ליקה כהנת ברהן ברוך (בשמו העברי, אורי בן ברוך; (1898 – כ"ז בכסלו ה'תשמ"ה, 21 בדצמבר 1984) היה מחשובי המנהיגים של ביתא ישראל במאה ה-20. כיהן כמנהיג רוחני חשוב של ביתא ישראל מאמצע שנות השלושים של המאה ה-20 ועד פטירתו, ועסק בפעילות ציבורית רחבה למען עליית קהילתו לישראל.
 | |
| לידה |
1898  |
|---|---|
| פטירה |
21 בדצמבר 1984 (בגיל 86 בערך) |
| מדינה |
 ישראל |
| מקום קבורה | בית העלמין של אשדוד |
| תאריך עלייה | 1977 |
| מקום מגורים |
 אשדוד |
| ידוע בשל | מנהיג רוחני לביתא ישראל |
  | |
ילדותו ונערותו
נולד בשם ברהן לדבתרה ברוך אדהנן, שהיה סמכות דתית עליונה בביתא ישראל עד לפטירתו, ולמנקוויש איתמר בכפר בלנגב שבמחוז בגמדר שבאתיופיה. ברוך הוא הבן השלישי, אחרי קס צגהון ברוך וקס טמייט ברוך, מתוך שמונה אחים ואחיות. בנעוריהם למדו שלושת האחים לימודי דת מאביהם וממלמדים נוספים. אביו היה ידיד קרוב של ד"ר יעקב פייטלוביץ, אשר ביקר כמה פעמים בכפר של דבתרה ברוך ודן עימו רבות בענייני דת. אחיו התאום של דבתרה הוא דניאל אדהנן, תלמידו של יוסף הלוי. קס ברוך נשא לאישה את אסתר לוי והקים משפחה ענפה. מבין בניו, ממשיכי דרכו היו אבבה ברהן ועקיבא ברהן.
לימים, כשהגיע לשֵׂיבה ברוך אדהנן, אביו של ברוך, ביקש הציבור למנות את קס ברוך ליקה כהנת כיורש. קס ברוך סירב בטענה כי אינו הבן הבכור. לאחר שכנועים רבים נענה להפצרות, ובשנת 1935 הוכתר בטקס במעמד 120 אנשי דת וכלל הציבור.[דרוש מקור]
פעילותו כמנהיג רוחני
עיקרי פועלו כמנהיג רוחני:
- נדד מכפר לכפר כדי לחזק את תושבי המקום.
- דאג לשלוח קסים ואנשי דת לכפרים שנזקקו לחיזוקים רוחניים עקב פעילות המיסיון. דוגמה לכך היא הכפר וולקה. בעקבות פעילות ענפה של מיסיון פרוטסטנטי במקום, פנו אליו מנהיגי הכפר גולה טסמה ודווית איימלק לקס הראשי בבקשה לשלוח אליהם איש דת שיבלום את השפעת המיסיון. קס ברהן שלח את מיכאל אשכול ובהמשך את בנו אבבה ברהן, שהתגורר באותה תקופה בעיר גונדר, הסמוכה לכפר. אבבה הצליח לבלום את פעילות המיסיון בכפר. אשכול נשלח בעקבות בקשתם של אנשי מחוז תיגראי לשמש מורה לעברית ויהדות, וכך שימש נציגו של הקס הגדול ואיש הקשר אליו במחוז המרוחק. אשכול פעל רבות בשליחותו של קס ברהן ברוך, הן ברישום היהודים הן בפעילות הסברתית וכדומה.
- לימד, בחן והסמיך קסים חדשים.
- הנהיג את כל הטקסים הדתיים המרכזיים, ובכללם הסיגד.
סיוע לאבלים
קס ברהן ברוך תיקן את התקנה שכל מנחם ייתן צדקה בשביל לעזור לאבלים לממן את הוצאות ההלוויה, ימי השבעה והשלושים. בכך מנע מהמשפחות האבלות הוצאות כבדות וטרדה רבה בתקופה קריטית זו בחייהן, שבה לא זו בלבד שהיו שרויות בצער עמוק על אובדן יקיריהו אלא גם, במקרים רבים, עתידן הכלכלי היה לוט בערפל. תקנה זו התפשטה עד מהרה בכל קהילות ביתא ישראל באתיופיה. מנהג זה נשמר עד היום בקרב יוצאי אתיופיה בישראל.
בקיאותו בשושלת ביתא ישראל
בקיאותו של קס ברהן יחד עם אחיו קס צגהון הייתה לשם דבר והם נחשבו לברי סמכא בענייני ההיסטוריה ומנהגים דתיים של ביתא ישראל. חוקרים רבים שיחרו לפתחו של הקס הגדול הן באתיופיה והן בישראל כדי לברר סוגיות הקשורות בהיסטוריה ובמנהגי ביתא ישראל[1].
מלחמתו במיסיון
- הקיסר היילה סלאסי נתן יד חופשית לכל ארגוני המיסיון שבתמורה לכך ניצלו את המצב ופעלו כמעט ללא הפרעה מצד השלטונות ולעיתים אף בסיועם לנצר את קהילות ביתא ישראל בכל מיני דרכים כגון הקמת מרפאות ובתי ספר וכו' ואף לשחדם בכסף רב. קס ברהן ברוך מתוקף תפקידו נלחם בכל ארגוני המיסיון בכל הדרכים הן בדרך משפטית והן בדרך הרוחנית כדי למנוע את התפשטות המיסיון בקרב קהילות בית ישראל. אף במחוזות המרוחקים מהקס הגדול (כגון קווארה ווגרה) פנו לקס ברהן כדי לבלום את פעילות המיסיון.
- יחסו למתנצרים (הפלאשמורה) - אחד הנושאים שהעסיקו את הקס הם בני הפלאשמורה, שטען שהתנצרו בגלל מצוקה רבה ולכן צריך להחזירם לחיק הקהילה[2]. קס ברהן התעקש לכלול גם את בני הפלאשמורה במניין היהודים הנוכחי היות שהבין את המניע להתנצרותם, וחשב שלעתיד לבוא יחזרו לחיק היהדות.
פעילותו מול השלטונות
- בשנות השלטון האיטלקי הוזמנו כל מנהיגי הדתות שבאתיופיה על יד הנציג האיטלקי, גברנטורי, לספר אודות דתם ודרך הגעתם לאתיופיה. מי שייצגו בזמנו את הקהילה היהודית היו קס ברהן ברוך, אחיו קס צגהון ברוך וקס תואבה מלקו. קס ברהן הסביר את השתלשלות הגעת יהודים מארץ ישראל דרך מצרים ועד אתיופיה. הנציג שהתרשם העניק לכל אחד גלימה רקומה מזהב וכן שעון מוזהב ועוד מתנות רבות. בנוסף, הנציג העניק לו את התואר "קס", שמעתה ואילך ישמש לתאר את אנשי הדת של קהילת ביתא ישראל, בדיוק כמו יריביהם, אנשי הדת הנוצרית.
- בשנת 1935 כשנה לפני הגלייתו של הקיסר האתיופי היילה סלאסי מכס מלכותו בעקבות המלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה, נקרא תדסה יעקב, הפקיד היהודי הבכיר ביותר בממשל האתיופי באותה עת, בפני הקיסר האתיופי שהציע לו כנציגי היהודים לנצר את כל יהודי אתיופיה ובכך להיות חלק בלתי נפרד מהעם האתיופי. טדסה יעקב השיב לו שאין בסמכותו להחליט על כך, אלא הליקה כהנת ברהן ברוך שהיווה את הסמכות המכריעה והדומננטית בהנהגת הקהילה. ליקה כהנת ברהן ברוך זומן לפגישה עם הקיסר האתיופי שבה הוצע לו רעיון ההתנצרות של ביתא ישראל. כששמע זאת סירב בתוקף וטען שביתא ישראל שומרים על דתם מאז מעמד הר סיני, והיהדות הגיע לאתיופיה עוד לפני הנצרות ולכן אין סיכוי שימירו את דתם, אף אם יצטרכו למסור את נפשם על כך. כשראה היילה סלאסי את עמידתו הנחרצת והעיקשת של המנהיג הרוחני הראשי, נסוג מרעיון ההתנצרות. גם כשחזר היילה סלאסי מהגלות המשיך קס ברהן לייצג את הקהילה מול הקיסר האתיופי. הוא נפגש עמו לעיתים קרובות ושטח בפניו את טענות היהודים[3].
- בפברואר 1965 כאשר המלכה אליזבת שהתה באתיופיה[4], המלכה והיילה סלאסי נפגשו עם נציגי כל הדתות במדינה, בעיר גונדר ובניהם ליק כהנת ברהן ברוך, שהיה נציג היהודים. במהלך המפגש פנה הקס הגדול למלכת אנגליה תיאר בפנייה ובפני הקיסר את מצבם הרוחני והכלכלי הירוד של ביתא ישראל עקב פעולות המיסיון, העוינות וההפליה מצד השלטון וכן היחס העוין של התושבים לביתא ישראל שהתבטא באלימות מילולית ופיזית ועד רצח יהודים. בתגובה לטענותיו הקיסר השיב שמעתה ואילך הוא יפעל למגר את תופעות האנטישמיות ואף הבטיח סכום נכבד לבני הקהילה, בתגובה השיב הקס שהוא אינו מעוניין בכסף אלא בפתרון הבעיות. הקיסר השיב לקס שהיות והוציא מפיו הבטחה לתת סכום נכבד לבני הקהילה הוא לא יחזור בו אך הוא מתחייב לפעול להטבת מצבם של ביתא ישראל. מספר ימים אחר המפגש התפרסמה בעיתון הלאומי מודעה מטעם הקיסר שאין הבדלי דתות אלא ישנה מדינה וסביבה צריך להתאחד.
