הנסיכות של דיסני - סיפורים מכושפים

הנסיכות של דיסני - סיפורים מכושפים
Disney Princess Enchanted Tales: Follow Your Dreams
	כרזת הסרט
מבוסס על	"נסיכות דיסני" שבבעלות חברת וולט דיסני
בימוי	דייוויד בלוק
הופק בידי	קורט אלברכט, דגלאס סגל
תסריט	שירלי פירס
עריכה	קווין לוקארו
מדבבים	ראו כאן
מדבבים בעברית	ראו כאן
מוזיקה	ג'ף דנה
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	אולפני דיסניטון; Toon City Animation (הנפשה)
חברה מפיצה	Walt Disney Studios Home Entertainment
הקרנת בכורה	4 בספטמבר 2007; 2012
משך הקרנה	כ-56 דקות
שפת הסרט	אנגלית (הסרט דובב לשפות נוספות, ביניהן עברית)
סוגה	סרט הנפשה, סרט פנטזיה, סרט מוזיקלי
	אתר רשמי
	דף הסרט ב־IMDb

הנסיכות של דיסני - סיפורים מכושפים (באנגלית: Disney Princess Enchanted Tales: Follow Your Dreams) הוא סרט הנפשה ופנטזיה מוזיקלי אמריקאי משנת 2007, שנכלל במדיות של הזיכיון "נסיכות דיסני" שבבעלות חברת וולט דיסני, ומכיל סיפורים חדשים על הנסיכה אורורה מהסרט "היפהפייה הנרדמת" (1959) והנסיכה יסמין מהסרט "אלאדין" (1992).

עובדות מהירות מבוסס על, בימוי ...

סגירה

הסרט בוים על ידי דייוויד בלוק, נכתב על ידי שירלי פירס, הופק על ידי קורט אלברכט ודגלאס סגל, הולחן על ידי ג'ף דנה ונערך על ידי קווין לוקארו. אולפני דיסניטון הפיקו את הסרט, כאשר הוא הונפש על ידי Toon City Animation שבפיליפינים.

הסרט הופץ על ידי Walt Disney Studios Home Entertainment ישירות לצפייה ביתית ב-DVD, כאשר הוא הופץ לראשונה בארצות הברית ב-4 בספטמבר 2007. בישראל הסרט שודר לראשונה בדיבוב עברי בשנת 2012 בערוץ דיסני ג'וניור. אורך הסרט הוא כ-56 דקות.

הסרט נועד להיות ראשון בסדרת סרטים המבוססים על "נסיכות דיסני", אך בעקבות מכירות נמוכות, ביקורות שליליות וארגון מחדש של חברת ההפקה הוחלט לבטל אותה. אף על פי שהסדרה לא יצאה לפועל, הופצה כמות הגונה של סחורה ממותגת לפיה, הכוללת בובות, משחקים וצעצועים. בטקס פרסי אנני ה-35 הסרט היה מועמד לפרס אנני לפסקול הטוב ביותר, אך הפסיד לסרט "רטטוי".

הסרט מחולק לשני חלקים: הראשון, "מפתחות לממלכה", עוקב אחר הנסיכה אורורה מהסרט "היפהפייה הנרדמת" (1959), והשני, "יותר מנסיכה טווסה", עוקב אחר הנסיכה יסמין מהסרט "אלאדין" (1992). שני חלקי הסרט מלמדים על ערכים חשובים לחיים וערכה של התמדה.

מפתחות לממלכה

העלילה מתרחשת לאחר אירועי הסרט "היפהפייה הנרדמת", והיא נחשבת להפקה הראשונה שממשיכה אותו. המלך סטפן, המלכה ליאה, המלך יוברט והנסיך פיליפ עזבו את הממלכה למשך יומיים עבור ועידה מלכותית, והפקידו את האחריות עליה בידי הנסיכה אורורה בהיעדרם. שלוש הפיות הטובות, פלורה, פאונה ומריוות'ר מציעות לאורורה את עזרתן, אך היא מסרבת להצעה מתוך מחשבה שהיא תוכל להסתדר לבד. מריוות'ר נותנת לאורורה את שרביטה במקרה שהיא תזדקק לסיוע ומזהירה אותה לנקוט בו זהירות רבה.

