הילדה (אוניית מעפילים)

הילדה הייתה אוניית מעפילים, שאורגנה על ידי המוסד לעלייה ב' של "ההגנה".

תולדותיה

728 המעפילים היו פליטים יהודים, שברחו מאזורי הכיבוש של גרמניה הנאצית באירופה. חלקם, כמאתיים נפש, עלו ב-13 באוקטובר 1939 לרכבת, שנסעה מברלין לווינה; וממנה הפליגו באונייה על הדנובה. אחר כך, הם נפגשו עם קבוצת מעפילים נוספת בברטיסלאבה ונעו יחדיו לסולינה.

"הילדה" הפליגה בינואר 1940, כאשר במסמכיה נכתב שיעדה הוא לפרגוואי, כדי להסוות את יעדה האמיתי, ארץ ישראל. באיסטנבול התגלתה "הילדה" על ידי המודיעין הבריטי, אשר עקב אחריה. סערה שהתחוללה בלב ים אילצה את האונייה לעצור באי קוס.

כאשר הגיעה בסמוך לחיפה, לא איפשרו הכוחות הבריטים את התקרבותה אל הנמל. ולאחר משא ומתן ותשעה ימים, נעצרה והובלה אל הנמל ב-17 בינואר 1940,^[1] בו עגנה ב-8 בינואר.

הנהגת היישוב הפעילה לחץ ומחאה, ולאחר שלושה חודשים שוחררו המעפילים ממעצרם.

לקריאה נוספת

• יהודה ואלך (עורך), אטלס כרטא לתולדות ה"הגנה", ירושלים: הוצאת כרטא, 1991, עמ' 72.

קישורים חיצוניים

• "הילדה", באתר מוזיאון ההעפלה וחיל הים
• "הילדה", באתר הפלי"ם

הערות שוליים

1. ברנרד וסרשטיין, בריטניה ויהודי אירופה 1939–1945, עם עובד, 1982, עמ' 55.

ערך זה הוא קצרמר בנושא ציונות ובנושא כלי שיט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.