ויליאם סטרג'ן

ויליאם סטרג'ן (22 במאי 1783 - 4 בדצמבר 1850) היה פיזיקאי אנגלי, ממציא האלקטרומגנט, שהוא רכיב עיקרי במנועים ומחוללים חשמליים עד ימינו, והיה מרכיב חשוב בהמצאת הטלגרף, ונחשב לאחד הפיזיקאים הניסיוניים הבולטים בתחום האלקטרומגנטיות. כמו כן בנה את המנוע החשמלי הבריטי הראשון שהיה שימושי.

ויליאם סטרג'ן

לידה	22 במאי 1783 Whittington, הממלכה המאוחדת
פטירה	4 בדצמבר 1850 (בגיל 67) פרסטוויץ, הממלכה המאוחדת

האלקטרומגנט המלאכותי הראשון, שהומצא על ידי סטרג'ן בשנת 1824. הציור המקורי של סטרג'ן מתוך מאמרו משנת 1824 לאגודה המלכותית הבריטית לאמנויות, ייצור ומסחר . המגנט היה עשוי מ -18 ליפופים של חוט נחושת חשוף^[1]

חיים מוקדמים

סטרג'ן נולד ב-22 במאי 1783 בוויטינגטון, ליד קרנפורת', לנקשייר, ובנערותו הוכשר כשוליית סנדלרים.

קריירה

סטרג'ן הצטרף לצבא בשנת 1802 ולימד את עצמו מתמטיקה ופיזיקה. בשנת 1824 הוא הפך למרצה למדע ופילוסופיה בסמינר הצבאי של חברת הודו המזרחית באדיסקומב, סארי, ובשנה שלאחר מכן הציג את האלקטרומגנט הראשון שלו. הוא הציג את כוחו בהרמת גוש ברזל במשקל כ-4 קילוגרם בעזרת פיסת ברזל במשקל כ-200 גרם בלבד, עטופה בחוט שדרכו הוזרם זרם מסוללה אחת.

בשנת 1832 מונה לצוות המרצים של Adelaide Gallery of Practical Science בלונדון, שם הדגים לראשונה את המנוע החשמלי של זרם ישר המשלב קומוטטור.

בשנת 1836 ייסד את כתב העת Annals of Electricity, Magnetism and Chemistry, ובאותה שנה המציא גלוונומטר.

סטרג'ן היה עמיתם של ג'ון פיטר גסיוט וצ'ארלס וינסנט ווקר, ושלושתם היו תורמים עיקריים להקמת אגודת החשמלאים של לונדון בשנת 1837.

בשנת 1840 הוא הפך למנהל הראשי של "גלריית ויקטוריה המלכולית לקידום המדע המעשי" במנצ'סטר, מוסד לימודי-מסחרי שקיים תצוגות מדעיות. הוא יצר חוג חברתי שכלל את ג'ון דייוויס, אחד ממקדמי הגלריה, ואת ג'יימס פרסקוט ג'ול, תלמידו של דייוויס. חוג זה התרחב בסופו של דבר ונכללו בו גם אדוארד ויליאם ביני והמנתח ג'ון לי. הגלריה נסגרה בשנת 1842, ולאחר מכן התפרנס סטרג'ן מהרצאות והדגמות.

בשנת 1843 ייסד את כתב העת החודשי The Annals of Discovery Philosophical and Monthly Reporter of the Progress of Practical Science; הגיליון הראשון של כתב עת זה מתוארך ליולי 1843. כל גיליון חודשי הכיל תערובת של מאמרים "ארוכים" מקוריים (באורך של יותר מ-5 עמודים), מאמרים שפורסמו מחדש מכתבי עת זרים (מתורגמים במידת הצורך), ומאמרים קצרים יותר. כתב העת לא זכה להצלחה, ופרסומו פסק בסוף כרך 1, בדצמבר 1843. כרך יחיד זה מאורכב ב-Internet.org^[2].

מותו

סטרג'ן נפטר בפרסטוויץ', מנצ'סטר רבתי ב-4 בדצמבר 1850 ונקבר בחצר הכנסייה של הבתולה מרי הקדושה בעיר. הוא מזוהה על לוח הקבר שלו כ"ויליאם סטרג'ן - החשמלאי".

לקריאה נוספת

• Kargon, R. H. (1977). Science in Victorian Manchester: enterprise and expertise. Baltimore: Johns Hopkins University Press. ISBN 0-8018-1969-5.
• Vibart, H. M. (1894). Addiscombe: its heroes and men of note. Westminster: Archibald Constable. pp. 77–80.

קישורים חיצוניים

• ויליאם סטרג'ן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

1. Thompson, Sylvanus P. (1891). Lectures on the Electromagnet. New York: W. J. Johnson Co. pp. 17–19.
2. The Annals of Philosophical Discovery and Monthly Reporter of the Progress of Practical Science, Volume 1, (1843).