אייאקס

מועדון הכדורגל האמסטרדמי אייאקס (בהולנדית: Amsterdamsche Football Club Ajax) הידוע בקיצור כאייאקס אמסטרדם (בהולנדית: Ajax Amsterdam) או פשוט כאייאקס, הוא מועדון כדורגל מהעיר אמסטרדם שבהולנד. אייאקס היא הקבוצה המצליחה בכדורגל ההולנדי עם 36 אליפויות, 20 גביעים, והיא אחת מארבע הקבוצות בהולנד (יחד עם פ.ס.וו. איינדהובן, פיינורד ואוטרכט) שמעולם לא ירדו לליגת המשנה.

ערך זה עוסק בקבוצת כדורגל הולנדית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו Ajax.

אייאקס אמסטרדם
AFC Ajax

מידע כללי
שם מלא	Amsterdamsche Football Club Ajax
כינוי	deGodenzonen (בני האלים) de Joden (ה"יהודים") Lucky Ajax (אייאקס בר-המזל)
תאריך ייסוד	18 במרץ 1900
אצטדיון	יוהאן קרויף ארנה, אמסטרדם, הולנד (תכולה: 52,342)
בעלים	AFC Ajax N.V. בורסת אמסטרדם (Euronext)
יו"ר	הולנד יאן ואן הלסט (זמני)
מאמן	פרנצ'סקו פאריולי
ליגה	ליגת העל ההולנדית
www.ajax.nl
תלבושת
תלבושת בית תלבושת חוץ תלבושת שלישית

היסטוריה

השנים הראשונות

קבוצת הכדורגל של אייאקס נוסדה בשנת 1893 על ידי פלוריס סטמפל, ומקור שמה הוא הגיבור המיתולוגי איאס. בשנת 1896 סטמפל נאלץ לסגור אותה, עקב ריבוי מועדוני כדורגל באמסטרדם. הקבוצה חזרה לפעילות בשנת 1900.

המועדון עלה לראשונה לליגה הבכירה ב-1911 וזכה בתואר הראשון שלו, הגביע ההולנדי, ב-1917. בעונה שלאחר מכן זכתה באליפות הראשונה שלה ושמרה על התואר גם בעונה שלאחר מכן, בעונה בה זכתה באליפות ללא הפסד.

בשנות השלושים זכה המועדון בחמש אליפויות, ב-1931, 1932, 1934, 1937 וב-1939, והפך אותה לקבוצה ההולנדית המצליחה ביותר של העשור. אייאקס זכתה בגביע השני שלה ב-1943.

בשנת 1956, העונה הראשונה של הליגה המקצוענית החדשה בהולנד, זכתה אייאקס באליפות והמועדון ערך את הופעת הבכורה שלו בגביע אלופי אירופה לאלופות בעונה שלאחר מכן, שם הודחה הקבוצה על ידי ואשאש ההונגרית. הקבוצה זכתה שוב באליפות ב-1960 וזכתה בגביע השלישי שלה ב-1961.

עידן קרויף

בשנת 1965 מונה רינוס מיכלס, שחקן העבר, למאמן הקבוצה, ויישם את הפילוסופיה שלו, הנקראת "טוטאל פוטבול", שלימים נעשתה לשם נרדף לאייאקס ולנבחרת הולנד. שנה קודם לכן ערך יוהאן קרויף הופעת בכורה במועדון. לימים היה קרויף השחקן ההולנדי הגדול בכל הזמנים. מיכלס וקרויף הובילו את אייאקס לתקופה המצליחה ביותר בתולדותיה, כשזכו בשבעה תוארי אליפות, ארבעה גביעים ושלושה גביעי אירופה, מה שהפך את המועדון לשם דבר באירופה.

אייאקס זכתה באליפות הולנד בשנים 1966, 1967 ו-1968, והגיעה לגמר גביע אירופה ב-1969, בו הפסידה למילאן. בעונת 1966/1967, רשמה אייאקס שיא של 122 שערים בליגה, זכתה באליפות וגם בגביע, והשלימה דאבל ראשון בתולדות המועדון.

בשנת 1972 זכתה אייאקס בטרבל לאחר ניצחון 0–2 בגמר ליגת האלופות על פנאתינייקוס, והיא אחת משמונה קבוצות בלבד באירופה שעשו זאת יחד עם ברצלונה, אינטר מילאנו, סלטיק, פ.ס.וו. איינדהובן, באיירן מינכן מנצ'סטר יונייטד ומנצ'סטר סיטי. בנוסף, אייאקס זכתה בכל שלוש התחרויות העיקריות של אופ"א (גביע אופ"א, גביע מחזיקות הגביע וגביע האלופות) והיא אחת מחמש הקבוצות היחידות שעשו זאת (בנוסף ליובנטוס, צ'לסי, מנצ'סטר יונייטד ובאיירן מינכן) ואחת מחמש הקבוצות שזכו בכל תואר אפשרי למועדון אירופאי (לא כולל הקונפרנס ליג). כמו כן, איאקס היא אחת מחמש הקבוצות היחידות בהיסטוריה,^[1] אשר זכו בגביע בין-יבשתי באותה שנה בה זכו בטרבל אירופי אותו השיגה גם כן בעונת 1971/1972.

בשנת 1973 שברה ברצלונה את שיא ההעברות העולמי והחתימה את קרויף מאייאקס, החתמה זו סימנה את סיומה של תקופה זו של ההצלחה הבינלאומית של המועדון.

ב-1985 חזר קרויף לאייאקס כמאמן, והקבוצה סיימה את עונתו הראשונה בתפקיד עם 120 שערים מ-34 משחקים. עם זאת, אייאקס עדיין סיימה רק כסגנית, עם שמונה נקודות פחות מפ.ס.וו. איינדהובן. גם בעונה שלאחר מכן אייאקס הפסידה את תואר האליפות לפ.ס.וו, אך זכתה בגביע אירופה למחזיקות גביע, גביע יבשתי הראשון שלה מזה 14 שנים. לאחר מכן, עזב קרויף את המועדון.

שנות ה-90

תחת הדרכתו של לואי ואן חאל, זכתה אייאקס בגביע אופ"א בשנת 1992 לאחר ניצחון על טורינו, והפך למועדון השני, אחרי יובנטוס, שזוכה בכל שלוש התחרויות הגדולות באירופה. הקבוצה חזרה לזכות באליפות הולנד שלוש פעמים ברציפות בין 1993 ל-1996, והפכה לקבוצה הראשונה שזוכה בשלוש אליפויות רצופות מאז 1968. שיא ההצלחה של ואן חאל הגיע בעונת 1994/1995 בה אייאקס הפכה לקבוצה הראשונה שהשלימה עונה שלמה ללא הפסד בתולדות הליגה. הקבוצה גם זכתה בגביע אירופה הראשון שלה מאז עידן שנות השבעים המפואר שלה עם קרויף, כשהיא מנצחת את מילאן במשחק הגמר. אייאקס שוב הגיעה לגמר בשנה שלאחר מכן, אך הפסידה בפנדלים ליובנטוס.

שנות ה-2000 - הווה

העשור הראשון של המאה ה-21 היה עשור חלש יותר עבור המועדון עם שתי אליפויות בלבד.

בשנת 2010 מונה פרנק דה בור למאמן אייאקס, והוביל את המועדון לתואר האליפות הראשון שלו מזה שבע שנים, ושיא זכיות, 30. הקבוצה המשיכה וזכתה בשלוש אליפויות ברציפות. שלוש זכיות רצופות ראשונות מאז שנות ה-90. לאחר זכייה גם נוספת גם בעונת 2013/2014, הייתה זו הפעם הראשונה בתולדות המועדון עם 4 זכיות רצופות. לאחר שסיים במקום השני, אחרי פ.ס.וו. שנתיים ברציפות, עזב דה בור את תפקידו במאי 2016. פיטר בוס מונה במקומו לתפקיד, והוביל את הקבוצה לגמר הליגה האירופית בעונת 2016/2017, הגמר האירופי הראשון של המועדון מזה 21 שנה. הם הפסידו למנצ'סטר יונייטד, ושוב לא הצליחו לזכות באליפות כשסיימו במקום השני אחרי פיינורד.

בעונת 2018/2019 רשמה אייאקס קמפיין אירופי מוצלח כשהעפילה לליגת האלופות לאחר שסיימה במקום השני בליגה. היא הדיחה במוקדמות את שטורם גראץ, סטנדרד לייז' ודינמו קייב. בשלב הבתים סיימה במקום השני אחרי באיירן מינכן ולפני בנפיקה ליסבון וא.א.ק. אתונה, והעפילה לשלבי ההכרעה, שם הוגרלה מול האלופה שלוש פעמים ברציפות, ריאל מדריד. אחרי שהפסידו 1–2 במשחק הראשון, ניצחה אייאקס 4–1 במשחק החוץ, והדיחה את האלופה. ברבע הגמר הוגרלה מול יובנטוס. במשחק הראשון שהתקיים בהולנד, התסיים המשחק בתיקו 1–1. במשחק השני שהתקיים באיטליה ניצחה אייאקס 2–1 ו-3–2 במצטבר והעפילה לחצי הגמר הראשון שלה מאז 1997 שם הוגרלה מול טוטנהאם הוטספר. במשחק הראשון ניצחה אייאקס את טוטנהאם 1–0 בחוץ. במשחק השני הובילה אייאקס 0–2 במחצית, בדרך הבטוחה לגמר, עם זאת, במחצית השנייה כבש לוקאס מורה שלוש פעמים, כולל בדקה ה-6 של תוספת הזמן, וכתוצאה מכך אייאקס הפסידה לאחר שקלול שערי החוץ.

ב-24 באוקטובר 2020 ניצחה אייאקס 0–13 את פנלו, הייתה זו התוצאה הגבוהה בהיסטוריית הליגה ההולנדית.^[2] אייאקס המשיכה וזכתה תחת אריק טן האך גם בעונת 2020/2021 וגם בעונת 2021/2022. בסיום העונה עזב המאמן את הקבוצה לטובת מנצ'סטר יונייטד.

סמל, כינוי ואוהדים

אוהדי אייאקס עם דגלי ישראל

הקבוצה נקראת על שם גיבור המיתולוגיה יוונית, איאס, שמו מתועתק גם כ-"Ajax" ולכן רבים מבטאים אותו כ"אייאקס". גיבור זה חבוש בקסדה ואף מופיע בסמל המועדון.

אייאקס משחקת באצטדיון יוהאן קרויף ארנה שבאמסטרדם, הולנד.

הקבוצה נחשבת לקבוצה "יהודית". היסטורית זה התפתח, ככל הנראה, בגלל קרבת האצטדיון המקורי לשכונה היהודית באמסטרדם, ומשום שחלק משחקניה והנהלתה, כמו גם מספר יחסית גדול של אוהדים, היו יהודים.^[3] הכינוי הגיע מקבוצות החוץ אשר היו מגיעות לאצטדיון בימי ראשון שבהם לפני מלחמת העולם השנייה החנויות של היהודים ברובע היהודי של אמסטרדם היו פתוחות, בניגוד לחנויות של שאר ההולנדים שהיו סגורות ביום זה^[4]. עם הזמן אוהדיה הקנאים אימצו לעצמם "זהות" זו - הם מכנים עצמם יהודים גם אם אינם יהודים, ומתעטרים בסמלי מגן דוד ודגלי ישראל. מסיבה זו, שירי נאצה רבים וקריאות גנאי של אוהדי הקבוצות היריבות, ובייחוד פיינורד, קשורים באנטישמיות ובהתייחסות שלילית לקורבנות השואה. למרות תדמית זו, הקבוצה לא הביע התייחסות כלשהי לטבח השבעה באוקטובר.^[5] ההסבר שניתן לכך זה כניסה נרחבת של אוכלוסייה מוסלמית אל תוך חוג האוהדים של איאקס^[6].

אקדמיה

המועדון מפורסם במיוחד בזכות תוכנית הנוער הנודעת שלו שהפיקה לאורך השנים כישרונות הולנדים רבים - יוהאן קרויף, אדווין ואן דר סאר, חרלד וננבורג, פרנק רייקארד, דניס ברגקאמפ, רפאל ואן דר וארט, פטריק קלייברט, מרקו ואן באסטן, וסלי סניידר, מארטן סטקלנבורג, נייג'ל דה יונג, ופרנקי דה יונג, הם רק חלק מהשמות הבולטים בכדורגל ההולנדי והעולמי שגדולו במחלקות הנוער של אייאקס.

אייאקס הרחיבה גם את תוכנית חיפוש הכישרונות לדרום אפריקה בשיתוף פעולה עם קבוצת אייאקס קייפטאון. לאייאקס היה גם מועדון בארצות הברית בשם אייאקס אמריקה, עד שהגיש בקשה לפשיטת רגל.

ב-1995, השנה בה אייאקס זכתה בליגת האלופות, נבחרת הולנד הורכבה כמעט כולה משחקני אייאקס, כאשר אדווין ואן דר סאר היה בשער, מייקל רייזיגר, פרנק דה בור ודני בלינד בהגנה, רונאלד דה בור, אדגר דווידס וקלרנס סידורף במרכז המגרש, ופטריק קלייברט ומארק אוברמארס בהתקפה.

סגל הקבוצה

נכון ל-26 ביוני 2024

מס' עמדה שם 1 ארגנטינה שוער חרונימו רולי 2 הולנד מגן דיוויין רנש 3 דנמרק מגן אנטון גאי 4 הולנד מגן יורל האטו 5 הולנד מגן אוואן ויינדל 6 אנגליה קשר ג'ורדן הנדרסון 7 הולנד חלוץ סטיבן ברחוויין (קפטן) 8 הולנד קשר קנת' טיילור 9 הולנד חלוץ בריאן ברובי 10 ניגריה חלוץ צ'ובה אקפום 11 פורטוגל חלוץ קרלוס בורגס 12 הולנד שוער יאיי חורטר 13 טורקיה מגן אהמטג'אן קפלאן 16 נורווגיה קשר סיוורט מאנסוורק 18 קרואטיה מגן יאקוב מאדיץ' 19 הולנד קשר יוליאן רייקהוף

מס' עמדה שם 21 הולנד קשר ברנקו ואן דן בומן 22 הולנד שוער רמקו פספיר 23 הולנד חלוץ סטיבן ברחהאוס 24 הולנד קשר סילבינו פוס 25 קרואטיה מגן בורנה סוסה 27 הולנד חלוץ אומריצ'ו ואן אקסל דונגן 27 הולנד קשר קיאן פיץ-ג'ים 30 ארגנטינה מגן גסטון אווילה 33 בוסניה והרצגובינה קשר בנימין טהירוביץ' 37 קרואטיה מגן יוסיפ שוטאלו 38 איסלנד קשר כריסטיאן הלינסון 39 בלגיה חלוץ מיקה גודטס 40 גרמניה שוער דיאנט רמאג' הולנד מגן יורי באס דנמרק חלוץ כריסטיאן רסמוסן טורקיה חלוץ נאסי אונובאר

מספרים שמורים

• 14 – הולנד יוהאן קרויף (קשר התקפי, 1964–1973, 1981–1983)

שחקנים מפורסמים

הולנד יוהאן קרויף הולנד מרקו ואן באסטן הולנד דניס ברגקאמפ הולנד אדגר דווידס אורוגוואי לואיס סוארס שוודיה זלאטן איברהימוביץ' הולנד פטריק קלויברט מרוקו חכים זייש הולנד רונאלד קומאן הולנד מארק אוברמרס הולנד פרנק רייקארד הולנד רפאל ואן דר וארט הולנד הנק גרוט הולנד רוד קרול הולנד שאק סווארט הולנד מריו מלחיוט הולנד ראיין באבל הולנד דני בלינד הולנד פרנק דה בור רומניה כריסטיאן קיבו הולנד רונלד דה בור הולנד ריצ'רד ויטסחה בלגיה יאן ורטונגן הולנד פיט קייזר דנמרק כריסטיאן אריקסן הולנד אדי האמל הולנד אדווין ואן דר סאר

הולנד קלארנס סידורף פינלנד יארי ליטמאנן דנמרק בריאן לאודרופ דנמרק מיכאל לאודרופ הולנד דניאל דה רידר הולנד קלאס יאן הונטלאר הולנד וסלי סניידר הולנד יאפ סטאם הולנד וים יונק הולנד ארון וינטר הולנד בראיין רוי הולנד מיכאל רייזיחר הולנד וינסטון בוחארדה הולנד אנדרה אוייר ניגריה נוואנקוו קאנו הולנד ג'ון הייטינחה הולנד מארטן סטקלנבורג הולנד גרגורי ואן דר ויל הולנד דיילי בלינד הולנד מתייס דה ליכט הולנד פרנקי דה יונג בלגיה תומאס ורמאלן הולנד דוני ואן דה בייק סרביה דושאן טאדיץ' בלגיה טובי אלדרווירלד ברזיל מקסוול

תארים

תארים מקומיים

• אליפות הולנד: 36 (שיא)
  • 1917/1918, 1918/1919, 1930/1931, 1931/1932, 1933/1934, 1936/1937, 1938/1939, 1946/1947, 1956/1957, 1959/1960, 1965/1966, 1966/1967, 1967/1968, 1969/1970, 1971/1972, 1972/1973, 1976/1977, 1978/1979, 1979/1980, 1981/1982, 1982/1983, 1984/1985, 1989/1990, 1993/1994, 1994/1995, 1995/1996, 1997/1998, 2001/2002, 2003/2004, 2010/2011, 2011/2012, 2012/2013, 2013/2014, 2018/2019, 2020/2021, 2021/2022
• הגביע ההולנדי: 20 (שיא)
  • 1917, 1943, 1961, 1967, 1970, 1971, 1972, 1979, 1983, 1986, 1987, 1993, 1998, 1999, 2002, 2006, 2007, 2010, 2019, 2021.
• מגן יוהאן קרויף (הסופר קאפ ההולנדי): 9
  • 1993, 1994, 1995, 2002, 2005, 2006, 2007, 2013, 2019.

תארים בין-לאומיים

• גביע אירופה לאלופות/ליגת האלופות
  • מחזיקת הגביע: 4 זכיות
    • 1970/1971 2–0 נגד פנאתינאיקוס
    • 1971/1972 2–0 נגד אינטר מילאנו
    • 1972/1973 1–0 נגד יובנטוס
    • 1994/1995 1–0 נגד מילאן
  • סגנית (2): 1968/1969, 1995/1996
• גביע אופ"א: 1
  • 1992.
• אינטרטוטו: 2
  • 1968,1962-ראש בית.
• הסופר קאפ האירופי: 3
  • 1972, 1973, 1995.
• גביע המחזיקות: 1
  • 1987
• הגביע הבין-יבשתי: 2
  • 1972, 1995.

לקריאה נוספת

• סיימון קופר, אייקס, הולנד והמלחמה. תרגמו מאנגלית: נעם ורותי אור. הוצאת ספרית מעריב, 2008.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אייאקס בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של אייאקס
• אייאקס, ברשת החברתית פייסבוק
• אייאקס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• אייאקס, ברשת החברתית אינסטגרם
• אייאקס, ברשת החברתית טיקטוק
• אייאקס, ברשת החברתית LinkedIn
• אייאקס, סרטונים בערוץ היוטיוב
• פרופיל, באתר אופ"א
• פרופיל, באתר Transfermarkt
• פרופיל, באתר Soccerway
• פרופיל, באתר WorldFootball.net
• פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
• אייאקס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אוריאל דסקל, קבוצה לפירוק - במצב מצוין, באתר כלכליסט, 8 באפריל 2019
• אסף כהן‏, סרט אחר לגמרי: סיפור הנפילה המהדהדת של אייאקס, באתר וואלה, 26 באוקטובר 2023

הערות שוליים

1. יחד עם מנצ'סטר יונייטד ב-1999,ברצלונה ב-2009 וב-2015,אינטר מילאנו ב-2010 ובאיירן מינכן ב-2013 ו-2020
2. התוצאה הגבוהה בתולדות הליגה: אייאקס מחצה 0:13 את ונלו, באתר ספורט 1, ‏24 באוקטובר 2020
3. על הקשר היהודי של המועדון מראשית ימיו עבודת מחקר
4. ערוץ ספורט 1 (2024-11-02), ספיישל איאקס לקראת מכבי תל אביב | בשירות פוד מלכותו, פרק 48, נבדק ב-2024-11-05
5. בגלל דגלי פלסטין: תגרת ענק ביציעי אייאקס, באתר ‏מאקו‏, 5 בנובמבר 2023
6. ערוץ הספורט של ישראל (2024-11-07), הנוסע המתמיד - צמרת מרתקת אחרי 4 מחזורים | פרק 259, נבדק ב-2024-11-07