Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ההיסטוריה של בהאמה החלה באלף הראשון לספירה, עם ההגעה המוקדמת ביותר של בני אדם לאיים, הידועים כיום בשם איי בהאמה.
_(14593118478).jpg)
התושבים הראשונים באיים היו הלוסיאנים, בני טאינו דוברי שפות אראוואק, שהגיעו בין השנים 500 ל-800 לספירה מאיים אחרים בקריביים. אבותיהם הגיעו מיבשת אמריקה הדרומית, שם היו נפוצים עמים דוברי שפות אראוואק בשטחים נרחבים ביבשת ובעיקר לאורך החוף הצפון-מזרחי.
היסטוריה כתובה המתעדת את האי יש החל מ-12 באוקטובר 1492, כאשר כריסטופר קולומבוס הגיע לאי גואנאני, שאת שמו שינה לסן סלבדור במסעו הראשון לעולם החדש. היישוב האירופי הקבוע הקדום ביותר קם בשנת 1648 באלאוטרה.
בימי סחר העבדים במהלך המאה ה-18 הובאו עבדים רבים מאפריקה לאיי בהאמה. צאצאיהם מהווים כיום 85% מהאוכלוסייה באיים.
איי בהאמה קיבלו עצמאות מהממלכה המאוחדת ב-10 ביולי 1973.
בין השנים 500 ו-800 לספירה, בני טאינו החלו לעבור בסירות קאנו מהאי היספניולה ו/או קובה, לבהאמה. ההגירה החלה ככל הנראה מהיספניולה לאיי קייקוס ומהיספניולה או מזרח קובה לאי אינגואה, וכן ממרכז קובה לאי לונג (במרכז בהאמה). הארכאולוג ויליאם קיגן טוען כי הדרך הסבירה ביותר הייתה מהיספניולה או קובה לאינגואה. גרנברי ווסליאוס טוענים שהיו שתי הגירות, מהיספניולה לאיי טרקס וקייקוס, וקובה לאינגואה. [1]
החל מההגירה הראשונית התפשטו הלוסיאנים ברחבי איי בהאמה לאורכן של כ-800 שנים (בערך בין השנים 700 ו-1500) וגדלו לאוכלוסייה של כ- 40,000 איש. צפיפות האוכלוסייה לכשהגיעו האירופים לראשונה הייתה גבוהה ביותר באזור הדרום-מרכזי של איי בהאמה, פחות מכך בצפון, מה שמשקף את דפוס ההגירה ואת זמן ההתיישבות של האיים הצפוניים בהדרגה. אתרי התיישבות לוסיאנים ידועים נמצאו רק בתשעה עשרה האיים הגדולים ביותר בארכיפלג, או במערות קטנות יותר שנמצאות פחות מקילומטר אחד מאותם האיים. צפיפות האוכלוסייה ברוב דרום איי בהאמה נותרה נמוכה יותר, ככל הנראה בגלל האקלים היבש יותר שם (פחות מ-800 מ"מ גשם בשנה באי אינגואה ובאיי טרקס וקייקוס). [2]
בשנת 1492 הפליג כריסטופר קולומבוס מספרד בהפלגתו הראשונה עם שלוש אוניות, הנינה, הפינטה וספינת הדגל, סנטה מריה, בחיפוש אחר מסלול ישיר לאסיה. ב-12 באוקטובר 1492, הגיע קולומבוס לאי באיי הבהאמה וטען לבעלות ספרדית, אירוע שנחשב בעיני האירופאים לגילוי של אמריקה. אי זה נקרא גואנאני בפי הלוסיאנים המקומיים, וסן סלוודור בפי הספרדים. זהותו של מקום העגינה הראשון של קולומבוס נותרה שנויה במחלוקת, אך רבים מקבלים את טענתו של סמואל א. מוריסון לגבי סן סלבדור שנקרא בשלב מסוים ווטלינג. שמו שונה רשמית לסן סלבדור ב-1925. קולומבוס ביקר בכמה איים אחרים בבהאמה לפני שהפליג לקובה של ימינו ואחר כך להיספניולה. [3]
איי בהאמה עוררו עניין מועט את הספרדים, אלא כמקור לעבדים. כמעט כל אוכלוסיית הלוסיאנים (מעט פחות מ-40,000 איש בסך הכל) הועברה לאיים אחרים כפועלים במהלך 30 השנים הבאות. כאשר החליטו הספרדים להעביר את הלוסיאנים שנותרו להיספניולה בשנת 1520, הם יכלו למצוא רק אחד עשר איש בסך הכל. האיים נותרו נטושים והוזנחו במשך 130 השנים שלאחר מכן. ללא פוטנציאל למציאת זהב וכבר ללא אוכלוסייה, הספרדים נטשו למעשה את איי בהאמה. הם שמרו על הטענה לשטחם עד לחתימה על חוזה פריז בשנת 1783, אז מסרו אותם לממלכה המאוחדת בתמורה למזרח פלורידה.
כאשר עגנו האירופאים לראשונה באיים, הם דיווחו כי בהאמה הייתה מיוערת בשטחים נרחבים. היערות נכרתו כדי להכשיר את האדמה למטעי קנה סוכר. מאז היערות לא צמחו מחדש ולא נשתלו מחדש.
במשך שנים רבות, ההיסטוריונים האמינו כי בהאמה לא יושבה על ידי האירופאים עד המאה ה -17. עם זאת, מחקרים עדכניים מראים שהיו כנראה ניסיונות להתיישבות מצד קבוצות מספרד, צרפת, הממלכה המאוחדת והולנד. הצרפתים התיישבו באבאקו בשנת 1565, וניסו שוב בשנת 1625. בשנת 1648 קבוצה מברמודה שכונתה "חברת ההרפתקאות למטע איי אלוטריה", שהונהגה על ידי ויליאם סייל, הפליגה לאיי בהאמה כדי להקים מושבה. המתיישבים הראשונים הללו היו פוריטנים ורפובליקנים. ברמודה הפכה צפופה והושפעה ממלחמת האזרחים האנגלית, ובהאמה הציעה חופש דתי ופוליטי וגם הזדמנות כלכלית. הגדולה מבין שתי אוניות החברה, הוויליאם, התרסקה על השונית בקצה הצפוני של מה שמכונה כיום האי אלוטריה, וכל המטען שלה אבד. למרות הגעתם של מתיישבים נוספים, כולל אירופאים, עבדים ועבדים אפריקאים לשעבר ,מברמודה וקבלת אספקת מווירג'יניה וניו אינגלנד, מושבת אלוטרה נאבקה על הישרדותה במשך שנים רבות, כשהיא סובלת מאדמה באיכות ירודה, קרבות בין התושבים וסכסוך עם הספרדים. באמצע שנות ה-50 של המאה ה-17 חזרו רבים מהמתיישבים לברמודה. שאר המתיישבים ייסדו קהילות באי הארבור ובסיינט ג'ורג קיי (ספניש וולס) בקצה הצפוני של אלוטריה. בשנת 1670 התגוררו כעשרים משפחות ביישובי אלוטריה.
בשנת 1666 התיישבו מתיישבים אחרים מברמודה בניו פרובידנס, שהפכה במהרה למרכז האוכלוסייה והמסחר בבהאמה, עם כמעט 500 איש שחיו באי עד לשנת 1670. בניגוד לאלוטרים, שהיו בעיקר חקלאים, המתיישבים הראשונים בניו פרובידנס התפרנסו מהים, מסחורות של ספינות טרופות (בעיקר ספרדיות), ייצרו מלח וליקטו דגים, צבים, קונכיות וענבר אפור. חקלאים מברמודה הצטרפו עד מהרה לאנשי הים בניו פרובידנס, שם מצאו אדמה טובה ושופעת. לא למושבה האלוטרית ולא להתנחלות בניו פרובידנס היו מעמד חוקי תחת החוק האנגלי. בשנת 1670 בעלי הון מקרוליינה רשמו פטנט של בעלות על איי בהאמה, אך המושלים שנשלחו על ידי הבעלים התקשו להטיל את סמכותם על תושבי ניו פרובידנס העצמיים.
המתיישבים המוקדמים המשיכו בדומה לאיך שהתנהלו בברמודה, לדוג, לצוד צבים, לווייתנים וכלבי ים, ללקט ענבר אפור, לייצר מלח באיים היבשים יותר, לחטוב העצים שהיו בשפע כדי לייצר עץ, צבע וקליפת עץ למטרות רפואיות, או איסוף סחורות מספינות טרופות. איי בהאמה היו קרובים למסלולי ההפלגה בין אירופה לקריביים, לכן ספינות טרופות באיים היו נפוצות, והריסות היו העיסוק הרווחי ביותר שהיה לתושבי בהאמה.
תודשבי איי בהאמה נקלעו במהרה לעימותים עם הספרדים בגלל עיסוקם באיסוף סחורות מהספינות הטבועות. פעילותם הרחיקה את הספרדים מהספינות ההרוסות שלהם, והמקומיים תקפו צוותי הצלה ספרדים, ותפסו סחורות שהספרדים כבר חילצו מההריסות. כאשר הספרדים פשטו על איי בהאמה, המקומיים בתורם הזמינו פריבטירים, שכירי חרב בשירות הממלכה המאוחדת, שיגנו עליהם מתקיפות הספרדים, למרות שבין אנגליה וספרד הרשמיות שרר שלום. בשנת 1684 שרפו הספרדים את היישובים בניו פרובידנס ואלוטריה, שלאחר מכן ננטשו ברובם. ניו פרובידנס יושבה בפעם השנייה בשנת 1686 על ידי מהגרים מג'מייקה.
בשנות ה-90 של המאה ה-16 הקימו פריבטירים אנגלים (אנגליה הייתה אז במלחמה עם צרפת) בסיס באיי בהאמה. בשנת 1696 הנרי אברי (או אייברי), שנודע גם בשמו הלא רשמי הנרי ברידג'מן, הביא את ספינתו פנסי, עמוסה בשלל של שודדי ים, לנמל נסאו. אברי שיחד את המושל, ניקולס טרוט (דודו של ניקולאס טרוט, שכיהן במשפט סטד בונה), בזהב וכסף, ועל ידי השארת הספינה למושל, כשהיא עדיין עמוסה ב-50 טונות של חטי פילים ומאה חביות אבק שרפה. בעקבות השלום עם צרפת בשנת 1697, רבים מהפריבטירים הפכו לשודדי ים (פיראטים). מאותו זמן הפיראטים הפכו את נסאו בהדרגה, בירת איי הבהאמה שהוקמה בשנת 1694, לבסיסם. המושלים הממונים הראו בדרך כלל מיצג של דיכוי שודדי הים, אך רובם הואשמו בכך ששיתפו איתם פעולה. בשנת 1701 הייתה אנגליה במלחמה עם צרפת וספרד. בשנת 1703 ובשנת 1706 תקפו צי צרפתי-ספרדי משולב את נסאו ובזזו אותה, ולאחר מכן עזבו חלק מהמתיישבים, והבעלים הרשמיים באותה תקופה ויתרו על הניסיון לשלוט באיים.
ללא ממשלה מתפקדת בבהאמה, פריבטירים אנגלים פעלו מנסאו כבסיס שלהם, במה שכונה "רפובליקת הפריבטירים", שהתקיימה 11 שנים. הפשיטות כוונו לאוניות צרפתיות וספרדיות, בעוד כוחות צרפתיים וספרדים שרפו את נסאו מספר פעמים. מלחמת הירושה הספרדית הסתיימה בשנת 1714, אך חלק מהפריבטירים לא קיבלו את החדשות בזמן, או לא ששו לקבלן, וגלשו לפיראטיות. הערכה אחת מציבה לפחות 1,000 שודדי ים בבהאמה בשנת 1713, ומספרם עלה על מניין 200 משפחות המתיישבים הקבועים.
"רפובליקת הפריבטירים" בנסאו הפכה לפיכך ל"רפובליקת הפיראטים". לפחות 20 קברניטים שודדי ים השתמשו בנסאו או במקומות אחרים בבהאמה כנמל הבית בתקופה זו, כולל הנרי ג'נינגס, אדוארד מורה (שחור הזקן), בנג'מין הורניגולד וסטד בונה. משפחות מתיישבים רבות עברו מניו פרובידנס לאלוטריה או אבאקו כדי להימלט מהטרדות מהפיראטים. מצד שני, תושבי האי הארבור שמחו לשמש כמתווכים עבור שודדי הים, שכן סוחרים מניו אינגלנד ומוירג'יניה הגיעו לשם כדי לסחור במצרכים שהיו הכרחיים לפיראטים עדי להמשיך בפשיטות שלהם. כאמור, פעילותם של שודדי הים הציתה התקפות תגמול תכופות ואכזריות מצד הצרפתים והספרדים.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
