המאה ה-9 היא התקופה שהחלה בשנת 801 והסתיימה בשנת 900 (בין התאריכים 1 בינואר 801 ל-31 בדצמבר 900). היא המאה התשיעית של האלף הראשון.
- תקופת הזוהר של אמנות השאן שוי (אנ'), אמנות ציור נוף סינית קלאסית, שמתפתחת לאורך המאה[6].
- תור הזהב של האסלאם. בתקופה זו פרחה בארצות המוסלמיות, בין היתר, אמנויות של שירה ופרוזה, לצד התפתחות בתחומים כמו פילוסופיה, תאולוגיה ומדע. במאה זו התאפיינה הספרות האסלאמית במספר סגנונות שכללו בין היתר ספרות בעלת מטרות חברתיות חינוכיות לצד פריחה חדשה של ספרות יפה, ראשיתו של זרם הספרות הגאוגרפית שכלל רישומי מסעות והתפתחותן של מורכבויות במלודיות המוזיקליות. בראשית המאה הגיעה מסין לארצות האסלאם טכנולוגיה זולה של ייצור נייר, וזו הגדילה מאוד את תפוצת הספרות באזור. בין היתר תורגמו לאורך המאה כתבים שונים מיוון העתיקה ואלו השפיעו על התרבות הערבית באופן כללי ועל התפתחויות בסגנונות המוזיקה בפרט[7]. באמצע המאה החלו להיבנות ברחבי ארצות האסלאם מדרסות. בתקופה זו שלט במבני הדת של ארצות האסלאם סגנון שמושפע מהיפוסטילים וממאפיינים רומים אחרים, והאדריכלות החילונית החלה להתפתח ולצבור השראה ממגוון סגנונות מהודו ועד ספרד, שבאו במגע עם אצילי המזרח התיכון. באמצע המאה ארמונות ארצות האסלאם התאפיינו בתכנון "עיר ארמון", בו הארמון מוקף חומה ובתוכה מתחם שהוא למעשה עיר שלמה. ערים אלו קושטו במלוא הדר ופאר כאשר הגיע אל הארמון אורח חשוב והיו חלק מקבלת הפנים שחלקו לו. מאפיין בנייה זו, של עיר מרשימה מוקפת חומה מסוגרת אליה פשוטי העם אינם יכולים להיכנס, יצר אגדות ומיתוסים בני התקופה אודות סיפורי מסתורין הסובבים ארמונות אלו[8].
- מיקומה של ספרד כנקודת מפגש תרבותית בין תרבות האסלאם לתרבות האירופית הפך אותה בתקופה זו למרכז תרבותי חשוב במוזיקה במשך מאות שנים. במאה זו הייתה ספרד באחת מנקודות השיא של חשיבותה התרבותית[9].