ארבעס

אַרְבֶּעס (או שלום-זכר בּאָנדלעך; במקור היידי גם: עֶרְבְּס) הם כינוי עממי אשכנזי (ממקור יידי) לגרגרי חמצה מבושלים הנאכלים כחטיף, וגם לגרגרי חמצה מבושלים המופיעים כמרכיב של מאכלים מסוימים^[1]. הארבעס נפוצים בעיקר במטבח היהודי-אשכנזי, והם תופסים מקום עיקרי בסעודות שלום זכר, ונחשבים כאחד מסמליו, אך נאכלים גם בהזדמנויות אחרות.

אַרְבֶּעס

מאכלים
סוג	חמצה
מטבח	המטבח היהודי
מוצא	המטבח היהודי-אשכנזי
אופן הגשה	חטיף
מרכיבים עיקריים	גרגרי חמצה; תבלינים: מלח בישול, פלפל שחור, סודה לשתייה
ברכתו	האדמה

הארבעס נאכלים בעיקר כמאכל בפני עצמו, כחטיף, כשהם מוגשים מבושלים (לעיתים בתוספת מעט סודה לשתייה לריכוך) ומתובלים, לרוב במלח ובפלפל שחור.

אטימולוגיה

השם "ארבעס" מקורו מיידיש (בה הם קיימים גם בשם "עֶרְבְּס"). החמצה מכונה ביידיש "נאהיט", אך קיימת גם בכינוי העממי "ווייסע ארבעס" (בתרגום מיידיש: "אפונה לבנה"), עקב כך שדומה בצורתה לאפונה לעומת צבעה שהוא קרוב ללבן. אפונה בגרמנית היא "Erbse", ומשם הגיע ה"ארבעס" לאפונה ביידיש. כיום מקובל לכנות את החמצה בשם מקוצר "ארבעס" (שבמקורו מתאר את האפונה, ולא את החמצה), וכן מקובל לכנות כן דווקא את החמצה שהתבשלה.

כתפריט

בשלום זכר

ביהדות מזרח אירופה, ובייחוד אצל יהודים הונגרים, גליציאנים ורומנים, מקובל המנהג לאכול ארבעס בסעודת השלום זכר לכבוד תינוק שנולד, והוא נחשב כמאכל יסוד בשלום זכר ומופיע אחד מסמליו. כיום סעודת ה"שלום זכר" והופעת הארבעס בה נפוצים בהרבה קהילות יהודיות אשכנזיות ואחרות. בציבור החרדי אף קיימים מספר גמ"חים לארבעס. בטעם הגשת ארבעס בסעודות שלום זכר, יש שכתבו שהוא משום שהוא מאכל אבלים (שכן גרגרי החמצה הם עגולים, ובסעודת הבראה מגישים לאבלים מאכלים עגולים)^[2], וזאת בהתאם לטעם של קיום סעודת שלום זכר כסעודת ניחומים לתינוק שמתאבל על ששכח את תלמודו שלמד במעי אמו^[3]. יש שרואים רמז בין הארבעס לבין הפריון המובטח בפסוק שבו אמר ה' לאברהם: ”וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם”^[4] (לדמיון המילה "ארבה" לארבעס, או לפי שהמילים "ארבה את" בהגייה יידישאית של מזרח אירופה זהה להגיית המילה ארבעס)^[5].

בסעודות והזדמנויות אחרות

הארבעס מוגשים במטבח היהודי-אשכנזי גם בסעודות מצווה שונות, ובעיקר בסעודת ליל שבת, והם נאכלים גם בערבי שבתות או בסתם ימי חול. יש שנהגו לאכול ארבעס בסעודת נישואין, כרמז לדברי ה' לאברהם^[4]”וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם”^[6]. יש שציינו מנהג של אכילת ארבעס בסעודת פורים, כזכר לכך שאסתר אכלה זרעונים בארמונו של אחשוורוש^[7].

יש קהילות שנהגו לאכול ארבעס בראש השנה בסימני ראש השנה^[6], כרמז לדברי ה' לאברהם: ”וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם”^[4] ולפי שבראש השנה נפקדה שרה בזרע^[8].

כמרכיב במאכלים אחרים

טשולנט; בחלק מהמתכונים שלו הארבעס הם חלק מהמרכיבים בו

הכינוי ארבעס משמש לעיתים גם לגרגרי חמצה המופיעים כמרכיב במאכלים אחרים מהמטבח היהודי, בעיקר בז'רגון האשכנזי, כמו באלו המופיעים כמרכיב בטשולנט בחלק מהמתכונים שלו,^{[דרושה הבהרה]} או באלו שנוספים לעיתים בסלטי חומוס לטעם ולנוי.

בתרבות

מלבד הופעת הארבעס בסעודות שונות, קיימים גם ניבים וביטויים בהם קיימת התייחסות לארבעס. ביטוי ידוע הוא "כמו ארבעס לקיר" (במקור, ביידיש: "װי (אַן) אַרבעס צום װאַנט", או "ווי ארבעס צו דער וואנט"), שהוא בא לבטא דבר שאינו תואם לדבר אחר, במשמעות הפוכה: כשם שארבעס אינם נדבקים לקיר, אף אותו הדבר אינו מתאים לדבר האחר. הביטוי נחשב לביטוי יידי מוקדם ומופיע כבר אצל אישים מהמאה ה-19 כמו רבי שמחה זיסל זיו ("הסבא מקלם")^[9], וכן אצל שלום עליכם^[10].

ראו גם

• חומוס

קישורים חיצוניים

• מאיר בולקה, נולד לכם בן? תאכלו חומוס, באתר ynet, 21 ביוני 2018
• איזו קדושה יש בחומוס?, באתר מעלה: המרכז לציונות דתית
• אבו שוקי המקורי, מתכון ארבעס לשבת, בבלוג "חומוס להמונים", 24 בנובמבר 2006
• ארבעס - המתכון שיביא אתכם לטעם של פעם, באתר בחדרי חרדים, 13 בינואר 2017
• גיליון 210: בן בא לנו, באתר במיקסר, ‍‍כ' בשבט תשע"ז, 16 בפברואר 2017

הערות שוליים

1. ראו: אביגדור שנאן (עריכה וביאור), סידור אבי חי, "שלום זכר", הוצאת ידיעות אחרונות - ספרי חמד, ירושלים תש"ס, עמ' 3, באתר כותר.
2. הרב יצחק יוסף, ילקוט יוסף, שובע שמחות, חלק ב', פרק א' - סדר ליל הברית, הערה א', ד"ה והנה הרמ"א.
3. ראו ביאורי רבי שלמה לוריא לארבעה טורים, חלק יורה דעה, סימן רס"ה, על פי תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף ל"ב, עמוד ב'; רבי יהושע פלק כץ, דרישה, יורה דעה, סוף סימן רס"ד (בשם רבי מנחם ריקאנטי); רבי דוד הלוי סגל, טורי זהב, על שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רס"ה, סעיף י"ג.
4. ספר בראשית, פרק כ"ב, פסוק י"ז.
5. ראו לדוגמה: מאיר בולקה, נולד לכם בן? תאכלו חומוס, באתר ynet, 21 ביוני 2018; איזו קדושה יש בחומוס?, באתר מעלה: המרכז לציונות דתית; אבו שוקי המקורי, מתכון ארבעס לשבת, בבלוג "חומוס להמונים", 24 בנובמבר 2006.
6. רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, שו"ת דברי יציב, ליקוטים והשמטות, סימן נ"ג.
7. מרדכי טנדלר, "נספח י"ב: פסקי הגר"מ פיינשטיין", בתוך: הרב משה הררי, מקראי קודש - פורים, ירושלים תשע"ד, עמ' רח"צ, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
8. אבו שוקי המקורי, מתכון ארבעס לשבת, בבלוג "חומוס להמונים", 24 בנובמבר 2006, ועל פי תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י"א, עמוד א'.
9. רבי שמחה זיסל זיו, חכמה ומוסר, חלק א', סימן ס"ז, ד"ה והעניין.
10. כמו בסיפורים "די „װיבאָרעס“", יידישע פאלקסבלאט, 1883, ו"דער זייגער", דער יוד, גיליון 19, 10 במאי 1900.