אהרן פולד

הרב אהרן פולד (בכתיב מיושן: פולדא; בגרמנית: Aharon Fuld; כ"ה בכסלו תקנ"א, 2 בדצמבר 1790 – ט"ז בטבת תר"ח, 23 בדצמבר 1847) היה דיין, ראש ישיבה ואספן ספרים בפרנקפורט. לאחר פטירת ר' זלמן טריר נחשב הרב פולד למנהיג הלא-רשמי של המיעוט האורתודוקסי בקהילת פרנקפורט ולסמכות התורנית הגבוהה ביותר בה. ספרייתו הייתה שם דבר והיו בה העתקים של כתבי יד נדירים, היא נמסרה לאחר מותו לספריית פרנקפורט.

הרב אהרן פולד

לידה	27 בנובמבר 1790 כ"ה בכסלו תקנ"א האימפריה הרומית הקדושה פרנקפורט, העיר החופשית פרנקפורט
פטירה	22 בדצמבר 1847 (בגיל 57) ט"ז בטבת תר"ח האימפריה הרומית הקדושה פרנקפורט, העיר החופשית פרנקפורט
מקום קבורה	בית הקברות היהודי הישן בפרנקפורט
השכלה	ישיבת פרנקפורט
תקופת הפעילות	? – 22 בדצמבר 1847
השתייכות	יהדות אורתודוקסית בגרמניה
רבותיו	הרבנים צבי הירש הורוויץ, ושלמה זלמן טריר
תלמידיו	הרב יוסף אייזיקסון
בני דורו	החתם סופר, הרב עקיבא איגר, הרב צבי בנימין אוירבך
חיבוריו	ספר בני אהרן, הגהות לדרך חיים, הגהות לשם הגדולים

ביוגרפיה

משפחת פולד הייתה מהמשפחות המיוחסות בפרנקפורט, היא התיישבה בעיר כנראה במהלך המאה ה־17^[1] ומוצאה מהעיר פולדא. מהמשפחה יצאו תלמידי חכמים רבים, ביניהם ר' משה, אביו של ר' אהרן שנסמך סמיכת "מורנו" על קברו על ידי בעל ההפלאה^[2]. ר' אהרן נולד בשנת ה'תקנ"א לאביו ר' משה ולאשתו שרלה בת ר' יוזפא וועטרהאן. כשהיה בן 6 נפטר אביו וגידלו ר' וואלף פולד שהיה מגדולי חכמי העיר. עד שנת ה'תקס"ה למד אצל בעל ההפלאה, ומפטירתו למד אצל בנו ר' צבי הירש הורוויץ, ר' זלמן טריר, ר' אליעזר וואלוי (וואלא) (דיין בפרנקפורט), ר' מרדכי אדלר^[3], ר' מנדל בס^[4], ר' יעקב פוזן^[5] ובעיקר אצל ר' וואלף פולד^[6]. הוא ניחן בזיכרון פנומנלי, בגיל 11 החל לכתוב את חידושיו^[7] והתפרסם כעילוי^[8], ובעקבות דרשת בר המצוה שלו, שבה כנראה התווכח בפלפול עם אחדים מהנוכחים הוענק לו תואר "דיין שמאי" מבית הדין של הרב טרייר^[9]. כשהיה בן 16 הגיע לדייץ (אנ'), שם ביקשוהו חכמי הקהילה לדרוש בפניהם. דרשתו שניתנה בעל פה ללא ספרים נכתבה בספרו על פני 6 עמודים^[10].

בהיותו בן 21 נשא את שינכה בת ר' מרדכי שוסטר כ"ץ אשר העניק לו נכסים לסחור בהם בבורסה. מנישואים אלו נולדו לו 15 ילדים^[11]. למרות צניעותו והופעתו הפשוטה הוא התפרסם בגאונותו ובמאמר שיצא בגרמנית הוא מתואר כ"אנציקלופדיה חיה לכל חלקי התורה, ויכול היה לצטט בקלות מהמקורות הנידחים ביותר"^[12]. עם כל זה, כשנתמנה ר' זלמן טריר לרב העיר, למרות היותו מגדולי הלומדים בעיר הוא היה כתלמיד נאמן לפניו^[2]. בפרנקפורט היה נהוג מימי קדם שמנהיגי הקהילה הם שבעה: הרב, ושני בתי דין של שלשה. ראש אחד בתי הדין הוא ראש הישיבה והוא התומך של הרב. ר' אהרן פולד וחברו ר' בער אדלר^[13] מונו לתומכי הרב עוד לפני שמונו לדיינים מפני גדולתם והם היו שלישייה שייצגה את הרמה התורנית בפרנקפורט^[14], וכך מתאר אותם הרב מרדכי הורוויץ:^[2] "האב"ד מהו' זלמן היה ז"ל היה סיני בבקיאותו והרב מהו' בער אדלער ז"ל היה עוקר הרים בחריפותו והרב מהו' אהרן ז"ל היה טוחנן זה בזה בהלכה בשכלו הזך עיניו ירדו אל חדרי ויסודי העניינים ולנוכח הביטו על פני ההלכה אל גדותיה וקצותיה."

ידועים כיום התכתבויות שלו עם גדולי הרבנים, ביניהם: רבי עקיבא איגר^[15], ר' יצחק אייזיק וורמסר מפולדא, ר' יעקב קאפיל במברגר מוורמס, ר' צבי בנימין אוירבך^[16], ר' מנחם מנדל קרגוי מפיורדא, ר' גבריאל אדלר ור' אברהם יוסף ווכסלר משוובאך. עם החתם סופר היה לו קשר מיוחד. התשובה הראשונה שהחת"ס שלח לו נכתבה בתקע"ב^[17], כשר' אהרן היה בן 22, ומאז החת"ס מזכיר דברים בשמו פעמים רבות בתשובותיו^[18] וחידושיו^[19]. מלבד זה החת"ס היה מבצע דרכו שליחויות רבות לפרנקפורט עיר מולדתו^[20]. היחסים ביניהם עלו על שרטון בזמן הפולמוס על הגילוח בחול המועד. בשנת תר"ח האורתודוקסים בקהילה ביקשו להיות כפופים בענייני דת לוועדה שהקימו בת חמישה חברים, ביניהם הרב פולד^[21]. בתחילת שנת תר"ח הוא החל לחלות ובכתביו הוא מודה לה' שהחיה אותו מחוליו, אך בט"ז בטבת הוא נפטר^[22]. בהלוייתו השתתפו כל בעלי האצולה היהודיים בפרנקפורט מכל החוגים והיא סוקרה בעיתונים כאירוע רב משתתפים. התארים שנכתבו עליו נדירים מאוד בתקופתו ביניהם: "לא היה אדם בדורו שהיה שונה הלכות ומחבר ספרים יותר ממנו"^[2], "חכם בתורה מכל בני דורו"^[23] ועוד^[24]. ספרייתו הגדולה וכתביו נמסרו ברובם לספריית פרנקפורט לרווחת הציבור וזליגמן בר השתמש בהם לפירושו על הסידור^[25]. מקצתם נמסרו לרב מרדכי הורוויץ שהוציאם לאור בשם "בני אהרן" והוסיף להם את קורות חייו בשם "תולדות אהרן".

פולמוס הגילוח בחול המועד

בתקופה ההיא רבים מהיהודים גילחו את זקנם בחול המועד, דבר הנחשב אסור לפי ההלכה^[26]. ר' אהרן פולד הציע להתיר את הגילוח בחול המועד בטענה שהמציאות שבה חז"ל אסרו את הגילוח היא כשהגילוח הוא דבר נדיר, ולכן לא ייתכן שדווקא בחול המועד אדם יגלח, אבל כיום שמתגלחים מספר פעמים בשבוע- אם הכביד זקנו בחול המועד הדבר מותר^[27]. הוא הציע את היתרו בפני גדולי הדור והתנה אותו בהסכמתם. ר' אברהם בינג^[28] והחת"ס^[29] השיבו לו לאיסור, ור' זלמן טריר ור' בער אדלר הסכימו להיתר^[30]. ר' צבי בנימין אוירבך התיר בתנאי שאביו יסכים איתו. בין רבני גרמניה נוצרה מבוכה בעקבות איסור ר' אברהם בינג והחת"ס, והתעוררה מחלוקת אם לפרסם את ההיתר: ר' אהרן פולד ור' בער אדלר לא פרסמו ואילו ר' צבי בנימין אוירבך סבר שיש להפיץ את ההיתר. למרות אי פרסום ההיתר נפוצו שמועות שר' אהרן פולד ור' בער אדלר התירו לגלח בחול המועד והם ספגו על כך ביקורות^[31]. ר' צבי הירש להרן שהיה קנאי, שלח תלונה לחת"ס על היתרו של ר' אהרן פולד ואילו ר' אהרן פולד שלח בתגובה הבהרה שלא רק שהוא לא התיר אלא שהוא מתרחק מהוראת הלכה אפילו בתוך ביתו^[32]. סביר להניח שמכתבו לא הגיע לחת"ס^[33] כי לא נמצאה כל תגובה מצד החת"ס והיחסים ביניהם נותקו כמעט לגמרי מלבד השליחויות הקבועות של החת"ס דרכו, ועל כך החת"ס מתנצל בפני ר' צבי הירש להרן.

פועלו הציבורי

בגלל היותו עשיר הוא פרנס עניים רבים ואלפים נמנו על מקבלי הצדקה שלו^[34]. הוא עזר ליהודים בכל המקומות שפנו אליו, וגם קשריו הטובים עם אנשיל רוטשילד^[35] סייעו רבות לאלה שפנו אליו לעזרה^[36]. ארגון פקוא"מ שלח לו כמה מכתבים כדי להתרימו ליישוב הארץ וגם כדי ליצור קשר עם אנשיל רוטשילד^[37]. כמו כן, אפילו מטורקיה הגיעה אליו בקשת עזרה מהרב חיים פלאג'י בעקבות שריפה גדולה שפגעה ביהודים שם^[38]. לאחר עליית הרפורמים בפרנקפורט הוא היוה את ההתנגדות היחידה שהייתה להם^[39]. כידוע, בפרנקפורט היו "חברות חסד" רבות^[40], והוא השתתף בכמה חברות חסד בפרנקפורט^[41]. לאחר עליית הרפורמים הוא פעל רבות להגנה על ברית המילה שהרפורמים ניסו לבטלה, והוא יצר קשר עם ר' עקיבא איגר כדי לארגן מסגרות חינוך לאורתודוקסים בשיטת תורה עם דרך ארץ. בזמנו היו בפרנקפורט 3 ישיבות: הקלויז^[42] של ר' יעקב פוזן, ישיבת ר' זלמן טריר והישיבה של ר' אהרן פולד^[43]. תלמיד ישיבה בפרנקפורט תיאר אותו כ"גבר יפה תואר, ת"ח גדול שנשא יורשת עשירה והיה הולך כל יום אל בית הבורסה. אצלו למדה קבוצת תלמידים שעתיים לפני לכתו לבורסה, היה לומד איתם את הגמרא על דרך הפשט, מבלי מסקנת ההלכה, אלא בהבנת הרקע המציאותי של ימי חז"ל. תוך שעתיים התקדם בהסברת הפשט כדי 20 עמודים ללא פלפול או משא ומתן. הרב פולד לא הקדיש תשומת לב למפרשים השונים ולא דן בדבריהם, שיעוריו המהירים לא היו שוים לכל נפש."^[44] ההיסטוריון יעקב כץ טוען שהרב פולד התרחק מהעיון והעביר שיעורים פשוטים ודרשות פופולריות מידי שבת מתוך השפעת רוח הזמן^[45]. לאחר סגירת הישיבה בפיורדא על ידי הרפורמים, רבים מתלמידיה מצאו את מנוחתם בישיבתו.^[46] מלבד ראשות הישיבה הוא ישב כדיין בבית הדין בפרנקפורט והסכמותיו בשם בית הדין ניתנו לספרים, מה שאומר שהוא נחשב למנהיג התורני של הקהילה^[47].

כתביו

ר' אהרן פולד כתב רבות, אך רק קומץ קטן נדפס. הוא כתב את ספר "בני אהרן": שני חלקים המלאים בחידושי ש"ס ושו"ע ושו"ת. בנוסף לכך כתב חידושים על הנ"ך, על הש"ס ו"מגילת סתרים".^[48] כתביו עתידים לצאת על ידי אריה פויכטונגר^[49].

כתביו שנדפסו:

• בית אהרן, נדפס על ידי בניו בשנת תר"ן בפרנקפורט. הספר כולל: שו"ת משיבי מלחמה שערה, הגהות וחידושים על הש"ס ומפרשיו, הגהות על ספר הערוך, הגהות על ספר התשבי והגהות על ספר המתורגמן.
• בני אהרן על עירובין. חידושיו על מסכת עירובין. נדפס בתוך ירושתנו י"ב עמ' סא- קב, על ידי ר' אריה פויכטונגר.
• הגהות לסידור דרך החיים בסידור תפילת ישראל^[50].
• "הערות על "שם הגדולים" חלק א", נדפסו לראשונה בתוך: שם הגדולים ב, פרנקפורט, תר"ז, עמ' 276–281, ונמצאות כיום ברוב המהדורות בצורות שונות.

תלמידיו

• ר' גבריאל ליפמן, אב"ד אוריך וקיסיניגן.
• ר' יוסף אייזיקסון, אב"ד פפד"א, עמדין, רוטרדם ופילנה.
• ר' מאיר עטלינגר, דיין באיכנהאוזן.
• ר' יצחק הוכהיימר, אב"ד באיכנהאוזן.
• ר' יקותיאל קונרויטר, אב"ד ביבליס.
• ר' ליבמן אדלר, רב קהילה "אנשי מערב" בשיקגו.

לקריאה נוספת

• הרב מרדכי הורוויץ, "תולדות אהרן: קורות חיי ר' אהרן פולד", בית אהרן, פרנקפורט תר"ן, עמ' ג', באתר היברובוקס.
• משה המבורגר, "גאון פרנקפורט הנשכח: רבי אהרן פולד וקשריו עם ה'חתם סופר'", ירושתנו יב (תשפ"ג), עמ' שלה ואילך.
• אריה ווכטפוינגר, "בני אהרן על מסכת עירובין", ירושתנו יב (תשפ"ג), עמ' נט ואילך.

*.Paul Arnsberg (גר'), Die Geschichte der Frankfurter Juden, Band 3, Biografisches Lexikon, p. 128.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אהרן פולד בוויקישיתוף

• מידע על אהרן פולד בקטלוג הספרייה הלאומית.
• בית אהרן, פרנקפורט תר"ן, באתר היברובוקס.
• סידור תפילת ישראל עם הגהות ר' אהרן פולד, פרנקפורט תר"א, באתר היברובוקס.

הערות שוליים

1. ירושתנו ח' עמ' רפ.
2. הרב מרדכי הורוויץ, תולדות אהרן, בתוך: ר' אהרן פולד, בני אהרן, פפד"מ תר"ן.
3. בן ר' נתן אדלר. נפטר י' שבט תקע"ב.
4. ראב"ד בפרנקפורט.
5. ראש ה'קלויז' בפרנקפורט. נפטר תר"ט, פטירתו גרמה להפרדת הקהילה.
6. "הראשון בראשונים בין גדולי התורה והיראה הנודע לתהילה על ידי עותם חריפותו וצדקתו" (הרב מרדכי הורוויץ, תולדות אהרן); על מצבתו נכתב: "הרב הגאון הגדול פאר הדור מלא רוח חכמה ויראת ה'... נפטר יום ה' כ"ה מרחשוון תקפ"ד לפ"ק."
7. משה המבורגר, "גאון פרנקפורט הנשכח", ירושתנו י"ב, עמ' שלח.
8. מתוך ה'ממורבוך', צוטט ב"תולדות אהרן".
9. Paul Arnsberg (גר'), Die Geschichte der Frankfurter Juden, Band 3, Biografisches Lexikon, p. 127. בירושתנו י"ב עמ' שלט מוזכר שקיבל בגיל 13 תואר רבני.
10. ירושתנו י"ב עמ' שמא.
11. Paul Arnsberg (גר'), Die Geschichte der Frankfurter Juden, Band 3, Biografisches Lexikon, p. 127.
12. מצוטט בירושתנו י"ב עמ' שמג.
13. אחיו של ר' נתן מרכוס אדלר.
14. ראה גם ירושתנו ט' עמ' 362.
15. ראה: בנימין שלמה המבורגר הישיבה הרמה בפיורדא, חלק ג', עמ' 483; אגרות ר' עקיבא איגר ירושלים תשנ"ט עמ' פו בהערה שם; מרדכי אליאב החינוך היהודי בגרמניה בימי ההשכלה והאמנציפציה ירושלים תשכ"א עמ' 151; שמחה אסף, מקורות לתולדות החינוך בישראל, מהדורה חדשה בעריכת שמואל גליק, ניו יורק וירושלים תשס"ד, חלק א' עמ' 268; ר' עקיבא איגר- חייו ופעולתו, יעקב יהודה ווערשנער, תשע"ח, עמ' 102; אלנתן נתן בספרו "נתינת הדורות" עמ' 224 כתב שר' אהרן פולד אף היה תלמיד רע"א.
16. שו"ת נחל אשכול סימנים כ', כ"א. ישכר דב ברגמן- לתולדות המחבר הנחל אשכול, בתוך ספר היובל לכבוד ד"ר יהושע פינקל, ניו יורק ,1974 עמ' 61.
17. שו"ת חתם סופר חושן משפט סימן כ"ז.
18. כגון שו"ת חתם סופר אבן העזר ח"ב סי' נו ד"ה ואמנם.
19. כגון חידושי חת"ס: כתובות לב. פסחים קב:.
20. כשהחת"ס שלח כסף לפרנקפורט זה היה אליו. החת"ס נהג לשלוח כסף כל שנה לאימו ולר' שמעון אדלר, כמו כן הוא נהג לשכור ת"ח שיתפלל על קברי אבותיו ורבותיו ביארצייט שלהם ועשה זאת דרך ר' פולד. קובץ כרם שלמה חוברת ר', אלול תשנ"ח, עמ' מח.
21. יעקב כץ, הקרע שלא נתאחה, מרכז זלמן שזר תשנ"ה, עמ' 35.
22. לוח שנה עיתים לבינה.
23. מתוך הממורבוך.
24. המהר"ץ חיות בספרו מנחת קנאות, ירושלים תשי"ח, עמ' תתרג-תתרד כותב: "שני גדולי הדור ר' אהרן פולד ור' בער אדלר. מובא ב"ארשת" ה' עמ' 228.
25. בתיקונים שבמבוא לסידור עבודת ישראל, על קבלת שבת ועל ההושענות.
26. על הפולמוס ראה בספרו של הרב אלי בזק, "ניצחוני בני", עמ' 454-460.
27. המשא ומתן ההלכתי שלו נדפס בהמעין כ"ב ניסן תשמ"ב וכן בשו"ת נחל אשכול סימן כ'.
28. כתבי אבינו הר"ר יונה עמנואל ז"ל עמ' 286-290 תשובת הר"א בינג לר"א פולד. המעיין כ"ב ניסן תשמ"ב עמ' 8-12.
29. שו"ת חת"ס או"ח סימן קנ"ד. אם כי אין הכרח שתשובה זו נשלחה דווקא אל ר' אהרן פולד.
30. מתוך מכתבו של ר' צבי בנימין אוירבך, שו"ת נחל אשכול סימן כ"א. גם הרב מנחם מנדל קרגוי נדרש לשאלה ונטה ולהתיר אך לא למעשה. גידולי טהרה, שו"ת, סימן מ' אות ה'.
31. שו"ת נחל אשכול סימן כ"א.
32. המכתב בחלקו מצוטט ב"תולדות אהרן" של הרב מרדכי הורוויץ.
33. ירושתנו י"ב, עמ' שנד.
34. Paul Arnsberg (גר'), Die Geschichte der Frankfurter Juden, Band 3, Biografisches Lexikon, p. 128.
35. חגי פרשל, בחגוי הסלע, הוצאת צוף, עמ' רס"ח: בשנת תר"ד הדפיס ר' צבי הירש חן טוב (איידלמן) (אנ') חוברת קטנה ובה ענייני פורים. לחוברתו קרא: מגילת ספר- אגרת הפורים, והיא "מנחת ידידות בארבעה- עשר לחודש שנים עשר יום הפור, יובל שי לאפרתים פרתמים נכבדים מפורסמים". המנחה הוגשה לאנשל רוטשילד ור' אהרן פולד.
36. יעקב יהודה ווערשנער, ר' עקיבא איגר חייו ופעולתו תשע"ח עמ' 102.
37. אגרות הפקוא"מ מאמסטרדם תקפו-תקפז, ירושלים תשכ"ה, עמודים: 161, 207, 239, 282. באיגרת 130 שבעמ' 282 משמע שר"א פולד לא נענה לקריאת הפקוא"מ לסייע ליישוב הארץ, ואולי זה תלוי בעלילה שרצ"ה לעהרן העליל עליו בפני החת"ס שהוא מגלח בחוה"מ.
38. קטלוג קדם 75 עמ' 146.
39. חוברת זיכרון לקהילת פרנקפורט ע"נ מיין, ירושלים תשכ"ו, יו"ל בבית הספרים הלאומי והאוניברסטיאי; מחניים ק"כ עמ' 30; הישיבה הרמה בפיורדא חלק ג' עמ' 518.
40. "חברת חסד" היו קבוצות אנשים שלקחו כפרויקט לעזור לנצרכים בנושא מסוים. ארגונים אלו היו נפוצים בכל אירופה במידה זו או אחרת, ולפי דוד גנז ^{[דרושה הבהרה]} הם הומצאו בפרנקפורט במאה ה-16.
41. ידוע לנו שהוא היה בחברה שדאגה לציציות לעניים, שבראשות הדיין ר' יעקב זילברקרוין, ובחברה קדישא.
42. ביהדות גרמניה היה נהוג שכל קהילה מחזיקה בית מדרש עם עשרה תלמידי חכמים שעוסקים כל ימיהם בתורה. לקלויז של פרנקפורט היו מנהגים ייחודים, מוזכרים לעיתים במחזורי רדלהיים.
43. ירושתנו י"ב עמודים שנו, שעז-שעח.
44. ירושתינו י"ב עמודים שנו, שעז- שעח.
45. יעקב כ"ץ, הקרע שלא נתאחה, מרכז זלמן שזר תשנ"ה, עמ' 35. ראה "מאחרוני גדולי אשכנז", נדפס בעיתון הארץ כ"ה ניסן תשכ"ג (וגם במבוא ל"מעדני מלך", מכון שלמה אומן עמ' 29) מאת בנימין דה פריס שדרך הלימוד הזו שהתרחקה מפלפול הייתה נחלת כל רבני גרמניה אז.
46. בנימין שלמה המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא חלק ג' עמ' 362.
47. ההסכמה שנתן לספר זכרון יהודה שהו"ל רבי יהודה רוזנברג בברלין בשנת תר"ו, מוצגת כ"הסכמת בי דינא רבא בק"ק פפ"ד".
48. ראה באריכות בספרו "בני אהרן" אחרי "תולדות אהרן", ובירושתנו י"ב עמ' נט-ס.
49. ירושתנו י"ב עמ' שלה הערה ו'.
50. בהם נעזר כותב הספר "מנהגי פרנקפורט" במילואים. ראה שם עמ' קנה.