דואר צבאי (ישראל)

בצה"ל, שירותי הדואר הצבאי (בראשי תיבות: ד"צ) ניתנים לצורך העברת דברי דואר בין חיילים לבין חיילים, בין חיילים לבין אזרחים ובין יחידות צה"ל לאזרחים באמצעות דואר ישראל.^[1] לכל יחידה צבאית נקבע (כיום) מספר ד"צ בן חמש ספרות שהראשונה בהן היא תמיד "0", המטופל על ידי דואר ישראל כמספר מיקוד. ליחידה חותמת ד"צ משולשת ואישורים לקבלת דואר ומסירתו.

חותמת דואר צבאי

מעטפת מכתב מחייל בשירות פעיל (1968). המספר בחותמת המשולשת מציין את היחידה הצבאית שבה משרת השולח. על המדבקה בצד ימין מצוין כי המכתב נפתח ונבדק על ידי הצנזורה הצבאית

חותמת ד"צ משולשת מהווה תחליף לבולי דואר בתוך הארץ, והטבעתה על מכתבי חיילים, מכתבי אזרחים, עובדי צה"ל ודואר רשמי הנשלחים בתוך הארץ, פוטרת מתשלום דמי הדואר. על דברי דואר הנשלחים ליחידות צה"ל נרשם מספר הד"צ של יחידת הנמען, וכן פרטיו המלאים של הנמען. על דברי דואר המשוגרים על ידי חיילים מצוינים פרטי השולח האישיים הצבאיים ומספר הדואר הצבאי של היחידה.

לחייל הנמצא בשירות סדיר או בשירות מילואים פעיל אסור לשלוח דברי דואר פרטיים אישיים מבתי דואר או מתיבות דואר אזרחיות, אלא באמצעות משרד הדואר ביחידתו. דברי דואר פרטיים, הנשלחים על ידי חיילים, יועברו לצנזורה הצבאית באמצעות בית הדואר שאליו קשורה היחידה.

עם הקמת צה"ל הוקם במאי 1948 "שירות הדואר הצבאי" (תחת אגף האפסנאות) שהפעיל את מערך דואר החיילים במהלך מלחמת העצמאות.

לאחר סוף מלחמת העצמאות, ביוני 1949 הוקמה "יחידת קצין הדואר" (תחת חיל הקשר והתקשוב). הדואר הצבאי פעל במסגרת היחידה עד שזו נסגרה במרץ 2007. פעילות הדואר הצבאי וחיילי יחידת קצין הדואר עברו אז לגדוד תקשוב "צמרת".

היחידה נסגרה בעקבות הצטמצמות השימוש בדואר הצבאי כאמצעי המרכזי לתקשורת בין החיילים למשפחתם בבית, עקב העלייה בשימוש בטלפונים ניידים. עיקר הדואר שנשאר בעת סגירת היחידה היה דואר רשמי (הכולל צווי גיוס וצווים לחיילי מילואים), פרסומים צבאיים (ביטאון חיל האוויר, עיתון במחנה, איגרות מפקדים לחיילי מילואים) וחבילות לחיילים (בעיקר לחיילים בטירונות ובהכשרה).

בשנות ה-2000, בהתאם לירידה בשימוש בזמני שלום, כך גם פחתה מעורבות שירות הדואר הצבאי בזמני מלחמה. גלויות הדואר הצבאי, אשר שימשו את החיילים שבשטח לשלוח דרישת שלום הביתה, נתנו את מקומן ליוזמות אזרחיות של דואר ישראל בשיתוף עם האגודה למען החייל. כך, במבצע צוק איתן^[2][3] ובמלחמת חרבות ברזל^[4][5] הגיעו לשטחי הכינוס ניידות אשר חילקו גלויות שהופקו במיוחד לחיילים, על מנת שיוכלו לרשום מכתבים ולשלוח אותם למשפחותיהם.

ב-2015 עבר הטיפול בדואר חיילים מחיל הקשר והתקשוב לאחריות יחידת מופת של אגף כוח האדם במטה הכללי.^[6]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דואר צבאי בוויקישיתוף

• שירותי הדואר הצבאי, 1969, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• מידע על דואר צבאי בקטלוג הספרייה הלאומית
• חיים לעבען, שירותי דואר צבאי, הצופה, 11 ביולי 1967
• יהושע שגיא, החותמת המשולשת של הדואר הצבאי, דבר, 12 ביוני 1977
• כך פועל הדואר הצבאי, דבר, 30 בדצמבר 1980

הערות שוליים

1. פקודת מטכ"ל 3.0203, 10 באוקטובר 2001 (בעבר פ"מ 60.0103).
2. רון קסלר, אורנג' והדואר יחלקו לחיילים גלויות כדי לאפשר להם לשלוח ד"ש מהשטח, באתר אנשים ומחשבים, 30 ביולי 2014
3. ד"ש מהשטח: דואר ישראל למען הדרום, באתר דואר ישראל
4. המפקדים בשטח ביקשו - והדואר הפיק למענם גלויות למשלוח ד"שים כמו פעם, באתר ynet, 25 באוקטובר 2023
5. דואר ישראל פותח שירות חדש בחינם: זה הקאמבק המרגש, באתר אייס, 31 באוקטובר 2023
6. דניאל רוזן, הצבי במדים: הדואר הצבאי, תש״ח–תשע״ה (1948–2015), ירושלים: העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב, 2022. פרק ו: דעיכת הדואר הצבאי, עמ' 62, 64, 65.