Loading AI tools
דייזי ח'אן (באנגלית: Daisy Khan; נולדה ב-1958) היא מפיקת קמפיינים ורֶפורְמָטוֹרית מוסלמית אמריקאית.[1] הייתה מנכ"לית של יוזמת הנשים האסלאמית לרוחניות ושוויון (WISE).[2] היא הנהיגה ארגון מחויב בשלום, שוויון, צדק עבור המוסלמים בכל רחבי העולם. ח'אן היא פרשנית מדיה שמופיעה באופן תדיר בנושאים כגון זכויות הנשים המוסלמיות, האסלאם באמריקה, אסלאמופוביה, וקיצוניות אלימה.
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגום מכונה. | |
 | |
| לידה |
1958 (בת 66 בערך) ג'אמו וקשמיר, הודו  |
|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית |
| פרסים והוקרה |
פרס ג'יימס פארקס מורטון לבין-דתיות |
  | |
דייזי ח'אן נולדה במרגלות הרי ההימלאיה במדינת ג'אמו וקשמיר. ח'אן גדלה בבית מוסלמי שהיה מסורתי, שבו החינוך היה מוערך מאוד. היא השתתפה בבית ספר מיסיונרי נוצרי, שנקרא St. Patrick’s Presentation Convent.[3] בתוך סביבה מעורבת עם הינדים, סיקים, מוסלמים. סבה של ח'אן, גולאם חסן ח'אן, היה בעל ההשפעה החזקה ביותר על חייה של דייזי. גולאם היה המהנדס הראשי של מדינת קשמיר, הוא למד הנדסה אזרחית באוניברסיטת הרווארד בשנת 1920,[4] ועודד את ילדיו ואת נכדיו להמשיך את הלימודים בעלי הרמה הגבוהה ללא קשר במקום הלימודים, אביה של דייזי, נד'יר ח'אן כדורגלן שעבר, עודד אותה להתאמן ולהקדיש את זמנה באימוני ספורט במטרה להשתתף במשחקי אולימפיאדה.[4]
המעבר לאמריקה
בגיל 16 ובתמיכת ההורים שלה, ח'אן עזבה את ארצות הברית כדי להמשיך בלימודים באמנות ובעיצוב. היא הגיעה ללונג איילנד, והתגוררה עם דודיה.[4] לאחר התיכון, היא זכתה בתואר מבית הספר לעיצוב פנים בניו יורק. בתחילת שנות ה-20 לחייה, היא נסעה למנהטן והתחילה את חייה המקצועיים, עבדה למשך 80 שעות בשבוע בתור מעצבת אדריכלית.[4] בתקופה זו עברה ח'אן לסופיזם.[5][6]
התחלת הקריירה
הפרויקט הגדול הראשון שלה היה לעזור בעיצוב המרכז האסלאמי של לונג איילנד שנוסד על ידי דודה.[4] ח'אן עסקה בפרויקטים להקמת מקדשים ובתי תפילה של דתות שונות.
ח'אן המשיכה לעבוד כמנהלת פרויקטים אצל שיירזון ליהמן ברדרס בקומה ה-106 של מרכז הסחר העולמי. אחרי שיירזון היא עבדה אצל ההוצאה לאור "פרימדייה", שם היא פיקחה על עיצוב של שבעה עשר כתבי עת משרדיים, ומאוחר יותר הצטרפה לחברת תקשורת.
שרות ציבורי
על מנת לקדם את החזון שלהם על אסלאם הרמוני ופרוגרסיבי שאוהב קידמה וחדשנות, בשנת 1997 הזוג הקים ללא כוונת רווח קבוצה אשר נקראת כעת את החברה האמריקאית לקידום המוסלמים,[7] מקום הקבוצה הזאת איפה שח'אן שירתה בתור מנכ"לית במשך 17 שנים. באמצעות "אסמא" ח'אן הקדישה את זמנה בחיזוק הביטוי על האסלאם שהיה מבוסס על תרבות והרמוניה דתית באמצעות שיתוף פעולה בין הדתות, טיפוח הדור הבא של המנהיגים, קידום זכויות הנשים, ובניית גשרים באמצעות תרבות ואומנות.[8]
הקמת תוכניות הדגל
במאמץ להבליט את המשותף בין מסורות הדתות האברהמיות, ח'אן יצרה הצגות תיאטרון על נושא הדתות בשם "Same Difference", ו"Cordoba Bread Fest. על מנת לתת עדיפות לקידום הנשים המוסלמיות ולתת סמכות לבני נוער בכל רחבי העולם, ח'אן השיקה שתי תוכניות במטרה ליצור פלטפורמה אשר מגדילה את ההשפעה הקולקטיבית של סוכני השינוי החברתי.
