Loading AI tools
סופרת בריטית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליזבת בארט בראונינג (מולטון) (באנגלית: (Elizabeth Barrett Browning (Moulton); 6 במרץ 1806 - 29 ביוני 1861) הייתה אחת מהמשוררות הרומנטיות הבולטות באנגליה ובארצות הברית של התקופה הוויקטוריאנית.[1]
 | |
| לידה |
6 במרץ 1806? דרהאם, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד   |
|---|---|
| פטירה |
29 ביוני 1861 (בגיל 55) פירנצה, ממלכת איטליה  |
| שם לידה |
Elizabeth Moulton-Barrett |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| מקום קבורה |
English Cemetery, Florence |
| תקופת הפעילות |
1839–1845 (כ־6 שנים) |
| בן או בת זוג |
רוברט בראונינג (13 בספטמבר 1846–29 ביוני 1861) |
  | |
המשוררת, שהצטיינה בכתיבה פורייה, ידועה הן בזכות המקום שתפסה בשירה האנגלית, והן בזכות קורות חייה, שבמרכזם עמדה מערכת היחסים הרומנטית בינה ובין מי שהפך מאוחר יותר להיות בעלה, המשורר רוברט בראונינג, שהיה צעיר ממנה בשש שנים. מערכת יחסים זו הצמיחה את מחזור הסונטות המעולה: "סונטות מן הפורטוגזית".[2]
בארט-בראונינג זכתה להצלחה גדולה כבר בחייה, והשפעתה על המשוררים הידועים, אדגר אלן פו ואמילי דיקנסון, הייתה גדולה.
בארט בראונינג נולדה ליד דרהאם שבאנגליה. אמה הייתה מרי גרהאם-קלרק, ממשפחה עשירה מניוקאסל, שנישאה לאדוארד (מולטון) בארט בשנת 1805. למשפחתה היו מטעי סוכר נרחבים בג'מייקה מאז שנת 1655.
אליזבת הייתה הבכורה מבין שנים עשר הילדים שבמשפחתה. היא קיבלה חינוך פרטי בביתה והחלה לכתוב שירה בגיל 4. כשהייתה בת 14 התפרסם אפוס ארוך שחיברה כשנה קודם לכן: "קרב מרתון".[3] אמה אספה את שיריה מגיל הילדות והנעורים, ובכך יצרה את אחד האוספים הגדולים ביותר של יצירות נעורים השייכות לסופר כלשהו בבריטניה. ילדותה עברה עליה באושר, אך בגיל 15 היא לקתה כנראה במחלה שתקפה את עמוד השדרה, וסבלה כל חייה מכאבים כתוצאה מהמחלה.[4]
בשנת 1832 עברה המשפחה לדבון, ומאוחר יותר ללונדון. בארט בראונינג החלה לתרום מיצירותיה לכתבי עת שונים, ובשנת 1838 היא פרסמה את אוסף השירים הראשון שלה. עקב מחלתה ומותו של אחיה בטביעה, פיתחה חרדה מפגישה עם זרים ובילתה שלוש שנים בטורקי, דבון.[4] ב-1844 היא פרסמה את אוסף השירים השני שלה. בין השנים 1841 עד 1844 הרבתה אליזבת לכתוב שירה ועסקה רבות גם בהתכתבויות עם אנשים שונים, גם אם לא הרבתה להיפגש איתם. היא הייתה ספונה בחדרה שבקומה השנייה, אך הפריון הספרותי שלה הביא לה הצלחה מרובה ומועמדות לתואר הנכבד של משורר לאומי (Poet Laureate of the United Kingdom) לאחר מותו של ויליאם וורדסוורת'.
How do I love thee |
|---|
| מאת אליזבת בארט בראונינג |
:How do I love thee? Let me count the ways
|
בינואר 1845 קיבלה אליזבט בארט מכתב מרוברט בראונינג שהתפעל משירתה. "אני אוהב את ספרייך בכל לבי ואני אוהב גם אותך" כתב לה המשורר הידוע, שהיה צעיר ממנה בשש שנים. בתחילת הקיץ הם נפגשו, והחלה להתפתח ביניהם התכתבות ענפה, שהסתירה ממשפחתה. הם נישאו בחשאי בספטמבר 1846, ואביה, בכעסו, הדיר אותה מהירושה.[4] שתיים מיצירותיה המפורסמות ביותר נכתבו בעקבות התאהבותם: "סונטות מן הפורטוגזית" (Sonnets from the Portuguese) - לקט של סונטת שנושאן אהבה ו-Aurora Leigh.[5] הסונטה המפורסמת ביותר מהלקט הפורטוגזי היא מס. 43 "כיצד אני אוהבת אותך" (How do I love thee)[6]
אביה של אליזבת התעלם ממנה עד מותו, על אף מכתביה הרבים אליו. היא עצמה תיארה את מותו כטריקת הדלת האחרונה בפניה. בני הזוג עברו לגור באיטליה, שם זכתה אליזבת להכרה ולפרסום. במהדורה השנייה של ספר השירים שלה פרסמה בארט בראונינג גם את שירי האהבה שלה והפופולריות שלה עלתה. מעגל האמנים שהקיף אותם כלל את ויליאם מייקפיס תאקרי, הרייט ביצ'ר סטואו, ז'ורז' סאנד ורבים אחרים.
בגיל 43 ילדה אליזבט בארט בראונינג בן, לאחר ארבע הפלות טבעיות. היא המשיכה לכתוב ולפרסם, אך בשנותיה האחרונות היא פיתחה עניין, עד כדי אובססיה, בספיריטואליזם ובפוליטיקה האיטלקית.[4] בשנת 1861 חלתה בהצטננות קשה ומתה.
אליזבט בארט-בראונינג הייתה המשוררת המוערכת ביותר בארצות דוברות האנגלית של המאה ה-19. מקוריותה בשיריה והאומץ שבו דנה בנושאים שונים זכו להערצה.[7]
ביצירתה הראשונה (En Essay on Mind, with Other Poems) השתקפה התרשמותה העזה מהמשורר לורד ביירון והפוליטיקה היוונית. היא התנגדה התנגדות נמרצת לעבדות והביעה זאת בשיריה, כמו למשל: The Runaway Slave at Pilgrim's Point. היא פרסמה מאמרים בכתבי העת, בהם היא מביעה את דעותיה. בסונטות מן הפורטוגזית היא כתבה שירי אהבה מקוריים ורומנטיים. ב"אורורה ליי" היא הביעה את דעתה על מעמד האישה.
חלק מעבודתה של בארט בראונינג מכיל נושאים בעלי גוון דתי, ובמיוחד השירים המוקדמים. היא התעניינה בדיונים תאולוגיים, למדה את השפה העברית וקראה בתנ"ך.[8]
אליזבת בארט בראונינג הייתה פופולרית מאוד בחייה. אדגר אלן פן הושפע משיריה והטמיע יסודות משיר אחד בפואמה הידועה שלו "העורב". הוא כתב שההשראה הפואטית שלה היא מהגבוהות והחוש האמנותי שלה הוא טהור במהותו. הוא הקדיש לה את הפואמה.[9] גם אמילי דיקינסון שאבה השראה מבארט בראונינג. היא העריצה אותה כמשוררת וכאישה בעלת עקרונות הומניים.
במאה ה-20 הזניחו קמעה את שירתה, אך תנועות הנשים גילו מחדש את יצירתה, בה היא מגלמת נשים אוהבות ועובדות המגלות עצמאות מחשבתית.
בשנת 1989 יצא בעברית תרגום חדש של האוסף הידוע ביותר של בארט-בראונינג: "סונטות מן הפורטוגזית". המתרגם: משה זינגר. בשיריה באוסף זה נתנה אליזבת ביטוי לרגשות האינטימיים שלה ולתמורה שחלה בה בעקבות פגישתה והתכתבותה עם רוברט בראונינג. הספר מכיל 44 סונטות, שכל אחת מהן מצטיינת במבע עדין ועומס של רגשות לצד הרהורים שונים. וכך הפכה מערכת יחסים זו לאחת מפרשיות האהבים הידועות ביותר של עולם השירה והספרות.[2]
אליזבת ברט-בראונינג (1806-1861), דף שער בספרייה הלאומית
אליזבת בארט בראונינג, ברשת החברתית Goodreads
אליזבת בארט בראונינג, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אליזבת בארט בראונינג, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
אליזבת בארט בראונינג, באתר ספוטיפיי.svg){kind=logo}
אליזבת בארט בראונינג, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אליזבת בארט בראונינג, באתר Discogs (באנגלית)Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
