אולריך פון האסל

אולריך פון האסל (12 בנובמבר 1881 – 8 בספטמבר 1944) היה דיפלומט גרמני, חבר בקבוצת ההתנגדות הגרמנית לשלטון הנאצי ואדולף היטלר במלחמת העולם השנייה. הוצא להורג לאחר כישלון קשר ה-20 ביולי.

אולריך פון האסל
Ulrich von Hassell

לידה	12 בנובמבר 1881 אנקלם, פרובינציית פומרניה, הרייך הגרמני
הוצאה להורג	8 בספטמבר 1944 (בגיל 62) כלא פלצנזה, ברלין, הרייך הגרמני
שם לידה	Christian August Ulrich von Hassell
מדינה	הרייך הגרמני
תפקיד	ambassador of the German Reich (1932–1938)
מפלגה	המפלגה הנאצית, מפלגת העם הלאומית הגרמנית, מפלגת המולדת של גרמניה
פרסים והוקרה	מסדר השמש העולה, דרגה ראשונה מפקד במסדר איזבלה הקתולית

אולריך פון האסל בעת משפטו, יולי 1944

תולדות חייו

פון האסל נולד באנקלם, גרמניה, ב-1881. למד משפטים וכלכלה במספר אוניברסיטאות. בין השנים 1903 ו-1909, שהה בצ'ינגדאו (קולוניה גרמנית בסין) ובלונדון. ב-1909 החל לעבוד כשמאי במשרד החוץ הגרמני. ב-1911 נשא לאשה את בתו של האדמירל אלפרד פון טירפיץ ולזוג נולדו ארבעה ילדים. בשנה זו הוא גם מונה לקונסול משנה בג'נובה.

במלחמת העולם הראשונה נפצע פון האסל בחזהו בקרב הראשון על המארן (8 בספטמבר 1914). מאוחר יותר שימש עוזרו ויועצו של חותנו, שהיה מפקד הצי הגרמני הקיסרי (ולימים אף כתב את הביוגרפיה שלו). לאחר סיום המלחמה הצטרף פון האסל למפלגת העם הגרמני הלאומית. במהלך השנים הבאות שימש בתפקידים שונים במשרד החוץ הגרמני בשגרירויות ברומא, ברצלונה, קופנהגן ובלגרד. ב-1932 מונה פון האסל לשגריר גרמניה באיטליה. ב-1933 הצטרף פון האסל למפלגה הנאצית, אך התנגד להסכם אנטי-קומינטרן - ברית בין גרמניה הנאצית, יפן ואיטליה, והעדיף הצטרפות לברית עם מדינות מערב אירופיות. ב-1938, בעקבות פרשת בלומברג-פריטש ומינויים של אנשים נאמנים להיטלר בתפקידי מפתח, הוחזר פון האסל לגרמניה אך לא סולק מהשירות הדיפלומטי. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה והפלישה לפולין שימש פון האסל כראש משלחת, שנועדה להרגיע את מדינות צפון אירופה שחששו מפלישה גרמנית אליהם.

קשר ה-20 ביולי

ערך מורחב – קשר העשרים ביולי

במהלך ארגון הקשר נגד היטלר שימש פון האסל כגורם מקשר בין קבוצות האופוזיציה השמרניות שהתרכזו סביב קרל פרידריך גרדלר ולודוויג בק וקבוצת ההתנגדות שכונתה חוג קרייזאו. פון האסל ניצל את תפקידו בקונגרס הכלכלי המרכז אירופי כדי לדון יחד עם פקידים שותפים לקשר על עתיד גרמניה לאחר הצלחת ההפיכה. הוא עצמו היה מיועד למלא את תפקיד שר החוץ בממשלת המעבר הגרמנית. לאחר 1943 כבר לא היה פון האסל בגרעין המרכזי של ארגון הקשר, ואף לא היה מעורב בניסיון ההתנקשות של קלאוס שנק פון שטאופנברג בחיי היטלר.

ב-29 ביולי 1944, לאחר כישלון ההפיכה, נעצר פון האסל על ידי הגסטפו בשל מעורבותו בניסיון ההפיכה. ב-8 בספטמבר באותה שנה, לאחר שנשפט במשפט בזק בן יומיים ב'בית הדין העממי' (הפולקסגריכט) בראשות רולנד פרייזלר, נידון פון האסל למוות והוצא להורג בתליה על מיתרי פסנתר באותו יום בכלא פלצנזה בברלין, לבקשת היטלר הוצאתו להורג צולמה ונשלחה אליו.

ראו גם

• ההתנגדות הגרמנית לנאציזם
• מבצע ולקיריה
• קלאוס שנק פון שטאופנברג
• מאורת הזאב
• הנינג פון טרסקו
• מבצע ואלקירי (סרט)

לקריאה נוספת

• דני אורבך, ואלקירי - ההתנגדות הגרמנית להיטלר, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009.
• קונסטנטין פיצגיבון, 20 ביולי - הקשר נגד היטלר, הוצאת מערכות.
• ינינה אלטמן, הוורד הלבן, ישראל: פרדס הוצאה לאור, 2007.

• Peter Hoffmann, History of the German Resistance.
• Michael Balfour, Withstanding Hitler in Germany.
• Joachim Fest, Plotting Hitler's Death.
• Fabian von Schlabrendorff, The Secret War against Hitler.
• Hans B. Gisevius, To the Bitter End.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אולריך פון האסל בוויקישיתוף

• אולריך פון האסל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)