כפר פלסטיני מצפון לירושלים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
אַ-רַּאם (אר-ראם, אל-ראם) היא עיירה בנפת אל-קודס של הרשות הפלסטינית, נמצאת דרומית־מזרחית לעיר רמאללה, בסמוך לשכונות נווה יעקב ובית חנינא, שבירושלים. חלק מן העיירה כלול בשטחה המוניציפלי של ירושלים, אך מרביתה המכריע מחוץ לגדר ההפרדה. חלק מהחוקרים מזהים את א-ראם עם העיר המקראית רמה, שהייתה מן הערים החשובות בנחלת שבט בנימין.[1][2][3]
 | |
| בתי העיירה א-ראם (ברקע) | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | אל-קודס |
| גובה | 768 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 25,595 (2006) |
| קואורדינטות | 31°51′02″N 35°14′00″E |
| אזור זמן | UTC +2 |
חוקרים רבים מזהים את המקום כעיר המקראית רמה (או הרמה, בה"א הידיעה) בבנימין, זיהוי הנתמך הן על ידי שם הכפר, הן על ידי מיקומו כפי שעולה מן המקורות הקדומים, והן מבחינה ארכאולוגית. במקום מצויים שרידי יישוב מהתקופה הפלאוליתית. עיקר הממצאים מאוחרים יותר, וכוללים מבנים מהתקופה הישראלית, בורות מים, מחצבות, חאן ואף שלוש גלוסקמאות עם כתובות בעברית. כתובות אלו, המתוארכות למאה הראשונה לפנה"ס ולמראה הראשונה לספירה, כוללות שמות כגון מרים, יהוחנן ושמעון בן-זכריה.[4]
במקום התגלו חרסים מתקופת הברזל א' (במדרון המזרחי - 1%), הברזל ב' (במדרון הדרומי והמזרחי - 20%), הפרסית (2%), ההלניסטית (13%), הרומית (8%), הביזנטית (31%), המוסלמית המוקדמת (6%), ימי הביניים (8%), וכן מהתקופה העות'מאנית (11%).[5] ממצאים אלו מלמדים על ישוב צפוף באתר בתקופת בית ראשון, דעיכה תחת השלטון הפרסי, והתאוששות בתקופה ההלניסטית.[6]
א-ראם נזכרת במרשם המס העות'מאני של שנת 1596 תחת השם רמה. במרשם היא מופיעה כחלק מהנפה (נאחיה) של ג'בל קודס במחוז (ליוה) של ירושלים, ונמנתה בה אוכלוסייה של 28 משקי בית, כולם מוסלמים. תושבי הכפר שילמו מיסים על מוצרים חקלאיים, כגון חיטה, שעורה, עצי זית וגפנים, בנוסף ל"הכנסות מזדמנות", עיזים וכוורות, סה"כ 4,700 אקצ'ה.[7]
חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן ביקר בא-ראם בשנת 1870 וכתב כי במקום 200 תושבים. הוא ציין כי ראה בכפר שרידי מגדל עתיק, מסגד שנבנה על גבי כנסייה נוצרית קדומה, ואבני גזית עתיקות המשובצות בבתי הכפר הגסים.[8][9]
בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת ירושלים. במפקד האוכלוסין של המנדט הבריטי בשנת 1922 נמנו בכפר 208 תושבים, ובמפקד של 1931 262 תושבים, כולם מוסלמים, ב-51 בתים. לפי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל שערכו רשויות המנדט נאמדה אוכלוסיית הכפר ב-350 תושבים, והכפר השתרע על שטח של 5,589 דונמים.[10] אזור הכפר נכלל בשטח שיועד למדינה הערבית, לפי החלטת החלוקה.
בעקבות הסכמי רודוס בתום מלחמת העצמאות, עברה א-ראם לשליטת ממלכת ירדן כמו שאר הגדה המערבית.
במלחמת ששת הימים בשנת 1967 נכבשה א-ראם על ידי צה"ל. חלקה המערבי של העיירה, הסמוך לתוואי הישן של כביש 60, סופח לישראל והפך לחלק משטחה המוניציפלי של ירושלים, אך רוב הכפר נותר בשליטה פלסטינית. בתקופת האינתיפאדה השנייה בוצעו 12 פיגועים בירושלים שיצאו מא-ראם, ולאור זאת הוקמה גדר הפרדה בין הכפר לבין ירושלים, כחלק מ"עוטף ירושלים".[11]
ע"פ נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2006 חיו בא-ראם 25,595 תושבים,[12] מוסלמים ונוצרים. ישנן הערכות אחרות לפיהן חיים בא-ראם כ-58,000 איש[13] ואף כ-70,000 תושבים.[11] רבים מן התושבים מחזיקים בתושבות ישראלית. בא-ראם נמצא אצטדיון פייסל חוסייני, שהוא אצטדיון הבית של נבחרת פלסטין בכדורגל.
