Loading AI tools
שנאת יהודים, אפליית יהודים ואלימות נגד יהודים באוניברסיטת קולומביה בארצות הברית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האנטישמיות באוניברסיטת קולומביה הייתה נפוצה במחצית הראשונה של המאה ה-20 והחלה להופיע שוב בתחילת המאה ה-21. בשנת 1920 אוניברסיטת קולומביה הייתה האוניברסיטה האמריקאית הראשונה שיזמה מכסות על יהודים, והפחיתה בחצי את אוכלוסיית הסטודנטים היהודים בשנתיים. בתחילת המאה ה-21 ובאופן חריף לאחר מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, פרצו הפגנות של סטודנטים וסגל שזכו לביקורת כאנטישמיות ונבדקו על ידי הקונגרס האמריקני, שפתח בחקירה של אוניברסיטת קולומביה.
נשיאת האוניברסיטה, מינוש שפיק (אנ'), גינתה את המחאות של הסטודנטים והסגל בקמפוס ואמרה כי האוניברסיטה נמצאת ב"משבר מוסרי". נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, ראש עיריית ניו יורק, אריק אדמס ויושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית מייק ג'ונסון, גינו את ההפגנות האנטי-ישראליות ב-2024, הגדירו אותן כאנטישמיות וגינו את הקריאות לאלימות והטרדה נגד יהודים.
בתחילת המאה ה-20 היו עמדות אנטי-יהודיות נפוצות בארצות הברית, והאמונה רווחה כי עמדות אלה מבוססות על המציאות החברתית. בשנת 1904 כתב דיקן קולומביה כי "מה שרוב האנשים רואים כבעיה גזעית הוא באמת בעיה חברתית".[1] חלק מהאוניברסיטאות האמריקאיות החלו להטיל מכסות על קבלת סטודנטים יהודים. חלק מהמכסות היו מפורשות, וחלקן היו עקיפות. בשנת 1920 הייתה אוניברסיטת קולומביה האוניברסיטה האמריקאית הראשונה שיזמה מכסות בקבלת תלמידים יהודים. בשנת זו היה שיעור היהודים בעיר ניו יורק כ-30%, ובהתאם לכך, שיעור הנרשמים היהודים באוניברסיטת קולומביה המריא לכ-40%.[2] האוניברסיטה נקטה במספר שיטות עקיפות על מנת להקטין את שיעור הקבלה של יהודים, ובתוך שנתיים, דהיינו בשנים 1920–1922, היא צמצמה במחצית את מספר הסטודנטים היהודים.[3]
אחת השיטות העקיפות בהטלת המכסות הייתה דרישה של האוניברסיטה מהסטודנטים לגור במעונות בקמפוס, וכן צמצום היקף המלגות והגבלתן לסטודנטים שהגיעו מחוץ לניו יורק. מכיוון שרוב הסטודנטים היהודים באו ממשפחות מהגרים עניות, הם נאלצו לעבוד בעבודות לילה כדי לשלם את שכר הלימוד שלהם והתגוררו בבית כדי לחסוך כסף, ולפיכך התקשו לעמוד בתנאים הללו. כמו כן, באותה תקופה החלו אוניברסיטאות העילית לשנות את שיטת ההרשמה והקבלה אליהן, ובנוסף לדרישות פורמליות של הישגים לימודיים וציונים במבחני קבלה, התווספו גם ראיונות אישיים ודרישות חברתיות הכרוכות בעיסוקי פנאי ומורשת משפחתית, וכן מבחנים בדקדוק לטיני, ביוונית עתיקה ושאר לימודים קלאסיים אשר היו רווחים בבתי הספר הפרטיים ונדירים בבתי הספר הציבוריים. כל אלה - על פי דעת היסטוריונים - נועדו להפחית את שיעור הסטודנטים היהודים בקמפוס.[3]
בבתי הספר לרפואה של קולומביה ושל מרבית אוניברסיטאות העילית של ארצות הברית היו המכסות נוקשות אף יותר.[דרוש מקור] הווירולוג יונה סאלק פנה לפיכך ללמוד רפואה באוניברסיטת ניו יורק (NYU)[4]. הפיזיקאי ריצ'רד פיינמן פנה ללמוד ב-MIT לאחר שקיבל מכתב סירוב מאוניברסיטת קולומביה, שכבר מילאה את מכסת היהודים שלה.
הטלת המכסות באוניברסיטאות העילית הסתיימה בראשית שנות ה-60 של המאה העשרים.[5]
לאחר מתקפת הפתע של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 שכללה מעשי זוועות, אונס, טבח ופשעים נגד האנושות, פרצו הפגנות ומחאות של סטודנטים וסגל שזכו לביקורת כאנטישמיות.
ג'וזף מסד, פרופסור מאוניברסיטת קולומביה, אמר כי התקיפה על ישראל, שבה נהרגו 1,200 ישראלים כולל אזרחים ומעשי אלימות מינית נגד ישראלים, היה "מתקפה של התנגדות".[6] מוחמד עבדו, חוקר אורח שאמר כי הוא מצדד בחמאס ובג'יהאד האיסלאמי, נשכר לאחר ה-7 באוקטובר 2023 על ידי האוניברסיטה. באפריל 2024 אמרה הנשיאה מוניש שפיק שעבדו היה "בדרכו לצאת מהאוניברסיטה".[7] קתרין פרנק, פרופסור למשפטים בקולומביה, אמרה כי כל הסטודנטים ששירתו בצה"ל מסוכנים ואסור להכניס אותם לקמפוס.[7]
במהלך הפגנות נגד ישראל, כמה סטודנטים קראו לקיום אינתיפאדה נגד היהודים ברחבי העולם ועודדו את חטיבות חמאס להרוג חיילים ישראלים. בנוסף, נשמעו קריאות לשרוף את תל אביב.[8] פעילים אנטי-ישראלים שרו שירי תמיכה בחמאס וקראו קריאות המביעות הזדהות עם הארגון. קבוצת העבודה לסולידריות פלסטינית הגנה על המיליטנטיות ושיבחה את ההתקפות של חמאס נגד ישראל. מפגינים אנטי-ישראלים השמיעו גם הערות גנאי כלפי סטודנטים יהודים, ואמרו להם "לחזור לאירופה" ו"תחזרו לפולין".[9] אחד ממנהיגי המחאה אמר בסרטון שפרסם ש"שיש להודות לו על כך שאינו רוצח ציונים", וקרא להשמיד את ישראל ולרצוח את בנימין נתניהו. בעקבות הסרטון ודברים אלו הוא סולק מהאוניברסיטה.[10]
על שי דוידאי, מרצה בכיר יהודי-ישראלי בולט באוניברסיטת קולומביה, נאסר להיכנס לקמפוס הראשי, לאחר שהצהיר שהוא מתכנן להיכנס לקיים "ישיבה שלווה" באזור שבו נמצאים המפגינים הפרו-פלסטינים. לדברי מנהל התפעול הראשי של אוניברסיטת קולומביה זה נעשה כדי לשמור על בטיחות הקהילה. דוידאי אמר שאוניברסיטת קולומביה לא יכולה לאפשר לו להיכנס מכיוון שהם לא יכלו להגן על שלומו כפרופסור יהודי, השווה את האיסור על כניסתו לקמפוס להרחקת יהודים מהאקדמיה בגרמניה הנאצית[11] והאשים את האוניברסיטה בכך שאינה מסוגלת להתייצב נגד מפגינים אנטי-ישראליים.[12][13]
בחודש אפריל 2024 ההפגנות הפרו-פלסטיניות והאנטישמיות הפכו להפרות סדר אלימות.
ב-17 באפריל 2024 מאות סטודנטים פרו-פלסטיניים הקימו מתחם אוהלים במחאה נגד המלחמה בחצר הקמפוס. ב-18 באפריל פשטה המשטרה על האוניברסיטה, פירקה את האוהלים, ועצרה חלק מהמוחים.[14]
ב-29 באפריל 2024 פרצו מאות מפגינים פרו-פלסטיניים ל"היכל המילטון" באוניברסיטת קולומביה, ניפצו חלונות והתבצרו בתוכו.[15][16] למחרת פינתה המשטרה בכוח את הפורעים ועצרה עשרות מהם. בעקבות המהומות הנהלת האוניברסיטה ביקשה נוכחות משטרתית מוגברת בקמפוס.[17] משטרת ניו יורק פרסמה תיעוד של הציוד שנמצא אצל המתפרעים שהתבצרו בהיכל המילטון, ובו נראו סכינים, פטישים, מסכות גז, קסדות, אטמי אוזניים, משקפי מגן, חבלים וסרט דביק. בנוסף נמצאו פליירים שעליהם כתוב "מוות לישראל" ו"מוות לאמריקה" וספר על טרור.[18]
סטודנטים יהודים דיווחו שהם מרגישים לא בטוחים בקמפוס, לאחר שירקו עליהם והביעו הקלה על כך שהם עוזבים את האוניברסיטה. הם חשו שהתלונות שלהם למול גורמים רשמיים באוניברסיטה לא מיוצגות כראוי על ידי נציגי הסטודנטים. מפגין אחד איים על סטודנטים יהודים וקבע, "ה-7 באוקטובר הולך להיות כל יום בשבילכם!".[19][20][21]
האוניברסיטה נתבעה על ידי סטודנטים יהודים שאמרו כי באוניברסיטה "המון סטודנטים וסגל פרו-חמאס צועדים במאות בצעקות אנטישמיות הכוללות קריאות לרצח העם היהודי".[22]
העיתונאי סת' מנדל טען שאוניברסיטאות מקדמות את הרעיון שיש לעקור יהודים מבתיהם בגלל שהם שייכים לגזע שכביכול שייך למקום אחר, והביא כדוגמה תקריות באוניברסיטת קולומביה.[23] הארגון האנטישמי סטודנטים למען צדק בפלסטין (SJP) וארגון העובדים לשחרור (WOL) דגלו שניהם בהשמדת ישראל ובפגיעה ביהודים, ומילאו תפקיד בארגון ההפגנות באוניברסיטת קולומביה.[19]
כוח משימה בנושא אנטישמיות הוקם על ידי האוניברסיטה בסוף 2023.[24][25] על פי כוח המשימה נאספו מאות עדויות מסטודנטים יהודים שחוו גילויים של הטרדה, הפחדה, אפליה והדרה מתלמידים אחרים או מרצים בתוך כיתות הלימוד, במועדוני סטודנטים, במעונות ובמוקדי ההפגנות. בהמלצת חברי הצוות, גיבקשה האוניברסיטה תוכנית הכשרה למניעת אנטישמיות והיא תועבר כקורס חובה לכלל הסטודנטים ואנשי הסגל החדשים בקולומביה.[25]
בשימוע לפני הקונגרס באפריל 2024, נשיאת אוניברסיטת קולומביה, מינוש שפיק, גינתה את האנטישמיות ואמרה כי הסיסמה "מהנהר עד לים" היא אמירה אנטישמית. פרופסורים באוניברסיטה נחקרו על פי הנשיאה על בסיס הערות אנטישמיות שאמרו.[22] שפיק אמר כי אוניברסיטת קולומביה נמצאת ב"משבר מוסרי".[24]
הנשיאה שפיק גינתה את תגובתו של ג'וזף מסד ואמרה שהוא נמצא בחקירה, כמו כן אמרה שלמסד אין עוד תפקיד מנהיגותי באוניברסיטה. עם זאת, InsideHigherEd דיווח כי בשנת הלימודים 2024 מסד עמד בראש פאנל ביקורת אקדמי במכללה לאמנויות ומדעים.[7]
בשל עוצמת ההפגנות נגד ישראל, אפשרה אוניברסיטת קולומביה לסטודנטים לגשת לשיעורים ומבחנים באופן וירטואלי. נציגת וירג'יניה פוקס, יו"ר ועדת בית ארצות הברית לחינוך וכוח העבודה, הזהירה את אוניברסיטת קולומביה שהכישלון של קולומביה להבטיח את הבטיחות מהווה הפרה של חובות האוניברסיטה שבה מותנה סיוע פדרלי לאוניברסיטה.[26] הרב אלי בוכלר, המקושר ליוזמת הלמידה היהודית של האיחוד האורתודוקסי של אוניברסיטת קולומביה, הפציר בסטודנטים יהודים להישאר בבית או לחזור הביתה בשל חששות בטיחות.[26]
ב-14 באוגוסט 2024 הודיעה נשיאת האוניברסיטה מינוש שפיק על התפטרותה וציננה כי "זו הייתה תקופה של מהומה שבה היה קשה להתגבר על דעות שונות ברחבי הקהילה שלנו, תקופה שגבתה מחיר ניכר ממשפחתי, כפי שעשתה עבור אחרים בקהילה שלנו".[27]
נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן גינה את ההפגנות ואמר "אפילו בימים האחרונים ראינו הטרדות וקריאות לאלימות נגד יהודים. האנטישמיות הבוטה הזו ראויה לגינוי ומסוכנת - ואין לה מקום בקמפוסים של מכללות, או בכל מקום בארצנו".[28]
ראש עיריית ניו יורק, אריק אדמס, אמר כי הוא "סולד מהאנטישמיות שנפלטה בקמפוס אוניברסיטת קולומביה ובסביבתו". ודאג להגברת נוכחות המשטרה ברחבי הקמפוס.[26]
בעקבות התקרית עם המרצה שי דוידאי שלא הורשה להיכנס לקמפוס, הודיע המיליארדר רוברט קראפט שיפסיק לתרום לאוניברסיטה בשל חוסר יכולתה לשמור על בטיחות הסטודנטים היהודים, והוסיף כי הוא עצוב מהשנאה הגוברת בקמפוס ובמדינה.[12]
גרמניה הנאצית או ארה"ב 2024? הפגנות התמיכה בחמאס בקמפוסים יצאו משליטה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 06:34), 26 באפריל 2024 גל האנטישמיות בקמפוסים בארה"ב: אלימות המפגינים הפרו-פלשתינים עולה שלב, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 03:18), 30 באפריל 2024Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
