זאת למרות שבמהלך חייו הוא לא התגורר בעיירה. הגביע שבגלסטונברי עצמו, הגיע לשם רק ב-1969, ורק לאחר שטיודור פול כבר נפטר.
נכדו של ולסלי, אדוארד טיודור פול, הוא מוזיקאי, שחקן ומנחה טלוויזיה אנגלי.
פול ידוע כמי שחיבר מעל 30 מאמרים וספרים, בכמה מהדורות, שראו אור מספר פעמים, ואף תורגמו למספר שפות. כמה מהם יובאו להלן:
- Wellesley Tudor Pole, The Silent Road, באתר גוגל ספרים ISBN 978-0-85435-443-6.
- Wellesley Tudor Pole, Rosamond Lehmann, A Man Seen Afar, באתר גוגל ספרים ISBN 978-0-85435-085-8.
- Wellesley Tudor Pole, Writing on the Ground, באתר גוגל ספרים
- Benham, Patrick (2006) [1993]. The Avalonians (revised ed.). Gothic Image. ISBN 978-0-906362-68-6.
- Davy, Charles (1984). Adam Bittleston; Daniel T. Jones (eds.). "Wellesley Tudor Pole - a life in two worlds" (PDF). The Golden Blade. London, UK: Rudolf Steiner Press: 140–8.
- Fenge, Gerry (December 2010). The Two Worlds of Wellesley Tudor Pole. Lorian Association. ISBN 978-0-9791700-6-5 2010, באתר OCLC (באנגלית)
- McNamara, Brendan (2014). "The 'Celtic' Dimension of Pre-First World War Religious Discourse in Britain: Wellesley Tudor Pole and the Glastonbury Phenomenon" (PDF). Journal of the Irish Society for the Academic Study of Religions. 1 (1): 90–104. ISSN 2009-7409 2014, באתר OCLC (באנגלית)
- Osborn, Lil L. C. (2003) Religion and Relevance: the Baháʼí Faith in Britain 1899 - 1930. A thesis submitted to the University of London for the degree of DOCTOR OF PHILOSOPHY School of Oriental & African Studies (SOAS), The University of London
- Osborn, Lil L. C. (July 2013). Baha'i Seer - The Extraordinary Life and Work of Wellesley Tudor Pole. Newcastle, UK: Association of Baháʼí Studies Seminar.
- Pole, Wellesley Tudor (1979). My Dear Alexias: Letters from Wellesley Tudor Pole to Rosamond Lehmann. Spearman (Jersey). ISBN 978-0-85978-038-4
- Rose, Dell J. (1 November 2023). "Bahaism: Esotericism, Orientalism, and the Search for Direction in Early Twentieth Century Britain". Aries – Journal for the Study of Western Esotericism: 1–27. doi:https://doi.org/10.1163%2F15700593-tat00015 ISSN 1567-9896
“Weaving the wonderful world of Wellesley Tudor Pole and Abdu’l-Baha” by Philomena Clifford, בביצוע Philomena Clifford, הרצאה באתר יוטיוב
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
