אליזבת, נסיכת בוואריה

אליזבת, קיסרית אוסטריה
Elisabeth von Österreich
	אליזבת, קיסרית אוסטריה
לידה	24 בדצמבר 1837; מינכן, בוואריה
נרצחה	10 בספטמבר 1898 (בגיל 60); ז'נבה, שווייץ
שם מלא	אליזבת אמליה יוג'יני
שם לידה	Elisabeth Amalie Eugenie in Bayern
מדינה	האימפריה האוסטרו-הונגרית
מקום קבורה	וינה, אוסטריה
בן זוג	פרנץ יוזף, קיסר אוסטריה
שושלת בית ויטלסבאך
אב	מקסימיליאן יוזף, דוכס בבוואריה
אם	לודוביקה, נסיכת בוואריה
צאצאים	ראו בהמשך
פרסים והוקרה
	הוורד המוזהב; מסדר המלכה מריה לואיסה; מסדר אליזבת הקדושה ;

אליזבת, קיסרית אוסטריה (בגרמנית: Kaiserin Elisabeth von Österreich;‏ 24 בדצמבר 1837 – 10 בספטמבר 1898) הייתה דוכסית מממלכת בוואריה לבית ויטלסבאך. בת דודתו ולימים אשתו של הקיסר האוסטרי מבית הבסבורג, פרנץ יוזף. הייתה מוכרת בכינויה "סיסי".

המונח "אליזבת מבוואריה" מפנה לכאן. לערך העוסק במלכת צרפת במאה ה-14, ראו איזבו מבוואריה.

עובדות מהירות לידה, נרצחה ...

סגירה

אליזבת נולדה במינכן, בוואריה כבת למשפחת המלוכה הבווארית, בית ויטלסבאך. בעקבות נישואיה, בשנת 1854, בהיותה בת 16 בלבד, אליזבת נשאה בתואר קיסרית אוסטריה. החל מ-1867 נשאה גם בתואר מלכת הונגריה.

אליזבת סיימה את חייה באופן טרגי בשנת 1898 כאשר נרצחה על ידי המתנקש האיטלקי לואיג'י לוקני ממניעים אנרכיסטיים.

ילדותה ונעוריה

אליזבת נולדה ב-24 בדצמבר 1837 במינכן למקסימיליאן יוזף, דוכס בבוואריה וללודוביקה, נסיכת בוואריה, בתם של מקסימיליאן הראשון יוזף, מלך בוואריה ושל קרולינה מבאדן. משחר ילדותה כונתה בשם "סיסי". אחות אמה של סיסי, הארכי-דוכסית סופי, נישאה לפרנץ קרל, ארכידוכס אוסטריה, ארכידוכס מבית הבסבורג, והייתה אמו של פרנץ יוזף, קיסר אוסטריה. אמה של סיסי ודודתה סופי יעדו את אחותה הגדולה הלנה ככלה לקיסר, אך משנפגשו המשפחות בחר הקיסר באליזבת להיות לו לאשה והם נישאו בשנת 1854 בווינה.

נישואיה לקיסר

מתחילתם נקלעו חיי הנישואין לקשיים כשסיסי התקשתה להסכים לכללי החצר הנוקשים והתכתיבים הרבים שלפיהם היה עליה להתנהל^[1]. היא השתדלה להמעיט באירועי חצר ובילתה את רוב זמנה כפי שנהגה לפני נישואיה, ברכיבה על סוסים. על קשייה אלה נוספה אימו של הקיסר, הארכי-דוכסית סופי. למרות שהייתה דודתה של סיסי, היא לא ראתה בנערה הצעירה כלה מתאימה לבנה, והרבתה לדבר בגנותה.

לסיסי ולקיסר נולדו בתחילה שתי בנות, סופיה וגיזלה. הארכי-דוכסית סופי, שהייתה דמות דומיננטית בארמון ולמעשה המושלת שמאחורי הקלעים, לקחה לידיה את חינוכן של הבנות. היא אף העניקה להן את שמותיהן, כשהיא קוראת לבת הבכורה על שמה. לסיסי לא הותר לטפל בהן והן נמסרו להשגחתן של מטפלות ומחנכות שבהן בחרה הארכי-דוכסית סופי. לאחר שסיסי התעקשה שהבנות יתלוו אליה באחת מנסיעותיה עם הקיסר, והתינוקת סופי בת השנתיים מתה ממחלה, האשימה אותה אימו של הקיסר במות הילדה וניתקה ממנה עוד יותר את גיזלה, הבת השנייה. בשנת 1858 נולד הבן רודולף, והקיסר זכה ביורש עצר.

