בצלאל שץ, הידוע בכינויו "ליליק", נולד בירושלים לבוריס שץ, מייסד "בצלאל", ולד"ר אולגה פבזנר-שץ, מבקרת אמנות. כבר מגיל צעיר הפגין ליליק כישרון רב בהתעמלות ובמוזיקה, אך בעיקר באמנות. הוא גדל בבית שאמנים ואמנות נכחו בו, זכה להתרועע עם המנהיגים הגדולים בארץ, וכבר בחגיגת בר המצווה שלו הוצגה תערוכתו הראשונה. הוא למד בגימנסיה העברית בירושלים, ובגיל 14 סיים את לימודיו ב"בצלאל". ב-1930 הצטרף בצלאל למסע עם אביו לאירופה ולארצות הברית, שם הציגו עבודות אמנות שלהם ושל תלמידי בצלאל למטרת גיוס כספים.
לאחר מותו של אביו ב-1932 עזב בצלאל את ארץ ישראל לתקופה של כעשרים שנה. הוא התחיל את דרכו בפריז ב"גרנד שומייר", ושהה שם ארבע שנים.
ב-1937 הוא נסע לארצות הברית ונשאר שם 14 שנה. בסוף מלחמת העולם השנייה, במהלך עבודתו במספנה, פגש את אשתו לעתיד, לואיז. בקליפורניה הוא פגש גם את הנרי מילר, ונרקמה ביניהם חברות על בסיס יצירה משותפת. בצלאל יצר סדרת עבודות בהדפס משי עבור ספרו של הנרי מילר "אל תוך חיי הלילה", שהיה בו חידוש הן מצד האמנות והן מצד מלאכת עשיית הספרים. (במשך כמה שנים היה מילר נשוי לאיב מקקלור, אחותה של לואיז, אשת בצלאל) בצלאל הציג תערוכות יחיד וקבוצתיות בפירנצה, ניו מקסיקו, ניו יורק, סן פרנסיסקו ועוד. הוא הציג לצד גדולי האמנים בני דורו: פבלו פיקאסו, אנרי מאטיס, מארק שאגאל, אוסקר קוקושקה. הצלחתו זו בעולם לא נודעה בישראל, עם חזרתו בשלב מאוחר יותר.
ב-1948 נישאו בצלאל ולואיז, וכעבור שלוש שנים עברו לישראל והשתכנו בבית שץ בירושלים. על אף הנתק הארוך מהארץ והמחלוקות בינו לבין גישות הרווחות בזירת האמנות המקומית, הציג בצלאל תערוכות רבות וייצג את ישראל בגרמניה ובאיטליה, בין היתר בתערוכת הביאנלה של ונציה (1954). בירושלים הקים יחד עם אשתו לואיז שץ ואחותו זהרה שץ ואמנים נוספים, את "קבוצת יעד" לעבודות אמנות שימושית. הקבוצה יצרה עבודות שהוצגו ונמכרו בביתן הקטן בחצר ביתם ברחוב בצלאל. עם הקמת כפר האמנים עין הוד ב-1953 עברו בצלאל ולואיז להתגורר בבית שתכנן עבורם האדריכל דוד רזניק. בעין הוד הם השתלבו באווירה האמנותית הבוהמית, שדמתה במקצת לאופן חייהם בקליפורניה.
בצלאל יצר תוך שימוש במגוון של טכניקות. בתחילת דרכו הוא היה נאמן לציור הריאליסטי-אקדמי כפי שהיה נהוג ב"בצלאל" של אותם השנים, והוא התפתח כאמן יוצר תוך ההשפעה של האמנות המופשטת בתקופתו. הוא עבד ברישום, ציור שמן ואקריליק, הדפס, תבליט, ריקוע נחושת, אמנות שימושית, גרפיקה, קרמיקה, עבודות יודאיקה ועוד. בעשור האחרון לחייו התמקד בעיצוב סביבתי. בין עבודותיו הציבוריות נמנות: עיצוב אוניות של חברת "צים", היה שותף עם זהרה ולואיז בעבודות מגוונות עבור צים שלום, גדר במשכן נשיאי ישראל, גדר ברחבת הכותל, שערים ואביזרים לבתי כנסת, פסל הכניסה ליד לבנים בירושלים, ועוד.
רשימת תערוכות בצלאל שץ מקור בצלאל שץ רטרוספקטיבה, גדעון עפרת הוצאת בית האמנים ירושלים 2006
1925 – תערוכת ציורים לכבוד יום-הולדת ה-13 בגלריה "שץ", ירושלים
1930 – מצטרף לאביו למשך שנתיים למסע שראשיתו באירופה (סופיה, בודפשט, רומא, וינה, פראג, פריז ועד) והמשכו תערוכות של האב והבן בארצות הברית: ניו-יורק, בולטימור, מילווקי, ניו ג'רזי ועוד
1933 – נוסע לפריז לארבע שנים, מצייר ולומד ב"גרנד שומייר". מייצג את פלסטינה בשני ציורים בתערוכת הציור הבינלאומית בשיקגו
1935 – מציג תערוכת ציורים בלונדון. מסייר ומצייר באיטליה ובהונגריה
1936 – מציג תערוכת ציורים מפירנצה ומירושלים בגלריה "ריב גוֹש" (הגדה השמאלית) בפריז
1937 – מעצב תלבושות למחול בארץ-ישראל
1939 – מציג תערוכת ציורים בסנטה-פֶה, ניו-מקסיקו
1941 – מציג 13 ציורים בתערוכת יחיד בגלריה "קארול קארסטֵיירס", ניו-יורק
1942 – משתתף בתערוכה קבוצתית בינלאומית – "אקספרסיוניזם" – במוזיאון סינסינטי
1942 – תערוכה משותפת עם מאנה כ"ץ ב"ארט אלאיינס", פילדלפיה
1943 – מציג תערוכת יחיד של ציוריו במוזיאון לאמנות של סן-פרנציסקו
1946 – תערוכת יחיד בגלריה "המעגל", ברקלי, קליפורניה
1947 – יוצר את סדרת הדפסי המשי, "לתוך חשכת החיים", לפי ספרו של הנרי מילר. מציג את ההדפסים במוזיאון לאמנות של סן-פרנציסקו, ב"ספריה הלאומית" בפריז, ב"גלריה הלאומית" בלונדון, במינכן ובבריסל
1947 – מציג תערוכות יחיד של ציורי שמן בגלריה "פּאט ווֹל" במונטריי שבקליפורניה ובמוזיאון סנטה-פֶה, ומשתתף בתערוכה קבוצתית (עם זוהרה שץ ואמנים נוספים) בגלריה "דֶליאֶלס", ברקלי, קליפורניה
1949 – תערוכת יחיד של ציורים במוזיאון לאמנות של סן-פרנציסקו
1950 – תערוכת יחיד של ציורים בגלריה "בּודלי", ניו-יורק
1953 – תערוכת יחיד בבית הנכות הלאומי "בצלאל", ירושלים
1953 – משתתף בתערוכה קבוצתית של אמנות נחושת בגלריה "מקרא סטודיו", תל אביב (ביחד עם ז'אן דוד, נחום גוטמן, מרסל ינקו, זהרה ולואיז שץ)
1954 – מציג תערוכה משותפת – "3 הש"צים" – עם לואיז וזוהרה שץ במוזיאון תל אביב ובבית-האמנים, ירושלים. בתערוכה – ציור, פיסול וחפצים דקורטיביים שימושיים
1954 – משתתף בבייאנלה בוונציה, הביתן הישראלי (אחד משבעה ציירים ישראליים. אוצר: אויגן קולב). משתתף בטריאנלה העשירית לאמנות שימושית במילאנו (לצד בתערוכות קבוצתיות ב"פיטסבורג אינטרנשיונל", ב"קרנגי", במוזיאון ריברסייד, בבית-אמני עין-הוד ועוד
1955 – משתתף בתערוכה הקבוצתית, "ציורים אבסטרקטיים וסוריאליסטיים", מוזיאון תל אביב (אוצר: אויגן קולב)
1957 – תערוכת 11 רישומים לספר סיפוריו של הנרי מילר, "חצות וחצי", גלריה "מקרא סטודיו", תל אביב
1958 – משתתף בבייאנלה בוונציה, הביתן הישראלי (בין 30 אמנים ישראליים, בהם לואיז וזוהרה שץ. אוצר: פריץ שיף)
1958 – משתתף בתערוכה הקבוצתית, "אמנות בת זמננו בישראל", מוזיאון גוטבורג, גרמניה
1959 – בין מארגני ומשתתפי תערוכת "אמנות ישראלית מודרנית 1959", המוצגת בבתי האמנים של ירושלים, תל אביב וחיפה
1959 – משתתף בתערוכת "צורות מישראל", תערוכה קבוצתית של אמנות שימושית, הנודדת במשך שנתיים ברחבי ארצות הברית
1960 – תערוכת "צורות מישראל" מוצגת במינכן, גרמניה
1960 – משתתף בתערוכה קבוצתית בינלאומית של אמנות שימושית (לצדו, יוצגת ישראל על ידי יוליה קיינר, גדולה שווייג, זוהרה שץ וקורט פפרמן), מוצגת בשטוטגרט, גרמניה
1960 – משתתף בתערוכת "אמנות עכשווית מישראל", "גלרי פרנסז", מילאנו, איטליה (ביחד עם אהרון כהנא, ז'אן דוד, ישראל פלדי, לואיז וזוהרה שץ)
1965 – משתתף ב"תערוכת ציירי ישראל", מס' 4 (אוצרת: מירה פרידמן), תערוכה נודדת בישראל
1967 – פעיל בהתחדשותו של בית-האמנים, ירושלים. מציג בתערוכת הפתיחה
1967 – חפצי נחושת מעשה-ידיו מוצגים ומופצים ברחבי ארצות הברית על ידי חברת "בת-שבע"
1968 – משתתף בתערוכת "ציירים ישראליים באמנות הגובלן", בית-האמנים, ירושלים
1969 – משתתף בתערוכה הקבוצתית, "עצור! ירוק", בית-האמנים, ירושלים