פעילות ציונית
הקמת הארגון "קהילות בית ישראל"
בשנת 1966 הקים קס ברהן ברוך את ארגון קהילות בית ישראל שמטרתו הייתה לקדם את העלייה לישראל שבו היו נציגים מכל המחוזות שהתגוררו בהם יהודים[5]. ארגון זה נקרא בתחילה "חברת היהודים שגרים באתיופיה", והיה מזוהה עם הקו השמרני של המנהיגות הרוחנית. עם חברי הארגון הבולטים נמנו קס ברהן ובניו אבבה ועקיבא, מיכאל אשכול, גטהון טזזו ממו, מולאו ממו, קייס אמהה נגט, גולה תסמה, גטהון ברוך, אדהנני וובשת ועוד.
בין פעולות הארגון: שליחת מכתבים לראשי הממשלות, נשיאים וכל גורם שהיה יכול לעזור בזמנו. במכתבים אלו סקר בין היתר, קס ברהן ברוך, את מצבם הרוחני והכלכלי הירוד של יהודי אתיופיה עקב פעולות המיסיון, העוינות וההפליה מצד השלטון וכן חוסר תקצוב של מורים לעברית ויהדות במחוזות המרוחקים כדוגמת תיגראי וכן את התנגדותו לתוכנית חומרה. בעקבות פעילות זו נעצרו הקס הגדול ובנו אבבה, בשנת 1969, באשמת "פעילות חתרנית נגד שלטונו של הקיסר היילה סלאסי". גורם מהסביבה העביר לשלטונות מסמכים בעברית מטעם משפחתם החתומים בחותמות עגולות עם סמל מגן דוד מוטבע עליהם. האב ובנו הובאו לפני הקיסר ונתבקשו להסביר את פשר החותמת המסמכים והפעילות הציונית והרוחנית שנלוותה אליהם. לאחר כמה שעות בחברת הקיסר ויועציו (ובהם השר היהודי תדסה יעקב), החליט הקיסר לשחרר את השניים, ואף אישר לקס ברהן להמשיך להשתמש בחותמת. נוסף על כך שיגר עימם חמושים שילוו אותם בחזרה לכפרם.
בשנת 1971 נשלח עובדיה חזי מטעם הוועד הישראלי למען יהודי אתיופיה לעקוב אחר פעילויות האגודה לרווחת הפלאשים ולגשר בסכסוך שנוצר בין יונה בוגלה[6][7][8], נציג הוועד הציבורי והאגודה באתיופיה, ובין מיכאל אשכול וכוהני הקהילה. בביקורו מונה על ידי הליקה כהנת אורי בן ברוך ראשה ונציגה הראשי של הקהילה מול המוסדות בישראל[9]. שיתוף הפעולה של הוועד הישראלי למען יהודי אתיופיה עם ארגונו של הקס הגדול נתן דחיפה משמעותית למאבק העלייה.
בזכות התערבות של גורמים מישראל, ובראשם חזי, הועלה נושא העלייה באופן רשמי מול הממשלה האתיופית כחלק מעסקת יהודים תמורת נשק[10]. המשא ומתן נוהל בכמה מישורים ובהם המחוזי, ונערך בין מושל גונדר, קולונל ילמה מנגיסטו, לראש הקהילה ליקה כהנת ברהן ברוך, בנו אבבה ברהן ומיכאל אשכול. רשימת העולים, שהייתה איחוד משפחות ליוצאי אתיופיה שבישראל, כללה 150 נפשות, אורגנו בידיו ופעילים נוספים וחולקו לשלוש קבוצות. הקבוצה הראשונה, שכללה 62 איש ושבראשה עמד קס ברהן, עלתה באוגוסט 1977, והשנייה – בדצמבר. עלייתה של האחרונה בוטלה בשל ניתוק היחסים הביטחוניים בין המדינות, בעקבות חשיפתו של שר החוץ הישראלי משה דיין להספקת הנשק לאתיופיה בזמן מלחמת אוגדן.
