Remove ads
הלנה ירלובה (במקור: ילנה יראלובה, ברוסית: Елена Яралова; נולדה ב-9 בדצמבר 1964) היא שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלית.
 | |
| הלנה ירלובה | |
| לידה |
9 בדצמבר 1964 (בת 60) קייב, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית, ברית המועצות  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות | מ-1987 |
| עיסוק | שחקנית |
| פרסים והוקרה |
פרס התיאטרון הישראלי |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ירלובה נולדה בקייב, בירת אוקראינה הסובייטית דאז. הוריה וסביה היו רופאים. חלמה להיות שחקנית מאז היותה בת חמש, כאשר ראתה אישה המופיעה על גבי במה גבוהה בטלוויזיה. סיימה את בית הספר התיכון במגמת פיזיקה-מתמטיקה, אחרי סיום בית הספר למדה במשך שנתיים באוניברסיטה למשחק בקייב, אחרי כן למדה במכון הגבוה שליד התיאטרון המוסקבאי הלאומי במשך שלוש שנים נוספות וסיימה עם תואר שני. בתום לימודיה, החל משנת 1987, שיחקה בתיאטרון המפורסם "סוברמניק". עלתה לישראל ב-1993, ובאותה שנה הצטרפה לתיאטרון "יידישפיל", בו שיחקה עד לשנת 2006 בעשרות מחזות בין היתר בתפקידים הראשיים, ואז הצטרפה לתיאטרון הקאמרי. במקביל ייסדה בשנת 1997 את תיאטרון "מלנקי" ביחד עם השחקן מיכאל טפליצקי והבמאי איגור ברזין. ב"מלנקי" שיחקה בהצגות "השד האחרון", "הצגה גנרלית", ו"אי העזים". ב-1999 השתתפה בהצגה "דון קישוט", אשר שולבה במסגרת הפרויקט הבינלאומי של התיאטרון הגרמני "בוכום שאושפילהאוס".
ירלובה הייתה מנחה בערוץ הישראלי בשפה הרוסית "ישראל פלוס" בתוכנית "לתוך הלילה", בתוכנית "שטח נשי" ששודרה גם בערוץ 2, וב-2002 הנחתה את המופע "מרוסיה באהבה". כמו כן ירלובה היא מנחה קבועה של התוכנית השנתית "איש השנה" של הערוץ. בשנת 2002 הייתה מנחה בתוכנית "ארמונות באוויר" ששודרה בערוץ 23.
בקולנוע שיחקה בתפקיד הראשי ב"קדמה", סרטו של עמוס גיתאי, שהוצג לראשונה ב-2003 במסגרת פסטיבל קאן. כמו כן, שיחקה בשנת 2003 בסרט של איתן גרין "חלומו של הנרי". ב-2005 שיחקה בסרטו של לאון פרודובסקי "לילה אפל", שזכה בפרסים בפסטיבלים רבים (ביניהם ציונים לשבח בפסטיבל ירושלים ובפסטיבל ונציה) והיה מועמד לאוסקר האמריקאי בקטגוריית הסרטים הקצרים. ב-2007 שיחקה בסרטו הנוסף של לאון פרודובסקי "בשנה הבאה בטורונטו".
ב-2006 השתתפה בהצגה של התיאטרון הקאמרי "זה הים הגדול" וקיבלה את פרס אברהם בן-יוסף מטעם עיריית תל אביב-יפו על תפקידה. ב-2008 שיחקה בהצגה "נדנדה בשניים" (פרויקט של א.מ.י). בשנים 2008–2009 שיחקה בתפקיד הראשי בהצגה של התיאטרון הקאמרי פרי עטה של עדנה מזי"א "היה או לא היה", בה גילמה את דמותה של חנה רובינא, ההצגה מספרת על תל אביב של שנות ה-30 של המאה ה-20 ובמרכזה סיפור אהבתם של חנה רובינא ואלכסנדר פן (אותו משחק יחזקאל לזרוב). ירלובה היא כלת פרס תיאטרון "שחקנית השנה 2008" על משחקה בהצגה מטעם האקדמיה לתיאטרון. ב-2009 שיחקה בתפקיד הנשי הראשי בסרטו של לאון פרודובסקי "חמש שעות מפריז". הסרט זכה בפרס בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה.[1] ירלובה היא המציגה בקמפיין בערוץ הרוסי בשם "תו איכות עם הלנה ירלובה". היא גם מופיעה בקונצרטים ובהם היא שרה ומספרת ביידיש וברוסית.
