Loading AI tools
רב ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב בן ציון גולדברג-ידלר[1] (נכתב: יאדלר; כונה "המגיד הירושלמי" ו"מגיד מישרים"; ח' בכסלו תרל"ב, נובמבר 1871 - ט"ו באב תשכ"ב, אוגוסט 1962) היה דרשן ידוע ביישוב הישן בירושלים ובמושבות.
 | |
| בן ציון ידלר, לפני 1950 | |
| לידה |
1871 ירושלים, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
1962 (בגיל 91 בערך) ירושלים |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| השקפה דתית |
יהדות |
  | |
נולד בירושלים[2] לרב יצחק זאב ידלר-גולדברג מיאדיל[3], פלך וילנה, מחבר הספר "תפארת ציון" על המדרש רבה[4]. אמו הייתה מלכה בת יצחק קרוסניק מגרודנה. למד בישיבת עץ חיים. נישא להענא בת רבי מרדכי יקותיאל הכהן גלויברמן. לאחר נישואיו למד בכולל "פרי יצחק" ובשנת תרנ"ד (1894) הוסמך לרבנות על ידי רבה של ירושלים, הרב שמואל סלנט, ובית דינו.
בילדותו ובתקופות נוספות סבל מקשיי ראייה ולכן היה מרבה לשנן את תלמודו בעל פה[5]. עוד בצעירותו נתגלה כישרונו בדרשנות. בכל פעם שאביו סיים מסכת עם קהל שומעי שיעוריו בבית המדרש "מנחם ציון" שבחצר "החורבה", היה הנער בן ציון דורש את ה"הדרן" וזכה לשבחים מפי הרבנים שהשתתפו באירוע. דרש במספר בתי כנסת בירושלים ודרשותיו משכו קהל רב. דרש גם בבתי כנסת ביפו ובמושבות יהודה.
בשבת זכור שנת תרס"ב (1902) כיבד אותו הרב שמואל סלנט לדרוש בבית הכנסת הגדול "בית יעקב" שבחורבת רבי יהודה חסיד, ואחר כך מינה אותו ל"מגיד מישרים" בירושלים, משרה שאותה נשא שנים רבות ללא קבלת שכר. דרש בקביעות בבית הכנסת זיכרון משה. דמותו הונצחה במספר יצירות ספרותיות, המפורסמת שבהם היא דמותו של "גרונם יקום פורקן" ברומן תמול שלשום של ש"י עגנון[6]. בתשעה באב היה דורש דרשה ארוכה ורגשנית, שמשכה אליה רבים. בסוף ימיו נהג למסור אותה בבית המדרש הגר"א בקטמון.
פעל רבות בתחום שמירת המצוות התלויות בארץ ולשם כך היה עובר באמצעות רכיבה על חמור בין המושבות, ממטולה ועד באר טוביה, כדי להדריך את החקלאים. בימי חודש אלול ועשרת ימי תשובה הגיע לתל אביב, פתח תקווה וחיפה לדרוש ולעורר את הציבור.
בשנים תרע"ב-תרע"ג (1912 - 1913) נשלח על ידי הרב קוק אל המושבות בשומרון ובגליל, ובשנת תרע"ד (1914) השתתף במסע המושבות.
בשנת תרע"ח הקים את בית הספר החרדי לבנות, הראשון בארץ ישראל. בית הספר, כיום "בית יעקב הישן", נקרא בזמנו "ר' בן ציון יאדלר'ס חיידר".
בחודש אלול תרפ"ג (1923) השתתף בכנסייה הגדולה של אגודת ישראל בווינה. הוא נאם בפני משתתפי הכינוס ותיאר את המצב הרוחני בארץ ישראל.
היה ממונה מטעם בית הדין בירושלים על העירוב בעיר.
נפטר בט"ו באב תשכ"ב (1962) ונקבר בהר המנוחות בירושלים.
מאשתו הראשונה סלובה:
מאשתו השנייה הענא:
בנציון ידלר (1871-1962), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
