שושלת טאנג

שושלת טאנג (סינית: 唐; פיניין: Táng) הייתה שושלת הקיסרים הסינית השביעית, אשר שלטה בסין מיד אחרי שושלת סווי במשך 289 שנים משנת 618 ועד שנת 907, עת עברה סין לתקופת חמש השושלות ועשר הממלכות.

שושלת טאנג
唐朝

ממשל
משטר	מונרכיה אבסולוטית
שפה נפוצה	סינית תיכונה
עיר בירה	צ'אנגאן (שיאן) – 618–684, 705–904 לוו-יאנג – 684–705, 904–907
גאוגרפיה
יבשת	אסיה
היסטוריה
הקמה
הקמה	18 ביוני 618
פירוק
פירוק	1 ביוני 907
ישות קודמת	שושלת סווי
ישות יורשת	חמש השושלות ועשר הממלכות
שליטים בולטים	טאי-דזונג
דמוגרפיה
דת	קונפוציאניזם, דאואיזם, בודהיזם סיני, נצרות נסטוריאנית, מניכאיזם, זורואסטריות, הדת הסינית העממית

שושלת טאנג נוסדה על ידי משפחת לי (李) שצברה כוח והשפעה במהלך שקיעתה של שושלת סווי.

רצף שלטונה של שושלת טאנג נקטע למשך 15 שנה על ידי הקיסרית וו דזה טיין (הקיסרית היחידה בכל תולדות סין), אשר הקימה שושלת משלה, בשם שושלת ג'ואו השנייה, אולם מאחר שהשלטון נלקח ממנה, מנתה שושלתה רק אותה עצמה.

בתקופת שושלת טאנג שלטו בה 21 קיסרים. האוכלוסייה בסין בזמנה נעה, על פי מפקדי אוכלוסין שנערכו במאות השביעית והשמינית, בין 50 מיליון איש ל-80 מיליון איש בשיא כוחה, וזאת מתוך אוכלוסייה כלל עולמית של 190 עד 240 מיליון נפש. בירתה של הקיסרות הייתה צ'אנג-אן (ש'י-אן של היום) שהייתה העיר המאוכלסת ביותר בעולם באותה תקופה. שטח ממלכת טאנג היה השטח הגדול ביותר שנשלט עד אותה עת על ידי שלטון מרכזי אחד והתחרה בשטחיהן של שושלות מאוחרות יותר.

תקופת שלטונה של שושלת טאנג על סין, זכורה כתור הזהב הסיני. התקופה, לכל הפחות בחצייה הראשון, התאפיינה ביציבות מדינית, שגשוג כלכלי, עוצמה צבאית, פריחה דתית ותרבותית, וחופש מחשבה. הקיסרות מיסדה שירות ציבורי שהקבלה אליו התבססה על מבחני קבלה מאתגרים, שנדרשו כישרון ומלומדות על מנת לעוברם. תקופה זו נחשבת כתור הזהב של השירה הסינית. שירת טאנג כוללת אלפי משוררים, ביניהם שניים מגדולי המשוררים הסינים, לי באי ודו פו. בתקופת טאנג חלה התקדמות בתחומי התרבות, המוזיקה, הכלכלה, התחבורה, החקלאות, קרטוגרפיה ועוד. אזי שלט הקיסר האהוב והזכור לטובה ביותר, הקיסר טאידזונג.

בתקופת טאנג, סין נפתחה לעולם, הדתות זכו לחופש פולחן, הבודהיזם התפשט, סוחרים מרחבי העולם סחרו, והשתקעו בסין. הבירה צ'אנג-אן הייתה עיר קוסמופוליטית. צעירים רבים מקוריאה, יפן, וארצות אחרות, הגיעו אליה ללימודים, וחלקם השתלב כפקידים בחצר הקיסרות או בשירות בצבא הסיני. דרך המשי המפורסמת הגיעה לשיא תהילתה, ובמשך הזמן המאוחר יותר של השושלת, נפגעה דרך המסחר החשובה. עד ימינו טאנג הוא שם נרדף לסין.

כל זאת עד המאה ה-9, כאשר מפקדי צבא מקומיים שנטלו לעצמם סמכויות שלטוניות ערערו את יציבות השושלת.

