האקדמיה הצרפתית למדעים

האקדמיה הצרפתית למדעים (בצרפתית: Académie des sciences) היא אגודה מדעית שנוסדה ב-1666 על ידי לואי הארבעה עשר בעצתו של ז'אן-בטיסט קולבר, במטרה לעודד ולהגן על רוח המחקר המדעי הצרפתי. האקדמיה הייתה בחזית הפיתוחים המדעיים באירופה במאות ה-17 וה-18. היא אחת מראשונות האקדמיות למדעים.

האקדמיה הצרפתית למדעים

אקדמיה למדעים
תקופת הפעילות	22 בדצמבר 1666 – הווה (358 שנים)
מייסדים	ז'אן-בטיסט קולבר
מיקום
מדינה	צרפת צרפת
קואורדינטות	48°51′27″N 2°20′13″E
www.academie-sciences.fr
(למפת פריז מוגדלת)   האקדמיה הצרפתית למדעים (למפת פריז רגילה)   האקדמיה הצרפתית למדעים

לואי ה-14 מבקר את האקדמיה ב-1671

היסטוריה

מקורה של האקדמיה הצרפתית למדעים בתוכניתו של קולבר להקמת אקדמיה כללית. קולבר בחר בקבוצת משכילים מצומצמת אשר נפגשו ב-22 בדצמבר 1666 בספרייה של המלך, ולאחר מכן ערכו מפגשי עבודה דו שבועיים במקום. 30 שנותיה הראשונות של האקדמיה היו לא רשמיות יחסית, מאחר שלא נקבעו חוקים למוסד.

ב-20 בינואר 1699 לואי הארבעה עשר החליט על חוקיו הראשונים של הארגון. לארגון הוענק השם האקדמיה המלכותית למדעים ומיקומה נקבע בלובר שבפריז. ב-8 באוגוסט 1793 ביטל הקונוונט את כל האקדמיות. ב-22 באוגוסט 1795 נוסד המכון הלאומי למדעים ולאמנויות, שאיגד את האקדמיות למדעים, לספרות ולאמנות שהתקיימו קודם לכן, ובהן האקדמיה הצרפתית והאקדמיה הצרפתית למדעים. כמעט כל החברים באקדמיה שבוטלה לפני כן, נבחרו באופן רשמי מחדש ושבו לכיסאותיהם הקודמים. בין היוצאים מהכלל היה ז'אן-דומיניק דה קאסיני שסירב לשוב לכיסאו. ב-1816 נקרא הארגון מחדש "האקדמיה המלכותית למדעים" והוא זכה לאוטונומיה, תוך שהוא מהווה חלק מהמכון של צרפת.

מורשת והשפעה

במאה ה-18, כחלק מעידן הנאורות באירופה, בקשה האקדמיה הצרפתית לקבוע שיטה אחידה של מידות על מנת להקל על שיתוף ידע מדעי ועל מסחר בין מדינות. היא פעלה להחליף את המספר הרב של המידות המקומיות השונות שהיו נהוגות בצרפת עצמה ובמדינות נוספות, במערכת מוסכמת ואוניברסאלית של מידות שיתבססו על גודל כדור הארץ. כך למשל נקבעה מידת המטר כחלק העשרה מיליון של המרחק שבין הקוטב הצפוני לקו המשווה. האקדמיה ממנה שתי משלחות שיערכו מדידות וחישובים ועל סמך התוצאות שהגישו – נקבע אורך המטר^[1][2].

תרומה נוספת של האקדמיה היתה בכך שהיא שמה לה למטרה להנגיש ידע מדעי ולשחרר אותו לנחלת הכלל. בין ההמצאות ששוחררו לשימוש חופשי היה תהליך הדאגרוטיפ שפיתח לואי דאגר, אשר היווה למעשה את ראשיתו של תהליך הצילום. האקדמיה הזמינה את דאגר להציג בפניה את תהליך שפיתח, ולאחר מכן רכשה את זכויות הפטנט ושחררה את התהליך לרשות הרבים לשימוש מסחרי חופשי.

נשים באקדמיה

במשך שלוש מאות שנים נאסר על נשים להיות חברות באקדמיה. נשים מדעניות הודרו ממנה, בין השאר, זוכת פרס נובל פעמיים מארי קירי, זוכת פרס נובל אירן ג'וליו-קירי, והמתמטיקאית סופי ז'רמן. האישה הראשונה שהתקבלה כחברה מכותבת (correspondante) הייתה תלמידתה של קירי, מרגריט פריי, בשנת 1962. החברה הראשונה מן המניין הייתה איבון שוקה-ברואה ב-1979^[3].

האקדמיה כיום

כיום האקדמיה היא אחת מחמש האקדמיות המרכיבות את המכון של צרפת (Institut de France). חבריה של האקדמיה נבחרים לכל חייהם.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא האקדמיה הצרפתית למדעים בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של האקדמיה הצרפתית למדעים (בצרפתית)
• אתר האינטרנט הרשמי של האקדמיה הצרפתית למדעים (באנגלית)

• האקדמיה הצרפתית למדעים, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• האקדמיה הצרפתית למדעים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• רשימה של חברי האקדמיה