Loading AI tools
איגוד מקצועי בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים הוא ארגון עובדים ישראלי, המאגד על בסיס מקצוע כ-12,000 עובדים סוציאליים ברחבי ישראל מתוך סך של 21,000 עובדים סוציאליים נכון ל-2018.[1] האיגוד הוקם בשנת 1937 ומסונף להסתדרות העובדים.
 | |
| התאגדות | ארגון עובדים |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| מטה הארגון | בית ההסתדרות, תל אביב |
| סינוף ארצי | הסתדרות העובדים החדשה |
| סינוף בינלאומי | התאחדות העו"ס הבינלאומית (IFSW) |
| חטיבות | 4 מחוזות |
| חברים | 12,000 |
| יושב ראש | ענבל חרמוני |
| תקופת הפעילות | 1937–הווה (כ־87 שנים) |
| SocialWork.org.il | |
  | |
מרבית העובדים הסוציאליים חברי האיגוד עובדים ברשויות המקומיות, במשרדי ממשלה שונים (בעיקר רווחה ובריאות) ובעמותות. במסגרת האיגוד פועלת "האגודה לקידום העבודה הסוציאלית בישראל" שהיא עמותה לקידום מקצוע (פרופסיה) העובדים הסוציאליים. תפקיד נוסף זה מעוגן בחוק העובדים הסוציאליים, והאיגוד מקיים ועדות אתיקה ומדיניות חברתית. ב-2018 נבחרה לראשות האיגוד ענבל חרמוני מתנועת עתידנו.[2]
האיגוד מעניק פרס שנתי על שם מרים הופרט.
בשנת 1931 הוקם השירות לעבודה סוציאלית על ידי הוועד הלאומי. נבחרה לעמוד בראשו הנרייטה סאלד, שלמדה את מקצוע העבודה הסוציאלית בארצות הברית. בשנת 1934 נפתח הקורס הראשון להכשרת עובדים סוציאליים בירושלים, ובשנת 1940 נוסף אליו בית הספר לעבודה סוציאלית בתל אביב. בשנת 1937 נוסד איגוד מקצועי לעובדים הסוציאליים, שמטרתו לפתח שירותי רווחה ולהעלות את מעמד העובד הסוציאלי.
בשנת 1974 נפרד איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים מהסתדרות מדעי החברה והרוח ונהפך לאיגוד מקצועי עצמאי, שהחברים והחברות בו בוחרים את הנהגתו.
בשנת 1996 נחקק בארץ חוק העובדים הסוציאליים, המגדיר את טווח פעילות המקצוע, מסמיך את שר העבודה והרווחה לקבוע אילו מישרות שייכות לעבודה סוציאלית, ומחייב את העובד הסוציאלי למקצועיות ולסודיות מקצועית. במדינת ישראל כיום קיימת בכל רשות מקומית "מחלקה לשירותים חברתיים" המספקת שירותי רווחה וסעד לאוכלוסיית היישוב. בנוסף ניתן למצוא את מקצוע העבודה הסוציאלית בארגונים, במוסדות, במפעלים ובקהילות.
יושבת ראש הארגון משנת 2000 עד 2005 הייתה אתי פרץ, שקידמה מאוד את מעמדו ותפקידו של העובד הסוציאלי. עם פרישתה אמר עליה עמיר פרץ: "לאתי פרץ יש פרק חשוב בחיזוק כוחם של העובדים בישראל ובתרומה לגיבוש איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים. אתי יצרה ארגון מפואר המנהל מאבק חברתי צודק ומשפיע, והפכה את העובדים הסוציאליים למודל למאבק חברתי - הן למען מעמדם כעובדים והן למען הצלחתם בשליחותם המקצועית ובגאוות היחידה שלהם".[3]
בשנים האחרונות, בשל תהליך ההפרטה, הקיצוצים בתקציבי הרווחה, והפחתת חלקה של המדינה בשירותי הרווחה הניתנים לאוכלוסיות חלשות, עולה חלקו של מקצוע העבודה הסוציאלית במגזר השלישי. על הרקע הזה יצא איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים למספר מאבקים משמעותיים לשיפור תנאי העבודה והשכר בשנים האחרונות. התוצאה העקרית של המאבק באה לידי ביטוי ברפורמת השכר של שנת 2022.[4]
ב-1994 נפתחו הסכמי השכר הקיבוציים של העובדים הסוציאליים. ב-21 באפריל 1994 פתח האיגוד בשביתה שנמשכה 45 ימים וכללה הפגנות ומשא ומתן מתמשך עם האוצר. השביתה זכתה לתמיכה ציבורית, בין השאר של ראש עריית ת"א, ב"ש ושל ארגונים שונים כמו נעמת. נעמת דרשו מראש ההסתדרות להשבית מגזרים נוספים במשק כאות הזדהות עם העובדים הסוציאליים. הוקם אוהל מחאה בת"א. תוצאות: תוספת שכר של 1,690 שקל, שינוי מבנה הקידום, כל העו"ס קודמו אוטומטית בדרגת שכר אחת, הישגי השביתה הוחלו רטרואקטיבית החל מחודשיים לפני השביתה.
לאחר שמאבק מרוסן הביא להישגים מזעריים בהסכם הקיבוצי שנחתם בשנת 2008, יצא האיגוד לשביתה סוערת במיוחד בשנת 2011, שהחלה ב-6 במרץ והסתיימה ב-28 במרץ באותה שנה. ההסכם שהושג נתפס על ידי עובדות ועובדים רבים כ"הסכם מכירה" והתעוררה מחאה חריפה נגד יו”ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, יצחק (איציק) פרי (אביה של מיה פרי-אלתרמן, מי שכיהנה באותה התקופה כיועצת המשפטית של האיגוד המקצועי בהסתדרות) ויו"ר ההסתדרות, עופר עיני.[5] מרכז האיגוד הצביע נגד ההסכם תחילה, אך אישר אותו בהמשך בשינויים קלים. בעקבות האירועים הוקדמו בין השאר הבחירות ליו”ר האיגוד בכשנה וחצי, ויצחק פרי סיים את תפקידו. בבחירות שהתקיימו נבחרה צפרא דווייק, והיא כיהנה כיו”ר האיגוד עד ינואר 2018.
40% מהעובדים הסוציאליים מועסקים במגזר הפרטי ובמגזר השלישי וכ-80% מתקציב המדינה לרווחה מגיע לעמותות הפרטיות. תא "עמותא" נועד לייצג את העובדים בעמותות הפרטיות ופועל ל:
אתר האינטרנט הרשמי של איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים
איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
