שחקן בריטי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוברט "בוב" ויליאם הוסקינס (באנגלית: Robert William "Bob" Hoskins; 26 באוקטובר 1942 – 29 באפריל 2014) היה שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון בריטי. זכה בין היתר, ב-1986, בפרס באפט"א לשחקן הטוב ביותר בתפקיד ראשי, פרס גלובוס הזהב והיה מועמד לפרס אוסקר, על תפקידו הראשי בסרט "מונה ליזה".
![]() | |
לידה |
26 באוקטובר 1942 בורי סט. אדמונדס, הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה |
29 באפריל 2014 (בגיל 71) בורי סט. אדמונדס, הממלכה המאוחדת |
מקום קבורה | בית הקברות הייגייט |
שם לידה | Robert William Hoskins |
מדינה | הממלכה המאוחדת |
תקופת הפעילות | 1972–2012 (כ־40 שנה) |
מקום לימודים | בית הספר המרכזי לנאום ודרמה בלונדון |
בן או בת זוג | |
מספר צאצאים | 4 |
פרסים והוקרה |
פרס גלובוס הזהב פרס פסטיבל קאן פרס האקדמיה הבריטית לאומנויות הקולנוע והטלוויזיה |
פרופיל ב-IMDb | |
הוסקינס נולד ב-1942 בעיירה בורי סט. אדמונדס, שבמחוז סאפוק, אנגליה, לאלזי ליליאן (טבחית וגננת) ורוברט ויליאם הוסקינס (מנהל חשבונות ונהג משאית). אביו היה קומוניסט וגידל אותו כאתאיסט. אחת הסבתות שלו הייתה ממוצא צועני. נשר מבית הספר בגיל 15 ועבד למחייתו כסבל, נהג משאית, מנקה חלונות ועוד. ניסה ללמוד ניהול חשבונות, אך נשר באמצע הלימודים. בשנת 1967 התנדב במשך תקופה קצרה בקיבוץ זיקים בישראל ורעה גמלים בסוריה. באותה שנה גם נישא לראשונה לג'יין לייבסי, ממנה התגרש ב-1978[1].
להוסקינס ארבעה ילדים - שניים מנישואיו הראשונים לג'יין לייבסי ושניים מאשתו השנייה לינדה באנוול, לה נישא ב-1982 ועימה חי עד יום מותו[2].
בגיל 26 החל לשחק בתיאטרון בלונדון, כאשר ליווה חבר לאודישן וזכה בתפקיד (שולי אמנם), בלי להתכוון לכך[1]. בשנים שלאחר מכן עבר לשחק בסדרות טלוויזיה שונות. תפקידו הקולנועי הראשון היה תפקיד קטן בקומדיה הבריטית Up the Front (1972). פריצתו הגדולה לתודעת הקהל התרחשה כאשר השתתף כשחקן ראשי במיני סדרת הטלוויזיה של דניס פוטר וערוץ הבי.בי.סי "מטבעות מן השמיים" בשנת 1978.
הופעתו בסרט הקולנוע הבריטי "יום שישי הארור" (1980), לצידה של הלן מירן זכתה לביקורות טובות רבות ובעקבותיה זכה בפרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע בקאן[3].
בשנת 1982 השתתף בתפקיד אורח קצר בסרטה של להקת פינק פלויד, "פינק פלויד - החומה", בו גילם את אמרגן הלהקה. ב-1984 שיחק בסרטו של פרנסיס פורד קופולה "מועדון הכותנה"[4]. באותה שנה גם כיכב בקומדיה "נוכל בצמרת" לצד טום סלק[5].
ב-1985 השתתף בסרט הפולחן הבריטי של טרי גיליאם "ברזיל"' שהפיק ארנון מילצ'ן[6].
על תפקידו הראשי בסרט "מונה ליזה" של הבמאי ניל ג'ורדן, ב-1986 זכה הוסקינס בפרס גלובוס הזהב ובפרס BAFTA וכן היה מועמד לפרס האוסקר, כשחקן הטוב ביותר[7]. ב-1987 כיכב לצד מיקי רורק במותחן "עדות במבחן"[8].
הופעתו הראשונה בסרט מיינסטרים אמריקאי הייתה בפילם נואר החצי מצויר "מי הפליל את רוג'ר ראביט" (1988)[9], בבימויו של רוברט זמקיס, שזכה להצלחה רבה. באותה שנה דיבב את הדובי בסדרה "הצעצועים העזובים". הוסקינס אף היה מועמד לפרס גלובוס הזהב על התפקיד. בהמשך השתתף בסרטים הוליוודיים רבים נוספים, בהם "בתולות הים" (1990), לצידה של שר, "הוק" (1991), בבימויו של סטיבן ספילברג[10], "האחים סופר מריו" (1993) שכשל, "ניקסון" (1995), לצידו של אנתוני הופקינס ובבימויו של אוליבר סטון, "מייקל" (1996) בבימויה של נורה אפרון, "המסע של פליסיה" (1999) של אטום אגויאן[11].
ב-2004 שיחק בסרט "יריד ההבלים", עיבוד לרומן באותו שם מאת הסופר האנגלי ויליאם מייקפיס תאקרי[12].
ב-2005 כיכב לצד ג'ודי דנץ' בסרט "גברת הנדרסון גאה להציג", דרמה מוזיקלית תקופתית שביים סטיבן פרירס[13]. באותה שנה גם כיכב בסרט "ללא מחסום" לצד מורגן פרימן[14].
בינואר 2006 ביקר בישראל לרגל הקרנת סרטו, "גברת הנדרסון גאה להציג", שהוקרן במסגרת פסטיבל הקולנוע הבריטי שנכרך בסינמטקים של תל אביב, חיפה, ירושלים ונצרת[15]. הסרט
ב-2007 התראיין הוסקינס בקשר לסרט "האחים סופר מריו", הודה ששנא את הסרט, התחרט על תפקידו והחשיב אותו לדבר הכי גרוע שאי-פעם עשה בקריירה.
ב-2010 השתתף בסרט איזה מין שוויון העוסק במאבק נשים משנת 1968, שעבדו במפעל פורד אנגליה, על שכר שווה עבור עבודה שווה[16].
ב-2011 גילם את דמותו של סמי במיני-סדרה "ארץ לעולם לא".
תפקידו הראשי האחרון היה בסרט Outside Bet (2012) ותפקידו האחרון היה תפקיד משני בסרט שלגייה והצייד (2012), בכיכובה של שרליז ת'רון[17].
באוגוסט 2012 הודיע על פרישתו ממשחק לאחר שחלה במחלת פרקינסון[18].
הוסקינס נפטר ב-29 באפריל 2014 מדלקת ריאות חמורה[19].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.