Loading AI tools
ארכאולוג ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גבריאל (גבי) ברקאי (נולד ב-20 ביוני 1944, הונגריה) הוא ארכאולוג ישראלי, חתן פרס ירושלים לארכאולוגיה לשנת 1996 ופרס מוסקוביץ' לציונות לשנת 2014. התפרסם בשורת תגליות ארכאולוגיות בעיקר בירושלים, המיוחסות לתקופת הבית השני ואף סוף תקופת הבית הראשון, אך בעיקר בשל גילוי לוחיות ברכת כהנים, מלפני 2,600 שנה לערך (תקופת יאשיהו או יהויקים מלכי יהודה), כלומר לפני סוף תקופת הבית הראשון.
 | |
| גבריאל ברקאי, יוני 2017 | |
| לידה |
20 ביוני 1944 (בן 80) גטו בודפשט, הונגריה |
|---|---|
| מקום מגורים |
ירושלים  |
| מקום לימודים | |
| מנחה לדוקטורט |
דוד אוסישקין |
| מוסדות | |
| תרומות עיקריות | |
| |
  | |
ברקאי נולד בגטו בודפשט שבהונגריה לאליעזר ורחל ברסלאוור ועוד בילדותו עברתה המשפחה את שמה ועלתה לישראל ב־1950. ברקאי הצעיר סיים את חוק לימודיו בגימנסיה העברית רחביה ב־1962 ולאחר שירותו הצבאי פרנס את משפחתו כמורה דרך. בשנים 1964–1967 השלים תואר ראשון בארכאולוגיה ובגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך תקופה זו שימש כעוזר הוראה של דוד פלוסר. ברקאי החל את לימודיו לתואר השני באוניברסיטה העברית והצטרף למרים רוזן-איילון בחפירות בשושן.[1] ב־1970, מעט אחרי יסודו של המכון לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, עבר לשם והחל במסלול ישיר לדוקטורט. לימודיו נקטעו עם מלחמת יום כיפור, שבה התגייס לחיל החינוך ועסק בסקר בצפון הבשן שבמובלעת הסורית.[2] בשנת 1986 קיבל תואר דוקטור. את עבודת הדוקטורט "צפונה ומערבה של ירושלים בסוף תקופת הברזל" כתב בהנחייתו של דוד אוסישקין.
תוך כדי לימודיו השתתף בחפירות בתל ערד, כביש האפיפיור, ממשית ומגידו. בסקר כפר השילוח, תל באר שבע, תל משוש ותל יזרעאל השתתף כמנהל שטח או עוזר ראשי, ובחפירות תל לכיש בראשות דוד אוסישקין, השתתף במשך 15 שנה והיה אחראי על חפירת החתך.
בין השנים 1974–1983 השתתף בסקר מערכות קבורה מתקופת הברזל בירושלים. בין הבולטות במערות הקבורה שעלו בסקר היו מערות קבורה מתקופת בית ראשון בשטחי בית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה בירושלים.[3] בהתאם למיקומי מערות הקבורה מימי בית ראשון, עשה ברקאי שימוש בשיטה מקסימליסטית לגבי היקף העיר ירושלים בימי בית ראשון וטען שבשטחי הרובע המוסלמי והנוצרי של היום היו שכונות מיושבות, גם אם לא מוקפות חומה, בסוף ימי בית ראשון.[4]
החל משנת 1975 עסק ברקאי בחפירות בכתף הינום, בתחילה בקנה מידה מצומצם, ולאחר מכן בחפירות מסודרות בשנים 1979, 1980 ו-1988, 1989 ו־1994. בחפירות אלו גילה קבוצה של כשבע מערות קבורה, ובהן ממצאים רבים מסוף תקופת בית ראשון. ואולם הממצאים שזכו לפרסום הנרחב ביותר היו לוחיות ברכת כהנים, שתי לוחיות כסף קטנות ומגולגלות ששימשו קמע, ועליהן חרוטות ברכות, שהן זהות כמעט לחלוטין בנוסחן לברכת הכהנים שבמקרא, למעט קטע קצר אחד החסר בהן ומופיע במקרא.
בשנת 1983 חפר ברקאי ברוגם גנים והציע כי הרגמים היו אתרי מספד למלכי יהודה.[5] בשנת 1983 חפר ברמת רחל וב־1995 בתל קריית יערים.
בשנת 2005 יזם עם הארכאולוג יצחק דבירה את פרויקט סינון העפר מהר הבית שמטרתו סינון ומחקר של שפכי עפר שהוצאו מהר הבית ללא חפירת הצלה מקדימה, או פיקוח ובדיקה ארכאולוגית. הפרויקט מומן עד לאפריל 2017 על ידי עמותת אלעד ויצר הד תקשורתי נרחב. כמו כן השתתף ברקאי לא אחת כאורח בתוכנית הטלוויזיה הקנדית "הארכאולוג העירום" עם שמחה יעקובוביץ'.
ברקאי היה חבר בסגל ההוראה של אוניברסיטת תל אביב בשנים 1970–1997[6], באוניברסיטת בן-גוריון ב־1997, במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר־אילן בשנים 1998–2011, בבית הספר לתלמידי חו"ל באוניברסיטה העברית בשנים 2008–2015 ובמכון ללימודי ארץ הצבי החל מ-1975. כמו כן, העביר קורסים במסגרות אקדמאיות וסמי-אקדמאיות ועממיות שונות: מכללת אשקלון, מכללת אריאל, מכללת בית ברל, בצלאל, אוניברסיטת חיפה, בית הספר לתיירות, מכון לנדר, מכון אבשלום, מרכז מורשת בגין ועוד.
בשנת 1996 זכה בפרס ירושלים לארכאולוגיה,[7] ב־2014 זכה בפרס מוסקוביץ' לציונות. ב-2018 הוענק לו תואר יקיר ירושלים.[8]
הודיה כריש חזוני, יקיר ירושלים ששלח רבע מיליון ישראלים לגעת בבית המקדש, בעיתון מקור ראשון, 16 במאי 2018
גבריאל ברקאי (1944-), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
