אבן חול נובית
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אבן חול נוּבּית (Nubian sandstone) היא אבן חול רבת גוונים, בדרך כלל נוטה לאדום. המקום המפורסם בו היא מצויה הוא מכרות נחושת תמנע, לשעבר מכרות שלמה מצפון לאילת, מכתשי הנגב והסלע האדום בעבר הירדן. היא נפוצה בצפון-מזרח אפריקה, במדבר נוביה שבסודאן ובמצרים, ומכאן שמה. כן היא מצויה בחצי האי ערב, הרי אדום והרי מואב לאורך החוף המזרחי של ים המלח. מחשופים יפים מצויים בשפך נחל ארנון.
אבן החול הנובית היא סלע משקע יבשתי שמקורו בבליה של סלעים מגמתיים (סלעי יסוד) וסלעים מותמרים (סלעים מטמורפיים), של השילד הערבו-נובי.
בחתך סטרטיגרפי סכמתי שנערך באזור אילת אותרה אבן החול הנובית בשכבות מהתקופות הבאות:
- אבן חול מגוונת עליונה - בקרטיקון תחתון (חבורת כורנוב).
- אבן חול נובית לבנה אמצעית - מתחתיה.
- אבן חול מגוונת תחתונה - מתקופת הקמבריום (חבורת ים סוף).
אבן החול הנובית מכילה לעיתים ריכוזי מתכות: נחושת, ברזל ומנגן וכן אבני חן.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מקור לשכבות מתוך אתר צפונט
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.