האקדמיה הלאומית הישראלית ללאדינו

האקדמיה הלאומית הישראלית ללאדינו היא המוסד העליון לחקר שפת הלאדינו (ספרדית-יהודית) בישראל ולקביעת הנורמות בה לאור חקר הלשון לתקופותיה ולענפיה. האקדמיה היא מוסד לאומי ואינה כפופה לשום אוניברסיטה בישראל ולא פועלת מתוך שום אוניברסיטה. האקדמיה נוסדה בשנת 2018, והיא פועלת במסגרת הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו. היא אחת מעשרים וארבע האקדמיות הלאומיות לשפה הספרדית הפזורות בעולם, בספרד, בארגנטינה, בבוליביה, בפנמה, ועוד.

האקדמיה הלאומית הישראלית ללאדינו

סמליל האקדמיה הלאומית הישראלית ללאדינו
אין תמונה חופשית
מוסד
תקופת הפעילות	20 בפברואר 2018 – הווה (6 שנים)
מיקום
מדינה	ישראל ישראל

הקמת האקדמיה הייתה נקודת ציון היסטורית בשל ההכרה של האקדמיה המלכותית הספרדית בלאדינו כלשון שוות ערך לכל הדיאלקטים האחרים של הספרדית.^[1]

רקע להקמתה

הרעיון להקמת האקדמיה הלאומית הישראלית ללאדינו החל בשנת 2017, בעקבות שיחות בין ראש האקדמיה המלכותית הספרדית באותו זמן, פרופ' דָרְיוֹ וִילָנוּאֵוָוה, וחוקרים מובילים בתחום הלאדינו והשפה הספרדית, כגון פרופ' שמואל רפאל ועוד פרופסורים במדריד. בפברואר 2018 התקיים במדריד "הכינוס האקדמי של הספרדית היהודית (La convención académica del judeoespañol)", שבו השתתפו שמונה חברים מכותבים אקדמיים זרים (académicos correspondientes estranjeros)^[2] של האקדמיה המלכותית הספרדית, החוקרים את הלאדינו בישראל, ועוד שלושה חברים מכותבים ממדינות אחרות. כמו כן השתתפו שלושה נציגים מן הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו בישראל. שם הוחלט להקים את האקדמיה הלאומית הישראלית ללאדינו.

אישור רשמי מממשלת ישראל להקמת האקדמיה החדשה התקבל בסוף שנת 2018 מידי מירי רגב, שרת התרבות והספורט באותו זמן. תקנון האקדמיה אושר פה אחד בישיבתה של האקדמיה המלכותית הספרדית באוקטובר 2019.^[3] טקס לציון חנוכת האקדמיה התקיים (בפורמט מקוון, עקב מגפת הקורונה) ב-9 בדצמבר 2020, בנוכחותם של שרת החוץ של ספרד, שגריר ספרד, נציג מכון סרוונטס בתל אביב, ובברכתם של נשיא המדינה ראובן רובי ריבלין ושר התרבות, חילי טרופר.^[4]

החברים המכותבים ונציגי הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו בחרו את חברי האקדמיה ללאדינו – עשרים ושניים, לפי התקנון, כמניין אותיות האלף-בית העברי, אשר שימשו גם את כתב הלאדינו.

חברי האקדמיה הם חוקרים, סופרים, מתרגמים, אנשי מדע ומלומדים שלעבודותיהם נגיעה מוכחת לשפה הספרדית היהודית. הם באים מתחומי ידע שונים בלאדינו: הם בלשנים ופילולוגים, חוקרי ספרות ולשון, חוקרי תולדות הספר והעיתונות בלאדינו, חוקרי הקהילות של דוברי הלאדינו, חוקרי מוזיקה ומשוררים. רוב החוקרים מתרכזים בלאדינו של קהילות המזרח, הקהילות שהתקיימו ברחבי האימפריה העות'מאנית; חלקם מתמקדים בקהילות המערב, בלשון החכיתיה – הספרדית-היהודית בצפון-אפריקה, במיוחד במרוקו.

ייסוד האקדמיה

הישיבה הראשונה של חברי האקדמיה הלאומית הישראלית ללאדינו התקיימה ב-19 בינואר 2020 בירושלים. באותה ישיבה נבחרו פה אחד נשיאת האקדמיה, פרופ' אורה (רודריג) שורצולד, והמזכיר האקדמי, פרופ' שמואל רפאל. עשרים החברים הנוספים הם: פרופ' משה אורפלי, פרופ' תמר אלכסנדר, הגב' אלגרה אמדו, פרופ' דוד מ' בוניס, פרופ' יעקב בן-טולילה, פרופ' ירון בן-נאה, פרופ' אלעזר גוטוירט, ד"ר ניבי גומל, ד"ר סוזי גרוּס, ד"ר גילה הדר, ד"ר דב הכהן, ד"ר מיכל הלד-דהלהרוזה, ד"ר שושנה וייך-שחק, ד"ר אביעד מורנו, פרופ' עליזה מיוחס-ג'יניאו, הגב' מרגלית מתתיהו, פרופ' אדווין סרוסי, ד"ר אליעזר פאפו, פרופ' רות פיין ומר משה שאול.^[5] באותה ישיבה נבחרו גם חברי הוועד המנהל: פרופ' ירון בן-נאה, הגב' מרגלית מתתיהו, ד"ר אליעזר פאפו, פרופ' רות פיין ומר משה שאול. בשנת תשפ"ג, עם פטירתם של פרופ' תמר אלכסנדר ומשה שאול, נבחרו ד"ר אילאיל באום וד"ר הדר פלדמן סמט כחברות האקדמיה.

בין מטרות האקדמיה

(מתוך התקנון)^[6]

• תפקידה של האקדמיה הוא לעסוק בכל התחומים הקשורים במחקר אקדמי של הלאדינו;
• לפעול בערוצים מחקריים מגוונים, כדי לבסס את חקר הלאדינו בישראל;
• להיות בקשר עם מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל;
• ליזום צירוף מוסדות מחקר והוראה חדשים למעגל של אלה שמבקשים לעסוק בחקר הלאדינו ובהוראתה;
• ליזום פרסום ספרים בעלי אופי מחקרי בהוצאה לאור שתהיה באחריות האקדמיה ללאדינו;
• ליזום ימי עיון וכינוסים בעלי אופי מחקרי-אקדמי;
• לטפח את הקשר עם מוסדות מחקר מחוץ לישראל;
• לבסס קהיליית חוקרים בינלאומית גדלה והולכת;
• לטפח דור חדש של חוקרים, ולעורר את המודעות המחקרית אל הלאדינו, הן בקרב דובריה והן בקרב אלה המתעניינים בה מחקרית;
• לקבוע שיטת כתיב אחידה באותיות עבריות (שיטת "אקי ירושלים" לכתיב באותיות לטיניות כבר נקבעה בהתאם להחלטת הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו);
• לכנס את הספרות הכתובה לאדינו לתקופותיה ולסוגותיה ולקדם מחקר על אודותיה;
• לכנס את אוצר המילים של הלאדינו לתקופותיה ולסוגותיה, לקדם מחקר וליצור מילון מקיף;
• לחקור את מבנה השפה בהיבטים מדעיים פילולוגיים ובלשניים;
• לקבוע נורמות דקדוקיות ללאדינו;
• לכוון את דרכי שימושיה לאור ממצאי המחקר;
• לפרסם את פעולותיה בתחומים הנ"ל.

ועדות

האקדמיה מקיימת ועדות קבע וכן ועדות למשימות מוגדרות לשם מילוי מטרותיה.

אלה הוועדות שהוקמו עד כה: ועדה לניסוח התקנון, ועדת פרסומים, ועדה לניסוח כללי הכתיב של הלאדינו באותיות עבריות וועדה למונחי מטבח וקולינריה.

פרסומים

בשנת 2021 האקדמיה פרסמה את החיבור "כתיבי הלאדינו", בעריכתה של נשיאת האקדמיה, פרופ' שורצולד, הכולל מאמרים העוסקים בכללי הכתיב של הלאדינו באותיות עבריות, באותיות לטיניות וכללי הכתיב של החכיתייה. המאמרים נכתבו בידי פרופ' דוד מ' בוניס, פרופ' יעקב בן-טולילה ובידי העורכת.^[7]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא האקדמיה הלאומית הישראלית ללאדינו בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של האקדמיה הלאומית הישראלית ללאדינו
• האקדמיה הלאומית הישראלית ללאדינו, ברשת החברתית פייסבוק
• האקדמיה הלאומית הישראלית ללאדינו, ברשת החברתית פייסבוק

הערות שוליים

1. Ricardo Muñoz Solla, Menéndez Pidal, Abraham Yahuda y la política de la Real Academia Española hacia el hespanismo judío y la lengua sefardí, Salamanca 2021, p. 19
2. "חבר מכותב אקדמי זר" הוא חבר באגודה מדעית, מומחה בתחום מחקר מסוים, והוא גר במדינה מחוץ למדינה שבה האקדמיה קיימת. עד להקמתה של האקדמיה ללאדינו, בישראל היו תשעה חברים מכותבים מטעם האקדמיה המלכותית הספרדית. עם הקמתה של האקדמיה ללאדינו כל עשרים ושניים חבריה הם חברים מכותבים של האקדמיה המלכותית הספרדית.
3. Muñoz Solla, p. 20.
4. ב-2021 התפרסמה החוברת המדווחת על טקס חנוכת האקדמיה הלאומית הישראלית ללאדינו, ובה דברי כל הנואמים בטקס.
5. מידע על חברי האקדמיה (מתוך אתר האקדמיה).
6. תקנון האקדמיה (בספרדית)
7. אורה (רודריג) שורצולד (עורכת), כתיבי הלאדינו, ירושלים תשפ"א.