Loading AI tools
מחשובי מנהיגי ביתא ישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליקה כהנת ברהן ברוך (בשמו העברי, אורי בן ברוך; (1898 – כ"ז בכסלו ה'תשמ"ה, 21 בדצמבר 1984) היה מחשובי המנהיגים של ביתא ישראל במאה ה-20. כיהן כמנהיג רוחני חשוב של ביתא ישראל מאמצע שנות השלושים של המאה ה-20 ועד פטירתו, ועסק בפעילות ציבורית רחבה למען עליית קהילתו לישראל.
לידה | 1898 |
---|---|
פטירה | 21 בדצמבר 1984 (בגיל 86 בערך) |
מדינה | ישראל |
מקום קבורה | בית העלמין של אשדוד |
תאריך עלייה | 1977 |
מקום מגורים | אשדוד |
ידוע בשל | מנהיג רוחני לביתא ישראל |
נולד בשם ברהן לדבתרה ברוך אדהנן, שהיה סמכות דתית עליונה בביתא ישראל עד לפטירתו, ולמנקוויש איתמר בכפר בלנגב שבמחוז בגמדר שבאתיופיה. ברוך הוא הבן השלישי, אחרי קס צגהון ברוך וקס טמייט ברוך, מתוך שמונה אחים ואחיות. בנעוריהם למדו שלושת האחים לימודי דת מאביהם וממלמדים נוספים. אביו היה ידיד קרוב של ד"ר יעקב פייטלוביץ, אשר ביקר כמה פעמים בכפר של דבתרה ברוך ודן עימו רבות בענייני דת. אחיו התאום של דבתרה הוא דניאל אדהנן, תלמידו של יוסף הלוי. קס ברוך נשא לאישה את אסתר לוי והקים משפחה ענפה. מבין בניו, ממשיכי דרכו היו אבבה ברהן ועקיבא ברהן.
לימים, כשהגיע לשֵׂיבה ברוך אדהנן, אביו של ברוך, ביקש הציבור למנות את קס ברוך ליקה כהנת כיורש. קס ברוך סירב בטענה כי אינו הבן הבכור. לאחר שכנועים רבים נענה להפצרות, ובשנת 1935 הוכתר בטקס במעמד 120 אנשי דת וכלל הציבור.[דרוש מקור]
עיקרי פועלו כמנהיג רוחני:
קס ברהן ברוך תיקן את התקנה שכל מנחם ייתן צדקה בשביל לעזור לאבלים לממן את הוצאות ההלוויה, ימי השבעה והשלושים. בכך מנע מהמשפחות האבלות הוצאות כבדות וטרדה רבה בתקופה קריטית זו בחייהן, שבה לא זו בלבד שהיו שרויות בצער עמוק על אובדן יקיריהו אלא גם, במקרים רבים, עתידן הכלכלי היה לוט בערפל. תקנה זו התפשטה עד מהרה בכל קהילות ביתא ישראל באתיופיה. מנהג זה נשמר עד היום בקרב יוצאי אתיופיה בישראל.
בקיאותו של קס ברהן יחד עם אחיו קס צגהון הייתה לשם דבר והם נחשבו לברי סמכא בענייני ההיסטוריה ומנהגים דתיים של ביתא ישראל. חוקרים רבים שיחרו לפתחו של הקס הגדול הן באתיופיה והן בישראל כדי לברר סוגיות הקשורות בהיסטוריה ובמנהגי ביתא ישראל[1].
בשנת 1966 הקים קס ברהן ברוך את ארגון קהילות בית ישראל שמטרתו הייתה לקדם את העלייה לישראל שבו היו נציגים מכל המחוזות שהתגוררו בהם יהודים[5]. ארגון זה נקרא בתחילה "חברת היהודים שגרים באתיופיה", והיה מזוהה עם הקו השמרני של המנהיגות הרוחנית. עם חברי הארגון הבולטים נמנו קס ברהן ובניו אבבה ועקיבא, מיכאל אשכול, גטהון טזזו ממו, מולאו ממו, קייס אמהה נגט, גולה תסמה, גטהון ברוך, אדהנני וובשת ועוד.
בין פעולות הארגון: שליחת מכתבים לראשי הממשלות, נשיאים וכל גורם שהיה יכול לעזור בזמנו. במכתבים אלו סקר בין היתר, קס ברהן ברוך, את מצבם הרוחני והכלכלי הירוד של יהודי אתיופיה עקב פעולות המיסיון, העוינות וההפליה מצד השלטון וכן חוסר תקצוב של מורים לעברית ויהדות במחוזות המרוחקים כדוגמת תיגראי וכן את התנגדותו לתוכנית חומרה. בעקבות פעילות זו נעצרו הקס הגדול ובנו אבבה, בשנת 1969, באשמת "פעילות חתרנית נגד שלטונו של הקיסר היילה סלאסי". גורם מהסביבה העביר לשלטונות מסמכים בעברית מטעם משפחתם החתומים בחותמות עגולות עם סמל מגן דוד מוטבע עליהם. האב ובנו הובאו לפני הקיסר ונתבקשו להסביר את פשר החותמת המסמכים והפעילות הציונית והרוחנית שנלוותה אליהם. לאחר כמה שעות בחברת הקיסר ויועציו (ובהם השר היהודי תדסה יעקב), החליט הקיסר לשחרר את השניים, ואף אישר לקס ברהן להמשיך להשתמש בחותמת. נוסף על כך שיגר עימם חמושים שילוו אותם בחזרה לכפרם.
בשנת 1971 נשלח עובדיה חזי מטעם הוועד הישראלי למען יהודי אתיופיה לעקוב אחר פעילויות האגודה לרווחת הפלאשים ולגשר בסכסוך שנוצר בין יונה בוגלה[6][7][8], נציג הוועד הציבורי והאגודה באתיופיה, ובין מיכאל אשכול וכוהני הקהילה. בביקורו מונה על ידי הליקה כהנת אורי בן ברוך ראשה ונציגה הראשי של הקהילה מול המוסדות בישראל[9]. שיתוף הפעולה של הוועד הישראלי למען יהודי אתיופיה עם ארגונו של הקס הגדול נתן דחיפה משמעותית למאבק העלייה.
בזכות התערבות של גורמים מישראל, ובראשם חזי, הועלה נושא העלייה באופן רשמי מול הממשלה האתיופית כחלק מעסקת יהודים תמורת נשק[10]. המשא ומתן נוהל בכמה מישורים ובהם המחוזי, ונערך בין מושל גונדר, קולונל ילמה מנגיסטו, לראש הקהילה ליקה כהנת ברהן ברוך, בנו אבבה ברהן ומיכאל אשכול. רשימת העולים, שהייתה איחוד משפחות ליוצאי אתיופיה שבישראל, כללה 150 נפשות, אורגנו בידיו ופעילים נוספים וחולקו לשלוש קבוצות. הקבוצה הראשונה, שכללה 62 איש ושבראשה עמד קס ברהן, עלתה באוגוסט 1977, והשנייה – בדצמבר. עלייתה של האחרונה בוטלה בשל ניתוק היחסים הביטחוניים בין המדינות, בעקבות חשיפתו של שר החוץ הישראלי משה דיין להספקת הנשק לאתיופיה בזמן מלחמת אוגדן.
בשנת 1973 עם כניסתו של הראשון לציון הרב עובדיה יוסף לתפקיד הרב הראשי לישראל, שלח ארגונו של קס ברהן מכתב דרך עובדיה חזי בשאלה ובקשה בהכרת בביתא ישראל כיהודים לכל דבר ועניין[11]. פסיקתו של הרב עובדיה לממשלת ישראל בראשות גולדה מאיר הייתה חד משמעית וקבעה כי דין ביתא ישראל כדין תינוק שנשבה ומצווה לפדותם. הרב עובדיה ציין את פנייתו של ארגון "קהילות בית ישראל" בתשובתו הידועה לעובדיה חזי בתאריך ז' באדר א' תשל"ג (9 בפברואר 1973):
"... וגם אני הצעיר בשבטי ישראל חקרתי ודרשתי היטב בענייניהם, לאחר שמנהיגי הפלאשים פנו אלי בבקשה להתחבר עם אחינו בית ישראל ברוח התורה וההלכה, תורה שבכתב ושבעל-פה, ללא כל סייג, ולקיים כל מצוות התורה הקדושה, עפ"י הוראות רבותינו ז"ל אשר מפיהם אנו חיים, והחלטתי כי לפע"ד הפלשים הם יהודים שחייבים להצילם מטמיעה ומהתבוללות ולהחיש עלייתם ארצה, ולחנכם ברוח תורתינו הקדושה ולשתפם בבניין ארצנו הקדושה ושבו בנים לגבולם."
בעקבות פסיקה היסטורית זו הוחל חוק השבות בתאריך 3 במרץ 1975 כ' באדר תשל"ה על ביתא ישראל ובכך נסללה הדרך להבאתם לישראל[12].
הסוכנות היהודית ביקשה מהקס שיעלה לישראל ובעקבותיו יעלו גם שאר קהילות ביתא ישראל. תחילה סירב הקס לבקשה מכיוון שטען שהמנהיג נשאר עד שאחרון היהודים עוזב ורק לאחר מכן הוא עולה. לאחר לחצים ושכנועים שהופעלו עליו על ידי הממסד בישראל החליט בשנת 1977 לעלות לירושלים[14] כשהוא מוריש את עיקר העשיה הציונית באתיופיה בידיו הנאמנות של בנו אבבה.
בישראל המשיך לפעול למען עליית קהילתו. הוא שלח מכתב לראש ממשלת ישראל מנחם בגין ובו הוא מתאר את מצבם העגום של יהודי אתיופיה ודורש שתחודש העלייה לאלתר וכן מבקש להיפגש עימו בהקדם במטרה לקדם את העלייה[15] . קייס ברהן נפגש עם הרב הראשי דאז הראשון לציון, הרב עובדיה יוסף, ועם גורמים נוספים כדי לקדם את העלייה ואף זכה לראות חלק רב מבני עמו עולים ארצה דרך סודאן[16].
קס ברהן נפטר בכ"ז בכסלו ה'תשמ"ה, 21 בדצמבר 1984, נר שלישי של חנוכה. הוא נטמן בבית העלמין באשדוד[17][18][19].
בית הכנסת לעולי אתיופיה שהוקם ברובע ב' בעיר אשדוד וכן בית הכנסת "שיבת ציון" לקהילת ביתא ישראל בעיר לוד קרויים על שמו. בנוסף לכך עיריית אשדוד הנציחה את זכרו וקראה רחוב על שמו ועל שם אביו ברובע ט' בעיר.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.