Loading AI tools
זמר רוק מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריק ברדון (באנגלית: Eric Victor Burdon; נולד ב-11 במאי 1941) הוא זמר, כותב שירים ושחקן שהתפרסם, בעיקר, כסולן להקת החיות. נחשב לאחד מהזמרים האנגלים המשמעותיים בפלישה הבריטית לארצות הברית. נודע בקולו העמוק ובסגנון הופעתו האגרסיבי. הופיע פעמיים בישראל. ב-2008 דורג במקום ה-57 ברשימת "100 הזמרים הגדולים" של מגזין רולינג סטון.
.jpg) | |
| אריק ברדון (1967) | |
| לידה |
11 במאי 1941 (בן 83) ווקר (אנ'), ניוקאסל על הטיין, אנגליה |
|---|---|
| שם לידה | אריק ויקטור ברדון |
| מוקד פעילות |
הממלכה המאוחדת  |
| תקופת הפעילות | מ-1962 |
| סוגה | רוקנרול, רוק קלאסי, רית'ם אנד בלוז, סול, פאנק רוק, בלוז |
| סוג קול |
בריטון |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| חברת תקליטים |
Columbia Graphophone Company ,Decca Records MGM Records |
| שיתופי פעולה בולטים |
להקת החיות להקת War להקת Greenhornes |
| בן או בת זוג |
Marianna Proestou |
| מספר צאצאים |
3 |
| האתר הרשמי | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ברדון נולד ב-1941 (תקופת מלחמת העולם השנייה) בפרבר של העיר ניוקאסל שבאנגליה למאט ורנה ברדון, אח בכור לאירן. בזכרונותיו ציין ברדון ששמו האמצעי, ויקטור, ניתן לו כחלק מעידוד פטריוטי של השלטונות לתת לילדים שמות המבטאים ניצחון. בגלל הלחות וזיהום האוויר הגבוה בניוקאסל סבל ברדון מגיל צעיר ממחלת אסתמה.
בביוגרפיה שלו מתאר ברדון את תקופת בית הספר היסודי כתקופה בה סבל מיחס רע מצד תלמידים אחרים וצוות המורים ("אני מרגיש שנתקעתי בין בית מטבחיים למספנה על גדות הנהר. כמה מורים היו סדיסטים ואחרים העמידו פנים שהם לא שמים לב. הטרדה מינית ועונש גופני עם רצועת עור היו חלק מסדר היום").
בבית הספר התיכון הבחין אחד המורים בכישרונו המוזיקלי של ברדון והמליץ לו לעבור לבית הספר לאמנות בניוקאסל (אנ') שם החל לפרוח. ברדון נפגש עם שלל מוזיקאים ואמנים והרבה לבקר במועדוני ג'אז ומוזיקת פולק בעיר. בין חבריו בתקופה זו נכללים ג'ימי הנדריקס וג'ון לנון[1].
ב-1962, לאחר סיום לימודיו, הצטרף ברדון בניוקאסל ללהקת החיות (The Animals) כזמר מוביל. להקה זו הוקמה, ב-1958, על ידי אלן פרייס (אנ') כלהקת רית'ם אנד בלוז ושינתה את שמה ללהקת החיות ב-1962. הלהקה כיוונה לשוק האמריקאי והייתה מהלהקות המובילות של הפלישה הבריטית[2]. בתור הזמר המוביל של הלהקה שר ברדון מהלהיטים הידועים של הלהקה כמו:
ב-1966 התפרקה להקת החיות וב-1967 הקים ברדון, עם מתופף "החיות" בארי ג'נקינס (אנ') את להקת אריק ברדון והחיות (Eric Burdon and the Animals) שהוציא לאור האותנ שנה את האלבום ""רוחות של שינוי"", שכלל את הלהיט הידוע והמצליח ביותר שלה-San Franciscan nights (אנ'). ההרכב התפרק ב-1969[3].
ב-1975 השתתף ברדון באיחוד ההרכב המקורי של החיות שהקליט אלבום בשם Before We Were So Rudely Interrupted (אנ') שיצא לאור ב-1977.
ב-1983 השתתף ברדון באיחוד השני של הלהקה שהוציא אלבום בשם Ark (אנ') שכלל מספר שירים חדשים. בעקבות אלבום זה יצאה הלהקה לסיבוב הופעות שבסיומו (דצמבר 1983) ערכה הלהקה הופעה בארנה של ומבלי שבלונדון. ההקלטה של הופעה זו יצאה בתחילת 1984 בתור אלבום בשם Greatest Hits Live (Rip It to Shreds) (אנ'). הלהקה המאוחדת גם הופיעה בישראל במאי 1984[4].
בסוף 1984 ערכה הלהקה המאוחדת את הופעתה האחרונה וההקלטה מאותה הופעה יצאה ב-2008 כאלבום בשם ההופעה החיה האחרונה (Last Live Show). הרכב מקורי זה לא הופיע יותר.
ב-1998 חידש ברדון את הלהקה אריק ברדון והחיות תחת השם אריק ברדון והחיות החדשות ובהרכב חדש. בשלהי 1998 הוציאה להקה זו אלבום בשם Live at the Coach House. ב-1999 הוציאו ברדון והלהקה תקליט שני בשם The Official Live Bootleg No. 2. ב-2000 הוציאה הלהקה את אלבומה השלישי The Official Live Bootleg 2000.
ב-2003 שינה ברדון, שוב, את הרכב הלהקה אך הרכב זה התפרק ב-2005.
ב-2008 יצא ברדון למסע הופעות עם הרכבים מוזיקליים משתנים. באותה שנה הוציא בית המשפט צו האוסר על ברדון להשתמש בשם "החיות" בתחומי בריטניה וזאת בעקבות עתירה של חבר אחר בלהקה (John Steel) בנוגע לבעלותו של זכויות היוצרים של השם החיות. איסור זה הוסר ב-2013.
ב-2016 הקים ברדון את ההרכב הנוכחי של הלהקה.
ב-1969, לאחר התפרקות להקת "אריק ברדון והחיות", עבר ברדון לגור בסן פרנסיסקו שם הצטרף ללהקת מלחמה (War) (אנ')[3]. באפריל 1970 הוציא עם הלהקה אלבום בשם אריק ברדון מכריז מלחמה (אנ') שכלל שירים חדשים. בספטמבר אותה שנה הוציא עם הלהקה אלבום כפול בשם The Black-Man's Burdon (אנ') שמספר שירים מתוכו זכו להצלחה. הוצאת האלבומים ב-1970 לוותה במסע הופעות של ברדון והלהקה אולם ברדון נאלץ לפרוש ממסע זה לאחר התקף אסתמה ולא חזר יותר להרכב.
ב-1976 יצא אלבום אוסף בשם Love Is All Around (אנ') שכלל שירים ממסע ההופעות שנערך ב-1970 ואחרים.
באפריל 2008 התאחדו ברדון ולהקת War בקונצרט שנערך באלברט הול. הופעה זו נוצלה על יד חברת התקליטים Rhino Records להוציא מחדש את 2 תקליטי הלהקה.
לאחר פרישתו מלהקת War פצח ברדון בקריירת סולו. ב-1971 הקים את "תזמורת אריק ברדון" (Eric Burdon Band) והחל להופיע איתה. בשלהי אותה שנה הוציא את אלבום האולפן אשם (Guilty) (אנ') אותו הקליט יחד עם הזמר ג'ימי ווית'רספון (אנ'). ב-1974 הוציאו ברדון והלהקה את האלבום סודות השמש (Sun Secrets) (אנ') וב-1975 הוציאו את האלבום עצור (Stop) (אנ').
ב-1977 התפרקה הלהקה וברדון עבר לגרמניה שם התחבר לנגנים אחרים והקליט את האלבום ניצול (Survivor) (אנ').
ב-1978 עבר ברדון לאירלנד ובעזרת מספר נגנים הקליט את אלבום האולפן חשיכה, חשיכה (Darkness Darkness) (אנ') (שיצא לאור רק ב-1980).
ב-1979 הרכיב ברדון להקת נגנים חדשה ויצא איתה למסע הופעות בגרמניה והולנד. בהמשך אותה שנה בנה ברדון הרכב מוזיקלי חדש שנקרא "מחלקת כיבוי האש של אריק ברדון" (Eric Burdon's Fire Department) ובתחילת 1980 הוציאו ברדון ולהקה זו את האלבום הנסיעה האחרונה (Last Drive) (אנ'). על בסיס השירים בתקליט זה ערכה הלהקה מסע הופעות באיטליה ובספרד. בסיום אותה שנה התפרקה הלהקה.
ב-1981 השתתף ברדון בצילומי סרט חצי אוטוביוגרפי בשם חזור (Comeback) (אנ'). הסרט עקב, לאורך השנה, אחרי מסע ההופעות של ברדון והלהקה שעבר בלוס אנג'לס, צפון אמריקה, ברלין ואוסטרליה. לאורך המסע הקים ברדון מספר הרכבי ליווי מוזיקליים. ב-1982 יצא אלבום האולפן חזור (Comeback) (אנ') שכלל שירים ממסע ההופעות שנערך ב-1981. ב-1983 הוציאה הלהקה אלבום המשך בשם חבורה עוצמתית (Power Company) (אנ') שכלל גם הוא שירים מפרויקט חזור של 1981.
בתחילת 1984 יצא ברדון ולהקתו למסע הופעות ארוך שנמשך כשנה וכלל ביקורים באנגליה, ספרד, גרמניה, שוודיה, קנדה אוסטרליה וישראל[3].
ב-1988 עבר ברדון למאליבו שבקליפורניה שם הקים להקת ליווי גדולה של 15 נגנים והוציא איתה את האלבום הייתי פעם חיה (I Used to Be an Animal) (אנ').
ב-1991 הקים ברדון, יחד עם הזמר בריאן אוגר (אנ') את להקת אריק ברדון-בריאן אוגר (Eric Burdon – Brian Auger Band) שהוציאה ב-1993 את האלבום גישה לכל האזורים (Access All Areas) (אנ'). הלהקה התפרקה ב-1994.
ב-1995 שר ברדון מחדוזת שירים בהופעת אורח אצל בון ג'ובי. באותה שנה הוציא אלבום אוסף בשם אבוד בהיכל התהילה (Lost Within the Halls of Fame) (אנ') שכלל שירי עבר.
ב-1996 שיתף ברדון פעולה עם הזמר הברזילאי מרסלו נובה (Marcelo Nova) (אנ') בהפקת אלבום בשם Quem É Você?.
ב-1997 הקליט ברדון מספר אלבומים שכללו שירים ישנים שלו וביניהם The Official Live Bootleg, Soldier of Fortune ,I'm Ready.
ב-2002 הפיק ברדון את האלבום חי בסיאטל (Live in Seattle).
ב-2004 הוציא ברדון את האלבום חיי הסודיים (My Secret Life) (אנ') שכלל שירים חדשים שכתב ברדון. כמו כן כלל האלבום עיבודים לאנגלית לשירים שנכתבו ביחד עם הזמר הברזילאי מרסלו נובה (Marcelo Nova) (אנ') עבור אלבום שהופק ב-2001.
ב-2006 הוציא ברדון את האלבום נפש האדם (Soul of a Man) (אנ') אותו הקדיש לריי צ'ארלס (שנפטר ב-2004) ולג'ון לי הוקר (שנפטר ב-2001). באותה שנה גיבש סביבו צוות חדש ויצא למסע הופעות, עם שירי האלבום, שנמשך אל תוך 2007.
ב-2012 שיתף ברדון פעולה עם להקת הגרינהורנז (The Greenhornes) (אנ') והקליט את האלבום אריק ברדון והגרינהורנז (Eric Burdon & the Greenhornes).
ב-2013 הוציא ברדון את האלבום עד שהנהר שלך יתייבש ('Til Your River Runs Dry) (אנ')
במקבל לקריירה המוזיקלית שלו שאף ברדון לפתח גם קריירה קולנועית.
בשלהי שנות ה-60 היה בקשר עם הבמאי האיטלקי מיכלאנג'לו אנטוניוני על מנת להשתתף בסרטיו יצרים ונקודת זבריצקי אך בסופו של דבר התוכנית לא התממשה.
בהמשך השתתף ברדון בסרטים שלא זכו לתפוצה נרחבת. בחלקם הגדול של הסרטים הופיע ברדון כשחקן-זמר או שהופיע בדמות עצמו.
| שם הלהקה | שם האלבום | תאריך | הרכב | הערות |
|---|---|---|---|---|
| להקת The Animals | The Animals (ארצות הברית) (אנ') The Animals (בריטניה) (אנ') |
1964 | אריק ברדון, אלן פרייס, הילטון וולנטיין (אנ'), צ'אס צ'נדלר (אנ'), ג'ון סטיל (אנ') | כלל את השיר בית השמש העולה |
| The Animals on Tour (אנ') | 1965 | אריק ברדון, אלן פרייס, הילטון וולנטיין, צ'אס צ'נדלר, ג'ון סטיל | ||
| Animal Tracks (ארצות הברית) (אנ') Animal Tracks (בריטניה) (אנ') |
1965 | אריק ברדון, אלן פרייס, הילטון וולנטיין, צ'אס צ'נדלר, ג'ון סטיל | ||
| Animalization (ארצות הברית) (אנ') Animalisms (בריטניה) (אנ') |
1966 | ארצות הברית: אריק ברדון, הילטון וולנטיין, צ'אס צ'נדלר, ג'ון סטיל, דייב רוברי (אנ') בריטניה: אריק ברדון, הילטון וולנטיין, צ'אס צ'נדלר, ג'ון סטיל, דייב רוברי, בארי ג'נקינס (אנ') |
||
| Animalism (אנ') | 1966 | אריק ברדון, הילטון וולנטיין, צ'אס צ'נדלר, ג'ון סטיל, דייב רוברי, בארי ג'נקינס (אנ') | היו כנראה מספר נגנים נוספים חסרי קרדיט | |
| Before We Were So Rudely Interrupted (אנ') | 1977 | אריק ברדון, אלן פרייס, הילטון וולנטיין, צ'אס צ'נדלר, ג'ון סטיל | הוקלט במסגרת איחוד של הלהקה המקורית | |
| Ark (אנ') | 1983 | אריק ברדון, אלן פרייס, הילטון וולנטיין, צ'אס צ'נדלר, ג'ון סטיל | הוקלט במסגרת איחוד של הלהקה המקורית | |
| להקת Eric Burdon & the Animals | Eric Is Here (אנ') | 1967 | אריק ברדון, בארי ג'נקינס, The Horace Ott and Benny Golson Orchestras | |
| Winds of Change (אנ') | 1967 | אריק ברדון, בארי ג'נקינס, ויק בריגס (אנ'), ג'ון ויידר (אנ'), דני מקולך (אנ') | ||
| The Twain Shall Meet (אנ') | 1968 | אריק ברדון, בארי ג'נקינס, ויק בריגס, ג'ון ויידר, דני מקולך | ||
| Every One of Us (אנ') | 1968 | אריק ברדון, בארי ג'נקינס, ויק בריגס, ג'ון ויידר, דני מקולך, זוט מני (אנ') | ||
| Love Is (אנ') | 1968 | אריק ברדון, בארי ג'נקינס, ג'ון ויידר, זוט מני, אנדי סמרס (אנ'), רוברט ווייט (אנ') | ||
| להקת Eric Burdon and War | Eric Burdon Declares War (אנ') | 1970 | אריק ברדון, לי אוסקר (אנ'), צ'ארלס מילר (אנ'), הווארד סקוט (אנ'), לוני ג'ורדן (אנ'), בי בי דיקרסון (Bee Bee Dickerson), הרולד בראון (אנ'), די אלן (Dee Allen) | למעט ברדון כל השאר היו חברי להקת War |
| The Black-Man's Burdon (אנ') | 1970 | אריק ברדון, לי אוסקר, צ'ארלס מילר, הווארד סקוט, לוני ג'ורדן, בי בי דיקרסון, הרולד בראון, די אלן, שרון סקוט (Sharon Scott) | ||
| Love Is All Around (אנ') | 1976 | אריק ברדון, לי אוסקר, צ'ארלס מילר, הווארד סקוט, לוני ג'ורדן, בי בי דיקרסון, הרולד בראון, די אלן | אלבום איחוד לאחר התפרקות ההרכב | |
| אלבומי סולו | Guilty (אנ') | 1971 | אריק ברדון, לי אוסקר, צ'ארלס מילר, הווארד סקוט, לוני ג'ורדן, בי בי דיקרסון, הרולד בראון, די אלן, ג'ימי ווית'רספון, ג'ון סטרלינג, קים קסטרסון, טרי רייאן, ג'ורג' סוראנוביץ', בוב מרקרו | ההרכב כלל את רוב חברי להקת War |
| Survivor (אנ') | 1977 | אריק ברדון, זוט מני (אנ'), ג'ון בונדריק (אנ'), יורגן פריץ (אנ'), אלכסיס קורנר, פרנק דיאז, קולין פינקוט, ג'ף וויטהורן (אנ'), קן פרי, דייב דובר, סטפי סטפן, אלווין טיילור (אנ') | ||
| Darkness Darkness (אנ') | 1978 | אריק ברדון, הנרי מקולו (אנ'), בריאן רוברטסון (אנ'), בובי טנץ', מיק וויבר (אנ'), כריס סטיוארט, גלן פניסטון, מל קולינס (אנ') | ||
| Comeback (אנ') | 1982 | אריק ברדון, ג'ויס אנגרולה, רוני ברון (אנ'), טוני בראונגל (אנ'), האני בראון, לואיזיאנה רד (אנ'), לואיס קבזה, לין קארי, סטיב גולדשטיין, קייט מרקוביץ', בובי מרטין, בילי מקאבן, דבי ניל, ליסה סקוט, ג'ון סטרלינג, טום וירג'יל, ו.ג. סנאפ וולדן (אנ'), טרי וילסון (אנ') | ||
| I Used to Be an Animal (אנ') | 1988 | אריק ברדון, צ'אק פינדלי (אנ'), אנדרו גידינגס (אנ'), ג'יימי גלזר (אנ'), אמה ליסה קרלסון, רנדי קרבר (אנ'), ניק ליין, ג'ון ליוטין, פטר מיכאל, ג'יימי מוזס (אנ'), אדריאן שפרד, בראד סילווד, גרג סמית', סטפני ספרוויל, סטיב סטראוד, מקסין ווילארד ווטרס, ג'ימי זבלה (אנ') | ||
| Lost Within the Halls of Fame (אנ') | 1995 | מבוסס, ברובו, על שירי האלבום I Used to Be an Animal מ-1988 | ||
| My Secret Life (אנ') | 2004 | אריק ברדון, טוני בראונגל, לני קסטרו, ג'ון קלירי (אנ'), מייק פיניגן (אנ'), מרטין גרשוויץ (אנ'), בוב גלאוב (אנ'), ג'יימס האצ'יסון (אנ'), | ||
| Soul of a Man (אנ') | 2006 | אריק ברדון, קרל קרלטון, ג'וני לי של (אנ'), ג'ון קלירי (אנ'), ג'יימס האצ'יסון (אנ'), רגי מקברייד (אנ'), לס לובט, ניק לאב, ג'ון סבלט (אנ'), רוד פיאצה (אנ'), טוני בראונגל, לני קסטרו | ||
| Mirage (אנ') | 2008 | אריק ברדון, אלון בטלר (אנ'), ו.ג. סנאפ וולדן (אנ'), רנדי רייס, אלווין טיילור (אנ') | ||
| Eric Burdon & The Greenhornes | 2012 | אריק ברדון, להקת The Greenhornes | ||
| 'Til Your River Runs Dry (אנ') | 2013 | אריק ברדון, ג'וני לי של, בילי וואטס, אריק מקפאדן (אנ'), טרי וילסון, רגי מקברייד, טוני בראונגל, ברנן טמפל, וואלי אינגרם, לני קסטרו, מייק פיניגן, רד יאנג (אנ'), ג'ים פו, ג'ון קלירי, דרל לאונרד (אנ'), ג'ו סבלט, מאט פרינה, קרייג קליין, שאמאר אלן | ||
| Eric Burdon Band | Sun Secrets (אנ') | 1974 | אריק ברדון, אלון בטלר, רנדי רייס, אלווין טיילור, אד ברטון, נורמן סיף (אנ') | |
| Stop (אנ') | 1975 | אריק ברדון, קים קסטרסון, רנדי רייס, ג'ון סטרלינג, אלון בטלר (אנ'), טרי ראיין, אלווין טיילור, ג'ורג' סוראנוביץ', מוזס ווילוק | ||
| Power Company (אנ') | 1983 | אריק ברדון, ג'ון סטרלינג, ו.ג. סנאפ וולדן, סטיב גולדשטיין, רוני ברון, טרי וילסון, טוני בראונגל | ||
| Eric Burdon's Fire Dept. | Last Drive (אנ') | 1980 | אריק ברדון, ג'קי קרטר, פרנק דיאז, ברנד גרטיג, ז'אן-ז'ק קרבץ (אנ'), רג'ינלד וורת'י, ברטרם אנגל (אנ'), ניפי נויה (אנ') | |
{{cite book}}: (עזרה)
אתר האינטרנט הרשמי של אריק ברדון
אריק ברדון, ברשת החברתית פייסבוק
אריק ברדון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אריק ברדון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אריק ברדון, באתר AllMovie (באנגלית)
אריק ברדון, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
אריק ברדון, באתר AllMusic (באנגלית).svg){kind=logo}
אריק ברדון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אריק ברדון, באתר דיזר
אריק ברדון, באתר Discogs (באנגלית)
אריק ברדון, באתר Songkick (באנגלית)
אריק ברדון, באתר בילבורד (באנגלית)
להקת החיות: "בית השמש העולה" (1964), סרטון באתר יוטיוב להקת החיות: "Don't Let Me Be Misunderstood", (שנת 1965), סרטון באתר יוטיובSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
