ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ

הרב ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ' ממונקאטש
	הרב ברוך רבינוביץ (מימין), בתמונה שצולמה על ידי רומן וישניאק
לידה	26 בספטמבר 1914; ו' בתשרי ה'תרע"ה; פרצ'ב, פולין
פטירה	26 בדצמבר 1997 (בגיל 83); כ"ז בכסלו ה'תשנ"ח; פתח תקווה, ישראל
מקום קבורה	בית הקברות סגולה, פתח תקווה
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	? – 26 בדצמבר 1997
בת זוג	(1) חיה פרומא רבקה (שפירא) (2) יהודית (וואלהאוז)
אב	הרב נתן דוד רבינוביץ
אם	יוטא רבינוביץ (שפירא)
צאצאים	משה יהודה לייב רבינוביץ; יצחק יעקב רבינוביץ' ;
	→ רבי חיים אלעזר שפירא רבי משה יהודה ליב רבינוביץ ←
	→ רבי חיים אלעזר שפירא רבי משה יהודה ליב רבינוביץ ←

הרב ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ' (ו' בתשרי ה'תרע"ה, 26 בספטמבר 1914, פרצ'ב פולין – כ"ז בכסלו ה'תשנ"ח, 26 בדצמבר 1997, פתח תקווה ישראל), היה האדמו"ר הרביעי של חסידות מונקאטש, משנת ה'תרצ"ז עד לשנת ה'תשנ"ח. ולאחר השואה שימש כרבה של סאו פאולו בברזיל, ומשנת ה'תשכ"ג כיהן כרבה של חולון. באחרית ימיו ישב בפתח תקווה.

עובדות מהירות לידה, פטירה ...

סגירה

נולד בעיירה פארציווא שבממלכת פולין, כבנם השלישי של האדמו"ר רבי נתן דוד רבינוביץ מפארציווא שהיה ענף מחסידות ביאלא, בן אחר בן ליהודי הקדוש מפשיסחא. ונכדו של הרב יהושע מאוסטורובה. ולאמו מרת יוטא^[1], בת רבי משה יהודה לייב שפירא, אדמו"ר מסטריז'וב.

שמעו הגיע לאוזני רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאץ' שחיפש חתן לבתו היחידה - חיה פרימא רבקה. רבי חיים אלעזר נסע לשדליץ לפגוש את הילד והחליט על השידוך. הוא התארס בגיל צעיר, ונישואיו התקיימו במונקאטש בי"ז באדר ה'תרצ"ג (15 במרץ 1933)^[2].

בב' בסיוון ה'תרצ"ז, כשהיה בן 22 שנה, נפטר חותנו והרב רבינוביץ הפך לאדמו"ר. הוא עמד בראשות ישיבת "דרכי תשובה" שמנתה למעלה מארבע מאות תלמידים, עסק בפיקוח על כשרות, מקוואות, גיטין וקידושין. כאב בית דין עסק בדיני תורה מסובכים שהגיעו מכל המחוז. כחודש לאחר פטירת חותנו, ב-11 ביוני 1937, נקרא לשירות בן חצי שנה בצבא הצ'כוסלובקי^[3]. הוא התפרסם גם מחוץ לארצו. במאמר בביטאון המפלגה הנאצית, ה"פלקישר באובכטר", נכתב שהוא "שליטה למעשה" של רותניה הקרפטית^[4].

מלחמת העולם השנייה פרצה כשנתיים וחצי לאחר מינויו לאדמו"ר. מאחר שהייתה לו אזרחות פולנית, הוא גורש עם עוד 80,000 יהודים אזרחי פולין למחנה קמניץ-פודולסקי. בדרך למחנה ברח עם בנו בכורו, ואחר כך עבר לגור בבודפשט. במהלך שהותו בבודפשט סיכן את עצמו אצל השלטונות ההונגרים כדי להציל אלפי יהודים, בין היתר כדי להשיג סרטיפיקטים ליהודי פולין כדי שיוכלו להיכנס להונגריה.

בארץ ישראל

בשנת 1944 הצליחו בעזרת יעקב גריפל, נציג אגודת ישראל בקושטא, לקבל סרטיפיקטים לארץ ישראל, לו ולבני משפחתו, ועלה אליה. בכ"ו בניסן ה'תש"ה (1945) נפטרה אשתו משחפת בירושלים^[5]. בתקופת חוליה הוא טיפל בה ממושכות, תוך התמודדות עם מצב כלכלי קשה והדחקה.

בשנת ה'תש"ז נישא ליהודית ולהאוז, עבר לברזיל וקיבל את רבנות סאו פאולו ויהדות ברזיל. במשרתו זו נהג כרב אורתודוקסי. את ילדיו שלח ללמוד בישיבת טלז שבקליבלנד, אוהיו, בתקווה שירכשו לימודים תורניים ובמקביל ישיגו גם תארים אקדמיים.

בהשתדלות חסידי מונקאטש בארצות הברית, ובעידודו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, שוכנע בנו של הרב רבינוביץ', משה יהודה לייב, לקבל על עצמו את כס האדמו"ר ממונקאטש. בשנת תשכ"ב התקיימה חתונתו, שבה השתתף הרב רבינוביץ'. מייד לאחר מכן הוכתר רבי משה לייב לאדמו"ר. בהמשך התגלעו סכסוכים ביניהם, והוא תבע את אביו לדין על רכוש של אדמו"רי החסידות הקודמים, ובמיוחד ספריהם^{[דרושה הבהרה]}^[6]. הקרע בין האב לבנו המשיך עד פטירת האב.

בשנת ה'תשכ"ג מונה הרב רבינוביץ' לרב הראשי לעיר חולון^[7], על אף שבאותה העת כיהן כרב העיר הרב שמעיה דוד ויין, שתבע אותו על כך לדין תורה^[8]. לאחר שפרש לגמלאות בשנת ה'תשל"ו עבר לפתח תקווה והקים שם בית מדרש בשכונת כפר גנים. בה פעל לקרב נערים ליהדות.

הוא שימש כמוהל, ובין היתר מל את רבי ישראל הגר, מי שהיה לימים האדמו"ר מוויז'ניץ, ואת רבי יעקב אריה מיליקובסקי, לימים האדמו"ר מאמשינוב.

בפתח תקווה עבר אירוע מוחי ובעקבותיו קיבל שיתוק. לאחר שהבריא חלקית הוציא לאור את הספרים "דברי נבונים" על התורה ו"בינת נבונים" על השואה על-פי מאמרי חז"ל.

ביום חמישי האחרון לחייו הדליק הרב רבינוביץ נר שלישי של חנוכה אחר כך התחיל לכתוב חידושיו על התורה ובתוך כך באמצע הכתיבה [בסיום מאמר על הפסוק "ושבת עד ה' אלקיך"] נפטר. ונקבר למחרתו בבית הקברות סגולה ליד אביו.

כאדמו"ר ורב הוא חיבר כמה ספרים:

בינת נבונים - על השואה ע"פ דברי חז"ל וספרי קודש.
דברי נבונים שלשה כרכים – על התורה

ולאחר פטירתו נדפס ממנו הספרים:

חשב נבונים
תנובת ברוך

מנישואיו הראשונים נולדו לו ארבעה בנים ובת:

בנו בכורו צבי נתן דוד (תרצ"ד – כ"ב אייר תשס"ה^[9])
חיים אלעזר (תרצ"ח – י"ב חשון תשע"ד^[10])
האדמו"ר רבי משה יהודה ליב רבינוביץ ממונקאטש
האדמו"ר רבי יצחק יעקב מדינוב
יוטא, אשת הרב צבי ווילימובסקי

מנישואיו השניים נולדו בן ובת המפעילים את בית הכנסת שהקים^[11]:

רחל לביאה, אשת הרב חיים יהודה גרוסמן
מאיר בצלאל יאיר - עו"ד ורו"ח.

נתן דוד רבינוביץ, קווים קצרים לחייו ודמותו של האדמו"ר ממונקאטש זצ"ל ופעילות ההצלה הנרחבת שלו בימי השואה, במבוא לספר בינת נבונים, מהדורת ה'תשע"ב

אתר 'בינת נבונים' (הקישור אינו פעיל, 25/07/2024)- דמותו, תורתו והגותו של הרבי ממונקאטש
הרב ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ', באתר יד ושם
"חתונה במונקאטש" - סרט של חתונת האדמו"ר, מתוך האתר של מוזיאון השואה האמריקאי^[12]
אברהם מאיר גלאנצר, ‏עוד בענין שינוי זהות במקום פיקוח נפש - סיפור מפעל ההצלה של ר' ברוך רבינוביץ, המעין ניסן תשע"א
הרב יצחק יעקב ראבינאוויטש, ‏בענין פעולות ההצלה של הרב ברוך רבינוביץ' זצ"ל, האדמו"ר ממונקטש, המעין ניסן תשע"ב
טלי פרקש, "הרבי הציוני" שחסידיו נטשו אותו, ונספו, באתר ynet, 16 באפריל 2015
משה ניסנבוים, סיפורו המדהים של האדמו"ר יימח שמו, באתר ישראל היום, 28 בינואר 2019
ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ (1914-1997), דף שער בספרייה הלאומית

[1]
בת רבי משה יהודה לייב שפירא מסטריזוב ונכדתם של רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ ורבי שלמה שפירא ממונקאטש
[2]
ההזמנה לנישואיו
[3]
Young “wonder Rebbe” Called to Army Service in Czechoslovakia. הסוכנות הטלגרפית היהודית, 11 ביוני 1937.
[4]
Jews’ Position in Czechoslovakia ‘horrible Example’ to Nazis. הסוכנות הטלגרפית היהודית, 20 ביוני 1937.
[5]
מרטיט: הרבי הגיע לקבר אמו וקרע קריעה, באתר בחדרי חרדים, 19 בדצמבר 2018
[6]
תביעה על עזבון הבעש"ט, דבר, 25 בנובמבר 1975
[7]
מרדכי אלקן, הרב ברוך י. רבינוביץ' נבחר לרבה של חולון, הצופה, 9 בינואר 1963
[8]
הרב מחולון תובע לדין תורה את האדמו"ר ממונקטש, הבוקר, 24 בינואר 1963.
[9]
כרטיס קבר: צבי נתן דוד רבינוביץ » הר הזיתים, ירושלים, באתר הר הזיתים, ירושלים
[10]
הרה"צ לבית מונקאטש • רבי חיים אלעזר רבינוביץ זצ"ל, באתר בחדרי חרדים
[11]
שביעי, גיליון 326, י' בחשון ה'תשע"ט, עמוד 40
[12]
ראו גם: ילדי התקווה ממונקאטש

[1] [1]
בת רבי משה יהודה לייב שפירא מסטריזוב ונכדתם של רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ ורבי שלמה שפירא ממונקאטש

[2] [2]
ההזמנה לנישואיו

[3] [3]
Young “wonder Rebbe” Called to Army Service in Czechoslovakia. הסוכנות הטלגרפית היהודית, 11 ביוני 1937.

[4] [4]
Jews’ Position in Czechoslovakia ‘horrible Example’ to Nazis. הסוכנות הטלגרפית היהודית, 20 ביוני 1937.

[5] [5]
מרטיט: הרבי הגיע לקבר אמו וקרע קריעה, באתר בחדרי חרדים, 19 בדצמבר 2018

[6] [6]
תביעה על עזבון הבעש"ט, דבר, 25 בנובמבר 1975

[7] [7]
מרדכי אלקן, הרב ברוך י. רבינוביץ' נבחר לרבה של חולון, הצופה, 9 בינואר 1963

[8] [8]
הרב מחולון תובע לדין תורה את האדמו"ר ממונקטש, הבוקר, 24 בינואר 1963.

[9] [9]
כרטיס קבר: צבי נתן דוד רבינוביץ » הר הזיתים, ירושלים, באתר הר הזיתים, ירושלים

[10] [10]
הרה"צ לבית מונקאטש • רבי חיים אלעזר רבינוביץ זצ"ל, באתר בחדרי חרדים

[11] [11]
שביעי, גיליון 326, י' בחשון ה'תשע"ט, עמוד 40

[12] [12]
ראו גם: ילדי התקווה ממונקאטש

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

בארץ ישראל

Wikiwand in your browser!

ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ

בארץ ישראל

Wikiwand in your browser!

ביוגרפיה

ספריו

צאצאיו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים