אימפריאל קולג'

אימפריאל קולג' לונדון
Imperial College London
	סמליל אימפריאל קולג' לונדון
	סמל אימפריאל קולג' לונדון
אוניברסיטת מחקר ציבורית
מוטו	בלטינית: Scientia imperii decus et tutamen ; בעברית: "ידע מדעי, הוא גולת הכותרת והשמירה על האימפריה"
השתייכות	ACU ; AMBA ; EUA ; LERU ; Global Alliance of Technological Universities ; GULF ; G5 ; MedCity ; SES ; קבוצת ראסל ; משולש הזהב
תקופת הפעילות	1907–הווה (כ־117 שנים)
מייסדים	אדוארד השביעי
בעלי תפקידים
צוות	4,075 (2016–2017)
סגל	4,435 (2020)
תלמידים
כלל הסטודנטים	19,400 (2019–2020)
סטודנטים לתואר ראשון	10,475 (2019–2020)
סטודנטים לתארים מתקדמים	8,925 (2019–2020)
מיקום
מיקום	הרובע המלכותי קנזינגטון וצ'לסי
מדינה	הממלכה המאוחדת
קואורדינטות	51°29′54″N 0°10′37″W
	www.imperial.ac.uk
	(למפת לונדון רגילה) קנט סארי בר. בקי. הרטפורדשייר אסקס אימפריאל קולג'

אימפריאל קולג' לונדון (באנגלית: Imperial College London) או בשמו הרשמי אימפריאל קולג' למדעים, טכנולוגיה ורפואה (באנגלית: The Imperial College of Science, Technology and Medicine)^[1] הוא מוסד אוניברסיטאי בריטי בלונדון ואחד ממוסדות הלימוד האקדמיים הטובים בעולם. תחומי הלימוד והמחקר באימפריאל קולג' מתמקדים בתחומי המדעים, הנדסה ורפואה, ואף קם במוסד בית ספר למנהל עסקים ומחלקה למדעי הרוח.

עובדות מהירות אוניברסיטת מחקר ציבורית, מוטו ...

סגירה

הקמפוס הראשי של האוניברסיטה ממוקם על גבול הרובע המלכותי קנזינגטון וצ'לסי והסיטי של וסטמינסטר שבמרכז לונדון והשער הראשי נמצא בדרך התערוכות. האוניברסיטה נוסדה על פי צו מלכותי מיום 8 ביולי 1907, אולם הייתה כפופה מינהלית לאוניברסיטת לונדון ותלמידיה היו מקבלים את תאריהם עד לשנת 2003 מאוניברסיטת לונדון. היא הפכה למוסד עצמאי רק ב-7 ביולי 2007 עת מלאו לה 100 שנה^[2].

האוניברסיטה חברה במספר ארגונים בין־לאומיים: חברה באיגוד של אוניברסיטאות חבר העמים הבריטי (ACU), באיגוד לתארים שניים במנהל עסקים (אנ') (AMBA), באיגוד האוניברסיטאות האירופאיות (אנ') (EUA), בליגה האירופית לאוניברסיטאות מחקר (LERU), בברית העולמית של אוניברסיטאות טכנולוגיות (GlobalTech Alliance), בפורום מנהיגי האוניברסיטאות העולמי (GULF) והייתה חברה בליגת IDEA עד דצמבר 2012. בנוסף האוניברסיטה חברה במספר ארגונים בבריטניה: חברה בקבוצת G5 (אנ'), ב־MedCity (לונדון) (אנ'), בקונסורציום SES, בקבוצת ראסל ובקבוצת האוניברסיטאות הלא רשמית, "משולש הזהב".

האימפריאל קולג' נוסד בשנת 1907 עם איחודם של שלושה מוסדות לימוד שנוסדו בעיר במאה ה-19: קולג' העיר והגילדות, בית הספר המלכותי למכרות והקולג' המלכותי למדעים. שלושת המוסדות, אף שלא איבדו את שמם, החלו לפעול תחת האימפריאל קולג', אשר נוסד בצו מלכותי של אדוארד השביעי והפך לחלק מהמערכת המינהלית של אוניברסיטת לונדון.

בשלהי המאה ה-20 צורפו לבית הספר לרפואה של המוסד שלושה מוסדות להוראת רפואה: בית הספר לרפואה של בית החולים סנט מרי (1988), המכון הלאומי ללב וריאות (1995) ובית הספר לרפואה של צ'רינג קרוס ווסטמינסטר (1997). בית הספר לרפואה באימפריאל קולג' גדל עוד יותר בשנת 1997 כאשר צורפו אליו אף בית הספר המלכותי ללימודים מתקדמים ברפואה (Royal Postgraduate Medical School) והמוסד למיילדות וגינקולוגיה. בשנת 2000 מוזג לתוך אף מוסד קנדי לראומטולוגיה.

בשנת 2000 נערך אף מיזוג בין וואי קולג' - בית הספר לחקלאות של אוניברסיטת לונדון, הפועל במחוז קנט - לבין האימפריאל קולג'. באותה עת נטען כי מניעיו של האימפריאל קולג' למיזוג היו קבלת שליטה על קרקעות שהיו ברשות בית הספר לחקלאות, אשר היה בקשיים כלכליים אותה עת. בחודש דצמבר 2005 הכריז האימפריאל קולג' על הקמת פארק מדעים בקמפוס וואי^[3]. תוכנית זו ננטשה לאחר כשנה לאור התנגדות תושבים מקומיים מן ההשפעות הסביבתיות של בניית מרכז המחקר. החל מחודש ספטמבר 2007 החל וואי קולג' להיות מנוהל על ידי אוניברסיטת קנט בשיתוף פעולה עם אימפריאל קולג' ובוגריו יקבלו תאריהם מאוניברסיטה זו^[4].

בשנת 1995 נחנכה באימפריאל קולג' הוצאה לאור אקדמית עצמאית: Imperial College Press. בשנת 2002 שונה המבנה המינהלי של האימפריאל קולג' עם ביטולם של הקולג'ים המרכיבים את המוסד.

בשנת 2003 קיבל האימפריאל קולג' ממועצת היועצים המלכותית (Privy Council) את סמכות להעניק תארים. סמכות זו עמדה בסתירה לכפיפות המינהלית של המוסד לאוניברסיטת לונדון וב-9 בדצמבר 2005 הכריז האימפריאל קולג' כי פתח במגעים עם אוניברסיטת לונדון להפרדת שני המוסדות^[5]. המוסד זכה רשמית בעצמאותו בחודש יולי 2007. לסטודנטים אשר היו כבר במהלך לימודיהם בעת הפרדת המוסדות ניתנה הבחירה לקבל את תאריהם מאחת משתי האוניברסיטאות.

עיקר פעילות הלימוד והמחקר באימפריאל קולג' מתקיימים בקמפוס המרכזי בדרום קנזינגטון שבלונדון, אזור בעל ריכוז גבוה של מוסדות תרבות והוראה: המוזיאון להיסטוריה של הטבע, מוזיאון המדע, מוזיאון ויקטוריה ואלברט, הקולג' המלכותי למוזיקה, הקולג' המלכותי לאמנות, אלברט הול. כל אלה נמצאים במרחק קצר מן הקמפוס. לאימפריאל קולג' שני קמפוסים נוספים, האחד בסילווד פארק במחוז ברקשייר והשני בוואי שבמחוז קנט. האימפריאל קולג' מנהל פעילות הוראה במספר רב של בתי חולים במטרופולין של לונדון.

בשנות ה-60 הורחב הקמפוס המרכזי כדי שיכלול אף את אתר המכון האימפריאלי (Imperial Institute) אשר ממנו נותר היום רק מבנה מגדל המלכה בגובה 87 מטר.

בתחילת המאה ה-21 נמצא הקמפוס בתנופת בנייה וחידוש מבנים, בין השאר נבנה בית הספר לעסקים, מרכז ספורט ומעונות סטודנטים.

האימפריאל קולג' נוקט במדיניות בררנית של קבלת תלמידים ללימודי תואר. על פי נתוני המוסד בין השנים 1999–2007 שיעור הקבלה הכללי ללימודים בתוכניות התואר במוסד היה מתחת ל-20%^[6]. בשנת 2007 היחס בין מספר הבקשות להתקבל ללימודים לתואר ראשון לבין הסטודנטים שהתקבלו בפועל היה 1:6.5‏^[7]. שיעור הקבלה לתוכניות לימודים לתארים מתקדמים בשנת 2007 היה 20%.

האימפריאל קולג' מציע לתלמידיו תוכניות לימודים ברמת תואר ראשון ותארים מתקדמים. פעילות ההוראה והמחקר מאורגנת בשלוש פקולטות: הפקולטה להנדסה (אנ'), הפקולטה לרפואה (אנ') והפקולטה למדעי הטבע (אנ'). בנוסף לשלוש הפקולטות קיים בית הספר למנהל עסקים (אנ') וכן מחלקה למדעי הרוח. אולם, מטרתה העיקרית של המחלקה למדעי הרוח היא קיום הוראה בקורסי בחירה וקורסים בשפות זרות לתלמידי הפקולטות. האוניברסיטה מעודדת את תלמידי המדעים ללמוד קורסי בחירה בתחום מדעי הרוח, במגוון רחב של נושאים: פילוסופיה, אתיקה במדע וטכנולוגיה, היסטוריה, ספרות מודרנית ותיאטרון, אמנות המאה ה-20, לימודי קולנוע, ועוד. קיימים אף קורסים ללימוד מגוון גדול של שפות זרות, ביניהם: צרפתית, גרמנית, איטלקית, יפנית, רוסית, ספרדית, ערבית, הולנדית, סינית מנדרינית, ואורדו. המחלקה למדעי הרוח אף מנהלת תוכנית לתואר בתרגום מדעי.

בשנת הלימודים 2007–2008 למדו באימפריאל קולג' 12,319 תלמידים, מהם 8,419 תלמידים לתואר ראשון ויתרתם לתארים מתקדמים. למעלה משליש מתלמידי האימפריאל קולג' אינם בריטים, רבים מהם אף אינם מארצות האיחוד האירופי. בשנת הלימודים 2007–2008 29% מכלל תלמידי המוסד באו ממדינות שאינן חברות באיחוד האירופי. עשר המדינות מהן מגיע המספר הגדול ביותר של תלמידים זרים, נכון לשנת הלימודים 2007–2008, הן: סין, סינגפור, ניגריה, מלזיה, איטליה, הודו, יוון, גרמניה, צרפת וקפריסין.

תלמידות היוו רק 36.5% מכלל ציבור הסטודנטים בשנת הלימודים 2007–2008 ובחלק מתוכניות הלימוד בהנדסה מספר התלמידות קטן מאוד.

דירוג אקדמי

האוניברסיטה נחשבת לאחת הטובות בעולם, ומדורגת בעקביות בין המוסדות המובילים בבריטניה ובעולם. דירוגים לשנת 2024:

דירוגים בריטיים: מקום 5 לפי הטיימס/סאנדיי טיימס, מקום 5 לפי הגרדיאן, מקום 3 לפי QS, מקום 3 לפי Times Higher Education, מקום 4 לפי "דירוג שאנגחאי".
דירוגים עולמיים: מקום 6 לפי QS, מקום 58 לפי CWTS Leiden, מקום 8 לפי Times Higher Education, מקום 23 לפי "דירוג שאנגחאי".

הכנסות האימפריאל קולג' ממענקי מחקר וחוזי מחקר הן בין הגבוהות ביותר בבריטניה, בשנת הלימודים 2006–2007 הכניס המוסד למעלה מ-230 מיליון ליש"ט במענקים ובחוזי מחקר.

בהערכת רמת המחקר של חברי הסגל של האימפריאל קולג' שנערכה בדצמבר 2001 השיגו 75% מן הסגל את הציון 5, יותר מכל אוניברסיטה אחרת בבריטניה. בדרוג הכללי של רמת המחקר של הסגל דורג האימפריאל קולג' במקום השני בבריטניה עם ציון של 6.68 מתוך 7.

בבעלות האימפריאל קולג' חברה ליישומים מסחריים של פיתוחים טכנולוגיים בשם Imperial Innovations. האימפריאל קולג' מעודד את סגל המחקר למסחר את פירות המחקר.