הבן של שאול

הבן של שאול
Saul fia
	כרזת הסרט בישראל
	כרזת הסרט בישראל
בימוי	לאסלו נמש
הופק בידי	גאבור ראג'נה, גאבור שיפוש
תסריט	לאסלו נמש, קלרה רויר
עריכה	Matthieu Taponier
שחקנים ראשיים	גזא רוהריג
מוזיקה	לזלאו מליס
צילום	מטיאס ארדײ
מדינה	הונגריה
חברת הפקה	Laokoon Filmgroup
חברה מפיצה	Mozinet, סרטי סוני
שיטת הפצה	הפצה לאולמות הקולנוע, וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	15 במאי 2015 (פסטיבל הסרטים של קאן)
משך הקרנה	107 דק'
שפת הסרט	הונגרית, יידיש, גרמנית
סוגה	דרמה
תקציב	1.5 מיליון אירו
הכנסות באתר מוג'ו	sonofsaul
פרסים	פרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר; פרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר
	אתר רשמי
	דף הסרט ב־IMDb

הבן של שאול (בהונגרית: Saul fia) הוא סרט דרמה הונגרי בנושא השואה מ-2015 בבימויו של לאסלו נמש, זוכה פרס אוסקר ופרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר.

עובדות מהירות בימוי, הופק בידי ...

סגירה

העלילה מתרחשת באוקטובר 1944 במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, גיבור הסרט הוא שאול אוסלנדר, איש הזונדרקומנדו, יהודי-הונגרי מאונגוואר. בעת פינוי תא הגזים, מבחין שאול בילד גוסס אותו בודק מיקלוש רופא-אסיר יהודי, ולאחר מכן חונק אותו למוות רופא אס אס. שאול משכנע עצמו שמדובר בבנו ומחליט חרף כל הקשיים והסיכון לחייו להביא את הגופה לקבורה מכובדת. הוא מעלים את הגופה מהמשרפות ומחפש רב שיסייע לו במלאכת הקבורה בהתאם להלכה. בו בזמן מתארגנים עמיתיו לזונדרקומנדו למרד נגד הנאצים שמתכננים להיפטר מהם. שאול נאלץ לתמרן בין התפקיד שלו במרד וטובת הכלל לבין הצורך הרוחני שלו לקבור את הגופה.

הרעיון לסרט נרקם אצל הבמאי והתסריטאי לאסלו נמש, לאחר שקרא את הספר "בכינו בלי דמעות - עדויותיהם של אנשי הזונדרקומנדו היהודים מאושוויץ" מאת גדעון גרייף ואת הספר "מגילות אושוויץ" ובו סיפוריהם של אנשי הזונדרקומנדו מאושוויץ. יחד עם התסריטאית הצרפתייה קלרה רויר, חקרו השניים את הנושא וכתבו את התסריט לסרט בסיוע סדנת היצירה של פסטיבל קאן ובסיוע החממה הבינלאומית לקולנוע ירושלים של בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה.^[1] על הליהוק היה אחראי בנימין פרידנברג. לתפקיד הראשי נבחר גזא רוהריג שאינו שחקן במקצועו אלא משורר הונגרי יהודי החי בניו יורק. במאי הסרט סיפר כי בחר בו בשל הבעות פניו ותנועות גופו המשתנות תדיר. בסרט משתתף שחקן ישראלי בתפקיד משנה - אמיתי קדר.^[2] בהתחלה התכוונו יוצרי הסרט להפיקו בצרפת אך לא זכו לתמיכה, הם חיפשו סיוע במימון תקציב הסרט בסך 1.5 מיליון אירו במדינות נוספות כולל ישראל, ללא הצלחה.^[3]^[4] לבסוף קיבלו סיוע מקרן הקולנוע הלאומית של הונגריה שמימנה 70% מהסכום, 25% על ידי פטור ממס לעסקים מקומיים הונגרים שסייעו להפקה ו-5% תמיכה מוועידת התביעות.^[5]

צילום הסרט נעשה באופן מסורתי באמצעות סרט צילום בפורמט 35 מילימטר ולא באופן דיגיטלי, זאת על מנת לשוות לסרט מראה אותנטי יותר. בטכניקת הצילום שנבחרה עוקבת המצלמה אחר הגיבור ורק במקומות בהם נמצא ונחשף אליהם, וכוללת קלוז-אפים רבים על פניו. שלב הצילומים התפרש על פני 28 ימים, אורך הסרט הוא 107 דקות וכולל 85 שוטים בלבד, אף אחד מהם לא יותר מ-4 דקות.^[3] פרופ' גדעון גרייף שימש יועץ לבמאי הסרט לאסלו נמש.

הסרט נבחר לפתוח את פסטיבל הסרטים של קאן וזכה ב"גראן פרי", הפרס השני בחשיבותו בפסטיבל.^[6] הוא זכה לשבחי מבקרי הקולנוע ובפרסי מבקרי הקולנוע של ניו יורק, לוס אנג'לס, בוסטון, שיקגו, וושינגטון סן פרנסיסקו ועוד. הסרט זכה בפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, בפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר, בפרס איגוד המבקרים של רשתות השידור לסרט הזר הטוב ביותר, בפרס סטלייט, בפרס אינדפנדנט ספיריט לסרט הזר הטוב ביותר ובפרס באפט"א לקולנוע לסרט שאינו באנגלית.