בית מדרש אלול

בית מדרש אלול הוא בית מדרש פלורליסטי פתוח ליהדות בירושלים המגדיר את עצמו כשוויוני וסובלני. בית המדרש, בו לומדים במשותף דתיים וחילונים, הוקם בחודש אלול בשנת תשמ"ט, על ידי רות קלדרון ומוטי בר-אור בתמיכת קרן אבי חי, ומטרתם הייתה ליצור חידוש בלימודי היהדות.^[1]

לוגו אלול

בית מדרש אלול פועל בבית אלול, ברחוב ש"י עגנון שבשכונת סן סימון בירושלים. בשנת 2017 דיווח בית המדרש על 15,000 בוגרים. בית המדרש חבר באיגוד ההתחדשות היהודית “פנים״ וכן בפורום הירושלמי 'רשות הרבים' לארגוני יהדות-ישראלית. ההתקבלות לבית המדרש אינה דורשת תעודות כלשהן וכרוכה בראיון אישי.

פעילויות עיקריות

בית המדרש הכללי

קבוצת בית המדרש המרכזית נפגשת בוקר אחד בשבוע ללימוד של כשש שעות.^{[דרוש מקור]}

הלימוד בבית המדרש מחולק לשלושה חלקים:

• פתיחה - שבה המנחה נותן הקדמות, מציג את חומרי הלימוד ודפי מקורות ושם דגשים והבהרות בלימוד.
• חברותא - שהיא קבוצת לימוד מצומצמת, המונה בין 2-5 חברים שתופס את רוב הנפח של הפגישה. דגם שאומץ והורחב מתוך הדגם המסורתי של בית המדרש.
• אסיף - שהוא דיון במעגל מונחה שבו מתכנסים הלומדים בסוף הלימוד ואליו מביאים כל חברי הקבוצה את פירות הלימוד, תוך שמנחה הלימוד, מנווט את הדיון.

בכל שנה נקבע נושא אחר ללימוד, והוא מחולק למספר חטיבות. לדוגמה:

• "אדמה" - על היחס שבין השמים לארץ, על אידאות ועל יישומן. (תשס"ד)
• "עשרת הדיברות" - על קודקס החוקים האוניברסלי. (תשס"ה)
• "נבואה" - על המתח שבין אמת והזיה ובין חזון לטירוף. (תשס"ו)
• "חירות" - למהותם של החירות והחופש האנושיים. (תשס"ז)

החומרים הנלמדים מובאים מארון הספרים היהודי, ומהוגי דעות שונים, ביניהם פילון האלכסנדרוני, אפלטון, ניטשה, הרמן כהן, אנרי ברגסון ונוספים.

פעילויות נוספות

לצד קבוצת בית המדרש המרכזית פועלות באלול מספר סדנאות ערב וקבוצות לימוד, יצירה וכתיבה, סדנאות לעולים, וסדנאות לכתיבה יוצרת לנוער ומבוגרים. במקום נמצאת ספרייה גדולה ואוסף חומרים מוכנים לשימוש בשם "אסופה", שנוצרו בסדנאות לימוד שהתקיימו באלול במהלך השנים וכן גלריה קטנה.

ברחבי ישראל פועלות כעשרים שלוחות של אלול - קבוצות לימוד המיועדות לקהלים שונים, וזאת במסגרת התוכנית "קהילות לומדות"^[2]. מופעלת גם תוכנית מיוחדת בשיתוף עם מדרשות צבאיות של צה"ל. בית המדרש מקיים ערבים פתוחים לקהל הרחב - בעיקר בתיקון ליל שבועות ובהושענא רבה.

אפיון הלימוד

בשונה מלימודים באקדמיה או בישיבות הכרוכים בעיקר בלימוד היררכי-פרונטלי, בבית המדרש הכללי הלימוד באלול הוא לימוד דמוקרטי-קבוצתי שבו למנחים של הקבוצות אין מעמד מיוחד בנוגע למהות של הדברים והם אחראים על בחירת התכנים וזרימת הדיון ועל חלוקת ההנחיות של מפגשים בין המשתתפים. אפיון הלימוד הוא פגישה ראשונית של התלמידים עם הטקסט, תוך ניסיון לסלק השפעות חיצוניות. לימוד שקרוי "לימוד בעיניים יחפות". בנוסף יש דגש על יצירה על בסיס הלימוד ולעיתים משולבות בלימוד סדנאות כתיבה ופעילות יצירתית נוספת.

פרסים

• פרס אבי חי לשנת תשנ"ז הוענק לרות קלדרון ומוטי בר-אור על הקמת בית המדרש.^[3]
• פרס אגרסט לתרבות יהודית, מטעם האגף לתרבות תורנית במשרד החינוך, הוענק לבית המדרש אלול בשנת תשע"ב.^[4]

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של בית מדרש אלול
• בית המדרש אלול, באתר האינטרנט של קרן אבי חי
• שלומית רביצקי טור-פז, חצי יובל לבית המדרש ”אלול“: מה השתנה?, באתר nrg‏, 9 בספטמבר 2014
• עמותת אלול - אלו ואלו, באתר "גיידסטאר ישראל"

הערות שוליים

1. תכירו את 'אלול', באתר www.elul.org.il
2. בית מדרש אלול - מידע כללי, באתר www.elul.org.il (באנגלית)
3. פרס אבי חי תשנ"ז
4. בית מדרש אלול - זוכה פרס אגרסט לשנת תשע"ב