Remove ads
המלך אובו (בצרפתית: Ubu Roi) הוא מחזה פרי עטו של אלפרד ז'ארי, שהוצג לראשונה ב-1896. המחזה מבשר את תיאטרון האבסורד והסוריאליזם. הוא אחד משלוש בורלסקות מסוגננות שבהן ז'ארי משתמש בסאטירה כדי לתאר את העוצמה, החמדנות והמנהגים הנלוזים – במיוחד של הנטייה הבורגנית מדושנת העונג להשתמש לרעה בסמכות שמולידה ההצלחה. אחריו יצאו לאור "אובו קרנן", "אובו באזיקים" ו"אובו על ההר", שלא הוצגו במהלך 34 שנות חייו של ז'ארי.
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
 | |
| כתיבה |
אלפרד ז'ארי  |
|---|---|
| סוגה |
קומדיה |
| הצגת בכורה |
10 בדצמבר 1896 |
| שפה |
צרפתית |
  | |
"ראשיתו של אובו המקורי", כתבה ג'יין טיילור, "קיבלה מעמד של אגדה בתרבות התיאטרון הצרפתי."[1] ראשיתו של המחזה בבית הספר התיכון בעיר רן (שבחבל ברטאן) שבו למד ז'ארי. מורהו לפיזיקה, פליקס אבר או "אדון אֵבֶּר" (Monsieur Hébert), היה דמות נלעגת בעיני תלמידיו, מכיוון שהיה שמן מאוד, מכוער, מתנשא וחסר סמכות לחלוטין. ב- 1888, כשהיה תלמיד בן חמש עשרה, קרא ז'ארי בעיון את "הפולנים", פארסה קצרה שמלגלגת על מר אבר, מורהו לפיזיקה, פרי עטם של חבריו הטובים, האחים שרל ואנרי מורן. הגרסה הראשונה של המחזה הייתה כשז'ארי והאחים מורן העלו בעליית הגג של מורן הצגת בובות בשם "הפולנים": שנתיים לאחר שז'ארי עבר להתגורר בפריז, פרסם בכתב עת ספרותי קטעים ממחזה תחת הכותרת "גיניול", שבהם הופיע השם "אובו" לראשונה.[2] היה זה אחד מהמחזות הרבים שנוצרו סביב דמותו של אבא אובו. הוא אבד מזמן, כך שלא ניתן להתחקות אחר המקור הראשוני של "המלך אובו". ברם, ברור שז'ארי שיכתב והרחיב את המחזה במידה ניכרת, ועיצב את גיבורו הראשי באופן שבו הוא ידוע כיום.
Remove ads
לדברי ג'יין טיילור, "הדמות המרכזית ידועה לשימצה בשל עיסוקה האינפנטילי בעולם. חייו של אובו סובבים סביב סיפוק תאוותיו."[3] המטפורה של ז'ארי לאדם המודרני, הוא אנטי גיבור – שמן, מכוער, וולגרי, גרגרן, יומרני, לא ישר, טיפש, רעבתן, אכזרי, פחדן ומרושע – שצמח מתוך אגדות של תלמיד על חייו הדמיוניים של המורה השנוא, שבשלב מסוים שימש כעבד על ספינת משוטים טורקית, בשלב אחר חי בנורווגיה הקפואה ובשלב אחר היה מלך פולין. "המלך אובו" חוקר את נצלנותו הפוליטית, הצבאית והפלילית ומגיש עיבוד פרודי של מצבים ועלילות מתוך הדרמה השייקספירית, בכלל זה "מקבת'", "המלט" ו"ריצ'רד השלישי". בדומה למקבת', אובו – בעידודה של אשתו – רוצח את המלך שעזר לו ותופס את מקומו, ובשל כך מובס ונרצח בידי בנו. ז'ארי גם עיבד את רוח הרפאים של המלך המת ואת המרד של פורטינברס מתוך "המלט", את סירובו של בקינגהאם לקבל גמול על שסייע לתפוס את השלטון מתוך "ריצ'רד השלישי" ואת הדוב מתוך "אגדת חורף".[4] טיילור כותבת: "לקהל הצופה במתקפות אינפנטיליות אלה נגרמת הנאה מיוחדת במינה. חלק ממנה נובע מהעובדה שבמצב הבורלסקי שז'ארי המציא, אין שום מקום למסקנות. בעוד אובו הוא חתרן בלתי נלאה בשאיפותיו הפוליטיות, ואכזרי ביחסיו האישיים, נראה שאין לו השפעה שניתן לאמוד אותה על הדמויות המאכלסות את העולם הפארסי שהוא יוצר סביב עצמו. בכך הוא פועל מתוך זעמנו ותשוקותינו הילדותיים ביותר, שבהם אנחנו מחפשים לספק את עצמנו בכל מחיר."[5] התואר "אובואיסט" (ubuesque), על שם המלך אובו המייצג את התכונות שצינה טיילור, הפך להיות שגור בשפה הצרפתית ובשיח הפוליטי הצרפתי.
