Loading AI tools
ארגון העובדים היציג של רופאי ישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ההסתדרות הרפואית בישראל (ראשי תיבות: הר"י, באנגלית: Israeli Medical Association-I.M.A) היא ארגון העובדים היציג של רופאי ישראל, הפועל לקידום הרופאים והרפואה בישראל. בנוסף להיותה ארגון עובדים, הר"י עוסקת גם בשמירה על רמה מקצועית ואתית נאותה של מקצוע הרפואה ודאגה לאיכות ומעמד הרופא והרפואה בישראל. הר"י נוסדה בשנת 1912, ובשנת 1927 נרשמה כאגודה עות'מאנית.
מדינה | ישראל |
---|---|
יושב ראש | ציון חגי |
תקופת הפעילות | 1912–הווה (כ־112 שנים) |
www | |
הר"י היא ארגון המושתת על פעילותם ההתנדבותית של נבחריה, אשר ממשיכים לעסוק ברפואה במקביל לעבודתם הציבורית. בוועידת הר"י שנערכה במאי 2018 נבחר פרופ' ציון חגי לעמוד בראש הארגון[1].
הר"י מורכבת משבעה ארגונים פרופסיונליים המאגדים רופאים שונים, וארגונים פרופסיונליים אלו מורכבים אף הם מוועדים מקומיים. שבעת הארגונים הם[2]:
המוסד העליון של הר"י הוא הוועידה הארצית (405 צירים בשנת 2014) המתכנסת מדי 4 שנים והיא מוסמכת לקבל כל החלטה הקשורה למדיניותה ופעילותה של הר"י וכן לבחור באופן ישיר את הנציגים למוסדותיה העיקריים ובהם הוועד המרכזי אשר קובע את מדיניותה של הר"י ומיישם את מטרותיה והחלטותיה. יו"ר הר"י מוסמך לייצגה בכל תחומי הפעילות שעליהם היא מופקדת.
הנציגים בוועידה הארצית הם נציגיהם של שבעת הארגוניים הפרופסיונליים והם נבחרים ומתמנים באופן ישיר על-ידם. מספרם נקבע בהתאם לגודלו היחסי של כל ארגון פרופסיונלי.
החברים בוועד המרכזי נבחרים על ידי הוועידה הארצית והרכבו של הוועד המרכזי נקבע על-פי המשקל היחסי של הצירים שנבחרו על ידי הארגונים הפרופסיונליים (סעיף 67 לתקנון). יו"ר הר"י נבחר אף הוא על ידי הוועידה הארצית.
הוועידה הארצית והוועד המרכזי בוחרים חברים בגופים נוספים של הר"י.
בהיותה ארגון עובדים יציג, מנהלת הר"י משא ומתן עם המעסיקים וחותמת על הסדרים והסכמים קיבוציים, המסדירים את תנאי עבודתם, את שכרם ורווחתם של הרופאים. במסגרת זו הכריזה הר"י פעמים אחדות על שביתות רופאים.
הר"י מציעה מגוון פעילויות ושירותים לרופאים בתחום הרווחה, לרבות ביטוח רפואי, הפעלת מועדון צרכנים, הכנה לפרישה לגמלאות ופעילות לגמלאים, מתן סיוע כספי מיוחד לנזקקים, הקמת בית אבות, קרנות שונות.
פעילותה הציבורית של הר"י כוללת:
הלשכה לאתיקה מגבשת את הקוד האתי של הרופאים ודואגת לשינוי הכללים ולעדכונם במידת הצורך. הוועדות האתיות והלשכה מטפלות בכל העניינים הנוגעים לתחום האתיקה הרפואית, בתלונות בין עמיתים וכן בתלונות הציבור כלפי הרופאים.
הר"י פעילה ומעורבת בהליכי חקיקה הנוגעים לציבור הרופאים ולמערכת הבריאות בישראל. באמצעות המחלקה המשפטית שלה, מטפלת הר"י בהיבטים המשפטיים הנוגעים לציבור הרופאים ולעבודתם. המחלקה המשפטית מלווה את פעילות הר"י, מייעצת לגופים השונים של הר"י בבעיות משפטיות ועוסקת בכל ההיבטים המשפטיים הקשורים לעבודתם.
הר"י שוקדת על שיפור איכות הטיפול הרפואי ובטיחותו. הר"י מרכזת את הפעילות של הקהילייה הרפואית בתחום הבטחת האיכות ברפואה וניהול סיכונים, לרבות טופסי הסכמה מדעת, פעילות מדעית בתחום ההנחיות הקליניות ומעקב אחרי סקרים ומבדקים.
"המועצה המדעית" היא הגוף האמון על התמחות הרופאים בישראל, וחבריה נבחרים על ידי ההסתדרות הרפואית.
תפקידי המועצה המדעית הם: קביעת מדיניות ושינויים בנושא ההתמחות (בתחומים קיימים וחדשים); מעקב ובקרה אחר מהלך ההתמחות, בחינות ואישור התואר. עידוד פעילות מדעית ומחקרית בהר"י ובמוסדות הרפואה בארץ[3].
תחת ההסתדרות הרפואית בישראל פועלים ארגונים מדעיים במגוון תחומי המומחיות של הרפואה[4]. ארגונים אלו כוללים בין השאר את:
הר"י מאגדת בתוכה איגודים, חברות וחוגים מכל תחומי ההתמחות הרפואית. האיגודים והחברות מהווים את הבסיס המדעי והמקצועי לקהילייה הרפואית ולפעילות הר"י בתחום המקצועי. הר"י תומכת ומגבה את פעולות האיגודים, החברות והחוגים.
הר"י חברה בארגונים בינלאומיים ומקיימת קשרי גומלין הדוקים עם ההסתדרויות הרפואיות השונות בעולם. הר"י רשאית להצטרף כסניף, כמחלקה או כיחידה ארגונים אחרת לכל ארגון מקצועי בינלאומי בתחומי המחקר, הרפואה והמנהל הרפואי. הר"י מקדמת את הקשר והזיקה בין מדינת ישראל לבין רופאים בתפוצות, בין היתר, על ידי עריכת כינוסים בינלאומיים של רופאים יהודים וצירופם כחברי חוץ להר"י.
פעילותה של הר"י בתחום התקשורת:
הכנסותיה של הר"י מתקבלות ברובן דמי חבר שמשלמים הרופאים החברים בה, שגובהם 264 ש"ח לחודש לרופא פעיל,[11] ודמי טיפול ארגוני שמשלמים הרופאים. מקורות הכנסה נוספים הם בחינות ורישוי והכנסות ממספר מצומצם של נכסי נדל"ן שבבעלות הר"י. הר"י אינה מקבלת תמיכה כספית כלשהי מהמדינה ואינה מקבלת תרומות.[3] בנוסף נהנית הר"י מתרומות של חברות תרופות, בעיקר בדרך של מימון טיסות וכנסים לחבריה. בשנת 2017 הגיע גובהו של סעיף זה ל-2.8 מיליון ש"ח.[12]
ב-11 בינואר 1912, כאשר מספר הרופאים היהודים בארץ ישראל עמד על 32, הוחלט באספה שהתקיימה בביתו של ד"ר מאיר קרינקין בתל אביב, ברחוב אלנבי, לייסד אגודה שתיקרא "אגודה מדיצינית עברית ליפו ומחוז יפו", שאליה יוכלו להתקבל רופאים, וטרינרים ופרוביזורים (רוקחים מוסמכים). הנוכחים באספה שנחשבו למייסדי האגודה הם ד"ר יהודה לייב פוחובסקי, חיים חיסין, ד"ר בת שבע יוניס גוטמן, ד"ר מאיר קרינקין, ד"ר מנחם שטיין וד"ר משה שרמן והרוקח זאב אורבוך. צורפו אליהם ד"ר סוניה בלקינד, ד"ר יעקב ברנשטיין-כהן מפתח תקווה, ד"ר וויצברד מראשון לציון וד"ר מוסקוביץ מרחובות. באספה נקבע שיעור דמי החבר באגודה ונערכו בחירות חשאיות להנהלה, שעל פיהן נבחרו ד"ר פוחובסקי ליושב ראש, ד"ר קרינקין לסגן יושב ראש, וד"ר משה שרמן למזכיר[13].
כתב על כך ד"ר שרמן[14]:
הוועד הקטן הזה של "אגודה מדיצינית עברית", שמנתה כתריסר חברים, היה עמוס עבודה. לפניו עמדו בעיות לא יותר קלות מאלו שעומדות לפני הוועדים הנוכחיים. יש עוד להוסיף, כי לא הייתה לנו דירה מיוחדת, לא היו פקידים. את הכל עשינו בעצמנו – גם את כתיבת המכתבים וגם את מסירתם לתעודתם. אפילו גזבר מיוחד לא היה לנו. ד"ר פוחובסקי, העשיר שבינינו, צריך היה לדאוג לכיסוי ההוצאות ובחלקן הגדול הוא כיסה אותן מכיסו הוא, משום שהגירעון היה גדול למדי. היינו צעירים. גם ד"ר פוחובסקי היה אז צעיר, אבל אני הייתי הצעיר שבחבורה. מפני זה עלי היו מטילים את רוב העבודות ואני מילאתי אותן בשמחה.
תוך שנה הצטרפו לאגודה כמעט כל הרופאים היהודים בארץ, מלבד רופאי ירושלים, והאגודה שינתה את שמה ל"האגודה המדיצינית העברית בארץ-ישראל". בהשפעתו של אהרן מאיר מזי"א הקימו רופאי ירושלים ב-1913 את "אגודת רופאים מדברי עברית", (ארמ"ע), בין מייסדי האגודה : ד"ר אריה בעהם, ד"ר אריה לייב שמעוני-מקלר, ד"ר אריה גולדברג, ד"ר אריה פייגנבאום, ד"ר זאב ברין וד"ר מרים נופך.[15].[16][17]. ב-1914 הוסכם על איחוד האגודות, אך מלחמת העולם הראשונה דחתה את האיחוד ל-1919. בעקבות האיחוד שונה שם האגודה ל"הסתדרות רפואית עברית בארץ-ישראל" (הר"ע). עם הקמת המדינה שונה השם שוב ל"הסתדרות רפואית ישראלית" (הר"י).
בחיפה הקים הד"ר הלל יפה בשנת 1921 את סניף הסתדרות הרופאים שמנה שישה חברים, ובהם ד"ר נחום שימקין, ד"ר חיים יסקי, ד"ר ברוך ניסנבוים, ד"ר לייב עפרון וד"ר יצחק גליקר.[18].
כבר מראשיתה עסקה הר"י בתכנים המקצועיים של מקצוע הרפואה ולא רק בטובת חבריה. אף שרוב הרופאים בארץ לא דיברו עברית, הוחלט להוציא לאור רבעון בעברית שנקרא "זכרונות דברים של האגודה המדיצינית העברית בארץ ישראל". את תפקיד העורך קיבל מזכיר האגודה, ד"ר משה שרמן, הודות לשליטתו בשפה העברית וכן בשל היותו בנו של מוציא לאור ובעל בית דפוס.
בשנת 1927 במסגרת ההסתדרות הרפואית ייסד הד"ר חיים ברלין את החברה הדרמטולוגית.
בשנות השלושים של המאה העשרים עמדו בראש ארגון הרופאות של הר"י הד"ר חנה יעקב-פלר והד"ר פני צ'לנוב-קריגר.
בתאריכים 31 במאי – 1 ביוני לשנת ה'תרצ"ט 1939 נערך בבית הבריאות ברחוב צ'נסלור בירושלים כנס רפואי-מדעי שארגנה ההסתדרות הרפואית העברית בא"י. בכנס השתתפו מרבית מבכירי הרופאים בארץ ישראל לתקופה.[19][20]
בשנות ה-40 יצרה ההסתדרות הרפואית את קופת החולים "אוצר הרופאים" על מנת לתת לרופאים מסגרת של שירותי בריאות ללא שייכות פוליטית. "אוצר הרופאים" הצטרפה לאחר מספר שנות פעילות לקופת חולים "אסף", שפעלה בעיקר בחיפה. קופת חולים "אסף" התאחדה עם קופת חולים מכבי בשנת 1975.
באוגוסט 1959 פעלה הסתדרות הרופאים למנוע ביקור של משלחת רופאים מגרמניה בישראל[21].
ב-23 במרץ 2023, פרסמו כ-300 רופאים מכתב להסתדרות ובו דרשו "לחדול מייד מכל שיח פוליטי, ובפרט מן השיח הארגוני בנושא הרפורמה במערכת המשפט". הרופאים כתבו שהשביתה לא הייתה חוקית ובלא סמכות מפני שהמשאל שנועד להתוות "את הקווים המנחים לפעילות הר"י בנושא הרפורמה המשפטית"[22] כלל לא עסק ברפורמה המוצעת אלא בכללי אתיקה המוסכמים על הכל.[23] לפי החותמים "השביתה פגעה קשות בציבור המטופלים" בהגדלת המתח וכן דיווחו על "תגובות של פחד וחוסר אמון מצד מטופלים בעלי דעה פוליטית שונה מזו שהביעו ראשי הר"י".[24][25]
ב-27 במרץ באותה שנה, כחלק מהמחאה נגד הרפורמה המשפטית, ההסתדרות הרפואית הודיעה על שביתה כללית שנמשכה למשך כיום אחד. זאת בעקבות החלטה של ההסתדרות בראשות ארנון בר-דוד. השביתה הופסקה עם הודעת ראש הממשלה על עצירת הרפורמה המשפטית והליכה להידברות.[26]
ב-25 ביולי באותה שנה שבתה מערכת הבריאות בישראל בשל החלטת הארגון. בית הדין לעבודה חייב את הארגון להשיב את העובדים לעבודתם כדי למזער את הפגיעה שפגע הארגון בחולים. שר הבריאות משה ארבל בירך על החלטת בית הדין המגינה על זכויות האדם בישראל.[27]
[דרושה הבהרה]
מספר סידורי | שם | תקופת כהונה |
---|---|---|
1 | אריה פוחובסקי | 11 בינואר 1912–1920 |
2 | משה שרמן | 1920–1925 |
3 | יוסף צבי שטיין | 1925–1932[28] |
4 | משה קריגר | 1932–1934 |
6 | בן ציון הירשוביץ | 1934–1937[29] |
2 | משה שרמן | 1937–1957, תקופת כהונה שנייה[30] |
7 | רפאל גז'בין | 1957–1961[31] |
8 | אפרים סיני | 1961–1965 |
9 | נח קפלינסקי | 11 באפריל 1965–1971[32] |
10 | רם ישי | 1971–1989[33] |
11 | מרים צנגן | 1989–1995[34] |
12 | יורם בלשר | 1995–2009 |
13 | ליאוניד אידלמן | 9 בספטמבר 2009[35]–30 בספטמבר 2018 |
14 | ציון חגי | 1 באוקטובר 2018–הווה |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.