דיטמר האמאן

דיטמר "דידי" האמאן (בגרמנית: Dietmar "Didi" Hamann; נולד ב-27 באוגוסט 1973 בולדסזן) הוא כדורגלן עבר גרמני ששיחק בעמדת הקשר ההגנתי. היה לאחד משחקני המפתח בהעפלת נבחרת גרמניה לגמר מונדיאל 2002, ובזכייתה של ליברפול בליגת האלופות ב-2005.

דיטמר האמאן
Dietmar Hamann

מידע אישי
לידה	27 באוגוסט 1973 (בן 51) ולדסזן שבגרמניה המערבית
גובה	1.91 מטר
עמדה	קשר הגנתי
מועדוני נוער
1978 - 1989 1989 - 1993 ווקר מינכן באיירן מינכן
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1993 - 1998 1998 - 1999 1999 - 2006 2006 - 2009 2010 - 2011 באיירן מינכן ניוקאסל יונייטד ליברפול מנצ'סטר סיטי מילטון קינס דונס 105 (6) 23 (4) 191 (12) 54 (0) 12 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1997 - 2006 גרמניה 62 (5)
קבוצות כמאמן
2011 סטוקפורט קאונטי
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

קריירת המועדונים

התחלה ותקופה בבאיירן מינכן

האמאן החל לשחק כדורגל במועדון הקטן ווקר מינכן. כנער הפגין יכולת מרשימה במשחקו, ובעקבות כך צורף למחלקת הנוער של באיירן מינכן ב-1989, בגיל 16. ב-1993 הוא שיחק לראשונה במדי הקבוצה הבוגרת של המועדון, והיה שותף לזכייתה באליפות הבונדסליגה לאחר שהשתתף בחמישה משחקי ליגה בעונת 1993/1994. באותו זמן האמאן נחשב עדיין לחובבן, אך קיבל היתר לשחק בקבוצה המקצוענית. בעונה הבאה, 1994/1995, סבלה באיירן מפציעות של שחקנים בכירים רבים, מה שאפשר להאמאן להפוך לשחקן קבע בקבוצה. הוא שותף ב-30 משחקי ליגה וביסס עצמו כאחד מהשחקנים החשובים בקבוצה, כאשר שיחק כקשר הגנתי או כקיצוני ימני.

לפני עונת 1995/1996 חתם האמאן על החוזה המקצועני הראשון שלו בבאיירן מינכן. מספר שחקני קישור חדשים צורפו לסגל, אך הקבוצה אכזבה באותה עונה וסיימה במקום השני בליגה. בעוד המועדון התנהל באי-שקט באותה תקופה, האמאן הצליח להמשיך ולהאבק על דקות המשחק בקבוצה ושותף ב-20 משחקים. בסיום העונה לקח חלק חשוב בזכיית הקבוצה בגביע אופ"א, לאחר שבשלב הגמר נגד ז'ירונדן דה בורדו הצליח לעצור את כוכב היריבה, זינדין זידאן.

בעונת 1996/1997 עשה האמאן את עליית המדרגה המשמעותית ביותר לקריירה שלו. עד לאותה עונה שימש בעיקר שחקן ספסל, אך תחת המאמן החדש ג'ובאני טרפטוני הפך לקשר ההגנתי הפותח של הקבוצה, בעוד שמריו בסלר תפס את עמדת הקיצוני הימני. האמאן שותף ב-23 משחקי ליגה וסייע לקבוצה לזכות באליפות, ובעקבות יכולת טובה שהפגין זומן לראשונה לסגל נבחרת גרמניה. במהלך העונה אובחן אצל האמאן שבץ מוחי, אך הוא החלים לחלוטין. העונה הבאה, 1997/1998, הייתה מוצלחת פחות עבור הקבוצה שסיימה שנייה בבונדסליגה, אחרי קייזרסלאוטרן שעלתה זה עתה לליגה הבכירה; עם זאת, באיירן זכתה בגביע הגרמני לאחר ניצחון בגמר על דויסבורג. האמאן המשיך ושמר על מקומו כשחקן הרכב קבוע ושותף ב-41 משחקים בכל המסגרות, כולל בליגת האלופות.

ניוקאסל יונייטד וליברפול

לאחר שהשתתף עם גרמניה במונדיאל 1998, עבר האמאן לניוקאסל יונייטד האנגלית, תמורת 5.5 מיליון לירות שטרלינג. הוא התגבר על פציעה ברגלו בתחילת דרכו בקבוצה, ותחת המאמן קני דלגליש השתתף ב-31 משחקים בהם הבקיע חמישה שערים בכל המסגרות. הוא הגיע עם הקבוצה עד לגמר גביע ה-FA, שם הפסיד עמה למנצ'סטר יונייטד. ביולי 1999 עבר האמאן לליברפול שהודרכה על ידי ז'ראר הוייה, תמורת 8 מיליון ליש"ט.

האמאן שיחק בליברפול שבע שנים ולקח תפקיד חשוב ומשפיע בחוליית הקישור, כאשר הנהיג בצורה מוצלחת את משחק ההגנה של הקבוצה. עם זאת הוא לקח חלק גם במשחק ההתקפה, ולא פעם הבקיע שערים שנחשבו למרהיבים במיוחד. בעונתו השנייה בליברפול, 2000/2001, שיחק האמאן ב-53 משחקים בכל המסגרות והיה שותף חשוב בזכיית הקבוצה בשלושה גביעים: גביע אופ"א, גביע ה-FA וגביע הפוטבול ליג.

במהלך העונות הבאות, על אף שהפגין יכולת טובה כקשר הגנתי, האמאן לא הצליח להגיע עם ליברפול להישגים משמעותיים, למעט זכייה בגביע הפוטבול ליג בעונת 2002/2003. עם זאת, בעונת 2004/2005 היה אחד משחקני המפתח בזכיית הקבוצה בליגת האלופות, לאחר שהשתתף ב-43 משחקים בכל המסגרות. בשלב שמינית הגמר מול באייר לברקוזן הוא מילא בהצלחה את מקומו של כוכב הקבוצה, סטיבן ג'רארד, ואף הבקיע שער בבעיטה חופשית בדרך לניצחון קבוצתו. אף שסבל משבר בבוהן, נכנס האמאן כמחליף במחצית משחק הגמר מול מילאן. ליברפול פיגרה אז בתוצאה 3-0, והאמאן הכניס רוח חדשה בקבוצה וסייע לחזור מהפיגור ולהשוות ל-3-3. הוא זכה עם הקבוצה בגביע לאחר ניצחון בדו-קרב בעיטות עונשין.

עונת 2005/2006 הייתה קשה עבור האמאן, שאיבד את מקומו כשחקן מפתח בליברפול. הוא השתתף ב-17 משחקים בלבד בפרמייר ליג ולדברי המאמן רפאל בניטס, סבל מכושר ירוד. למרות זאת, הוא זכה עם הקבוצה בגביע ה-FA באותה עונה, לאחר ניצחון על וסטהאם יונייטד בדו-קרב בעיטות עונשין במשחק הגמר. בעקבות העונה הלא מוצלחת החליט האמאן לעזוב את הקבוצה.

סיום הקריירה

ב-11 ביוני 2006 חתם האמאן על חוזה בקבוצת בולטון וונדררס, אך כעבור יום אחד בלבד עזב את המועדון וחתם בקבוצת מנצ'סטר סיטי, שכפיצוי שילמה לבולטון 400,000 ליש"ט. בעונתו הראשונה במנצ'סטר, 2006/2007, שיחק האמאן ב-19 משחקים בלבד בכל המסגרות. בעונה שלאחר מכן הוא הפך לחלק חשוב יותר בקבוצה, וסייע לה להיאבק על השגת מקום במפעלים האירופיים ולסיים לבסוף במקום התשיעי בפרמייר ליג. עם זאת, לאחר מכן הוא שב וירד בכושרו ובעונת 2008/2009 שיחק בתשעה משחקי ליגה בלבד, ובסיומה שוחרר מסגל הקבוצה עם תום חוזהו.

ביולי 2009 התעניינו בשירותיו של האמאן מספר קבוצות מהליגות הנמוכות באנגליה, ובהן פרסטון נורת' אנד, קווינס פארק ריינג'רס ונוטס קאונטי שאותה אימן סוון-יוראן אריקסון, אך הוא השיב להן בשלילה מאחר שסבר שאינו בכושר משחק טוב מספיק. לאחר כשנה בה היה מחוץ לכדורגל המקצועני חתם האמאן במאי 2010 על חוזה לשנה אחת במילטון קינס דונס, והחל לשמש בתפקיד משולב של מאמן-שחקן.

נבחרת לאומית

בין השנים 1993 ו-1995 שיחק האמאן במדי נבחרת גרמניה עד גיל 21. בנובמבר 1997 הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת הבוגרת של גרמניה, במשחק מול נבחרת דרום אפריקה. הוא נכלל בסגל הנבחרת של המאמן ברטי פוגטס למונדיאל 1998, ועל אף שנשק לגיל 25 היה השחקן השני הצעיר ביותר בסגל. במהלך שלב הבתים של הטורניר האמאן נע בין ההרכב הפותח לספסל המחליפים, ובמשחק שמינית הגמר מול נבחרת מקסיקו נכנס כמחליף וסייע לנבחרתו לנצח. עם זאת, גרמניה הודחה לאחר הפסד לנבחרת קרואטיה ברבע הגמר.

במהלך משחקי המוקדמות ליורו 2000 ביסס האמאן את מעמדו כאחד משחקני המפתח של נבחרת גרמניה. בטורניר הגמר הוא שותף בכל משחקי הנבחרת, אך הודח עמה כבר בשלב הראשון. במהלך משחקי מוקדמות מונדיאל 2002 הפך האמאן לשחקן האחרון שכבש באצטדיון ומבלי הישן לפני הריסתו, לאחר שכבש במשחק מול נבחרת אנגליה באוקטובר 2000.

יחד עם שחקנים כמו מיכאל באלאק וברנד שניידר, היה האמאן אחד ממובילי חוליית הקישור של נבחרת גרמניה שהעפילה לגמר מונדיאל 2002, שם הפסידה לנבחרת ברזיל בתוצאה 2-0. הוא הפך בכך לשחקן הראשון של ליברפול מאז רוג'ר האנט ב-1966 שמשתתף בגמר גביע העולם. במהלך משחק הגמר ביצע האמאן עבירה לה הייתה חשיבות גדולה לתוצאת המשחק - בעקבות העבירה בעט ריבאלדו כדור לעברו של אוליבר קאן, שהשמיט ובכך אפשר לרונאלדו לכבוש לזכות ברזיל. יורו 2004 היה הטורניר הבינלאומי האחרון של האמאן, והוא הסתיים פעם נוספת בהדחה כבר בשלב הראשון. לאחר הפסד 2-1 לנבחרת צ'כיה במשחק האחרון בשלב הבתים, האמאן לא זומן לנבחרת במשך קרוב לשנה.

בעקבות היכולת הטובה שהפגין בגמר ליגת האלופות ב-2005 זומן האמאן מחדש לסגל הנבחרת על ידי המאמן יורגן קלינסמן. עם זאת, הוא הפגין יכולת חלשה במשחק שהסתיים בתיקו 2-2 מול נבחרת הולנד, מה שהוביל את קלינסמן לנפותו מהסגל. לאחר שלא נכלל בסגל הנבחרת לטורניר מונדיאל 2006, בין היתר בעקבות העונה החלשה שעבר בליברפול, הודיע האמאן על פרישתו מהנבחרת. בסך הכל שיחק האמאן 62 משחקים והבקיע חמישה שערים בנבחרת גרמניה.

תארים

ליברפול גביע ה-FA:‏ 2000/2001, 2005/2006 גביע הפוטבול ליג: 2002/2003 מגן הקהילה: 2001 ליגת האלופות: 2004/2005 גביע אופ"א: 2000/2001 הסופר קאפ האירופי: 2001

באיירן מינכן בונדסליגה: 1993/1994, 1996/1997 הגביע הגרמני: 1997/1998 גביע הליגה הגרמנית: 1997 גביע אופ"א: 1995/1996 נבחרת גרמניה סגנות גביע העולם: 2002

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דיטמר האמאן בוויקישיתוף

• דיטמר האמאן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• דיטמר האמאן, באתר Transfermarkt
• דיטמר האמאן, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
• דיטמר האמאן, באתר Soccerway
• דיטמר האמאן, באתר BDFutbol
• דיטמר האמאן, באתר WorldFootball.net
• דיטמר האמאן, באתר National Football Teams
• דיטמר האמאן, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
• דיטמר האמאן באתר ההיסטוריה של ליברפול

נבחרת גרמניה – מונדיאל 1998
1 קפקה • 2 ורנס • 3 היינריך • 4 קולר • 5 הלמר • 6 תון • 7 מולר • 8 מתאוס • 9 קירסטן • 10 הסלר • 11 מארשל • 12 קאן • 13 ירמיס • 14 באבל • 15 פרוינד • 16 האמאן • 17 ציגה • 18 קלינסמן • 19 רויטר • 20 בירהוף • 21 טרנאט • 22 להמן • מאמן: פוגטס		גרמניה

נבחרת גרמניה – יורו 2000
1 קאן • 2 באבל • 3 רהמר • 4 לינקה • 5 בודה • 6 נובוטני • 7 שול • 8 הסלר • 9 קירסטן • 10 מתאוס • 11 רינק • 12 להמן • 13 באלאק • 14 האמאן • 15 ווש • 16 ירמיס • 17 ציגה • 18 דייסלר • 19 יאנקר • 20 בירהוף • 21 ראמלו • 22 בוט • מאמן: ריבק		גרמניה

נבחרת גרמניה – מונדיאל 2002 (מקום שני)
1 קאן • 2 לינקה • 3 רהמר • 4 באומן • 5 ראמלו • 6 ציגה • 7 נוויל • 8 האמאן • 9 יאנקר • 10 ריקן • 11 קלוזה • 12 להמן • 13 באלאק • 14 אסמואה • 15 קל • 16 ירמיס • 17 בודה • 18 בומה • 19 שניידר • 20 בירהוף • 21 מצלדר • 22 פרינגס • 23 בוט • מאמן: פלר		גרמניה

נבחרת גרמניה – יורו 2004
1 קאן • 2 הינקל • 3 פרידריך • 4 ורנס • 5 נובוטני • 6 באומן • 7 שוויינשטייגר • 8 האמאן • 9 בוביץ' • 10 קוראני • 11 קלוזה • 12 להמן • 13 באלאק • 14 ברדריץ' • 15 קל • 16 ירמיס • 17 ציגה • 18 ארנסט • 19 שניידר • 20 פודולסקי • 21 לאם • 22 פרינגס • 23 הילדברנד • מאמן: פלר		גרמניה