בקסמה הרב ובחן שלה הפכה סיסי לאהובת האצולה האוסטרית, אך בחיי הנישואין שלה לא חל שיפור. היא החלה להסתגר יותר ויותר, והפנתה את רוב מרצה לעיסוקים בנפרד מבעלה. את הבקרים החלה בסידור שערה, מטלה שארכה כמה שעות, ובזמן זה היא למדה שבע שפות, בין היתר יוונית עתיקה ומודרנית, והונגרית, וכן קראה וכתבה שירה. את רוב זמנה הקדישה לתרגילי התעמלות מפרכים על מנת לשמור על נעוריה וגזרתה. עד כדי כך הייתה מחויבת לקיום שגרת התרגילים עד שנהגה לקחת עימה את מכשירי ההתעמלות בנסיעותיה באוסטריה ובאירופה כולה. כשאלה לא הספיקו, היא גזרה על עצמה צומות ואכלה רק מאכלים מסוימים, לרוב נוזליים. בשל הרגלים אלה מקובל לייחס לה היום הפרעת אכילה, אולם בזמנו מנהגיה אלה לא התפרסמו ברבים וכלפי חוץ זכתה סיסי בהערצה ונחשבה לאשת המלוכה היפה בעולם.

מעורבותה בפוליטיקה

סיסי מצאה עניין בהונגריה, שנשלטה אז בידי אוסטריה. היא התנגדה לצעדי דיכוי שננקטו נגד מרד ההונגרים, ותמכה בנסיונותיהם להשגת ממשל עצמי. ביומניה כתבה בגנות המונרכיה, שבה ראתה שיטה שאבד עליה הכלח. עם זאת, היא ידעה שאמונותיה אלה לא יתקבלו היטב באוסטריה, מולדתה, ולכן צוותה שיומניה יתפרסמו בשווייץ, טריטוריה חיצונית לאוסטריה, וגם זאת רק שישים שנה לאחר מותה^[2]. הודות למאמציה נחתם הסדר הפשרה האוסטרו-הונגרית, אשר הוביל לייסוד הקיסרות האוסטרו-הונגרית המשותפת, ובשנת 1867 הוכתרו הקיסר ואשתו כמלכי הונגריה בכנסיית מתיאש שבבודפשט. בהונגריה זכתה סיסי באהבת ההמונים ובהערצתם יותר מבמולדתה, שם היה הקיסר הדמות הנערצת. הקיסר נטר לה טינה על שהתערבה בפוליטיקה, ואסר עליה להתערב בענייני הממשל לאחר מכן^[3].

בשלב זה היה מעמדה של סיסי בחצר המלוכה איתן. היא העמידה יורש לקיסר, והצליחה במאמציה להביא לאיחוד בין הונגריה לאוסטריה. בשנת 1868 נולדה ביתה הרביעית, הנסיכה מריה ואלריה, אשר אותה כבר הורשתה לגדל בעצמה. אף על פי שהקיסר אהב אותה מאוד, ואף כתב לה מכתבי אהבה בנסיעותיה והשתדל למתן את היחס של אימו כלפיה, הלכו נישואיהם מדחי אל דחי.

התאבדות בנה

סיסי ראתה בבנה היחיד, נסיך הכתר רודולף, את בן דמותה, ולמרות שלא הורשתה לגדל אותו כרצונה בכל זאת הרגישה קרובה אליו. לאחר שנכפו על בנה נישואים שבהם לא רצה עם סטפני, נסיכת בלגיה, הוא חי בנפרד מאשתו, ולבסוף התאבד יחד עם פילגשו, הברונית מרי וטסרה. פרשת מות בנה זעזעה את סיסי.

גם קודם חייתה בנפרד מבעלה, לרוב מחוץ לאוסטריה, במקומות שונים באירופה, באיי מדיירה, ובוונציה. כעת הקימה לעצמה ארמון באי קורפו (קירקרה), וקראה לו "אכיליון", על שם סיפורו של אכילס, שבו זיהתה דמיון לבנה. הקיסר שמר על קשר מכתבים עמה, אך היא שבה לווינה רק לעיתים רחוקות. מראשית שנות ה-70 של המאה ה-19 נהייתה יותר רצינית ועצובה, והקדישה את עצמה למעשי צדקה וחסד^[4]. היא הסתגרה עוד יותר, העניקה את תכשיטיה לבנותיה ולנכדותיה, לבשה שחורים ורכשה גם תכשיטים שחורים (מאבני ג'ט, פחם מאובן). על מנת להימנע ממבטים שננעצו בה, הסתתרה מאחורי מניפה שנשאה עימה תמיד^[5]. יותר ויותר מזמנה בילתה בים, על סיפון הספינה מיראמר (Miramar), מה שאיפשר לה להימנע מחיי החצר, מאירועים רשמיים ומאירוח מבקרים. היא שטה באוקיינוס האטלנטי, בים התיכון, ובייחוד סביב חופי יוון.

ההתנקשות

בגיל 60, נסעה לבקר את הברונית רוטשילד ומשם נסעה לז'נבה^[6]. בעת ששהתה סיסי במלון בז'נבה בשם בדוי וללא פמליה נרחבת, יצאה ב-10 בספטמבר 1898 מן המלון, שם נקרה על דרכה אנרכיסט איטלקי בשם לואיג'י לוקני^[7]. בכוונת המתנקש היה לרצוח בן אצולה צרפתי, על מנת להסב את תשומת לב ההמונים למצבם הפוליטי, אך משזה לא הגיע למקום כמתוכנן, בחר המתנקש בסיסי, בהיותה בת אצולה אף היא. כשנקרתה לדרכו, דקר אותה לואיג'י בפצירה, ופצע אותה קשות.

סיסי לא הייתה ערה לחומרת פציעתה ומתה כעבור שעה. מות הקיסרית, ברצח שתוכנן עבור אדם אחר, עורר זעזוע באוסטריה, והפופולריות של הקיסר כאלמן המבכה את מות אשתו האהובה נסקה. ההלוויה שנערכה לסיסי בווינה הייתה אירוע המוני. סיסי נקברה בכנסייה בקריפטה הקיסרית, אחוזת הקבר של בני הבסבורג בווינה.

מנישואיה לפרנץ יוזף, קיסר אוסטריה נולדו ארבעה ילדים:

סופיה, ארכידוכסית אוסטריה (1855–1857)
גיזלה, ארכידוכסית אוסטריה (1856–1932)
רודולף, נסיך הכתר האוסטרי (1858–1889)
מריה ולריה, ארכידוכסית אוסטריה (1868–1924)

במחצית הראשונה של המאה העשרים הפך זכרה של סיסי למיתוס, שניתן להשוותו לזכרה של הנסיכה דיאנה כמאה שנים לאחר מכן. דמות זוהרת של נסיכה עצמאית שחייתה את חייה כחפצה, התרחקה מחיי ארמון המלוכה וסיימה את חייה בצורה טרגית.

בשנות החמישים של המאה העשרים הופיע רומן רב מכר על חייה בשם "סיסי" מאת אליזבת בירנה, שתורגם לעברית ויצא לאור בשנת 1958 ומספר פעמים נוספות.

באמצע שנות החמישים הוסרטה באוסטריה טרילוגיה על חייה של סיסי בכיכובה של רומי שניידר, שבוימה על ידי הקולנוען האוסטרי ארנסט מרישקה והופקה על ידי אולפני ארמה בווינה. הסדרה זכתה להצלחה רבה. שלושת הסרטים הם:

סרטים אלה שופצו בגרסה צבעונית, והם מוצגים תכופות בטלוויזיה בארצות דוברות גרמנית.

בין השנים 1998-1997 הופקה סדרת האנימציה "סיסי הנסיכה" (בצרפתית, Princesse Sissi) אשר מבוססת על קורות חיה של הנסיכה. בישראל, שודרה הסדרה לראשונה ב-2001-2000, בערוץ הילדים ובהמשך גם בערוץ ג'טיקס.

במהלך שנת 2004, ולרגל יום השנה ה-150 לחתונתם של אליזבת ופרנץ יוזף, נפתח בעיר וינה מוזיאון המנציח את תולדותיה של הנסיכה ומנסה להציג לקהל הצגה מאוזנת של דמותה, על המורכבות שבה^[8].

בשנת 2015 יצאה סדרת אנימציה איטלקית המבוססת על קורותיה בשם "סיסי הקיסרית הצעירה". בסדרה עצמה יש לה צמיד קסם שעמו היא מתקשרת עם בעלי החיים.

בספטמבר 2022 שודרה לראשונה המיני-סדרה "הקיסרית", מבית היוצר של נטפליקס בשפה הגרמנית. את הנסיכה מגלמת דברים לינגנאו ואת בעלה הקיסר פרנץ יוזף מגלם פיליפ פרואסאן.