אברהם שלום פרידברג נפטר ב-1902 בוורשה בתום מחלה קצרה,[5] לאחר שהלך ונחלש בעקבות התקף שעבר כשנתיים קודם לכ[6]ן. בן 63 במותו. נקבר בבית הקברות היהודי ברחוב אוקופובה. בהלווייתו השתתפו אלפים; לפני הארון הלכו תלמידי בית הספר של י' מייזלֶר, שם עבד כמורה עברי.[7]
פרידברג היה אב לארבעה בנים ובת.[8] בתו ברטה פרידברג, שנודעה יותר בשם העט איזבלה גרינֶבסקאיה (Гриневская), הייתה סופרת ואשתו הראשונה של הסופר מרדכי ספקטור.
ארכיונו של פרידברג, הכולל התכתבות אליו וממנו וכן מעט רשימות וטיוטות שונות מפרי עטו, שמור בספרייה הלאומית (נתרם לספרייה באוגוסט 1941 על ידי יורשיו דרך חברת דורשי האוניברסיטה העברית בוורשה).
עמק הארזים: ספור מראשית דרכי האינקוויזיציה בספרד / בעקבות גרייס אגילר...; עם נוספות הרבה מקרות העת ההיא מאת א. ש. פריעדבערג, 2 כרכים, ורשה: דפוס ש. ארגעלבראנד, תרל"ו 1875.
כנסת ישראל, 1886[דרושה הבהרה]
קורות היהודים בספרד (על פי גראטץ [=גרץ], קייזערלינג [=קייזֶרלינג] ומקורים שונים) / מאת א"ש פריעדבערג, ורשה: אחיאסף, תרנ"ג 1893.
זכרונות לבית דוד: קובץ ספורים מדברי ימי ישראל / מאת א"ש פריעדבערג, 5 כרכים, ורשה: אחיאסף, תרנ"ג-תר"ס 1900.
ספר הזכרונות: קובץ פיליטונים שבאו במכה"ע [=במכתבי העתים] בשם ״זכרונות״, ובהם גם ״מענייני דיומא״ שנדפסו ב״המליץ״ בחתימת ה״ש (הר שלום) ואגרות אנשי שם / מאת א"ש פריעדבערג, 2 כרכים, ורשה: דפוס שולדבערג ושות', תרנ"ט 1899.
די פאמיליען-פאפיערען / אברהם שלום פרידבערג, [ורשה: חמו"ל, תר"ס]. (ביידיש)
שפה לנאמנים: ללמוד שפת עבר על טהרת הקדש / מאת א"ש פריעדבערג, ורשה: דפוס מ"י האלטער, תרס"ב.
תרגומיו
הרב להושיע: ספור משנות הבינים / מאת הרב א’ זאממטער [=אשר זָמֶטֶר]; העתקה חופשית מאת א"ש פריעדבעג, ורשה: דפוס מ' לעווינסקי, תרמ"ו.
עיר ובהלות: ספור מחיי אחינו במדינת ליטה במאה העברה / מאת י"ל לעוואנדא [=לֶבַנדָה]; בהעתקת א"ש פריעדבערג, ורשה: דפוס האלטער ואייזענשטאדט, תרנ"ד 1893.
ספר התורה והחיים: בארצות המערב בימי הבינים / מאת מ' גידמעאנן [=גִידֶמַן]; העתקת א"ש פריעדבערג; עם הוספות ותקונים מאת המחבר, 3 כרכים, ורשה: חברת אחיאסף, תרנ"ז 1896-תרנ"ט 1899. (ספרו הגרמני הידוע של הרב הראשי של וינה על תולדות החינוך)
אגרות האסיר מאי השדים: קבוצת כל המכתבים אשר כתב הקפיטאן אלפרעד דרייפוס... ממאסרו אל רעיתו...; נעתקו משפת צרפת (על ידי סופר... החפץ בעלום שמו), ונמסרו לדפוס על ידי א"ש פריעדבערג, ורשה: ספעקטאר ובערמאן, תרנ"ט 1898.
גצל קרסל, 'פרידברג, אברהם שלום', בתוך לכסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, כרך ב, מרחביה: ספרית פועלים, תשכ"ז, עמ' 657–659.
יהושע חנא רבניצקי, 'סופר לאומי: לזכר אברהם-שלום פרידברג', בספרו דור וסופריו: רשימות ודברי-זכרונות על סופרי דורי, תל אביב: דביר, תרפ"ז 1926, עמ' 170–174.
הספר, כמו ספרים נוספים משלו, יצא עוד במספר הוצאות, לרבות כמה מהדורות והוצאות בישראל בהוצאת מסדה, האחרונה בהן בשנת 1971.
היצירה זכתה לעיבודים, כמו הכרך "גבורי החרבן" (חלק מזכרונות בית דוד / ע"פ רקנדורף, פרידברג ומקורות שונים, תל אביב: יזרעאל, תשי"ג 1953) שעיבד א"ל יעקבוביץ על פי רקנדורף-פרידברג, ועיבודו של אלחנן אינדלמן, מקרא לנער: על-פי "זכרונות לבית דוד" מאת א.ש. פרידברג (הציורים מאת אריה הס), 3 כרכים, ניו יורק: לדור שליד ועד החנוך היהודי בניו-יורק, (1968 (סדרת 'ספרית לדור'). קטעים מהיצירה ראו אור בתרגום ליידיש ואף בתרגום לאנגלית: Princes in Israel: or, Records of the house of David / translated and adapted from the Hebrew by I.M. Lask, London: L. Nirenstein, 1931.
אברהם שלום פרידברג (1838-1902), דף שער בספרייה הלאומית