משימותיה של אורורה הן תכנון סעודות, טיפול באיכרים וארגון משרתים לטיפול במטבחים ובגנים. אורורה סבורה שהיא תוכל לבצע את עבודתה ללא שימוש בשרביט, אבל מאוחר יותר בלילה לפני השינה, אורורה לא יכולה שלא לשחק עם השרביט, ומשתמשת בקסם על מנת להכין לעצמה שמלת נשף גדולה וצהובה. לבסוף, לאחר יום ארוך של התמודדות עם תלונות, מוותרת אורורה ומשתמשת בשרביט על מנת לעזור לאיכר מקומי הזקוק לתרנגולות ולחזירים חדשים. חוסר ניסיונה בקסם מוביל לתוצאות בלתי-שגרתיות, כגון תרנגולות-ענק וחזירים ירוקים והפיכת האיכר לברווז. לאחר שהיא מבינה שהשימוש בשרביט היה מוטעה, היא מעלה רעיונות לפתירת הבעיות בכוחות עצמה.

במהלך החלק מושר על ידי אורורה השיר "Keys to the Kingdom", שנכתב והולחן על ידי איימי פאוורס וראס דזאלבו.

יותר מנסיכה טווסה

העלילה מתרחשת לאחר אירועי הסרט "אלאדין ומלך הגנבים" (1996), הסרט השלישי בזיכיון "אלאדין". הנסיכה יסמין מואסת בחובותיה הרגילות כנסיכה ומשתעממת מהן. היא כבר אינה מרוצה מפיקוח על פתיחות חנויות ומסיוע במכירת גמל בשוק המקומי. בעת ציור דיוקן שלה בתור "נסיכה טווסה", מאבדת יסמין את סבלנותה ואומרת שהיא רוצה יותר אחריות. הסולטאן נותן לה את תפקיד "מחנכת עוזרת" באקדמיה המלכותית. יסמין נרגשת עד שהיא פוגשת את תלמידיה. הם מתנהגים באופן בלתי-הולם, מקשקשים על הקירות, נלחמים עם כריות ומשליכים ספרים. היא קוראת לראג'ה, טיגריס המחמד שלה, להפחיד את הילדים ולגרום להם להתנהג בהתאם, אך הם מתעלמים ממנו ואחר כך רודפים אחריהם לעבר עץ. יסמין מוותרת.

מאוחר יותר באותו הלילה מסבירה לה העוזרת שלה שהיא צריכה סבלנות והתמדה, ובעזרת אותם כלים יתאפשר לה לעשות כל מה שברצונה. למחרת מבקש הסייס חקים את עזרתה של יסמין. הסוס היקר של הסולטאן, סהרה, נעלם מן האורוות, וחקים יפסיד את עבודתו אם הוא לא יאותר. יסמין לוקחת על עצמה את האחריות לאתר את סהרה ולהשיבו אל הארמון, עם עזרתם של מרבד הקסמים, אבו הקוף ויאגו התוכי.

במהלך החלק מושרים על ידי יסמין השירים "Peacock Princess" ו-"I've Got My Eyes on You", כאשר בראשון שר גם יאגו. גם שירים אילו נכתבו והולחנו על ידי פאוורס ודזאלבו.

ערכים מורחבים – היפהפייה הנרדמת (דיסני) - דמויות, אלאדין (דיסני) - דמויות

הדיבוב העברי בוים על ידי שרון כהן, והופק על ידי הדס מוזס.

מידע נוסף שם הדמות, מדבב/ת באנגלית ...

