אמן ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בצלאל (ליליק) שץ (14 במרץ 1912[1] – יג באב, תשל"ח/ 15 באוגוסט 1978) היה פסל וצייר ישראלי.
 | |
| לידה |
14 במרץ 1912 ירושלים, האימפריה העות'מאנית |
|---|---|
| פטירה |
15 באוגוסט 1978 (בגיל 66) ירושלים, ישראל |
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| מקום לימודים | |
| בן או בת זוג | לואיז שץ (1948–1978) |
בצלאל שץ, שנודע בכינויו "ליליק", נולד בירושלים לבוריס שץ, מייסד "בצלאל", ולד"ר אולגה פבזנר-שץ, מבקרת אמנות. כבר מגיל צעיר הפגין ליליק כישרון רב בהתעמלות ובמוזיקה, אך בעיקר באמנות. הוא גדל בבית שאמנים ואמנות נכחו בו, זכה להתרועע עם המנהיגים הגדולים בארץ, וכבר בחגיגת בר המצווה שלו הוצגה תערוכתו הראשונה. הוא למד בגימנסיה העברית בירושלים, ובגיל 14 סיים את לימודיו ב"בצלאל". ב-1930 הצטרף בצלאל למסע עם אביו לאירופה ולארצות הברית, שם הציגו עבודות אמנות שלהם ושל תלמידי בצלאל למטרת גיוס כספים.
לאחר מות אביו ב-1932 עזב בצלאל את ארץ ישראל לתקופה של כעשרים שנה. הוא התחיל את דרכו בפריז ב"גרנד שומייר", ושהה שם ארבע שנים.
ב-1937 נסע לארצות הברית שם התגורר 14 שנה. בסוף מלחמת העולם השנייה, במהלך עבודתו במספנה, פגש את אשתו לעתיד, לואיז. בקליפורניה פגש גם את הנרי מילר, ונרקמה ביניהם חברות על בסיס יצירה משותפת. בצלאל יצר סדרת עבודות בהדפס משי עבור ספרו של הנרי מילר "אל תוך חיי הלילה", שהיה בו חידוש הן מצד האמנות והן מצד מלאכת עשיית הספרים. (במשך כמה שנים היה מילר נשוי לאיב מקקלור, אחותה של לואיז, אשת בצלאל) בצלאל הציג תערוכות יחיד וקבוצתיות בפירנצה, ניו מקסיקו, ניו יורק, סן פרנסיסקו ועוד. הוא הציג לצד גדולי האמנים בני דורו: פבלו פיקאסו, אנרי מאטיס, מארק שאגאל, אוסקר קוקושקה. הצלחתו זו בעולם לא נודעה בישראל, עם חזרתו בשלב מאוחר יותר.
ב-1948 נישאו בצלאל ולואיז, וכעבור שלוש שנים עברו לישראל והשתכנו בבית שץ בירושלים. על אף הנתק הארוך מהארץ והמחלוקות בינו לבין גישות הרווחות בזירת האמנות המקומית, הציג בצלאל תערוכות רבות וייצג את ישראל בגרמניה ובאיטליה, בין היתר בתערוכת הביאנלה של ונציה (1954). בירושלים הקים יחד עם אשתו, אחותו זהרה שץ ואמנים נוספים, את "קבוצת יעד" לעבודות אמנות שימושית. הקבוצה יצרה עבודות שהוצגו ונמכרו בביתן הקטן בחצר ביתם ברחוב בצלאל. עם הקמת כפר האמנים עין הוד ב-1953, עברו בצלאל ולואיז להתגורר בבית שתכנן עבורם האדריכל דוד רזניק. בעין הוד הם השתלבו באווירה האמנותית הבוהמית, שדמתה במקצת לאופן חייהם בקליפורניה.
בצלאל יצר תוך שימוש במגוון של טכניקות. בתחילת דרכו היה נאמן לציור הריאליסטי-אקדמי כפי שהיה נהוג ב"בצלאל" של אותן השנים, והוא התפתח כאמן יוצר תוך ההשפעה של האמנות המופשטת בתקופתו. הוא עבד ברישום, ציור שמן ואקריליק, הדפס, תבליט, ריקוע נחושת, אמנות שימושית, גרפיקה, קרמיקה, עבודות יודאיקה ועוד. בעשור האחרון לחייו התמקד בעיצוב סביבתי. בין עבודותיו הציבוריות נמנות: עיצוב אוניות של חברת "צים", היה שותף עם זהרה ולואיז בעבודות מגוונות עבור צים שלום, גדר במשכן נשיאי ישראל, גדר ברחבת הכותל, שערים ואביזרים לבתי כנסת, פסל הכניסה ליד לבנים בירושלים, ועוד.
רשימת תערוכות בצלאל שץ מקור בצלאל שץ רטרוספקטיבה, גדעון עפרת הוצאת בית האמנים ירושלים 2006
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
