ארמית חדשה יהודית טרנס-זאבית

ארמית חדשה יהודית טרנס-זאבּית (באנגלית: Trans-Zab Jewish Neo-Aramaic; בפרסית: هولئولا ) היא שפה יהודית הנקראת לרוב ארמית חדשה או ארמית יהודית, ונחשבת חלק מהארמית החדשה הצפון-מזרחיות.^[1]

ארמית חדשה יהודית טרנס-זאבית

מדינות	ישראל
אזורים	מחוז הצפון
דוברים	10,350
כתב	אלפבית מבוסס על כתב עברי
קוד ISO 639-3	huy
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

זו שפתם של היהודים דוברי הארמית שחיו בקהילות שממזרח לנהר זָאבּ הגדול בצפון עיראק, בכורדיסתאן האיראנית ובפרובנציית אזרבייג׳ן המערבית באיראן

בשפה זו יש שלוש קבוצות להגים:

1. אִינטֵר-זאבּ - במחוז ארביל שבצפון עיראק, בין הנהר זאבּ הגדול לנהר זאבּ הקטן. דובריהם מכנים את שפתם לישאניד נושאן
2. הלהגים של אזרבייג׳ן האיראנית. דובריהם כינוי את שפתם לישאן דידן
3. הלהגים של כורדסתאן האיראנית ואזורים סמוכים לה באיראן ומעבר לגבול העיראקי. חלק מדוברי להגים אלה מכנים את שפתם הוּלָאוּלָא או הוּלַוְולָא (״יהדוּת״)

השפה כתובה באלפבית העברי. האיות בדרך כלל פונטי מאוד, ואותיות שאינן נשמעות אינן נכתבות.

מקור

מקור השפה בקצה הדרום-מזרחי של האזור הרחב בו דיברו בעבר ניבים שונים של הארמית החדשה. האזור משתרע מסננדג', בירת מחוז כורדסתאן, שבאיראן, האזור השתרע צפונה, ועד לגדות ימת אורמיה, משם הוא השתרע מערבה עד ימת ואן (בטורקיה), ודרומה אל מישור מוסול (בעיראק). ואז הוא פנה שוב מזרחה, דרך ארביל, חזרה לסננדג'.

התהפוכות לאחר מלחמת העולם הראשונה והקמת מדינת ישראל הביאו את רוב יהודי פרס להתיישב במולדת החדשה בתחילת שנות ה-50. רוב הדוברים המבוגרים עדיין מדברים כורדית כשפה שנייה, ואילו הדורות הצעירים עברו לעברית. יהודיותא היא החזקה ביותר מבין כל השפות במשפחת הארמית החדשה היהודית, עם כ-10,000 דוברים. כמעט כל אלה חיים בישראל, ומעטים נותרו באיראן, וחלקם בארצות הברית.

השפעות

הדיאלקטים השונים של ארמית חדשה יהודית טרנס-זאבּית התקבצו סביב אזורי ההתיישבות העיקריים של היהודים באזור: הערים סננדג' וסאקז במחוז כורדיסטן, איראן, עם מוצב דרומי בקרנד, ומקבץ בעיר סולימניה בעיראק.^[2] ארמית חדשה יהודית טרנס-זאבּית מורכבת ממילים מושאלות מעברית, אכדית, פרסית וכורדית .

ראו גם

• אלפבית ארמי
• שפה ארמית
• שפות יהודיות
• פרסית יהודית
• ארמית יהודית

לקריאה נוספת

• Heinrichs, Wolfhart (ed.) (1990). Studies in Neo-Aramaic. Scholars Press: Atlanta, Georgia. ISBN 1-55540-430-8.
• Maclean, Arthur John (1895). Grammar of the dialects of vernacular Syriac: as spoken by the Eastern Syrians of Kurdistan, north-west Persia, and the Plain of Mosul: with notices of the vernacular of the Jews of Azerbaijan and of Zakhu near Mosul. Cambridge University Press, London.

הערות שוליים

1. Hezy Mutzafi, The Jewish Neo-Aramaic Dialect of Koy Sanjaq (Iraqi Kurdistan), Harrassowitz, 2004, 9-10.
2. Oz Aloni, The Neo-Aramaic Oral Heritage of the Jews of Zakho, Open Book Publishers, 2022, 13.