שם הדמות	מדבב/ת באנגלית	מדבב/ת בעברית
מספרת	סוזן בלאקסלי	הילה מערבי
מפתחות לממלכה
אורורה	ארין טורפי (קול) קסידי לאדן (שירה)	מיכל רשף
המלך סטפן	קוריי בורטון	שרון כהן
פלורה	ברברה דיריקסון	הדר שחף-מעיין
המלכה לאה	ברברה דיריקסון	עדי ארד
מריוות'ר	טרס מקנייל	עדי ארד
הלורד דיוק	ג'ף בנט	אלברט כהן
המלך יוברט	ג'ף בנט	מיכה אוזין סליאן
הנסיך פיליפ	רוג'ר קרייג סמית'	לירון לב
פאונה	ראסי טיילור	הילה מערבי
יותר מנסיכה טווסה
יסמין	לינדה לרקין (קול) ליאה סלונגה (שירה)	משי קלינשטיין
הסולטאן	ג'ף בנט	גלעד קלטר
צייר	ג'ף בנט	מיכה אוזין סליאן
יאגו	גילברט גוטפריד	אוהד שחר
אבו	פרנק ולקר	שרון כהן
ראג'ה	פרנק ולקר^[1]
אניסה	פלו די רה	הילה מערבי
חקים	זאק שדה	פלג רנד

סגירה

בנוסף דיבבו בדיבוב העברי כקולות רקע גדי לוי וטליה ברקאי.

הסרט נועד להיות ראשון מתוך סדרת סרטים שמבוססת על "נסיכות דיסני" בשם "Disney Princess Enchanted Tales" ("נסיכות דיסני סיפורים מכושפים"), בה מוצמדים סיפורים קצרים על הנסיכות השונות על פי חפיפה נושאית כלשהי^[2]. במקור, הסרט הראשון בסדרה היה אמור להיקרא "Disney Princess Enchanted Tales: A Kingdom of Kindness" ("נסיכות דיסני סיפורים מכושפים: ממלכה של אדיבות"), ולכלול סיפור שונה על אורורה וסיפור על בל מהסרט "היפה והחיה" (1991) במקום על יסמין. טריילרים לסרט צורפו לתקליטורי DVD שונים של חברת וולט דיסני^[3], אך הוא מעולם לא הופץ, כאשר במקומו הופץ סרט זה.

הסרט השני בסדרה תוכנן לצאת בשנת 2008, כאשר הוא היה אמור לכלול סיפור על סינדרלה מסרט בעל אותו שם משנת 1950 ועל מולאן מסרט בעל אותו שם משנת 1998. אף על פי שטריילר לסרט צורף לתקליטורי DVD שונים של דיסני^[4], הסרט מעולם לא הופץ בעקבות ביטול סדרת הסרטים. ביטול הסדרה נבע עקב מכירות גרועות של הסרט הראשון, ביקורות שליליות וארגון מחדש של אולפני דיסניטון שהפיקו את הסרט^[5]. האולפנים החליטו שהם מפסיקים להפיק סרטי המשך ישירות לווידאו והם מתחילים להתמקד בזיכיונות והנפשה ממוחשבת^[6], כך הם הפיקו את סדרת הסרטים "טינקרבל" שמבוססת על הזיכיון "פיות דיסני" ואת הסרטים "מטוסים" (2013) ו"מטוסים 2: לוחמי האש" (2014) שמשמשים כספין אוף לזיכיון "מכוניות".

במהדורה מיוחדת שיצאה לסרט בשנת 2009, צורף דיסק בונוס הכולל את השירים של בל, סינדרלה ומולאן מהסרטים שבוטלו. השירים של סינדרלה ומולאן התנגנו מעל קטעים מסרטים קודמים שהופקו להן מאחר שהן היו אמורות להופיע בסרט השני שבוטל ועוד לא היה לו רצף מונפש מותאם, בעוד שלשיר של בל היה רצף מונפש. השיר של בל נקרא "You'll Never Lose Your Love", השיר של סינדרלה נקרא "Happiness Was Made To Share" והשיר של מולאן נקרא "Working for a Dream". בנוסף לשירים על הנסיכות, היו קטעים מהסרט "הנסיכה והצפרדע" בכיכובה של הנסיכה טיאנה, על מנת לקדם אותו לקראת יציאתו לאקרנים בהמשך השנה^[7].

אתר "Common Sense Media" העריך שלסרט היו "שיעורי התמדה למעריצי נסיכות בגילאי 3–6" והעניק לו דירוג של 2 מתוך 5 כוכבים. הוא ציין את הנושאים הרווחים של "עקבו אחרי החלומות שלכם ולעולם אל תוותרו", אופי ה"חזון, האמיץ והנחוש" לחיקוי של הנסיכות הגיבורות, ואת התפיסה ש"כנכס של דיסני, הסרט הזה פועל בהכרח כחיזוק מותג עבור ליין המוצרים של נסיכות דיסני"^[8]. מוניקה מאייר מאתר "CineMagazine" העניקה לסרט דירוג של 2 מתוך 5 כוכבים, וציינה "זה מצער שלשני הסיפורים יש איכות כל כך משתנה. אם זה היה קצת יותר מאוזן אז הסרט היה יכול להפוך לסרט נהדר. כעת הוא נותר חלש בגלל שהקטע של היפהפייה הנרדמת הוא בינוני לחלוטין ובקושי ראוי לדיסני". בנוסף היא כתבה מסקנה שטוענת שפרויקט זה מתמקד ביצירת רווח מאשר בשמירה על יושרה אמנותית"^[9].

באתר "Antagony & Ecstasy" טים בריטון תיאר את הסרט כ"הראשון בניסיון שהופסק ליצור סדרה חדשה של סרטוני וידאו זולים-אפילו-על-פי-הסטנדרטים-של-זול", וסיכם "אני לא יכול לשנוא לגמרי את הגירוש הקטן והנורא הזה. זה קצר מדי; זה אקראי פורה מדי; וייתכן מאוד שזו הסיבה שסרטי ההמשך של דיסני נחנקו למוות לבסוף"^[2]. בן סימון כתב באתר "Animated Views" על ההנפשה ש"הסגנון הקשיח והזוויתי של היפהפייה הנרדמת על רקע הרכות המעוגלת של אלאדין, לא מחמיאים זה לזה כל כך והתנגשו במקצת"^[10].

רנטה ג'וי כתבה באתר "DVDizzy" ש"קשה לשבח צמד של שני 'סרטים' בני חצי שעה, שנוצרו עם סטנדרטים לא גבוהים בהרבה מאלה של סרט מצויר בשבת בבוקר, המשווקים כסרט באורך מלא"^[11]. באותו אתר נכתב על ידי לוק בונאנו שהסרט "מספק מעט כיף בכך שהוא מאפשר לנו לראות את הדמויות הזוכות האלה שוב ועוד מחייהן. אבל בניגוד להתרגשות והבידור של יציאות המסך הגדול שלהם, החיים שלהם כאן קצת משעממים ודידקטיים"^[12]. בסקירה שנעשתה באתר "Inside Pulse" על ידי דני קוקס נכתב ש"בשום אופן שום דבר אינו כל כך בלתי נשכח או אפילו קליט מספיק כדי להידבק במוח שלך, אז אל תצפה לצטט שורות או אפילו לזכור באמת מה קרה בהמשך היום"^[13].

מרי קוסטה, המדבבת המקורית של אורורה, שיתפה שהיא לא אהבה את הסרט החדש והרגישה שהוא לא עובד^[14]. בטקס פרסי אנני ה-35 הסרט היה מועמד לפרס אנני לפסקול הטוב ביותר, אך הפסיד לסרט "רטטוי"^[15].