מייסד השושלת של טאנג, לי יואן (הקיסר גָאו דְזוּ)

הקיסר האהוב טָאידְזונְג

מפת שושלת טאנג

טיול אביבי של חצר הקיסר של טאנג, צייר:זאנג-קסיואן 713–755

מפת סין בזמן שושלת ג'ואו השנייה

הקיסר שׂוֵ'אנדְזונְג 712–756

המשורר דו פו (770-712)

היסטוריה

כישלונה של שושלת סווי במלחמה השלישית מול קוריאה, בנוסף לפרויקט התעלה הגדולה, ובניית החומה הגדולה של סין, אשר גבו קורבנות רבים בנפש, גרמו למורת רוח קשה נגד השושלת וקיסריה וגרמו להתקוממויות מקומיות.

מייסד שושלת טאנג, לי יואן שהפך לקיסר בשם גָאו דְזוּ, היה קצין צבא בכיר בצבא הקיסרי ומושל מחוז בתקופת בן דודו – הקיסר יָאנְג גונְג יוּאוּ, הקיסר השלישי והאחרון לבית סווי.

יְוֵּ'אן לי לחם במשך עשר שנים בטועני הכתר השונים כדי לבסס את שלטונו. במלחמה זו הוא נעזר בבתו, הנסיכה הלוחמת פינגיאנג (מתה ב-623) שהובילה כוחות צבאיים משלה ובבנו לי שימין, שהפך מאוחר יותר לקיסר טָאידְזונְג . ב-617 הצליח לכבוש את עיר הבירה והפך לעוצר של קיסר הבובה, הקיסר הרביעי לבית סווי, שמונה לתפקיד אחרי הרצחו של אביו. כעבור כשנה הכריז לי על עצמו כעל קיסר וכמייסד שושלת חדשה.

בין היתר חידש את שיטת חלוקת המחוזות של סין, הוא חילק את הקיסרות ל-300 מחוזות (מחוז=דז'ואו), ו-1,500 נפות (נפה=ש'יאן). שיטה זו אומצה על ידי הסינים לשנים רבות, והייתה בסיס לחלוקה מנהלית של סין העממית עד ימינו.

הקיסר טָאידְזונְג הדיח את אביו ב-626. כבר בגיל 18 הוביל טָאידְזונְג כוחות צבאיים תחת פיקודו של אביו, נחשב כגיבור צבאי, שלט בלוחמה בכלי נשק רבים והצליח לשלב במלחמותיו פרשים. במהלך ביסוס מעמדו הרג טאי-זונג שניים מאחיו, בהם יורש העצר לי ג'אנשנג.

מעבר להישגיו הצבאיים, הקיסר טָאידְזונְג פעל לקידום האמנות והתרבות. הוא ייסד אקדמיות ספרותיות במטרה לגייס אנשים מוכשרים לממשלו, ובכך טיפח סביבה תרבותית משגשגת.^[1]

טָאידְזונְג נחשב לקיסר טוב ומוצלח אשר חיזק את הישגי אביו.

שם הקיסר	תקופת שלטונו	הערות
יְוֵּ'אן לי גָאו דְזוּ	618–626	מייסד השושלת
טָאידְזונְג	626–649	קיסר נערץ
גָאודְזונְג	649–683
ג'ונְגדְזונְג	תקופת שלטון הראשונה שלו ארכה חודשיים ב-684	הודח על ידי הקיסרית וו
זְ'ווֵידְזונְג	תקופת השלטון ראשונה שלו הייתה ב-684–690	הודח על ידי הקיסרית וו

הקיסרית ווּ-זי-טיאן

נכנסה לארמון הקיסר טָאידְזונְג בגיל 13, כונתה על ידי הקיסר מאי (היפה) והפכה לפילגשו. לאחר מות הקיסר האהוב (השני) טָאידְזונְג, פילגשו ווּ-זי-טיאן, צברה כוח פוליטי, והפכה לפילגשו של הקיסר גָאודְזונְג, בשנת 655 הפכה לקיסרית (הרעיה). באוגוסט 690, היא נטלה את הכתר, הכריזה על עצמה כקיסרית הראשונה של שושלת ג'ואו השנייה. שם השושלת, ג'ואו השנייה על בסיס המשכיות לשושלת ג'ואו הראשונה ששלטה בסין, אחרי שושלת שאנג. הקיסרית וו החליפה את המינויים הפוליטיים בקיסרות שלה, במלומדים ומשכילים שעברו בחינות, דבר שפעל לרעתה לבסוף כאשר בשנת 705 יועציה אילצו אותה לוותר על כיתרה, והחזירו את שושלת טאנג, והקיסר זונגזונג לשלטון (לקדנציה שנייה).

