שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
אלישיב (מושב)
מושב בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
אֶלְיָשִׁיב הוא יישוב בעמק חפר, אשר הוקם על ידי קבוצת עולים מיהדות תימן ב-14 בנובמבר 1933. אלישיב היה המושב הראשון של יוצאי תימן בארץ ישראל.
Remove ads
Remove ads
הקמת היישוב
סכם
פרספקטיבה
ראשית התנחלותם הכפרית של עולי תימן חלה בשנת 1910.[3] בשנה זו הגיעו לארץ, ביוזמת המשרד הארץ ישראלי של ההסתדרות הציונית, שיירות גדולות של יוצאי תימן. לצורך ביסוסם בעבודות החקלאות, נוצרה קרן מיוחדת ליד הקק"ל, שתפקידה היה לממן את הבתים לפועלי המושבות מעולי תימן. יישוב חקלאי ראשון לעדת יהודי תימן בישראל, קם רק עם היייסד כפר אלישיב.
יוצאי תימן בישראל נאבקו על זכותם להתיישבות חקלאית עצמאית. בשנים שקדמו להקמת אלישיב רווחה אצלם ההרגשה, שהם שכירים המנוצלים בידי אחרים. תחושה זו הייתה מנת חלקם של המאוכזבים והמתוסכלים מיחסה של ההסתדרות הכללית, שלפי הרגשתם נהגו פקידיה בסחבת רבה בטיפול בבקשתם להתיישב. והם פנו להקים מוסדות עצמאיים: "התאחדות התימנים בארץ ישראל" ב-1923, וארגון "שבזי" להתיישבות תימנית בארץ ישראל, שהוקם בפתח תקווה ב-1932.חברי הארגון, שהיו פועלים חקלאים במושבות, חסכו משכר עבודתם כדי להתחיל בהתיישבות. תביעת התאחדות התימנים מאת הקק"ל לקרקע נוספת, מצאה אוזן קשבת ועם שחרור חלקים מאדמת עמק חפר, נועד גם ארגון "שבזי" להיות בין התיישבים על אדמה זו.
ב-26 באוקטובר 1933 הודיעה המחלקה להתיישבות של ההנהלה הציונית להנהלת הקק"ל שהגיעה להסכם עם התאחדות התימנים, על מסירת 900 דונם בקרקעות בעמק חפר בתשלום, הנודע גם בשמו הערבי ואדי חוארת. כחמישים איש נרשמו.
קבוצה של עשרים חברי הקבוצה עלתה לקרקע ב-14 בנובמבר 1933. בלילה הראשון הם לנו תחת כיפת השמיים. למחרת הוקם על הגבעה צריף. עשרה חברים נבחרו להישאר במקום, והועסקו על ידי הסוכנות, על מנת שיכשירו את הקרקע ויעבדו חלק מהאדמות באופן משותף לפני הגעתן של המשפחות.
באותו חורף עובדו חלקים ניכרים מאדמת היישוב. נזרעו חיטה, שעורה, קטניות ואבטיחים. הוחל בקידוח באר המים וב -6.10.1934, הונחה אבן הפינה לבית הכנסת.
בנייתו של אלישיב החלה רק לאחר שקרן היסוד החליטה להקצות הלוואות לקבוצת המתיישבים הראשונה. אזי התבסס הכפר והתייצב. [3]
Remove ads
המושב כיום
כיום מרבית חברי המושב עוסקים במקצועות חופשיים ולא בחקלאות. חלק מהתושבים עובדים כשכירים במפעלים בעמק חפר. בשנת 2006 הוקמה הרחבה לבנים ממשיכים במושב, שנבנית עד היום. החל משנת 2008 פועל במקום מרכז אופק הכולל בית ספר וגני ילדים מזרם חינוך ולדורף.
לקריאה נוספת
- יוסף דנין, אלישיב: זכרונות, אפיקים, תשס"ג 2003.
קישורים חיצוניים
אלישיב (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
- סיפור הקמתו של המושב אלישיב, באתר "כאן נעים"
- אתר הבית של מושב אלישיב
- סרט קצר על המושב
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads