אפקט לבילי

לביליות (באנגלית: lability – מלטינית: labo, labi lapsus – לגלוש, להחליק, ליפול) או אפקט לבילי הוא מושג במדעי ההתנהגות (פסיכולוגיה ופסיכיאטריה וכו'), המתאר חוסר יציבות, תנודות או שינויים מהירים ותדירים, לעיתים דרמטיים, של מצב רגשי או פונקציה נפשית. המושג מתייחס בעיקר למצב הרוח ולביטויו אצל האדם בשעה מסוימת (בבדיקה או הסטטוס הפסיכיאטריים) ואז מדברים על "לביליות אפקטיבית" (או תימית) או "אפקט לבילי" (באנגלית: labile affect, affective lability) או ל"נזילות" של רגשות ומצבי רוח לאורך זמן ממושך, הכוללת מעברים מצחוק לבכי, מכעס לשמחה וכו' והמאפיינת אישיות של אדם, בהשפעת גורמים חיצוניים והחשיבה הפנימית או בהשפעת מחלות "אורגניות" של מערכת העצבים - ואז מדברים על לביליות רגשית (או ריגושית או היפעלותית) (באנגלית: emotional lability). הלביליות האפקטיבית והרגשית, לעיתים כמו "מרוץ רגשות", נחשבת מעין מקבילה במישור הרגשי של פיזור הקשב ומרוץ המחשבות.^[1] המושג "לביליות" הושאל בזמנו מתחום הכימיה^[2].

יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.

נורמטיבי

הלביליות הרגשית קיימת כנורמטיבית אצל ילדים בגיל הרך, שאצלם גם החשיבה וגם הרגשות הם שטחיים^[3] בגיל 1-3 (toddlers)^[4] אצל בוגרים לביליות רגשית מתונה קיימת בסוגי אישיות נורמטיבית מסוימים (אנשים "רכי-לב" או בעלי "לב רגיש", היכולים לפרוץ בבכי בקלות).^[5] מצבי דחק, התאהבות וסכסוכים יכולים לגרום או להחמיר לביליות רגשית אצל מתבגרים.

בפתולוגיה הנפשית

בהפרעות אישיות

בהפרעות אישיות קיימת לפעמים לביליות רגשית. השינויים ברגשות ובריגושים יכולים להופיע ללא הקשר חיצוני כלשהו, ללא רצון מודע, או לפעמים, להפך, השינויים מותאמים למצב רוחם של הסובבים. הלביליות הרגשית צובעת את התנהגותם של בעלי הפרעה אישיות היסטריונית הנוטים להיות מושפעים בקלות על ידי מצב רוחם של אחרים (-"פויקילותימיה"), וכמו כן להגיב בתגובות רגשיות מוגזמות, הנרגעות אמנם מהר לאחר מכן. הם יכולים לעבור מהתנהגות מותאמת, אף נעימה ופתיינית, להתפרצות זעם עם תוקפנות, איום בהתאבדות, התרחקות הפגנתית, ללא יחס פרופורציוני למצב שחוו.^[6]

באישיות ההיסטריונית הלביליות הרגשית מתלווה במלאכותיות מסוימת של ההבעות הרגשיות, היסטריוניזם (תיאטרליות) וסף תסכול נמוך. השינויים נמשכים בדרך כלל דקות עד שעות.

בהפרעות אפקטיביות ואורגניות

לביליות אפקטיבית ורגשית מופיעה גם כן בהתקפים מאניים או היפומאניים או בהתקפים מעורבים של ההפרעה האפקטיבית הדו-קוטבית, שבהם השינויים ברגש הם עם או בלי גירוי חיצוני, מעברים חדים מצחוק ושמחה לרוגז ולדיכאון, בעת מאניה רוממות הרוח והפעלתנות המופרזת יכולות להפסיק להיות מוחלפות לרגעים ספורים בלבד על ידי בכי ומחשבות דיכאוניות חולפים.^[7] אצל החולה השרוי במאניה ניתן לראות שינויים פתאומיים במצב הרוח כמו "מצחוק לדמעות, מבכי לזעם, מנדיבות לתוקפנות" כתגובה לגרויים הכי קלים ^[8]. אצל חולי דיכאון קיים קושי לשלוט על הרגשות וכל אירוע עצוב יכול לגרום להם להתפרץ בבכי. בדרך כלל הם עלולים להגיב כך גם למילות חיבה והבנה של אחרים.^[9]

לביליות רגשית מופיעה לעיתים אצל בעלי מוגבלות שכלית, בהתחלת מצבי דמנציה (קיהיון), במצבים בלבוליים, בשיתוק הכללי המתקדם שבעגבת, בתפקוד היתר של בלוטת התריס (מחלת גרייבס).

האפקט הפסאודובולברי

הצורה הקיצונית ביותר של הלביליות הרגשית היא ה"אפקט הפסאודובולברי^[10] המתאפיין בפרצי צחוק או בכי בלתי נשלטים (פחות או יותר ממושכים, ללא גירוי או סיבה. הוא נקרא גם "צחוק ובכי פתולוגיים", "אי שליטה רגשית" (אינקונטיננציה רגשית^[11]), "חוסר עקביות רגשית", או "הפרעת ביטוי רגשי לא-רצוני".

במקרים של מחלות ניווניות כמו טרשת אמיוטרופית צידית (ALS) או טרשת נפוצה, אירועים מוחיים, ההפרעה יכולה להיות מביכה ומטרידה מאוד בשביל החולה עצמו, שאינו יכול להתנגד לה ומרגיש חסר אונים בגללה. במקרים של דמנציה וסקולרית מתקדמת או מצב בלבולי החולה אינו מודע תמיד לשינוי בגלל הירידה הקוגניטיבית.

האפקט הפסאודובולברי מופיע לרוב לאחר נזק מוחי, הוא מתקיים ב-50% מהמטופלים עם שיתוק פסאודובולברי ניווני ובקרב כ-10% מהחולים בטרשת נפוצה

הטיפול באפקט הפסאודובולברי הוא לרוב פרמקולוגי וכולל תרופות נוגדות דיכאון כמו: פלואוקסטין, ציטלופרם, אמיטריפטילין, והתרופה "נואדקסטה" המשלבת דקסטרומטורפן עם קינידין.

אבחנה מבדלת

מול לביליות אפקטיבית חשוב לקחת בחשבון אפשרות של מצבים מאניים, היפומאניים, מחלות אורגניות מוחיות וכו' הדורשים טיפולים בהתאם לאטיולוגה. בהתקפים פסיכוטיים ובצורות חמורות של סכיזופרניה יכול להופיע אפקט בלתי מותאם (incongruent affect לא אדקוואטי), קיומם של רגשות סותרים בעת ובעונה אחת, לעיתים באופן ביזארי ולא מובן, כחלק מה שבלוילר הגדיר כ"אמביוולנציה הפתולוגית".

לקריאה נוספת

מקורות

• נורבר סילאמי - לקסיקון פסיכולוגי לארוס - ידיעות אחרונות, (עריכת המהדורה בעברית:דורית לאנדס),1997
• 1996 Norbert Sillamy Dictionnaire de la psychologie, Larousse, nouvelle édition mise au jour,

(צרפתית)

• Hossein Fatemi, Paula Clayton Medical Basis of Psychiatry Humana Press 2008 - Hagop Akiskal ch . The Mental Status examination p.13 (אנגלית)
• Max Hamilton - Fish's Clinical Psychopathology, Revised Reprint, John Wright and Sons, Bristol,1981

(אנגלית)

• Serge Tribulet, Mazda Shahidi - Nouveau Precis de Semiologie des troubles psychiques, Heures de France, Paris 2005 (צרפתית)

קישורים חיצוניים

• מילון לסטודנטים בסטאז' בפסיכיאטריה - אוניברסיטת וושינגטון 2007-1998

הערך affect ב Psychiatry Clerkship Glossary

• Springer Reference 2014

Nicholas Bolt art. Emotional Lability

הערות שוליים

1. N.Sillamy עמ' 148
2. N.Sillamy עמ' 148
3. N.Sillamy ע' 148
4. Diane Lore Parenting by Your Toddler's Personality Type Web MD access 26-4-2014
5. M.Hamilton ע' 75
6. S.Tribulet, M.Shahidi ע' 390
7. M.Hamilton ע' 76,89
8. S.Tribulet, M.Shahidi 2005, ע' 135
9. M.Hamilton ע' 69
10. 2014 N.Bolt
11. 2008 H.Akiskal

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.