חזרת שלטון השושלת

שם הקיסר	תקופת שלטונו	הערות
ג'ונְגדְזונְג	705–710	הוחזר לשלטון בעזרת יועצי הקיסרית וו
שָׁאנְג די	710	שלט זמן קצר בשנת 710, הודח, ונכלא בארמון למניעת מרד.
זְ'ווֵידְזונְג	710–712	חזר לשלטון לתקופה נוספת
שׂוֵ'אנדְזונְג	712–756
סוּ דְזונְג	756–762
דָאי דְזונְג	762–779
דֶה דיזונג	779–805
שׁוּן דְזונְג	805	נרצח על ידי אנשי חצר
שְׂייֵן דְזונְג	805–820
מוּ דְזונְג	820–824
גִ'ינְג דְזונְג	824–826
וֶן דְזונְג	826–840
ווּ דְזונְג	840–846
שׂוֵ'אן דְזונְג	846–859
יִי דְזונְג	859–873
שִׂי דְזונְג	873–888
גָ'או דְזונְג	889–904	נרצח על ידי ג'או-וין, מצביא, ומייסד שושלת ליאן המאוחרת.
אָי די	904–907	קיסר הבובה האחרון של השושלת, הורעל למוות בגיל 17 על ידי רוצח אביו.

הקיסרים ג'ונגדזונג וזְ'ווֵידְזונְג

עם מות הקיסר גָאודְזונְג בשנת 683, נטל את הכתר הקיסר גונְגדְזונְג, כאשר הוא החל להמרות את פי הקיסרית וו (אלמנתו של גָאודְזונְג) בסיוע החצר והמצביאים החליפה אותו כקיסר בבנו זְ'ווֵידְזונְג. באוגוסט 690, היא נטלה את הכתר, הכריזה על עצמה כקיסרית הראשונה של שושלת ג'ואו השנייה. לאחר שיועצי הקיסרית אילצו אותה לוותר על כיתרה, הקיסרות חזרה לידי הקיסר גונְגדְזונְג, לתקופת שלטון שנייה, של 5 שנים. לאחר מות גונְגדְזונְג, נטל את הכתר הקיסר שָׁאנְג די, אך הוא הספיק לשלוט זמן קצר, עד שהודח, ונכלא למניעת מרד. את השלטון נטל בנו של גונְגדְזונְג, הקיסר זְ'ווֵידְזונְג לקדנציית שלטון שנייה של שנתיים.

דעיכתה של השושלת

אף כי גודל האוכלוסייה של סין אפשר לשליטיה לגייס צבא שמנה מאות אלפי איש במטרה להתמודד עם פלישות נוודים מצפון וממערב, להשתלט על דרך המשי ולהכפיף עמים למרותה, הרי שבתקופת המלך הטיבטי סונגצן גאמפו (618–649), טיבט התפשטה ללא הפסקה. הצבא הטיבטי הגיע עד צפון הודו, והווה איום על סין ושושלת טאנג, אשר נאלצה להיכנס לברית עם הטיבטים. בשנת 763, פלשו צבאות טיבט אל הבירה הסינית צ'אנג-אן, ואילצו את הסינים להסכים לברית שבה נקבעו הגבולות החדשים, הם נסוגו תוך זמן קצר, סין איבדה שטחים מערביים. השטחים הוחזרו במהלך שלטון המאוחר של שושלת טאנג, ואחריה.

בשנת 860 התנתקה קוריאה מסין. שושלת טאנג, משנת 860 לערך, נחלשה בשל מרידות שונות בסין. מרד משמעותי פרץ בממלכה המשועבדת נאן-ג'או, אשר הכריזה על עצמאותה.

ב-879 כבש אחד המצביאים, חואנג צָ'או, תוך גיוס צבא אדיר בן מיליון חיילים, את גואנגג'ואו והרג את מרבית 200,000 תושביה, על קהילת הסוחרים הזרים שבה. לאחר מכן כבש את לְווֹיָאנג ואחר-כך את צ'אנג-אן. בשיא המרד מזרח סין הייתה כמעט כולה בידיו. על אף שבסופו של דבר עלה בידי כוחות טאנג להביס אותו, פגע המרד בשושלת אנושות, וזמן קצר לאחר מכן השושלת הגיעה לקיצה.

בשנת 904 הקיסר גָ'או דְזונְג (889–904), נרצח על ידי ג'או-וין מצביא ומייסד שושלת ליאן המאוחרת. הוא העניק את הכתר לקיסר אָי די (904–907) הקיסר שליט הבובה האחרון של השושלת, הורעל למוות בגיל 17 על ידי רוצח אביו ג'או-וין, בשנת 907. סין שקעה לתקופה נוספת של פיצול וחוסר-סדר, המוכרת בשם תקופת חמש השושלות ועשר הממלכות.

ממשל

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

שליטי שושלת טאנג מיסדו מערכת חוקים חדשה, ששילבה עקרונות פילוסופיים שבאו מהגישה התחוקתית הסינית המסורתית עם עקרונות קונפוציאניזם.

בזמן שושלת סווי החלו להכניס למשרות בממשל, משכילים ומלומדים שעברו בחינות קבלה לשירות הציבורי. הדבר מוסד בזמן שושלת טאנג, במיוחד בזמן הקיסר השני של טאנג טאידזונג, והקיסרית ווּ, כבר לא הספיק להיות מקורב למשפחות השלטון כדי לזכות במשרות ממשל בכירות, ויותר משכילים ומלומדים שהצטינו, נכנסו לעמדות מפתח, לטובת הכלל.

שירת טאנג

בתקופת שושלת טאנג שירה הייתה פעילות חברתית משמעותית בכל שכבות הציבור. מלומדים, פקידים, אצילים, פשוטי העם, איכרים, מדינאים, חיילים, פרושים, אמנים, חיברו שירים והעריכו שירה טובה. בבחינות הקבלה לפקידות הקיסרות מועמדים נבחנו על בקיאות בשירה קדומה והבנתה, ועל חיבור שירה. משירת טאנג נותרו כחמישים אלף שירים מאת יותר מאלפיים ושלוש מאות משוררים. שירת טאנג נחשבת לתור הזהב של השירה הסינית.

ממשוררי טאנג הנודעים:

• לי בָּאי
• דוּ פוּ
• ואנג וי
• באי ג'ו-אי
• מנג האו-ראן
• לי הה
• דו מו
• לי שאנג-יין

דתות

באופן כללי תקופת שושלת טאנג הייתה עידן של סובלנות דתית וחופש מחשבה (למעט עשרים חודשים משנת 845 כשהקיסר ווזונג אסר ורדף את כל הדתות הזרות בסין, עד שהקיסר שואנזונג השיב את מדיניות הסובלנות על כנה). בחצר הקיסרות שימשו פקידים מאסכולות שונות, שוחחו זה עם זה, וחיו בשלום זה עם זה.

קונפוציאניזם, דאואיזם, צ'אן בודהיזם

בתקופת שושלת טאנג קונפוציאניזם, דאואיזם, ובודהיזם היו דתות רשמיות של המדינה, ולשלטון הקיסרי לא הייתה העדפה ביניהן. הדאואיזם והבודהיזם נהיו דתות עממיות פופולריות. הבודהיזם עבר טרנספורמציה לצ'אן בודהיזם הקרוב ברוחו לדאואיזם. בשנת 868 הודפס בסין, כך סבורים חוקרים, הספר הראשון המודפס בעולם: סוטרת היהלום, אשר תרגום שלו לסינית, נמצא כיום בספרייה הלאומית הבריטית. החכמים האן יו ולי אאו ייסדו מחדש את הקונפוציאניזם, שמרו עליו מפני השפעות המוניות של הדאואיזם והבודהיזם, והניחו את היסודות לנאו-קופוציאניזם אשר שגשג בדורות הבאים בתקופת שושלת סונג.

אסלאם

התפשטות האסלאם

המוסלמים הראשונים שהגיעו לאזור היו סוחרים שנעו לאורך "דרך המשי" בתקופת השושלת, אחרי שהמונגולים בהנהגת ג'ינג'יס חאן כבשו את האזור בתחילת המאה ה-13 גברה השפעת האסלאם באזור וסינים רבים (המכונים הוי) המירו את דתם.

כיום במחוז שינג'יאנג, הגדול ביותר בסין, מתגוררות יותר מארבעים קבוצות אתניות, כאשר הגדולה שבהן – יותר משמונה מיליון בני אדם, היא של האויגורים, מוסלמים טורקמנים שקשורים בשפה ובתרבות לעמי מרכז אסיה.

