Loading AI tools
יהודים התמודדו עם אנטישמיות ואפליה באוניברסיטאות ובקמפוסים בארצות הברית מאז ייסוד האוניברסיטאות בשלוש עשרה המושבות ועד היום בעוצמות שונות. מתחילת המאה ה-20, ועד שנות ה-60, הוטלו מכסות עקיפות על קבלה ליהודים, מכסות הוטלו לראשונה על יהודים על ידי אוניברסיטאות עילית כמו קולומביה, הרווארד וייל והיו נפוצות עוד בשנות ה-60 באוניברסיטאות כמו סטנפורד. מכסות יהודים הופסקו בשנות ה-70.
בתחילת המאה ה-21, החלה התעוררות מחודשת של האנטישמיות, בדחיפת ארגוני BDS בתחילת שנות ה-2000, וביתר שאת לאחר מתקפת הפתע של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, כאשר דווח כי במסגרת מחאות אנטי-ישראליות פעילים ומפגינים היו מעורבים באלימות פיזית ומילולית כלפי סטודנטים ואנשי סגל יהודים באוניברסיטאות אמריקאיות. מנהלי האוניברסיטאות האמריקאיות זכו לביקורת על כך שלא הצליחו להגן על סטודנטים יהודים ונשיאי אוניברסיטת הרווארד, פנסילבניה ו-MIT ספגו ביקורת על כך שלא יצאו נגד קריאות לרצח עם של יהודים ולא הגדירו את הקריאות כהפרה של קוד ההתנהגות של האוניברסיטאות שלהם. היו שקראו לרצח עם או טיהור אתני של יהודים החיים בישראל.
רק יהודי אחד, יהודה מוניס, קיבל תואר אקדמי מאוניברסיטה אמריקאית לפני שנת 1800. מוניס התקבל כמרצה לעברית בהרווארד בתנאי שימיר את דתו לנצרות. למרות שהתגייר והתחתן עם נוצריה, הוא לא היה אהוד על ידי עמיתיו בהרווארד.[1]
בתחילת המאה ה-20, מנהלי אוניברסיטאות עילית בארצות הברית ביקשו לפתור את מה שנקרא "הבעיה היהודית" בהתייחסם ליהודים רבים מדי בקמפוסים. המנהלים הגבילו את הרישום של היהודים ויצרו את תהליך הקבלה המודרני כדי להגביל את מספר התלמידים שהתקבלו ממוצא יהודי. לפי הוושינגטון פוסט, צורת הגשת הבקשהשכללה הצהרה על מוצא אתני וגאוגרפי וראיון היו חלק מהמאמץ לטפל ב"בעיה היהודית" ולהפחית את מספר התלמידים היהודים. אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, הרווארד, ייל ופרינסטון היו בין האוניברסיטאות הראשונות שהגבילו את הרישום היהודי, בעקבות אוניברסיטאות עילית, מאות מכללות אחרות בארצות הברית הגבילו את הקבלה של יהודים עד שנות ה-60.[1]ג'רום קרבל, סוציולוג מאוניברסיטת קליפורניה כתב בספרו "הנבחרים: ההיסטוריה הנסתרת של קבלה והדרה בהרווארד, ייל ופרינסטון" ("The chosen: The hidden history of admission and exclusion at Harvard, Yale and Princeton") שהיהודים נתפסו כמתגיירים סוציאליסטים על ידי הילידים, כמו גם כגזע נחות מבחינה גנטית על ידי כמה אמריקאים. כמו כן טען כי יהודים נחשבו בלתי מקובלים חברתית על ידי חוגים חברתיים מובחרים.[2]
המאמצים להגביל את ההרשמה היהודית החלו בעיר ניו יורק, עיר ש-30% אוכלוסייתה הייתה יהודית בתחילת המאה ה-20. באוניברסיטת קולומביה בשנת 1920 היה שיעור רישום יהודים של 40%.[3] מכיוון שרוב הסטודנטים היהודים באותה תקופה היו עניים, עבדו בעבודות לילה כדי לשלם את שכר הלימוד וגרו בבית, דרשה קולומביה מהסטודנטים לגור במעונות בקמפוס וכן הגבילה את המלגות שיכלו לקבל.
אוניברסיטת קולומביה גם החלה לערוך ראיונות בתהליך הקבלה ולפי אופנהיימר, נציגי האוניברסיטה זיהו מבטאים או סימנים של מוצא יהודי גם אם שמו של הפונה אינו יהודי בבירור. בהרווארד היוו היהודים כ-22% מאוכלוסיית הסטודנטים ב-1922. הרווארד החלה תוכנית גיוון גאוגרפי לרשום תלמידים ממדינות עם מספר נמוך של יהודים. נשיא הרווארד, אבוט לורנס לואל, היה "התומך המשמעותי ביותר בהגבלת הקבלה של יהודים".[4]
מבחני הקבלה באוניברסיטאות ארצות הברית תוכננו כך שיתאימו לחינוך עילית פרוטסטנטי לבן עם שאלות בנושאים קלאסיים כגוןיוונית ולטינית שלא נלמדו בבתי ספר בהם למדו היהודים ומהגרים אחרים.
אוניברסיטת סטנפורד תחת הנשיא מארק טסייר-לאבין הודתה ב-2022 שהגבילה את הקבלה של סטודנטים יהודים בשנות ה-50, וכינתה התנהלות זו כ"התנהגות אנטישמית מחרידה".[5][6]
בשנות ה-70 המכסות על יהודים בוטלו בהדרגה וקבלת תלמידים ממוצא יהודי עלתה בהשכלה הגבוהה האמריקאית.
בסוף המאה ה-20, מכחישי שואה קיבלו במה להפעיל קמפיינים של דיסאינפורמציה בעיתונים מרובים של סטודנטים וכן באמצעות ביקורים באוניברסיטאות. לפי ה-ADL, באמצעות עקרונות של חופש אקדמי ואקטיביזם של סטודנטים, הותר לקיצוניים ולרטוריקה אנטישמית לומר את דעותיהם בקמפוסים באוניברסיטאות. לפי ADL דבר זה אילץ את האוניברסיטאות בסופו של דבר להילחם ישירות באנטישמיות ובקיצוניות.[7]
בשנת 2001 החלה תנועת ה-BDS ללחוץ על אוניברסיטאות אמריקאיות לנתק קשרים עם אקדמאים ישראלים ומישראל. למרות שלרוב מאמצים אלו נחלו כישלון, הוועדה לזכויות האזרח של ארצות הברית פרסמה דו"ח בשנת 2005 הקובע כי "האנטישמיות נמשכת בקמפוסים של מכללות ולעיתים קרובות מוצגת כביקורת על ישראל". עוד אמרו כי סטודנטים יהודים חשים לעיתים קרובות מבודדים ומוטרדים מצד פעילי BDS.[8]
בשנת 2022 פרסם הקונגרס היהודי האמריקני דו"ח שקבע כי שליש מהסטודנטים היהודים חשו לא בטוחים או לא בנוח בקמפוס בשל זהותם היהודית.[1]
בסתיו 2023, לפני ה-7 באוקטובר נערך בקמפוס אוניברסיטת פנסילבניה פסטיבל ספרות פלסטינית, בו השתתפו אורחים שנויים במחלוקת כולל רוג'ר ווטרס שקרא להשמדת ישראל וכן השתמש בשפה אנטישמית.[9]
בעקבות פיגועי ה-7 באוקטובר
לאחר מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר, סטודנטים למען צדק בפלסטין (SJP) חגגו את המתקפה ואמרו כי כל היהודים הישראלים הם מטרות לגיטימיות.[10] הארגון נתמך וממומן כלכלית על ידי המוסלמים האמריקאים למען פלסטין, שלפי הקרן להגנת הדמוקרטיות קשורה לחמאס. קבוצה דו-מפלגתית של מחוקקים קראה לחקירה פדרלית על מימון SJP.[11] אוניברסיטת קולומביה ואוניברסיטת ראטגרס הרחיקו את פעילי SJP מהאוניברסיטה שלהן בסוף 2023.[12] בסוף נובמבר 2023, המרכז לחקר אנטישמיות מצא כי 73% מהסטודנטים היהודים במכללה ו-43.9% מהסטודנטים הלא-יהודים חוו או היו עדים לאנטישמיות בשנת הלימודים 2023–2024.[13]
ב-16 הימים הראשונים שלאחר מעשי הטבח של חמאס נגד ישראל ב-7 באוקטובר חלה עלייה של 400% בתקריות אנטישמיות, כולל תקיפה, הטרדה והשחתה נגד יהודים בארצות הברית, הוושינגטון פוסט אמר כי כמה מהמקרים הבולטים ביותר של אנטישמיות התרחשה בקמפוסים בארצות הברית.[1]
בשנת 2023 הקונגרס היהודי האמריקאי פרסם דו"ח שמצא כי 44% מהסטודנטים היהודים נפגעו מאנטישמיות בקמפוס. 25% מהסטודנטים היהודים נמנעו מללבוש או להציג פריטים שיכולים לזהות אותם כיהודים. יותר מ-50% מהסטודנטים היהודים הודחו או הרגישו מודרים מתלמידים אחרים יותר מפעם אחת.[14]
בדצמבר 2023, נשיאי הרווארד, MIT ופנסילבניה העידו בפני הקונגרס בנוגע למצב האנטישמיות באוניברסיטאות שלהם ונשאלו אם "הקריאה לרצח עם של יהודים" מנוגדת לקודי ההתנהגות של מוסדותיהם. שלושת הנשיאים ענו כי מדובר בהפרה רק "בהתחשב בהקשר האמירה". נשיאת הרווארד, קלודין גיי ונשיאת פן, מגיל התפטרה לאחר מכן בעקבות ביקורת.[15] בדצמבר 2023, הקונגרס של ארצות הברית פתח בחקירה על אנטישמיות באוניברסיטאות האמריקאיות.[16]
בסוף 2023 דיווח הניו יורק טיימס כי כמה יהודים בהרווארד הפסיקו לחבוש כיפה בגלוי. וכן נכתב כי לאור ההיסטוריה של המכסות האנטישמיות נגד יהודים בהרווארד, "לראות אנטישמיות שהתחדשה, היא דבר מאוד מאוד כואב עבור הרבה יהודים". ד"ר גיי לאחר התפטרותה התנצלה על עדותה בקונגרס וכן אמרה שקריאות שנשמעו בהרווארד כמו "גלובליזציה של האינתיפאדה" ו"מהנהר ועד לים" הן אנטישמיות וקריאה לאלימות נגד יהודים.[17]
בסוף 2023, מחאה שהחלה בפאתי קמפוס פנסילבניה הביאה לפגיעה פיזית במסעדה בבעלות יהודית בפילדלפיה.[18][19]
בשנת 2024 הנשיא האמריקני ג'ו ביידן וסגנית נשיא ארצות הברית קמלה האריס גינו את האנטישמיות בקמפוסים.
במסגרת המחאות נגד מלחמת חרבות ברזל
ערך מורחב – המחאות נגד ישראל באוניברסיטאות בארצות הברית
באפריל 2024 אסרה אוניברסיטת קולומביה על הפרופסור הישראלי שי דוידאי להיכנס לחלקו העיקרי של הקמפוס, אחד ממנהלי אוניברסיטת קולומביה טען שזה נעשה כדי לשמור על בטיחות הקהילה. דוידאי כתב ב-X (טוויטר) "למיטב ידיעתי, הפעם האחרונה שנמנעה גישה לאוניברסיטה של פרופסור בשל היותו יהודי הייתה בגרמניה הנאצית".[20]
באותו חודש, קראו סטודנטים לחידוש אינתיפאדה ולהרחבתה לרחבי העולם,[21] וקראו לגדודי חמאס להרוג חיילים ישראלים. כמה מפגינים קראו לשרוף עד היסוד את תל אביב.[22]
הליגה נגד השמצה דרגה 85 אוניברסיטאות אמריקאיות בשנת 2024 בנוגע למדיניות להגנה על סטודנטים יהודים מפני אנטישמיות בקמפוס. 12 אוניברסיטאות כולל הרווארד, MIT, סטנפורד, אוניברסיטת שיקגו, פרינסטון ואחרות קיבלו F. שניים בלבד קיבלו A. אוניברסיטת קולומביה ופנסילבניה קיבלו D בדירוג.[15][23]
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
