ברוך אוסטרובסקי

ברוך אוֹסְטְרוֹבְסקי (16 בנובמבר 1889 – 16 ביולי 1960, כ"א בתמוז תש"ך) היה מחנך ועסקן ציבור יהודי-אמריקאי-ישראלי, ראש המועצה הראשון של רעננה, ועמד בראשה במשך 28 שנים^[1].

עובדות מהירות לידה, פטירה ...

נעוריו ותחילת דרכו

ברוך אוסטרובסקי נולד בשנת 1890 בעיירה רוגצ'וב שבפלך ווהלין של האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה), לרב והשו"ב שמואל ליב אוסטרובסקי. מילדותו נהה אחר השכלה, לימודים וציונות. בשנת 1912 עלה לארץ ישראל בגפו, עבד עם חלוצי העלייה השנייה והצטרף לארגון "השומר". בסוף אותה שנה נסע לארצות הברית כדי להתחתן עם ארוסתו שהגיעה מאוקראינה. הזוג תכנן להינשא ולשוב לארץ, אך אז פרצה מלחמת העולם הראשונה ונבצר מהם לעלות ארצה.

חייו באמריקה

בשנת 1913 השתתף בייסודה של חברת "אחוזה א' ניו-יורק", ששמה לה למטרה לרכוש קרקעות בארץ ישראל במטרה להקים מושבה עברית שבה יוכלו חבריה להתיישב ולעבוד את אדמתם.

בארצות הברית עסק אוסטרובסקי בהוראה, ונודע כמורה וכמנהל דגול בעל ידיעות רבות והשכלה רחבה. הוא לימד מגוון רחב של מקצועות, ובהם היסטוריה, עברית, תנ"ך ויידיש. הוא שימש בתפקיד מנהל הסמינר למורים והמפקח על בתי הספר היהודיים "אַרבעטער־רינג" (The Workmen's Circle ), ושימש דמות חינוכית מוערכת. בד בבד עם עבודתו החינוכית היה פעיל בארגון העבודה של התנועה הציונית "פועלי ציון", שעמה נמנו באותה תקופה בין היתר חבריו דוד בן-גוריון, דב בורוכוב ויצחק בן-צבי. אוסטרובסקי היה אז ממנהיגיהן של תנועות הנוער היהודיות הציוניות בארצות הברית, וערך עיתונים שיצאו לאור במסגרתן.

העלייה לארץ ישראל

בשנת 1930 הגשים אוסטרובסקי הלכה למעשה את הרעיון הציוני, נטש את חיי הרווחה בארצות הברית ועלה עם אשתו ושני ילדיו הצעירים לארץ ישראל, לרעננה.

אני בתור ציוני, עזבתי את פרנסתי, את הכבוד שרכשתי לי באמריקה, מנהל בית הספר התיכון הניורקי... יושב ראש אגודת המורים ועורך די אידישע שול [בית הספר היהודי] וספרי לימוד שהוצאתי ועליתי ארצה. אין ציוני רק בפה.

— מיומנו של אוסטרובסקי

ברעננה ראה אוסטרובסקי את מפעל חייו, וכראש מועצה הקדיש את כל כולו לבניית המושבה ולפיתוחה. את תפקידו הציבורי עשה ללא שכר, בנמקו כי "איני מוכן להרוויח יותר מכל פועל עברי". הוא האמין בתרומה ובעזרה לזולת, דאג לפועלים, ובין היתר הקים בכספי משכורתו את "הקרן לסיוע לנזקקים"; תושבים רבים עשו את צעדיהם הראשונים ברעננה בסיועו. סיסמתו הייתה איחוד הכוחות – הקמת לשכת עבודה משותפת, ארגון עבודה עברית, הקמת קופת חולים משותפת לכל התושבים, איחוד בנק הלוואה וחיסכון חקלאי ואיחוד אספקת המים לכל תושבי המושבה.

אוסטרובסקי היה אחד מן הלוחמים העיקריים בעד עבודה עברית מאורגנת, ועשה לו שם של לוחם ללא פשרות להקניית זכות בחירה לפועלי רעננה בשעה שבמושבות אחרות נשללה זכותם על ידי מערכת חוקים בעזרת ממשלת המנדט. בתקופתו התפרסמה המושבה רעננה כמעוז של עבודה עברית. דגל בחיים צנועים, ודעתו הייתה כי אין לחיות במותרות בשעה שחלק מהתושבים חיים בתנאים קשים. אוסטרובסקי טיפח יחסי שכנות טובים עם התושבים הערבים מכפרי הסביבה, במיוחד עם אנשי "חירבת עזון". חותמו בהפיכת רעננה למושבה ירוקה, הדוגלת בשוויון ומקדמת את חינוך ילדיה, ניכר עד היום. בימיו הוקמו מוסדות ציבור רבים ובהם מוסדות חינוך.

באמצע שנות השלושים הניח את היסודות והתשתית להכנסת בתי חרושת למושבה רעננה. בדצמבר 1949 יזם את הקמת אזור התעשייה ופעל רבות לבניית מפעלי התעשייה הראשונים, כחלק מהמגמה של יצירת מקומות תעסוקה לעולים החדשים ולתושבי המושבה: ”אנו מתעסקים בתעשייה בדיוק כמו שאנו מתעסקים בחקלאות.”^[2]

הספרייה שבביתו הכילה יותר מ-4,000 ספרים בתחומים רבים: תולדות התנועה הציונית, חקר ארץ ישראל ומדינת ישראל, ספרי היסטוריה, פילוסופיה, אנציקלופדיות וספרות יפה. ספרים אלו שימשו לא רק בני משפחתו, אלא גם את תושבי רעננה, אשר נהגו לפקוד את ביתו. בביקורים אלה נהגו התושבים לעיין בספרים בהדרכתו האישית של אוסטרובסקי, להיעזר בו בענייני חינוך, להתייעץ עמו בענייני דיומא ולשאול ספרים.

הגה ותכנן את הקמת בית ספר התיכון הראשון במושבה, אך לא זכה לראותו בהקמתו. תיכון זה נקרא בהמשך על שמו (תיכון אוסטרובסקי).

בערוב ימיו כתב:

אנחנו אנשי אמריקה עלינו ארצה, לא כדי שנהיה כאן קפיטליסטים או בעלי נחלאות, אך כדי להיות ולחיות בין יהודים, במדינה יהודית עצמאית וכדי שנחיה חיים דמוקרטיים, שוויון ויכולת של קיום לכל אזרח ואפילו אם אנו נהיה היחידים בשיטה סוציאלית זאת.

אוסטרובסקי נפטר ב-16 ביולי 1960 בבית החולים בילינסון^[3] ונקבר בבית העלמין הישן ברעננה.^[4]

ברוך אוסטרובסקי

קורות חיים

נעוריו ותחילת דרכו

חייו באמריקה

העלייה לארץ ישראל

גלריה

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Wikiwand - on

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: ברוך אוסטרובסקי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ברוך אוסטרובסקי