ב-21 באוקטובר 2009 נפצעה באורח קשה בתאונת דרכים שבה היה מעורב רכב ההסעות שהסיע את שחקני הקאמרי מהופעה בטבריה של ההצגה "היה או לא היה". יתר השחקנים נפצעו באורח קל ושני בני אדם נהרגו בתאונה זו.[2][3] בסוף 2010, אחרי התאוששות מהתאונה, שבה ירלובה לשחק בתיאטרון, במחזה "האריסטוקרטים". היא מגלמת את דמותה של ורה, ניצולת שואה.[4] על תפקיד זה הייתה מועמדת לפרס התיאטרון לשחקנית המשנה הטובה ביותר לשנת 2010.
היא זוכת פרס השרה לקליטת העלייה ע"ש יורי שטרן לשנת 2010. [5] בשנים 2010–2013 שיחקה בסדרה הקומית "המשרד" ב-yes, עיבוד ישראלי לקומדיה הבריטית המצליחה.[6]
זכתה באות הוקרה על תרומתה לתרבות הישראלית בפסטיבל לימוד ירושלים בשנת 2010. [7] משמשת הפרזנטורית של קטלוג אקסטרא-סטטוס. [8]
בשנת 2012 החלה לשחק בהצגה "אנשים קשים" פרי עטו של יוסף בר-יוסף, בבימויו של משה נאור, בתיאטרון חיפה, ביחד עם משה איבגי, ח'ליפה נאטור וסלים דאו. באותה שנה החלה גם לשחק בהצגות השייקספיריות "ריצ'רד השני" (בתפקיד המלכה איזבל) "ריצ'רד השלישי" (בתפקיד המלכה אליזבת) בקאמרי. בטלוויזיה שיחקה ירלובה גם בסדרה של yes "תא גורדין", בתפקיד דיאנה גורדין, לצד רן דנקר, נטע ריסקין ומוני מושונוב.
בפברואר 2013 זכתה בפרס אנשי העשור מטעם ערוץ 9.
בשנת 2017 החלה לשחק בסדרה "בתולות" בתפקיד תמרה.
ב-2019 החלה לשחק במחזה "הריון" מאת עדנה מזי"א ובבימויו של עמרי ניצן בתיאטרון הקאמרי.
בשנת 2022 שיחקה בסדרה "שעת אפס" של כאן 11. כמו כן, משחקת בסדרת המתח ילדים "הבאר" המשודרת בערוץ "כאן חינוכית", וכן בסדרה "שלי הכובשת" המשודרת גם היא בערוץ זה.
Remove ads
| שנה ומקום | הצגה | תפקיד | תיאטרון/מחזאי |
|---|---|---|---|
| תל אביב, 2019 | הריון | התיאטרון הקאמרי, עדנה מזי"א | |
| תל אביב, 2018 | אל נקמות | שׂוּרֶה | התיאטרון הקאמרי, שלום אש |
| תל אביב, 2017 | שליחותו של הממונה על משאבי אנוש | קונסולית הכבוד | התיאטרון הקאמרי, א' ב' יהושע (דרמטורגיה איציק ויינגרטן) |
| תל אביב, 2016 | מפיסטו | ניקולטה | התיאטרון הקאמרי, הלל מיטלפונקט (על פי קלאוס מאן) |
| תל אביב, 2015 | אופרה בגרוש | ג'ני בורדלה | התיאטרון הקאמרי, ברטולט ברכט |
| תל אביב 2014 | אלקטרה | קליטיימנסטרה | התיאטרון הקאמרי, סופוקלס |
| הקאמרי, פברואר 2013 | איש קטן, מה עכשיו? | תיאטרון הקאמרי, הנס פאלאדה | |
| יידישפיל, נובמבר 2012 | הצגת יחיד[9] | פנטזיה לאהבה ולכינור הצגת יחיד, עיבוד של אלכסנדר פובולוצקי ל“סטמפניו” של שלום עליכם | יידישפיל, הוצגה בתיאטרונטו, תוצג בפסטיבל "תספיס" הבינלאומי להצגות יחיד בעיר קיל |
| הקאמרי 2012 | ריצ'רד השני וריצ'רד השלישי | המלכה איזבל/המלכה אליזבת | תיאטרון הקאמרי, ויליאם שייקספיר |
| חיפה 2012 | אנשים קשים | רחל | תיאטרון חיפה, יוסף בר-יוסף |
| גטו | הקאמרי, יהושע סובול | ||
| 2010 | האריסטוקרטים | ורה | הקאמרי, עדנה מזי"א |
| תל אביב 2003–2009 | היה או לא היה | חנה רובינא | הקאמרי/עדנה מזי"א |
| נדנדה בשניים/פרויקט א.מ.י | |||
| זה הים הגדול | ריטה | הקאמרי/יוסף בר-יוסף | |
| יומן חוף ברייטון | הקאמרי/ניל סיימון | ||
| החזן מווילנה | חנה | יידישפיל | |
| האחיות פארי | קלר פארי | יידישפיל/מרצוני | |
| טוביה החולב | חוה | יידישפיל/שלום עליכם | |
| שמו הולך לפניו | שושנה | יידישפיל/אפרים קישון | |
| למה צחקה הכלה | יידישפיל/אופרה | ||
| תל אביב 2000–2001 | שני קונילמל | ליבלה | יידישפיל/גולדפאדן |
| הרוטשילדים | חנה כהן | יידישפיל/אלן ברוק | |
| רייזלה געבירטיג | יידישפיל/יהושע סובול | ||
| תל אביב 2000 | חזרה גנרלית בהחלט | בת' | תיאטרון מלנקי/יעקובסדוטר |
| גרמניה 1999 | דון קישוט | דולצ'ניאה | בוכום שאוששפיל |
| תל אביב 1993–1999 | השד האחרון | אקשה | תיאטרון מלנקי/יצחק בשביס-זינגר |
| סנדר בלק | ליזה | יידישפיל/שלום עליכם | |
| יושע עגל | מלכה | יידישפיל/ישראל יהושע זינגר | |
| חלום גולד פאדן | מיר'לה | יידישפיל | |
| כתובה | איילה | יידישפיל/ אפרים קישון | |
| מסעות בנימין השלישי | יידישפיל/מוייכר ספורים | ||
| יום הולדת | סאלי | האנטרפריזה של מיכאל קזקוב/סלייד | |
| אני לא רפפורט | הציירת | יידישפיל/גרדנר | |
| מוסקבה 1988–1990 | צל | אנונציאטה | סוברמניק/ שוורץ |
| הסטירה | אנצקה פרוקופוביץ | סוברמניק/אולשה | |
| האתגר השביעי של הרקולס | אטה – אלת השקר | סוברמניק/רושין |
Remove ads
| שנה | שם הסרט | תפקיד | במאי |
|---|---|---|---|
| 2015 | צילי | פליטה | עמוס גיתאי |
| 2012 | תא גורדין | דיאנה | דני סירקין |
| 2009 | חמש שעות מפריז | לינה | לאון פרודובסקי |
| אשה | כרמל | עמוס גיתאי | |
| 2007 | בשנה הבאה בטורונטו | סשה | לאון פרודובסקי |
| 2004 | לילה אפל | נטשה | |
| 2003 | חלומו של הנרי | אווה | איתן גרין |
| 2002 | קדמה | רוזה | עמוס גיתאי |
| 1991 | הכניסה למבוך | סילביה | הסטודיו ע"ש גורקי/קרימנוב |
| 1989 | הצעד | טניה |
- הלנה ירלובה, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
הלנה ירלובה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- הלנה ירלובה, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- הלנה ירלובה, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- קורות חיים באתר תיאטרון חיפה
- הלנה ירלובה, באתר התיאטרון הקאמרי
- דן לחמן, היה לא היה / תיאטרון הקאמרי
- רינת גור-נחום, עלייה שנייה, באתר ynet, 12 ביוני 2002
- ציפי שוחט, עכבר העיר אונליין, חנה רובינא בלי מסיכות, באתר הארץ, 4 בינואר 2008
- מיכאל הנדלזלץ, עכבר העיר אונליין, בשבחי הלנה, באתר הארץ, 23 בינואר 2008
- אורי קליין, עכבר העיר אונליין, חמש שעות מפריז: קטן ומחמם לב, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2009
- שמוליק דובדבני, אהבה וצרות אחרות, באתר ynet, 13 בנובמבר 2009
- ציפי שוחט, עכבר העיר אונליין, הלנה ירלובה חוזרת לתיאטרון ומספרת על תאונת הדרכים, באתר הארץ, 29 במרץ 2010
- גיל ריבה, הלנה ירלובה פגשה את המוות, באתר רשת
- מיכאל הנדלזלץ, התיאטרון הישראלי לא מוכן להלנה ירלובה, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2012
- חגית רון רבינוביץ', הו הלנה, באתר ישראל היום, 3 במאי 2013
- שגיא בן נון, הלנה ירלובה: "בערוץ 2 לא רצו אותי לתפקיד בסדרה בגלל שאני רוסייה", באתר וואלה, 11 בדצמבר 2014
Remove ads
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads