Loading AI tools
גאורג איבאנוביץ' גורדייף
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גאורג איבאנוביץ' גורדייף (וכן גורדג'ייף; Georges Ivanovich Gurdjieff; 13 בינואר 1866? – 29 באוקטובר 1949) היה מיסטיקן יווני-ארמני ומורה רוחני.
 | |
| גאורג איבאנוביץ' גורדייף | |
| לידה |
13 בינואר 1866 גיומרי, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
29 באוקטובר 1949 (בגיל 83) ניי-סיר-סן, צרפת |
| מקום קבורה |
בית הקברות של אבו  |
| מקום לימודים |
הסמינר הרוחני של טביליסי |
| זרם | אזוטריזם (אנ') |
| תחומי עניין | פסיכולוגיה, פילוסופיה, מדע |
| עיסוק |
פילוסוף, תסריטאי, כוריאוגרף, סופר, מלחין, מורה |
| הושפע מ | ג'לאל א-דין רומי |
| השפיע על | אוספנסקי, אושו |
| מדינה |
האימפריה הרוסית |
| יצירות ידועות |
הדרך הרביעית, פגישות עם אנשים מיוחדים |
| אתר רשמי | |
  | |
נולד למשפחה באלכסנדרופול (כיום גיומרי שבארמניה), לאב יווני ולאם ארמנית.
על ילדותו ונעוריו ידוע מתוך ספרו "פגישות עם אנשים מיוחדים", בו מציג גורדייף את העולם שבו הוא גדל ואת הדמויות שהשפיעו על חייו. ספר זה אף היה לסרט בשנת 1979 בבימויו של פיטר ברוק, הנחשב כיום לאחד ממנהיגי התנועה בפריז.
גורדייף הרבה במסעות ברחבי אסיה והמזרח התיכון, בחיפוש אחר "הידע העתיק", אותו ידע שנשתמר, לדעתו, בתרבויות נסתרות ועתיקות. הוא ביקר ושהה במנזרים בלתי ידועים ובבתי מקדש ממסורות שונות (כמו למשל: מסדר סופי במרכז אסיה הקשור, לטענת גורדייף, לאחוות סרמונג). הוא חקר את העקרונות של אותו ידע, ידע שגילויו עשוי להוביל את האדם להכיר את המציאות האובייקטיבית בה הוא חי.
ב-1913 חזר למוסקבה, שם החל להפיץ את רעיונותיו. הוא התווה את המושג "הדרך הרביעית", שבמרכזו עומד האדם כישות ישנה, אשר אינה מודעת לעצמה ולכוחות הפועלים עליה. על מנת להתפתח, על האדם ללמוד את עצמו תוך התבוננות פנימית באלמנטים המרכיבים אותו, בתהליכים המתרחשים בתוכו, תוך התחשבות בחוקים הקוסמיים השולטים ביקום בכל רמותיו.
לפי תפיסתו של גורדייף, קיימים באדם שלושה מרכזים: המרכז השכלי, המרכז הרגשי, והמרכז הגופני, ושלושה סוגים של עבודה רוחנית בהתאמה: דרך היוגי באמצעות לימוד וכתבים, דרך הנזיר באמצעות התבודדות ותפילות, ודרך הפאקיר באמצעות כאב וסבל. הדרך הרביעית משלבת מאמץ בכל שלושת המרכזים ושלוש דרכי העבודה על מנת להתעורר מהשינה בה הוא שקוע בחייו, ומרכזה הוא "זכירה עצמית": פעולה המאפשרת לאדם לנתב את כוחותיו הנפשיים והפיזיים באופן המאפשר לו "חשיבה ישותית" המפתחת את מהותו. גורדייף הציג את סמל התשיעון (האניאגרם) למערב.
בין ספריו הנוספים (המתורגמים לעברית) ניתן למצוא את:
תלמידו המפורסם של גורדייף, פטר דמיינוביץ' אוספנסקי, חיבר את הספר "חיפוש אחר המופלא", בו הוא מציג את רעיונות "הדרך הרביעית" כפי שלמד במשך שמונה שנות לימודיו עם גורדייף.
עד היום ישנן קבוצות, בישראל ובשאר העולם, הלומדות את "הדרך הרביעית", תורתו של גורדייף. ישנן קבוצות הקשורות ישירות ל"בתי-ספר", זו של גורדייף בפריז או זו של אוספנסקי. אלו השתיים קשורות ל"מרכז" רעיונותיו של גורדייף. ישנן גם קבוצות שלא קשורות ל"בתי-הספר" המקוריים אך מתבססות על רעיונות של גורדייף.
בישראל הוקמה ב-1983 עמותת שבילים (גרעין העמותה התקיים כבר משנות השישים תחת שמות שונים), ואיגדה בתוכה את כל אנשי קבוצות גורדייף בישראל אשר היו קשורים למרכזי גורדייף-דה זלצמן בעולם. בשנת 1987 הקימה העמותה מרכז פעילות ארצי ליד קיבוץ צובה, וכיום מחלקת העמותה את פעילותה בין מרכז זה לבין המרכז ביודפת. מלבד עמותת שבילים פועלות כיום בישראל מספר קבוצות נוספות הקשורות ללימוד תורתו של גורדייף.[1]
אתר האינטרנט הרשמי של גאורג איבאנוביץ' גורדייף
גאורג איבאנוביץ' גורדייף, ברשת החברתית Goodreads
גאורג איונוביץ' גורדייף (1872-1949), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