קרב טלס

עד סוף המאה ה-8 הגיעו הכובשים הערבים, לכל מרכז אסיה כולל סמרקאנד ובוכרה. ב-713 כבשו את קאשגאר שבמערב סין. בשנת 751 לחמו הסינים, בערבים שניסו לפלוש לכיון סין במשך שלושה ימים בקרב טלס, הקרב הקשה הסתיים ללא הכרעה. מסופר ששבויים סינים, שהיו מומחים בייצור נייר ומשי העבירו את המידע בשבי, הידע עבר לפנים היבשת האסייתית, והפרסים החלו לפתח תעשיית נייר ומשי, דבר שפגע בסחר בדרך המשי.

בעקבות הקרב הקיסרים משושלת טאנג החלו לשלוח משלחות לחצר המוסלמית.

הטורק האויגורים והקרגיזים

במהלך השנים שושלת טאנג ערכה מלחמה נגד עמי הטורק והאימפריה הטיבטית, והקימה שושלת בת-חסות של שבטי האויגורים, בשיטחם. שיתוף הפעולה עם האויגורים, פעל לטובת הסינים במניעת פלישת צבאות ערבים (איסלמים), לסין. אך בסופו של דבר הסינים פעלו נגד בני בריתם, ועודדו את הקירגיזים, להפיל את האימפריה האויגורית ממנה חששו בשנת 846.

נצרות

נזירים נוצרים

במהלך הסחר עם עמי המזרח התיכון, אירופה, ואסיה נכנסו נזירים נוצרים לקיסרות, בתקופה של הקיסרים הראשונים הייתה פתיחות כלפי דתות אחרות, וכך החלו הנוצרים להשתקע בקיסרות.

הכנסייה האשורית

בשנת 635 קבוצת מיסיונרים נוצרים אשורים הגיעה לסין.

יהדות

במהלך הסחר הבין-לאומי עם העולם, בדרך המשי המפורסמת, הגיעו סוחרים יהודים לסין, וחלק קטן מהם השתקע בה.

מסחר

הסחר הבין-לאומי

תקופת טאנג נחשבת לאחת מתקופות השגשוג החשובות בהיסטוריה של סין. טאנג, בדומה להאן, פיתחה נתיבי מסחר מערבה ודרומה וקיימה קשרי מסחר ענפים גם עם מדינות מרוחקות. הסחר התקיים עם אירופה, המזרח התיכון, פרס, הודו.

הגירת זרים לסין

סוחרים זרים רבים התיישבו באותה העת בסין. השושלת החדירה לממשל שיטת חלוקת קרקעות לפיה קיבלו משפחות מענקי אדמה על-פי צורכיהם ולא על פי עושרם.

סין הקיסרית המוקדמת

תקופת סין הקיסרית המוקדמת, היא תקופה אשר נמשכה משנת 221 לפנה"ס, עד שנת 907, 1,128 שנים. עם נפילת שושלת טאנג, מסתיימת תקופת סין הקיסרית המוקדמת. תקופת סין הקיסרות המאוחרת, מתחילה בשנת 907, ונמשכת עד נפילת השושלת הקיסרית האחרונה בשנת 1911.

גלריית תמונות של שושלת טאנג

• 
  נשות חצר טאנג.
• 
  מינוי שגריר טיבט בחצר הקיסר טאידזונג של טאנג, צייר:יאן לי-בן בשנת 641.
• 
  התפשטות האסלאם לפי תקופות, עד גבולות הקיסרות הסינית.
• 
  כוס מצופה כסף מתקופת טאנג.
• 
  כד מצופה כסף מתקופת טאנג.
• 
  צלחת מתקופת טאנג.

מיקומן של השושלת בהיסטוריה של סין

שושלת טאנג	שושלת ג'ואו השנייה 690–705	שושלת טאנג

שושלת סווי	שושלת טאנג 618–907	תקופת חמש השושלות ועשר הממלכות

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שושלת טאנג בוויקישיתוף

• דן דאור, אם הפה ממלמל והלב לא נע - זה כמו אשליה, באתר הארץ, 22 באפריל 2008
• שושלות סוי וטאנג, באתר הרדיו הבין-לאומי של סין בעברית
• שושלת טאנג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• סין, היסטוריה, שושלת טאנג, 618–907, דף שער בספרייה הלאומית
• שושלת טאנג, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)

הערות שוליים

1. Jack W. Chen, The Reception of Literature in Tang Taizong’s Court, Harvard University Asia Center, 2010-10-07, עמ' 106–160, ISBN 978-1-68417-055-5. (באנגלית)