פנייתו לראשון לציון עובדיה יוסף
בשנת 1973 עם כניסתו של הראשון לציון הרב עובדיה יוסף לתפקיד הרב הראשי לישראל, שלח ארגונו של קס ברהן מכתב דרך עובדיה חזי בשאלה ובקשה בהכרת בביתא ישראל כיהודים לכל דבר ועניין[11]. פסיקתו של הרב עובדיה לממשלת ישראל בראשות גולדה מאיר הייתה חד משמעית וקבעה כי דין ביתא ישראל כדין תינוק שנשבה ומצווה לפדותם. הרב עובדיה ציין את פנייתו של ארגון "קהילות בית ישראל" בתשובתו הידועה לעובדיה חזי בתאריך ז' באדר א' תשל"ג (9 בפברואר 1973):
"... וגם אני הצעיר בשבטי ישראל חקרתי ודרשתי היטב בענייניהם, לאחר שמנהיגי הפלאשים פנו אלי בבקשה להתחבר עם אחינו בית ישראל ברוח התורה וההלכה, תורה שבכתב ושבעל-פה, ללא כל סייג, ולקיים כל מצוות התורה הקדושה, עפ"י הוראות רבותינו ז"ל אשר מפיהם אנו חיים, והחלטתי כי לפע"ד הפלשים הם יהודים שחייבים להצילם מטמיעה ומהתבוללות ולהחיש עלייתם ארצה, ולחנכם ברוח תורתינו הקדושה ולשתפם בבניין ארצנו הקדושה ושבו בנים לגבולם."
בעקבות פסיקה היסטורית זו הוחל חוק השבות בתאריך 3 במרץ 1975 כ' באדר תשל"ה על ביתא ישראל ובכך נסללה הדרך להבאתם לישראל[12].
- לבקשת ארגון הוועד הישראלי למען יהודי אתיופיה, נערכו רישומים של יהודים בכל אתיופיה. נשלחו שליחים לכל הקהילות היהודיות באתיופיה ובוצעו רישומים שסקרו את מספר יהודי ביתא ישראל, הרישומים הועברו על ידי שליחים ומכתבים שעל בסיס נתונים אלו תתבסס רשימת אורט של גרשון לוי[13].
- קס ברהן התראיין לעיתונים רבים ברחבי העולם שסיקרו את ביתא ישראל ובכך עורר את דעת הקהל העולמית לגורל ביתא ישראל.
הסוכנות היהודית ביקשה מהקס שיעלה לישראל ובעקבותיו יעלו גם שאר קהילות ביתא ישראל. תחילה סירב הקס לבקשה מכיוון שטען שהמנהיג נשאר עד שאחרון היהודים עוזב ורק לאחר מכן הוא עולה. לאחר לחצים ושכנועים שהופעלו עליו על ידי הממסד בישראל החליט בשנת 1977 לעלות לירושלים[14] כשהוא מוריש את עיקר העשיה הציונית באתיופיה בידיו הנאמנות של בנו אבבה.
בישראל
בישראל המשיך לפעול למען עליית קהילתו. הוא שלח מכתב לראש ממשלת ישראל מנחם בגין ובו הוא מתאר את מצבם העגום של יהודי אתיופיה ודורש שתחודש העלייה לאלתר וכן מבקש להיפגש עימו בהקדם במטרה לקדם את העלייה[15] . קייס ברהן נפגש עם הרב הראשי דאז הראשון לציון, הרב עובדיה יוסף, ועם גורמים נוספים כדי לקדם את העלייה ואף זכה לראות חלק רב מבני עמו עולים ארצה דרך סודאן[16].
קס ברהן נפטר בכ"ז בכסלו ה'תשמ"ה, 21 בדצמבר 1984, נר שלישי של חנוכה. הוא נטמן בבית העלמין באשדוד[17][18][19].
פטירתו זכרו והנצחתו
בית הכנסת לעולי אתיופיה שהוקם ברובע ב' בעיר אשדוד וכן בית הכנסת "שיבת ציון" לקהילת ביתא ישראל בעיר לוד קרויים על שמו. בנוסף לכך עיריית אשדוד הנציחה את זכרו וקראה רחוב על שמו ועל שם אביו ברובע ט' בעיר.
קישורים חיצוניים
- א. מלכא, סיפור על מסירות נפש: הרב משה ברוך בביקור שורשים באתיופיה, הידברות, 6 בפברואר 2016
- עליזה שתי, "נא אל תשכחונו, אחיכם שמעבר להרי החושך": על סבא שלי, הרב אורי בן ברוך זצ"ל, הידברות, 7 באוקטובר 2015
- עם הפלאשים – יהודי חבש/אתיופיה, אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה, 1974
- תפילות בביצוע אורי בן ברוך באתר הספרייה הלאומית (הוקלט בארכיון הצליל הלאומי, ירושלים 1981)
- נפטר מנהיג יהודי אתיופיה, חדשות, 23 בדצמבר 1984
- יהודי אתיופיה מרכינים ראש, חדשות, 24 בדצמבר 1984
- מרדכי ברוך, "סופו של המנהיג היהודי שנאבק במיסיון הנוצרי באתיופיה", ישראל היום, 26 במרץ 2023
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
