גתיט

גֶתיט הוא מינרל של תחמוצת הברזל הקרוי על שם הסופר, המחזאי והוגה הדעות הגרמני יוהאן וולפגנג פון גתה שהתעניין גם במינרלים. הגתיט הוא מינרל המוכר מהתקופה הפרהיסטורית כששימש כפיגמנט. עדויות לשימוש בו מתקופה זו נמצאו בדגימה של פיגמנטים של צבע שנלקחו ממערת לאסקו בצרפת. אחד מסוגי הפיגמנט הטבעי המכונה אוכרה, ליתר דיוק "אוכרה חומה", הוא בעצם גתיט. המינרל תואר וקיבל את שמו לראשונה ב-1806 כשאותרו מופעים שלו באזור רכס מסבי (Mesabi Range) שבמינסוטה, האזור העשיר ביותר בעפרות ברזל בארצות הברית.

גתיט

גתיט
תכונות המינרל
הרכב כימי	(FeO(OH
מערך קריסטלוגרפי	אורתורומבי
צורת הגביש	בדרך כלל גוש חסר צורה, לעיתים מחטי, כדורי, סיבי או דמוי כליה.
צבע	החל בצהבהב עבור באדמדם וכלה בחום כהה עד שחור. לעיתים זיהומים יוצרים צורה ססגונית.
ברק	אדמתי עד עמום, מתכתי בגבישים
שקיפות	מאטום ועד פחות משקוף למחצה
פצילות	מושלמת בכיוון אחד
שבירה	בלתי שווה עד חלוקה לשבבים
קשיות	5 - 5.5 בסולם מוס
משקל סגולי	3.3 - 4.3
שרטוט	חום, חום צהבהב עד צהוב.
מינרלים נלווים	סוגים רבים של מינרלים, בייחוד מינרלים שהם תוצר של בליה

הגתיט הוא תחמוצת ברזל-הידרוקסיד שנוסחתו FeOOH. לעיתים הוא מופיע כגבישים פריזמטיים בצורת מחטים, אך לרוב הוא מופיע כגוש חסר צורה. הגתיט הוא מינרל הברזל הנפוץ ביותר אחרי המטיט והשימוש העיקרי בו כיום הוא כמחצב ברזל והוא מכונה "עפרת ברזל חום", אם כי יש המשתמשים בו כפיגמנט טבעי. אספני הקריסטלים נוהגים לקנות דגימות מיוחדות של הגתיט שבהם הגביש דמוי המחט זוהר לעיתים בשלל צבעים. במקרים רבים מהווה הגתיט מסת־אם למינרלים אחרים כדוגמת הונדיט האדום והשילוב יוצר דגימה מושכת לעין.

הגתיט נוצר בדרך כלל כתוצר לוואי של בליה של מינרלים עתירי ברזל אחרים ולכן הוא רכיב נפוץ בקרקעות. הגתיט יכול להיות מופץ על ידי מי תהום או בתנאים אחרים בהם מתהווים סלעי משקע, או שהוא נוצר כמינרל העיקרי במרבץ הידרותרמי. גתיט נפוץ בכל כדור הארץ, בדרך כלל בצורת גושים, במבנה דמוי נטיפים, כאואוליטים (מבנה הבנוי מכדוריות קטנות שנדבקו יחד), בערמה בצורת כליות או בגוש דמוי אשכול ענבים.

מקומות בהם מוצאים גתיט כוללים את אזורי הביצה שבסמוך למעיינות, רצפת מערות ועל תחתית אגמים ופלגים קטנים. מבני הסלע בתצורת חללים זעירים המכונים באנגלית boxworks הנוצרים לרוב כחלקה העליון הגלוי של עפרת ברזל והידועים גם כ"כיפת ברזל" או gossan הם מבני קוורץ שבהם מחליפים גתיט ומינרלי תחמוצת ברזל אחרים מרבצי ברזל גופרתיים שעברו חמצון. מקור נוסף לגתיט הוא קרקע לטריטית (קרקע שיורית בגוונים של אדום או צהוב הנוצרת בתנאים קיצוניים של חום וגשם האופייניים לאזורים הטרופיים והגורמים לבליה קיצונית של סלע האם) הנוצרת מעל סלעי סרפנטיניט במזג אוויר טרופי. לקרקע זו יש ערך כלכלי בשל תכולת ברזל ומתכות נוספות גבוהה.

מקורות משמעותיים של גתיט מצויים באנגליה, מקסיקו, קובה, ברזיל, דרום אפריקה, אוסטרליה, אגן אלזס-לורן בצרפת ובמדינות מישיגן, מינסוטה, מיזורי, קולורדו, אלבמה, ג'ורג'יה, וירג'יניה וטנסי בארצות הברית.

בישראל מצויים אואוליטים של גתיט באזור הגליל ממנרה ועד הר תבור. דוגמה בולטת לאואוליטים בארץ היא שכבה בעובי של 2 מטרים ובאורך שישה וחצי קילומטרים של אואליטים של גתיט והמטיט שנוצרו בתקופת הקרטיקון התחתון בשכבות אבן הגיר והחוואר שבחלקו התחתון של צוק מנרה. תצורה זו של מרבצים אואוליטים מכונה "מיִנֶט" (Minette) על שם המרבצים בלורן שבצרפת.

בישראל, בנגב ניתן למצוא גתיט ביחידת חוואר טקייה בתוך עורקי הגבס.

מרבצים של גתיט חשובים במיקומם, אך לא בכמותם נמצאו על ידי רכב השטח הרובוטי ספיריט במכתש גוסב על המאדים. קיומם סיפק הוכחה מוצקה לנוכחות מים זורמים על פני מאדים בתקופה מוקדמת של התפתחותו של כוכב הלכת.

המינרלים פרוקסיהיט ולפידוקרוציט הם פולימורפים של תחמוצת הברזל (FeO(OH. למרות שלשני מינרלים אלה מבנה כימי זהה לגתיט, המבנה הגבישי שלהם שונה ולכן הם מסווגים כמינרלים שונים. על מנת להבדיל ביניהם נוהגים לסמן את הגתיט כ-(α-FeO(OH, ואת הלפידוקרוציט כ-(γ-FeO(OH.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גתיט בוויקישיתוף

• גתיט באתר webmineral
• גתיט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)