Remove ads
דברי ימי כתיבתם של המחזות "המלך אובו" ו"אובו קרנן", משתרעים על פני עשורים של שכתוב ובמקרה של הראשון, מעולם לא באו לכלל סיום.[6] בזמן שז'ארי רצה ש"המלך אובו" יפורסם ויוצג, האחים מורן איבדו עניין במהתלות בית הספר, ואנרי מורן נתן לז'ארי רשות לעשות איתם ככל העולה על רוחו. שארל מורן לעומת זאת, ניסה לימים לזקוף לזכותו קרדיט, אולם חלקו בגרסה המוקדמת של המחזה מעולם לא היה סוד. המחזה "המלך אובו" כפי שאנו מכירים אותו כיום, ראה אור לראשונה ביוני 1896. ז'ארי פגש באלפרד וואלט, שהיה עורך כתב העת "מרקור דה פראנס", ובאשתו ראשילד והציג בביתם את המחזה "המלך אובו" (Ubu Roi). ב-10 בדצמבר 1896 הוצג המחזה בתיאטרון דה ל'אוור בפריז, בבימויו של אורליאן לינייה-פו, מנהלו האמנותי של התיאטרון. כדי להעלות את המחזה שאלו את פירמן ז'מייה ולואיז פראנס, שני שחקנים מהקומדי פראנסז. האולם היה מלא. לפני ההצגה עלה ז'ארי לבמה, הודה לכל מי שעזר לו ואמר שעלילת המחזה מתרחשת בפולין, שבאותה תקופה לא הייתה קיימת, כי היא חולקה מזמן בין האימפריה הרוסית לאימפריה ההבסבורגית ולפרוסיה. דוד זינדר כותב על הצגת הבכורה במבוא לתרגומו למחזה: "צעד פירמן ז'מייה, בלבוש נפוח, דמוי אגס, ובקול רם ובוטח, אמר את המילה הראשונה של המחזה: "חרא!" (Merdre). המהומה שהתחוללה למשמע מלה אסורה זו, השתוללה ללא מעצורים למעלה מרבע שעה, וגם כשזו נרגעה, תמונה זו חזרה על עצמה משך כל ההצגה בכל פעם שמילה זו הושמעה שוב. גרסה זו של המחזה הוצגה פעמיים בלבד. המבקרים יצאו לקרבות עיתונאיים על דעותיהם לכאן ולכאן, וז'ארי בן ה-23 היה לשם דבר בחוגי האמנות של פריז."[7][8][9][10] המחזה הוצג לראשונה ב"קומדי פראנסז" רק בשנת 2009 בבימויו של ז'אן-פייר ונסאן ובכיכובו של סרז' בגדרסיאן.
Remove ads
"המלך אובו" היה הבסיס לסרט המונפש של יאן לניצה Ubu et la Grande Gidouille ואחר-כך עובד למחזה של ג'יין טיילור Ubu and the Truth Commission (1998), מחזה ביקורתי על ועדת האמת והפיוס של ממשלת דרום אפריקה שנוצרה בתגובה למעשי הזוועה שבוצעו במהלך האפרטהייד. "המלך אובו" גם עובד לסרט Ubu Król ב-2003 בידי פיוטר שולקין, שהדגיש את טבעם הגרוטסקי של החיים הפוליטיים בפולין מיד לאחר נפילת הרפובליקה העממית הפולנית. בהשראת הקומדיה השחורה של השחיתות המתוארת ב"המלך אובו" פיתח ג’אנינה בראסקי את סיפר האבסורד הפורטוריקני "הבננה של ארצות הברית" המשופע בגרוטסקות מופרזות בנוסח ה"פטפיזיקה" של ז'ארי, [11] בדבר נפילתה של האימפריה האמריקאית ושחרורה של פוארטו ריקו [12]
Remove ads
ז'ואן מירו השתמש ב"המלך אובו" כנושאה של סידרה בת 50 הדפסי אבן שיצר בשנת 1940, המכונה בשם "סדרת ברצלונה". תמונות אלה יכולות להיות של "המלך אובו" אבל הן גם סאטירה על פרנסיסקו פרנקו והגנרלים שלו אחרי שניצח במלחמת האזרחים בספרד. [13] בספרה "שנות השישים של לינדה מקרטני: דיוקנה של תקופה", כתבה לינדה מקרטני שפול מקרטני קרא את מחזהו של ז'ארי כשכתב את המילים לשיר "Maxwell's Silver Hammer". להקת הרוק הניסויי Pere Ubu נקראת על שם הגיבור הראשי בספר. אלבומם משנת 2009 "Long Live Père Ubu!", השיר "City Hobgoblins של להקת הפופ ממנצ'סטר The Fall, הוא עיבוד למחזהו של ז'ארי. הוא מכיל את השורה "המלך אובו הוא ביתו של הובגובלין", פרי עטו של מארק סמית. ללהקה הבריטית Coil יש שיר ששמו "אובו השחור" (Ubu Noir) באלבומם משנת 1984 Scatology, בהשראת דמותו של המלך אובו. באוקטובר 2012, עיבוד בשם "פרויקט אובו" (The Ubu Project), בבימויו של מייקל הברטי הוצג באוניברסיטת מדינת Kennesaw, בג'ורג'יה.
Remove ads
- אלפרד זארי, אובו המלך, תרגם והוסיף מבוא והערות: ד"ר דוד זינדר, הוצאת אור עם, תשמ"ז 1987.
- אלפרד ז'ארי, המלך אובו: מחזה בחמש מערכות - שלושים ושלוש תמונות, עברית – עמוס קינן, תל אביב: מרכז ישראלי לדרמה, תשל"ו .
1. תיאטרון משולש במעגל - הצגת בכורה: 1966 (הוצג בשפה האנגלית)
- יוצרים: מתרגמת (מצרפתית לאנגלית) – ברברה רייט, במאי – פיליפ דיסקין, מעצב תלבושות – ארטור גולדרייך.
- שחקנים: אבא אובו - ז'אק כהן, אמא אובו – פיית גליקמן, הקפיטן – אנתוני רובין, מרק קוהדלי.
2. תיאטרון הקאמרי – הצגת בכורה: 16 בינואר 1971
- יוצרים: מתרגם – עמוס קינן, במאי – שמואל בונים, מעצבת תפאורה – רות דר, מלחין מוזיקה – יוחנן זראי.
- שחקנים: אבא אובו - זאב רווח, אמא אובו – דבורה קידר, מישה נתן, עליזה יצחקי, אלברט כהן, יוסף כרמון, נסים זוהר, יצחק חזקיה, אברהם פלטה, אורה שריון.
3. תיאטרון החאן – הצגת בכורה: 1984 (לקט מכתביו של ז'ארי שנקרא "אבא אובו: קריקטורה פראית, על פי כתבי ז'אן ז'ארי")[14]
- יוצרים: במאי – שמואל הספרי, מעצבת תפאורה ותלבושות - יעל פרדס, מעצב תאורה - יעקב מרזל, כוריאוגרפיה - ליאורה גרוסמן, מוזיקה - נפתלי וגנר.
- שחקנים: אבא אובו – אבינעם מור-חיים, אמא אובו – אורלי זילברשץ, אורנה רוטברג - המלכה רוזמונדה, ויקטור עטר, אבינועם מור חיים, יעל אופיר, איציק בר יוסף, אריה צ'רנר.
Remove ads
- Jarry, Alfred. Ubu Roi. Translated by David Ball as Ubu the King. Norton Anthology of Drama, 2010.
- Jarry, Alfred. Ubu Roi. Translated by Beverly Keith and Gershon Legman. Dover Publications, 2003 in literature|2003.
- Innes, Christopher. Avant Garde Theatre 1892-1992. London and New York: Routledge, 1993. 0415065186.
- Taylor, Jane. Ubu and the Truth Commission. Cape Town: University of Cape Town Press, 2007.
- Pile, Stephen, The Return of Heroic Failures, Harmondsworth, Penguin Books, 1988.
- אובו המלך בוויקיציטוט
- הטקסט המקורי של אובו המלך בפרויקט גוטנברג (בצרפתית)
יאיר אשכנזי, רוק, תיאטרון וקיא: ההפקה החדשה של "המלך אובו" מצליחה לזעזע את הקהל, באתר הארץ, 19 ביולי 2018- המלך אובו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads