הליט

הַלִיט (מיוונית "הלוס" – מלח ו"ליתוס" – אבן) הוא צורת המינרל של מלח הבישול (נוסחתו NaCl) והוא שייך למשפחת ההלואידים. גבישי ההליט הם קובייתיים, צבעם לבן עד חסר צבע, אך הם עשויים להיות גם בגווני תכלת, כחול וורוד. המינרל שוקע יחד עם מינרלים אוואפוריטיים אחרים, הלואידים, סולפטים ובוראטים.

הליט

תכונות המינרל
הרכב כימי	NaCl
מערך קריסטלוגרפי	איזומטרי
צורת הגביש	קובייתי בעיקר בשכבות משקע עבות, אך גם גרגרי, סיבי וקומפקטי
צבע	לבן או שקוף, אך גם כחול, סגול, ורוד, צהוב, ואפור
ברק	זגוגי
שקיפות	שקוף עד שקוף למחצה
פצילות	מושלמת בשלושה כיוונים היוצרת קוביות.
שבירה	דמוית קונכייה
קשיות	2 - 2.5 בסולם מוס
משקל סגולי	2.1
שרטוט	לבן
מינרלים נלווים	סלעי מלח בנויים מ-95% עד 99% הליט בתוספת אנהידריט, גבס, קוורץ, פיריט ודולומיט

להליט ולסילביט (KCl) מבנה גבישי דומה (נתרן מחליף אשלגן בסריג הקובייתי), אולם בגלל הגודל השונה של האטומים התמיסה מוצקה בין השניים מוגבלת. התכונות הדומות מקשות על הזיהוי ביניהם. מבחן טעם יעיד שטעמו של הסילביט מר יותר מההליט. מבחן יעיל נוסף הוא חריטה של הדוגמה בעזרת סכין - ההליט יפיק אבקה והסילביט לא.

הליט מתגבש בשכבות נרחבות של סלעי התאדות כתוצאה מהתייבשות של ימות או אגמים סגורים. שכבות המלח עשויות להיות בעובי של עד 350 מטר ועשויות להימצא מתחת לשטחים נרחבים. בארצות הברית וקנדה משתרעות שכבות מלח נרחבות תת-קרקעיות החל באגן הרי האפלצ'ים של מערב מדינת ניו יורק, דרך חלקים מאונטריו ותחת רוב אגן מישיגן. הערים קליבלנד ודטרויט בנויות מעל שכבת מלח עבה אותה כורים לשימוש בהפשרת קרח מכבישים. מרבצים נוספים מצויים באוהיו, קנזס, ניו מקסיקו, נובה סקוטיה וססקצ'ואן.

פקקי מלח הם דיאפירים (מחדרים) אנכיים או גושים דמויי צינורות של מלח שנוצרו כאשר לחצים ליתוסטאטיים וטקטוניים גרמו למלח "לזרום" כלפי מעלה ממרבצי המלח שמתחת לסלעים. עליית פקקי המלח גורמת להתקמרות השכבות שמעליהן ולהתבקעותן. פקק המלח מכיל אנהידריט, גבס וגופרית טבעית, בנוסף להליט וסילביט. פקקי המלח נפוצים לאורך חופי מפרץ מקסיקו במדינות טקסס ולואיזיאנה. פקק מלח יוצר לעיתים מלכודת מבנה שבו ניתן למצוא נפט. מקומות נוספים בהם ניתן למצוא פקקי מלח הם גרמניה, ספרד, הולנד, רומניה ואיראן. גם הר סדום שבדרום ים המלח הוא פקק מלח. "קרחוני" מלח קיימים באיראן הצחיחה שבה מלח שפרץ מעל לפני השטח בגובה רב "זורם" במורד. במקרים הללו מתגלה בהליט תכונת פלסטיות המתגברת ככל שהלחץ המופעל עליו גדול יותר.

הליט סיבי סגול נדיר הממלא עורקים בסלע, מצוי ליד מילוז שבצרפת ובמקומות מעטים נוספים. גבישי הליט המכונים "גבישי חגבים" נראים כ"שלדים" של הקוביות הטיפוסיות, כשהצלעות קיימות אבל במרכז הפאות יש שקעים. בסביבה מתגבשת במהירות צלעות הקוביות צומחות מהר יותר ממרכז הפאות. גבישי הליט נוצרים במהירות באגמים בהם יש התאדות מהירה ולכן נוצרת שכבה של גבישי הליט סביב חפצים מודרניים. "פרחי הליט" הם זקיפים נדירים של סיבי הליט מתפתלים המצויים בכמה מערות יבשות במישור נלארבור באוסטרליה. זקיפי הליט וקרומי הליט קיימים גם במכרה הנחושת הטבעי "קווינסי" שבהנקוק, מישיגן.

שימושי ההליט

• תיבול (מלח בישול).
• אמצעי להפשרת שלג וקרח מכבישים.
• כגושים על מנת שבקר ילחך אותם (אמצעי לספק לבקר מלח החיוני לבריאותם).
• למטרות רפואיות.

גלריה

• 
  הליט (במרכז) ומינרלי מלח אחרים
• 
  גביש הליט מגרמניה
• 
  מכרה הליט בעיירה Cardona (ספרד)
• 
  תקריב על סלע מלח בהר סדום

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הליט

• הליט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• Hurlbut, Cornelius S.; Klein, Cornelis, 1985, Manual of Mineralogy, 20th ed., John Wiley and Sons, New York ISBN 0-471-80580-7
• הליט באתר Mineral Galleries
• הליט באתר webmineral
• הליט באתר Minerals.net
• הליט באתר Desert USA
• זקיפים של הליט