בשנת 2004, הוקמה הרשת "המנהיגים המוסלמים של מחר", על מנת לטפח ולהעצים את הרשת העולמית של המנהיגים המוסלמים הצעירים. היא הרשת הגדולה ביותר של מנהיגים מוסלמים צעירים בכל רחבי העולם. כמו כן, ב-2006, יוזמת הנשים האסלאמית לרוחניות ושוויון נוסדה כדי לבנות תנועה עולמית מגובשת של נשים מוסלמיות במטרה לקדם זכויות נשים ולאפשר לנשים לבחור בחירה מכובדת ולאפשר להם גם להשתתף באופן מלא ביצירת הצדק ובבניית חברות משגשגות.
ח'אן הוטרדה יותר ויותר מההתעללות (סקילה באבנים, רצח על רקע כבוד המשפחה, נישואים בכפייה) בנשים מוסלמיות בכל רחבי העולם. בשנת 2008, יוזמת הנשים האסלאמית השיקה את מועצת השורא הכללית של נשים מוסלמיות על מנת לספק חוות דעת דתיות בסוגיות שנמצאות במחלוקת החשובות במיוחד לנשים מוסלמיות, בהסתמך על המומחיות של חבריה בשתי תורות המשפט האסלאמי, ובתחומים כגון היסטוריה, מדע המדינה, תאולוגיה וסוציולוגיה. מועצת השורא פרסמה את ההצהרה הראשונה שלה ב-2009 ג'יהאד "נגד אלימות", גינוי של קיצוניות אלימה. את המועצה העולמית המוסלמית של הנשים שנקראת השורא הצהירה הצהרות נגד אלימות במשפחה, קיצוניות אלימה, השחתת איבר המין הנשי, ועל האימוץ.
אקטיביזם של פלורליזם וחופש הדת
במהלך התפתחות האסלאמופוביה בארצות הברית (אנ'), ח'אן פרסמה מאמר ב"הגרדיאן" שכותרתו "אסלאמופוביה היא האויב הגדול ביותר של אמריקה".[9]
ח'אן מרצה באופן קבוע בארצות הברית ובעולם. היא הופיעה במספר רב של כלי תקשורת, כגון CNN, אל ג'זירה, וה-BBC. היא כיהנה כיועצת, ותורמת למגוון של סרטים תיעודיים בהם הסרט מוחמד: מורשתו של הנביא מוחמד, נשיונל ג'יאוגרפיק בפנים מכה, ושל ערוץ הולמרק מקשיב האסלאם.
- היא הייתה הנמענת הראשונה של צ'ארלס אנסבאכר, לפי הקרן לצוד חלופות, 2012.
- היא אחת מבין "10 נשים מוסלמיות שכל אדם צריך לדעת," לפי האפינגטון פוסט בלוג של דת, 2012.[10]
- @DaisyKhan היא אחת מ-140 משתתפי הטוויטר הטובים ביותר ב-2013 .[11]
- @DaisyKhan היא אחת מ-"7 הנשים שאתה חייב לעקוב בטוויטר," לפי המגזין גלמור, 2012.[12]
- ידועה בבניית הגשרים באמצעות דיאלוג בין דתי, לפי IQRA קרן החינוך הבינלאומי, 2011.[13]
- זכתה בפרס אלינור רוזוולט לזכויות האדם, לפי ועדת השירות המאוחדת ב-2011.[14]
- זכתה בפרס השלום של אדינבורו - העיר של אדינבורו, אדינבורו דתי האגודה, פסטיבל של רוחניות, שלווה, ואת הישיבות של אדינבורו מנהיגים דתיים, 2011.[15]
- זכתה בפרס הקול הנבואי, לפי שלום מרכז, 2011 .[16]
- היא מחויבת לפעולה, לפי יוזמת קלינטון העולמית, 2010.[17]
- היא זכתה בפרס של האישה שמהווה מקור השראה, לפי מרכז תמיכת המשפחה הערבייה האמריקאית.[18]
- דייזי ח'אן היא אחת מ-21 המנהיגים של המאה ה-21: שבעה שהפילו הטירנים, לפי העיתונות המקוונת של הנשים, 2008.[19]
- זכתה בפרס הבין-דתי של ג'יימס פארקס מורטון, לפי מרכז ניו יורק שמתייחס לדתות שונות, 2006.[20]
- זכתה בפרס מחויבות של החיים, לפי הסמינר התאולוגי הערמוני, 2005.[21]
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
