Loading AI tools
רב מזרח-אירופאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב אליעזר דון יחיא (ד' בתמוז תקצ"ח, 27 ביוני 1838 - ד' בתמוז תרפ"ו, 16 ביוני 1926) היה רב העיר לוצין, שבלטביה, ומרבותיו של הרב קוק. בן למשפחת דון יחיא.
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
נולד בדריסא לרב שבתי דון יחיא, רב העיר, ולמלכה, בתו של הרב נפתלי ציוני מלוצין. שורשיה העתיקים של משפחת דון יחיא הם מספרד, וידוע על קשר משפחתי שלהם לרבי יצחק אברבנאל. למד אצל דודו הרב אהרון זליג ציוני, רבה של לוצין, ואף נשא את בתו לאשה בשנת ה'תרי"ט. בשנת ה'תרכ"ד התמנה לרב בעיר וויאן שבפלך קובנה. בקובנה פתח בית מדרש להוראה ודיינות.
לאחר מותו של הרב ציוני בשנת ה'תרל"ז, נבחר למלא את מקומו כרבה של קהילת לוצין, תפקיד בו נשא כחמישים שנה.
הרב אליעזר התבקש להעניק הסכמות לספרים שונים, לצד גדולי דורו, כרבי חיים עוזר גרודזינסקי[1] ורבי יוסף רוזין, ה"רוגצ'ובר"[2].
נכדו, שבתי דון-יחייא ("דניאל"), עלה לארץ ושימש כעורך עיתון הצופה, וכיהן תקופה קצרה כחבר הכנסת מטעם המפד"ל.
חיבה עמוקה יקדה בליבו כל ימי חייו לארץ ישראל ולבוניה. הוא השפיע על רבים מבני משפחתו ובני עירו לעלות לארץ ולהתיישב בה ישיבת קבע. בעת שנתפרסמה הצהרת בלפור, קרא לעצרת חג בבית הכנסת ואמר שיעור בהלכה על מצוות התלויות בארץ. כמו כן, פרסם בשנת תרפ"א מכתב התעוררות אל יהודי לטביה, למען ירימו תרומותיהם לבניין הארץ. בראשית מכתבו הוא מסביר את היסוד ההלכתי-רוחני של יישוב ארץ ישראל, מדגיש את חיובו מן התורה, וקורא ליהודים לעלות לארץ.
הוא היה מרבה לדרוש בשבחה של ארץ ישראל והציונות הדתית בבית הכנסת ובשיחות עם אנשי קהילתו. אחר פטירתו רשמו ציוני לטביה לאות הערצה את שמו בספר הזהב של הקרן הקיימת לישראל.
אליעזר בן שבתי דון יחיא (1838-1926), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
