המרכז לאמנות עכשווית רמלה CACR
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המרכז לאמנות עכשווית רמלה (CACR) הוא מרכז לאמנות אשר החל לפעול ב-2019 ומציג אמנות עכשווית. את המרכז יזמה וייסדה ד"ר סמדר שפי המכהנת כאוצרת הראשית. הוא הוקם על ידי עיריית רמלה וקרן רמלה. מאז 2021 הוא נתמך גם על ידי משרד התרבות והספורט, וקיבל מענקים לתערוכות ממספר קרנות.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מרכז אמנות |
| כתובת | שדרות הרצל 112 רמלה |
| מיקום |
רמלה  |
| מדינה |
ישראל |
| מייסדים |
סמדר שפי |
| מנהל | רון פלד |
| אוצר ראשי | ד"ר סמדר שפי |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–2019 |
| תאריך פתיחה רשמי | ספטמבר 2019 |
| סגנון אדריכלי | בניין מנדטורי משנת 1922 |
| קואורדינטות | 31°55′35″N 34°52′32″E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   המרכז לאמנות עכשווית רמלה CACR  מצפון: __ לוד, __ מועצה אזורית שדות דן ממזרח: __ מועצה אזורית חבל מודיעין ממזרח, מדרום וממערב: __ מועצה אזורית גזר ממערב: __ באר יעקב | |
  | |
המרכז ממוקם במתחם מוזיאון רמלה בבניין מנדטורי שנבנה בשנת 1922 כמבנה משרדים מוניציפלי. הוא כולל מספר חללי תצוגה וכן סדנה לפעילות אמנותית קהילתית, בשיתוף התושבים. מנהל המתחם הוא רון פלד.[1] [2] [3]
ביולי 2024 פורסם כי המרכז מפסיק את פעילותו עקב קיצוצים, וכל התערוכות המתוכננות בוטלו.[4]
- "דברים שאנחנו זוכרים" - התערוכה שחנכה את פעילות המרכז בספטמבר 2019, בהשתתפות דגנית בן אדמון ומתי אלמליח. המיצב של בן אדמון עסק ברעידת האדמה שפקדה את אגאדיר שבמרוקו ב-1960. גוף העבודות של אלמליח צמח מהמחקר החזותי שלו על שכפול ועריכה, וכלל דימויים חדשים מצילומי אלבום משפחתי.[5]
- "מאחורי העיר" - נובמבר 2019 בהשתתפות שלומית פוגל ויהודה ארמוני. "ההצבה הסמוכה של הרישומים של ארמוני והאנימציה של פוגל יוצרת אפשרות להרהר על העבודה עם קו וכתם, תנועה ועצירה. העיר והשכונה מקבלות ממד נוסף. צעיף דקיק של אפשרויות נוספות, פואטיות שקטה, מבצבץ מהיומיום, משיכון אנונימי, מסמטה או משלולית בוץ".[6]
- "חוֹמַת מַחֲמַדֵּינו" - תערוכה בהשתתפות מאיה סמירה ואליהו אריק בוקובזה בדצמבר 2019. עבודת הווידאו־אנימציה של בוקובזה הציגה להקת גברים המנגנת את ההמנון "התקווה" בעיבוד שונה מהמוכר, ובשלב מסוים מצטרפת ללהקה גם רקדנית בטן.[7][8] סמירה יצרה חלל בו הוקרן דימוי של בטן נשית בתנועות ריקוד מזרחי החוזרות על עצמן. "חמדה וגעגוע הם אלמנטים משותפים בעבודות של סמירה ובוקובזה. בשניהם נבחנת תפיסת 'המזרח' שהשתרשה במערב, ובהגמוניה הישראלית נתפסה כ'ערביות'. מדובר בדיון על ההגדרה של תרבות במראה הישראלית והמערבית בכללה. החשיבה על הגוף, במיוחד, אך לא רק, הגוף הנשי, מרכזית בעבודות שניהם".[9]
- "מאות פעמים" - יולי 2020. האלה אבו קישק, נעמה ערד, דיאנה קוגן ונרדין סרוג'י הציגו עבודות רישום, ניאון, מיצבים ועוד, המעוררות תהיות בהקשר של נשיות.[10] התערוכה התייחסה להצגת נשיות, החל במיתולוגיה וכלה בבובות - מבובות חלון ראווה עד בובות מין.[11] אוצרת התערוכה סמדר שפי: "קווי מתח שונים עוברים ב'מאות פעמים', טורדים, אבסורדיים, עיקשים. ארבע האמניות מציגות עבודות שמגוללות קרעי סיפורים, רסיסי זיכרונות ושברי עלבונות. זהו הרהור מורכב, לעיתים הומוריסטי-אירוני אך לאו דווקא אופטימי, על נשיות בהקשריה החברתיים והפרטיים. השיח בעבודות מרובד ונע בין העכשווי והקונקרטי למיתי, בין התת-מודע הקולקטיבי, לפואטי".[12]
- "מציאות, אולי מדומה" - טל שוחט, קרן גלר ויובל שאול הציגו במרץ 2021 תערוכה העוסקת בשאלות על ייצוג והכרת המציאות.[13] "קרן גלר, יובל שאול וטל שוחט מתבוננים ויוצרים שאלות סביב הממשי והמדומיין ... מה שנדמה כמוחלט מתגלה כנזיל, כבר החלפה. שכבות של סיפור ואשליה ממסכות זו את זו ומתוכן עולים רגעים, לעיתים מצמיתים, ומתגבשים לצלילות נדירה".[14]
- "'נודדים בחברה" - אוצר אורח אלי אטיאס, ו"שמלה שחורה" - אוצר אורח ישראל רבינוביץ, ספטמבר 2021. 'נודדים בחברה' מציגה קטעי מציאות של החברה הבדואית והשמלה השחורה מתייחסת ללבוש הנשים בחברה הערבית.[15]
- "אנרגיית תנועה ומרחק בלימה" - ינואר 2022. תערוכה משולשת של נועם בר, עוז מלול וליטל רובינשטיין.[16][17] "העבודות של בר, מלול ורובינשטיין ... מערערות את הדיכוטומיה תנועה/בלימה ומציבות שאלות על תפיסות בנוגע להתקדמות ולקדמה".[18]
- "גלגול, חוט, בית" - ינואר 2022. תערוכה זוגית של מאיה דיקשטיין ואניעם לאה דרעי. "החוט המוקרן של דיקשטיין הוא דימוי נע קונקרטי אך גם כמעט אבסטרקטי ... האשה של דרעי היא שרת הטקס, הקוסמת אך גם כלואה בשדה פעולה קטן".[19]
- "כנף אדומה" - יוני 2022. תערוכה של מידד אליהו המספרת את סיפורה של הקהילה ההודית ברמלה ובישראל.[20][21]
- "בבואה" - יוני 2022. מיצב וידאו וסאונד של דור זליכה לוי בבריכת הקשתות, רמלה[22][23][24]
- "ואז יבוא השקט", רותי הלביץ כהן - דצמבר 2022. "בלב התערוכה ... מיצב העשוי שלוש עבודות רישום וקולאז' על בדי ענק ... המיצב משרטט יקום כאוטי".[25][26]
- "קרעים וחיבורים וקרעים", אנה חייט וסלבה פירסקי - דצמבר 2022.[27][26] "העבודות של אנה חייט וסלבה פירסקי יפות מאוד. אלו צילומים שמודפסים על בד, חלקם קרעי צילומים תפורים ביד, ואחדים גם רקומים בחוטים משתפלים. הדימויים התפורים, המאוחים-מתפרקים, מוצגים לראשונה בתערוכה זו. כאב העבודות מפעפע מבין התפרים כמו מגוף פצוע".[28] התערוכה הוצגה שוב ביפן בפסטיבל הצילום של קיוטו 2023.[29]
- "האלביתי, המטלית והגעגוע", נאהד אבו אלהיגא חמזה - מרץ 2023.[30] "בעבודות של אבו אלהיגא חמזה נוכח המפגש בין הביתי והיפה ובין האימה והעצב. גוף העבודות שבתערוכה נוצר לאחר מותה של אימה של אבו אלהיגא חמזה ב-2019. הפרידה מהאם הובילה להתבוננות במרכיבים של "בית" על כל חלקיו ולקריאה מחודשת שלהם".[31]
- "סלון וחדר חושך", אסף הינדן - מרץ 2023. "ב'סלון' ו'חדר חושך', סדרות חדשות המוצגות לראשונה, הינדן מתייחס לשאלות של תיעוד ומניפולציה של דימויים, ומכאן למניפולציה של משמעותם. אלו הם נושאים העומדים במרכז שיח מתמשך על תוקפה של האמת".[32]
- "המקום שבו שבילים נפגשים", אלנה צ'רטי שטיין - ספטמבר 2023. על מקומו של האדם ביחס לטבע בשלוש הדתות המונותאיסטיות.[33]
- "רמלהאנתרופוקן", דניאל רוטברט - ספטמבר 2023. מיצב בבריכת הקשתות, רמלה.[34]
"בבואה", מיצב וידאו וסאונד של דור זליכה לוי בבריכת הקשתות
חלל התערוכה "אנרגיית תנועה ומרחק בלימה"
עבודה של עוז מלול בתערוכה "אנרגיית תנועה ומרחק בלימה"
עבודה של נועם בר בתערוכה "אנרגיית תנועה ומרחק בלימה"
עבודה של דגנית בן אדמון בתערוכה "דברים שאנחנו זוכרים"
עבודה של דיאנה קוגן בתערוכה "מאות פעמים"
עבודה של מידד אליהו בתערוכה "כנף אדומה"
התערוכה "שמלה שחורה"
המרכז לאמנות עכשווית רמלה CACR, ברשת החברתית פייסבוק
המרכז לאמנות עכשווית רמלה CACR, ברשת החברתית אינסטגרם
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
