אהרן פולד
דיין וראש ישיבה בפרנקפורט מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
הרב אהרן פולד (בכתיב מיושן: פולדא; בגרמנית: Aharon Fuld; כ"ה בכסלו תקנ"א, 2 בדצמבר 1790 – ט"ז בטבת תרכ"ה, 23 בדצמבר 1847) היה דיין וראש ישיבה בפרנקפורט. בין תקופת ר' זלמן טריר לתקופת הרש"ר הירש הוא נחשב למנהיג האורתודוקסים בקהילה ולסמכות התורנית הגבוהה ביותר בה. ספרייתו הייתה שם דבר והיו בה העתקים של כתבי יד נדירים, היא נמסרה לאחר מותו לספריית פרנקפורט.
 | |
| לידה |
כ"ה בכסלו תקנ"א פרנקפורט, העיר החופשית פרנקפורט |
|---|---|
| פטירה |
ט"ז בטבת תר"ח (בגיל 57) פרנקפורט, העיר החופשית פרנקפורט |
| השכלה | ישיבת פרנקפורט |
| השתייכות | יהדות אורתודוקסית בגרמניה |
| רבותיו | הרבנים צבי הירש הורוויץ, ושלמה זלמן טריר |
| תלמידיו | הרב יוסף אייזיקסון |
| בני דורו | ההחתם סופר, הרב עקיבא איגר, הרב צבי בנימין אוירבך |
| חיבוריו | ספר בני אהרן, הגהות לדרך חיים, הגהות לשם הגדולים |
משפחת פולד הייתה מהמשפחות המיוחסות בפרנקפורט, היא התיישבה בעיר כנראה במהלך המאה ה־17[1] ומוצאה מהעיר פולדא. מהמשפחה יצאו תלמידי חכמים רבים, ביניהם ר' משה, אביו של ר' אהרן שנסמך סמיכת "מורנו" על קברו על ידי בעל ההפלאה[2]. ר' אהרן נולד בשנת ה'תקנ"א לאביו ר' משה ולאשתו שרלה בת ר' יוזפא וועטרהאן. כשהיה בן 6 נפטר אביו וגידלו ר' וואלף פולד שהיה מגדולי חכמי העיר. עד שנת ה'תקס"ה למד אצל בעל ההפלאה, ומפטירתו למד אצל בנו ר' צבי הירש הורוויץ, ר' זלמן טריר, ר' אליעזר וואלוי (וואלא) (דיין בפרנקפורט), ר' מרדכי אדלר[3], ר' מנדל בס[4], ר' יעקב פוזן[5] ובעיקר אצל ר' וואלף פולד[6]. הוא ניחן בזכרון פנומנלי, בגיל 11 החל לכתוב את חידושיו[7] והתפרסם כעילוי[8], ובעקבות דרשת בר המצוה שלו, שבה כנראה התווכח בפלפול עם אחדים מהנוכחים הוענק לו תואר "דיין שמאי" מבית הדין של הרב טרייר[9]. כשהיה בן 16 הגיע לדייץ (אנ'), שם ביקשוהו חכמי הקהילה לדרוש בפניהם. דרשתו שניתנה ללא ספרים נכתבה בספרו על פני 6 עמודים[10].
בהיותו בן 21 נשא את שינכה בת ר' מרדכי שוסטר כ"ץ אשר העניק לו נכסים לסחור בהם בבורסה. מנישואים אלו נולדו לו 15 ילדים[11]. למרות צניעותו והופעתו הפשוטה הוא התפרסם בגאונותו ובמאמר שיצא בגרמנית הוא מתואר כ"אנציקלופדיה חיה לכל חלקי התורה, ויכל לצטט בקלות מהמקורות הנידחים ביותר"[12]. עם כל זה, כשנתמנה ר' זלמן טריר לרב העיר, למרות היותו מגדולי הלומדים בעיר הוא היה כתלמיד נאמן לפניו[2]. בפרנקפורט היה נהוג מימי קדם שמנהיגי הקהילה הם שבעה: הרב, ושני בתי דין של שלשה. ראש אחד בתי הדין הוא ראש הישיבה והוא התומך של הרב. ר' אהרן פולד וחברו ר' בער אדלר[13] מונו לתומכי הרב עוד לפני שמונו לדיינים מפני גדולתם והם היו שלישייה שייצגה את הרמה התורנית בפרנקפורט[14], וכך מתאר אותם הרב מרדכי הורוויץ:[2] "האב"ד מהו' זלמן היה ז"ל היה סיני בבקיאותו והרב מהו' בער אדלער ז"ל היה עוקר הרים בחריפותו והרב מהו' אהרן ז"ל היה טוחנן זה בזה בהלכה בשכלו הזך עיניו ירדו אל חדרי ויסודי העניינים ולנוכח הביטו על פני ההלכה אל גדותיה וקצותיה."
ידועים כיום התכתבויות שלו עם גדולי הרבנים, ביניהם: רבי עקיבא איגר[15], ר' יצחק אייזיק וורמסר מפולדא, ר' יעקב קאפיל במברגר מוורמס, ר' צבי בנימין אוירבך[16], ר' מנחם מנדל קרגוי מפיורדא, ר' גבריאל אדלר ור' אברהם יוסף ווכסלר משוובאך. עם החתם סופר היה לו קשר מיוחד. התשובה הראשונה שהחת"ס שלח לו נכתבה בתקע"ב[17], כשר' אהרן היה בן 22, ומאז החת"ס מזכיר דברים בשמו פעמים רבות בתשובותיו[18] וחידושיו[19]. מלבד זה החת"ס היה מבצע דרכו שליחויות רבות לפרנקפורט עיר מולדתו[20]. היחסים ביניהם עלו על שרטון בזמן הפולמוס על הגילוח בחול המועד. בשנת תר"ח האורטודוקסים בקהילה ביקשו להיות כפופים בענייני דת לוועדה שהקימו בת חמישה חברים, ביניהם הרב פולד[21]. בתחילת שנת תר"ח הוא החל לחלות ובכתביו הוא מודה לה' שהחיה אותו מחוליו, אך בט"ז בטבת הוא נפטר[22]. בהלוייתו השתתפו כל בעלי האצולה היהודיים בפרנקפורט מכל החוגים והיא סוקרה בעיתונים כאירוע רב משתתפים. התארים שנכתבו עליו נדירים מאוד בתקופתו ביניהם: "לא היה אדם בדורו שהיה שונה הלכות ומחבר ספרים יותר ממנו"[2], "חכם בתורה מכל בני דורו"[23] ועוד[24]. ספרייתו הגדולה וכתביו נמסרו ברובם לספריית פרנקפורט לרווחת הציבור וזליגמן בר השתמש בהם לפירושו על הסידור[25]. מקצתם נמסרו לרב מרדכי הורוויץ שהוציאם לאור בשם "בני אהרן" והוסיף להם את קורות חייו בשם "תולדות אהרן".
פולמוס הגילוח בחול המועד
בתקופה ההיא רבים מהיהודים גילחו את זקנם בחול המועד, דבר הנחשב אסור לפי ההלכה[26]. ר' אהרן פולד הציע להתיר את הגילוח בחול המועד בטענה שהמציאות שבה חז"ל אסרו את הגילוח היא כשהגילוח הוא דבר נדיר, ולכן לא ייתכן שדווקא בחול המועד אדם יגלח, אבל כיום שמתגלחים מספר פעמים בשבוע- אם הכביד זקנו בחול המועד הדבר מותר[27]. הוא הציע את היתרו בפני גדולי הדור והתנה אותו בהסכמתם. ר' אברהם בינג[28] והחת"ס[29] השיבו לו לאיסור, ור' זלמן טריר ור' בער אדלר הסכימו להיתר[30]. ר' צבי בנימין אוירבך התיר בתנאי שאביו יסכים איתו. בין רבני גרמניה נוצרה מבוכה בעקבות איסור ר' אברהם בינג והחת"ס, והתעוררה מחלוקת אם לפרסם את ההיתר: ר' אהרן פולד ור' בער אדלר לא פרסמו ואילו ר' צבי בנימין אוירבך סבר שיש להפיץ את ההיתר. למרות אי פרסום ההיתר נפוצו שמועות שר' אהרן פולד ור' בער אדלר התירו לגלח בחול המועד והם ספגו על כך ביקורות[31]. ר' צבי הירש להרן שהיה קנאי, שלח תלונה לחת"ס על היתרו של ר' אהרן פולד ואילו ר' אהרן פולד שלח בתגובה הבהרה שלא רק שהוא לא התיר אלא שהוא מתרחק מהוראת הלכה אפילו בתוך ביתו[32]. סביר להניח שמכתבו לא הגיע לחת"ס[33] כי לא נמצאה כל תגובה מצד החת"ס והיחסים ביניהם נותקו כמעט לגמרי מלבד השליחויות הקבועות של החת"ס דרכו, ועל כך החת"ס מתנצל בפני ר' צבי הירש להרן.
Remove ads
בגלל היותו עשיר הוא פרנס עניים רבים ואלפים נמנו על מקבלי הצדקה שלו[34]. הוא עזר ליהודים בכל המקומות שפנו אליו, וגם קשריו הטובים עם אנשיל רוטשילד[35] סייעו רבות לאלה שפנו אליו לעזרה[36]. ארגון פקוא"מ שלח לו כמה מכתבים כדי להתרימו ליישוב הארץ וגם כדי ליצור קשר עם אנשיל רוטשילד[37]. כמו כן, אפילו מטורקיה הגיעה אליו בקשת עזרה מהרב חיים פלאג'י בעקבות שריפה גדולה שפגעה ביהודים שם[38]. לאחר עליית הרפורמים בפרנקפורט הוא היוה את ההתנגדות היחידה שהייתה להם[39]. כידוע, בפרנקפורט היו "חברות חסד" רבות[40], והוא השתתף בכמה חברות חסד בפרנקפורט[41]. לאחר עליית הרפורמים הוא פעל רבות להגנה על ברית המילה שהרפורמים ניסו לבטלה, והוא יצר קשר עם ר' עקיבא איגר כדי לארגן מסגרות חינוך לאורתודוקסים בשיטת תורה עם דרך ארץ. בזמנו היו בפרנקפורט 3 ישיבות: הקלויז[42] של ר' יעקב פוזן, ישיבת ר' זלמן טריר והישיבה של ר' אהרן פולד[43]. תלמיד ישיבה בפרנקפורט תיאר אותו כ"גבר יפה תואר, ת"ח גדול שנשא יורשת עשירה והיה הולך כל יום אל בית הבורסה. אצלו למדה קבוצת תלמידים שעתיים לפני לכתו לבורסה, היה לומד איתם את הגמרא על דרך הפשט, מבלי מסקנת ההלכה, אלא בהבנת הרקע המציאותי של ימי חז"ל. תוך שעתיים התקדם בהסברת הפשט כדי 20 עמודים ללא פלפול או משא ומתן. הרב פולד לא הקדיש תשומת לב למפרשים השונים ולא דן בדבריהם, שיעוריו המהירים לא היו שוים לכל נפש."[44] ההיסטוריון יעקב כץ טוען שהרב פולד התרחק מהעיון והעביר שיעורים פשוטים ודרשות פופולאריות מידי שבת מתוך השפעת רוח הזמן[45]. לאחר סגירת הישיבה בפיורדא על ידי הרפורמים, רבים מתלמידיה מצאו את מנוחתם בישיבתו.[46] מלבד ראשות הישיבה הוא ישב כדיין בבית הדין בפרנקפורט והסכמותיו בשם בית הדין ניתנו לספרים, מה שאומר שהוא נחשב למנהיג התורני של הקהילה[47].
Remove ads
ר' אהרן פולד כתב רבות, אך רק קומץ קטן נדפס. הוא כתב את ספר "בני אהרן": שני חלקים המלאים בחידושי ש"ס ושו"ע ושו"ת. בנוסף לכך כתב חידושים על הנ"ך, על הש"ס ו"מגילת סתרים".[48] כתביו עתידים לצאת על ידי אריה פויכטונגר[49].
כתביו שנדפסו:
- בני אהרן, נדפס על ידי בניו בשנת תר"ן בפרנקפורט. הספר כולל: שו"ת משיבי מלחמה שערה, הגהות וחידושים על הש"ס ומפרשיו, הגהות על ספר הערוך, הגהות על ספר התשבי והגהות על ספר המתורגמן.
- בני אהרן על עירובין. חידושיו על מסכת עירובין. נדפס בתוך ירושתנו י"ב עמ' סא- קב, על ידי ר' אריה פויכטונגר.
- הגהות לסידור דרך החיים בסידור תפילת ישראל[50].
- הגהותיו ל"שם הגדולים" הנמצאות כיום ברוב המהדורות בצורות שונות.
Remove ads
- הרב מרדכי הורוויץ, "תולדות אהרן, קורות חיי ר' אהרן פולד", בתוך בית אהרן (תר"ן), עמ' ג', באתר היברובוקס.
- משה המבורגר, גאון פרנקפורט הנשכח: רבי אהרן פולד וקשריו עם ה'חתם סופר', בתוך ירושתנו י"ב עמ' של"ה.
- אריה ווכטפוינגר, בני אהרן על מסכת עירובין, רבי אהרן פולד, בתוך ירושתנו י"ב, עמ' נט.
- .Paul Arnsberg (גר'), Die Geschichte der Frankfurter Juden, Band 3, Biografisches Lexikon עמ' 128.
- מידע על אהרן פולד בקטלוג הספרייה הלאומית.
- בית אהרן, פרנקפורט תר"ן, באתר היברובוקס.
- סידור תפילת ישראל עם הגהות ר' אהרן פולד, פרנקפורט תר"א, באתר היברובוקס.
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads