Rage Against the Machine

רייג' אגיינסט דה מאשין
**Rage Against the Machine**
מקום הקמה	לוס אנג'לס
מוקד פעילות	לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
תקופת הפעילות	1991–2000 ; 2007–2011 ; 2019
סוגה	ראפ מטאל, מטאל אלטרנטיבי, פאנק (Funk) מטאל
חברת תקליטים	Epic, Revelation
שיתופי פעולה בולטים	אודיוסלייב, One Day as a Lion, The Nightwatchman, Wakrat, Prophets of Rage, The Last Internationale
פרסים והוקרה	היכל התהילה של הרוק אנד רול (2023)
	אתר רשמי
	פרופיל ב-IMDb
חברים
	זאק דה לה רוחה ; טום מורלו; טים קומרפורד; בראד וילק

Rage Against the Machine (בעברית: רייג' אגיינסט דה מאשין; תרגום חופשי: זַעֲמו [או השתוללו] כנגד המכונה; מכונה כמילה נרדפת לממסד) היא להקת ראפ מטאל/מטאל אלטרנטיבי אמריקאית מלוס אנג'לס שבקליפורניה, שהחלה את פעילותה בשנות ה-90 של המאה ה-20. הלהקה ידועה בשילוב סגנונות של היפ הופ, מטאל, פאנק (Punk) ופאנק (Funk), וכן במסר הפוליטי המהפכני המועבר בשיריה. במהלך תשע השנים הראשונות שבהן פעלה, היא נחשבה אחת הלהקות הפוליטיות הפופולריות והמשפיעות ביותר במוזיקה העכשווית. מקור שמה של הלהקה בשיר הנושא את אותו שם של להקת ההארדקור "Inside Out".

ערך זה עוסק בלהקה "רייג' אגאינסט דה משין". אם התכוונתם ל-Rage Against the Machine (אלבום), ראו Rage Against the Machine (אלבום).

עובדות מהירות מקום הקמה, מוקד פעילות ...

סגירה

הלהקה התפרקה בשנת 2000, כאשר הסולן, זאק דה לה רוחה, החל בקריירת סולו בפרופיל נמוך, ושאר חברי הלהקה הקימו את הלהקה אודיוסלייב יחד עם סולן להקת סאונדגארדן לשעבר, כריס קורנל. בחודש אפריל 2007 התאחדה הלהקה לראשונה מזה שבע שנים וניגנה יחד בפסטיבל מוזיקה ואמנות בעמק קואצ'לה שבדרום קליפורניה. מאז הלהקה ניגנה מספר הופעות חיות בהזדמנויות שונות.

רייג' אגיינסט דה מאשין שואבים את ההשראה שלהם מהתקופה המוקדמת של המטאל, וכן מאומני ראפ כגון פאבליק אנמי ואפריקה באמבאאטאא. המוזיקה שלהם מתבססת בעיקר על סגנון החריזה והקול של דה לה רוחה, וגם על סגנון הנגינה הייחודי של הגיטריסט, טום מורלו.

שנים ראשונות (1991–1992)

ב-1991, הגיטריסט, טום מורלו, עזב את להקתו הקודמת, "לוק אפ", במטרה להקים להקה חדשה. בעת בילוי במועדון בלוס אנג'לס, ראה את זאק דה לה רוחה מבצע ראפ בסגנון חופשי. מורלו התרשם מהליריקה של דה לה רוחה, וביקש ממנו להיות הסולן של להקה. מורלו גייס גם את המתופף, בראד וילק, שבעבר עשה מבחני במה ל"לוק אפ", בעוד שדה לה רוחה שכנע את חבר הילדות שלו, טים קומרפורד להצטרף ללהקה כבסיסט.

הלהקה החדשה קראה לעצמה על שם שיר שדה לה רוחה כתב בעבר ללהקתו הקודמת, "אינסייד אאוט" (שגם היה אמור להיות שמו של האלבום ש"אינסייד אאוט" מעולם לא הקליטו). בעל חברת התקליטים, קנט מק'קלרד, לו היו קשרים עם "אינסייד אאוט" הטביע את המונח במאמר שפרסם ב-1989 במגזין שלו.

זמן קצר לאחד שנוסדה, הלהקה הופיעה לראשונה בציבור במחוז אורנג' בקליפורניה, במסיבה בביתו של חבר של קומרפורד. הסקיצה של אלבום הבכורה של הלהקה הוקלטה על קלטת שמע בהוצאה עצמית, אולם לא כל השירים שהוקלטו על קלטת זו הגיעו בסופו של דבר לאלבום הסופי.

מספר חברות תקליטים הביעו עניין, ובסופו של דבר הלהקה חתמה עם חברת התקליטים "אפיק רקורדס". מורלו אמר על כך ש"אפיק הסכימו לכל דבר שביקשנו, והם קיימו את הבטחותיהם...מעולם לא ראינו בכך קונפליקט אידאולוגי כל עוד יכולנו לשמור על חופש יצירתי".

הצלחה מסחרית (1992–2000)

אלבום הבכורה של הלהקה, "Rage Against The Machine", הגיע לסטאטוס של פלטינום משולש, בעידוד השמעה מאסיבית ברדיו של השיר "Killing in the Name" - שיר מטאל כבד שכולל 6 שורות שחוזרות על עצמן באופנים שונים. עטיפת האלבום כללה תמונה של טיץ' קואנג דוק, נזיר בודהיסטי וייטנאמי, בעת ששרף את עצמו למוות בסייגון בשנת 1963, במחאה על רציחתם של בודהיסטים על ידי שלטונו של ראש הממשלה נו דין דיים. על מנת לקדם את האלבום ואת המסר המרכזי של צדק חברתי ושוויון, הלהקה יצאה לסיבוב הופעות, וניגנה ב"פסטיבל לולהפאלוזה 1993", וכהופעת חימום של להקת "Suicidal Tendencies" באירופה.

לאחר צאת אלבום הבכורה שלהם, הלהקה הופיעה בפסקול של הסרט "ללמוד מהחיים" עם השיר "Year of the Boomerang". גרסה מוקדמת של השיר "Tire me" גם הושמעה במהלך הסרט. לאחר מכן, הם הקליטו שיר בשם "Darkness" לפסקול של הסרט "העורב", והשיר "No Shelter" הופיע בפסקול של הסרט "גודזילה", גם בסרט - Season:the collective, התנגן השיר Bulls on parade כשברקע סטיב פיט רוכב בתחרות הדאון-היל.

האלבום השני של הלהקה הגיע למקום הראשון במצעדים בארצות הברית בשנת 1996. שמו של האלבום, "Evil Empire" (אימפריית הרשע), הוא ציטוט מדבריו של נשיא ארצות הברית לשעבר רונלד רייגן, שהתייחס במילים אלה לברית המועצות. באלבום זה כללה הלהקה רשימת ספרים מומלצים לקריאה, שכללה בין השאר את ספריהם של לנין, צ'ה גווארה, נועם חומסקי, הרברט מרקוזה, ג'יימס ג'ויס וז'אן-פול סארטר (לרשימה המלאה). השיר "Bulls on Parade" בוצע בתוכנית הטלוויזיה "סאטרדיי נייט לייב" באפריל 1996. ההופעה, שהייתה אמורה לכלול 2 שירים, נחתכה לשיר אחד בלבד, כאשר הלהקה ניסתה לתלות את דגל ארצות הברית במהופך על המגברים שלהם, כמחאה על אירוחו בתוכנית של המועמד הרפובליקני לנשיאות, סטיב פורבס, באותו ערב.

בשנת 1997, הלהקה חיממה את להקת U2 בסיבוב ההופעות שלהם בשם "פופמארט". כל הרווחים של רייג' מסיבוב הופעות זה נתרמו למטרות חברתיות, ביניהם איגודי עובדים, ארגוני נשים וה-EZLN. לאחר סיבוב הופעות זה, הלהקה החלה בסיבוב הופעות בארצות הברית עם אורחים מיוחדים מהרכב וו טאנג קלאן. במספר אתרים, המשטרה ניסתה, ללא הצלחה, לבטל את המופעים, כאשר אחת הסיבות הייתה "הפילוסופיה האלימה והמתנגדת לאכיפת חוק" של הלהקה. במהלך סיבוב הופעות ביפן, הוציאה לאור הלהקה אלבום בוטלג שמורכב משירי בי-סייד בשם "Live & Rare" בהוצאת סוני רקורדס. מאוחר יותר באותה שנה, יצא גם וידאו של הופעה חיה של הלהקה, בשם "Rage Against the Machine".

האלבום השלישי, "The Battle of Los Angeles", יצא בשנת 1999 וזכה אף הוא להיות במקום הראשון במצעדים, בעודו נמכר ב-450,000 עותקים בשבוע הראשון ליציאתו, ולאחר מכן מגיע לפלטינום כפול. על עטיפת האלבום מצוירת דמות גרפיטי של אדם המניף את אגרופו באוויר. באותה שנה, השיר "Wake Up" הופיע בפסקול של הסרט "מטריקס". השיר "Calm like a Bomb" הופיע לאחר מכן בסרט ההמשך, ב-2003. בשנת 2000 הלהקה תכננה להופיע בסיבוב הופעות יחד עם להקת ביסטי בויז, אך סיבוב ההופעות בוטל לאחר שהמתופף של הביסטי בויז סבל מפציעה חמורה. כאשר החלים מפציעתו, רייג' כבר התפרקו.

פירוק והוצאות מאוחרות (2000–2003)

ב-18 באוקטובר 2000 פרסם דה לה רוחה את ההצהרה הזאת:

אני מרגיש שהכרחי כרגע לעזוב את רייג' מכיוון שתהליך קבלת ההחלטות שלנו נכשל לחלוטין. זה כבר לא עונה על השאיפות של ארבעתנו בצורה קולקטיבית כלהקה, ומנקודת המבט שלי, זה ערער את האידאל האמנותי והפוליטי שלנו. אני גאה בעבודה שלנו בצורה בלתי רגילה, הן כאקטיביסטים הן כמוזיקאים, ואני גם אסיר תודה לכל אדם שהביע סולידריות וחלק את החוויה המדהימה הזאת איתנו.

— זאק דה לה רוחה, חדשות MTV

האלבום "Renegades", שיצא קצת אחרי פירוק הלהקה, הוא אוסף של שירי כיסוי לאומנים שונים. בשנה שלאחר מכן יצא דיסק DVD של הופעה חיה נוספת, שנקרא "The Battle of Mexico City".

לאחר אסון התאומים, תאגיד התקשורת, "Clear Channel" הוציא רשימה של "שירים עם ליריקה מוטלת בספק", על מנת לעודד את תחנות הרדיו לא להשמיע את השירים שברשימה. רייג' הייתה הלהקה היחידה שכל השירים שלה הופיעו ברשימה.

ב-12 וב-13 בספטמבר הופיעה רייג' את שתי ההופעות האחרונות שלה בלוס אנג'לס, עם אומנים אורחים שונים. הופעות אלו יצאו אחר כך ב-DVD.

קריירות שלאחר הפירוק (2001–2007)

אודיוסלייב

ערך מורחב – אודיוסלייב

לאחר פירוק הלהקה, מורלו, ווילק וקומרפורד ניסו לחפש סולן שיחליף את דה לה רוחה ב"רייג' אגיינסט דה מאשין". לבסוף, הלהקה צירפה את כריס קורנל מלהקת "סאונדגארדן" ויחד הם יצרו להקה חדשה, בשם "אודיוסלייב". הלהקה הוציאה את אלבומה הראשון בשנת 2002, והאלבום זכה לביקורות חיוביות. לאחר מכן הלהקה הוציאה עוד 2 אלבומים, אך התפרקה בפברואר 2007.

זאק דה לה רוחה

דה לה רוחה החל לעבוד על אלבום סולו בשיתוף עם אמנים שונים, אך נטש את הפרויקט לטובת עבודה עם סולן להקת "ניין אינץ' ניילז", טרנט רזנור. ההקלטה של האלבום המשותף הסתיימה, אך האלבום ככל הנראה לעולם לא ישוחרר להפצה. שיתוף פעולה בין דה לה רוחה לדי.ג'יי שאדואו הוביל ליצירת השיר "March of Death", שהופץ בחינם ברשת בשנת 2003] במחאה נגד המלחמה בעיראק, ממש לפני היציאה למלחמה. האלבום "שירים ואמנים שנתנו השראה לפרנהייט 9/11" כלל את אחד מהשירים שנכתבו בעבודה המשותפת של דה לה רוחה עם טרנט רזנור.

בנוסף לכך, בשנת 2008 החליטו להתאחד דה לה רוחה וג'ון טיאודור, שהיה מתופף לשעבר בלהקת Mars Volta. השניים התאחדו והקימו להקה בשם One Day As A Lion כדי ליצור מוזיקה שכביכול מושפעת מסגנון המוזיקה של רייג' אגיינסט דה מאשין, השניים אף הוציאו מיני-אלבום ובו חמישה שירים מלאים, בלהקה, דה לה רוחה הוא הסולן וקלידן, וטיאודור המתופף. הלהקה פועלת עד היום.

דה נייטוואטשמאן (שומר הלילה)

מורלו החל את קריירת הסולו שלו ב-2003, בניגון מוזיקת פולק פוליטית אקוסטית בערבים של במה פתוחה ומועדונים שונים תחת הכינוי "The Nightwatchman". גם מורלו כתב שיר לאלבום "שירים ואומנים שנתנו השראה לפרנהייט 9/11". בפברואר 2007, הוא הכריז על אלבום סולו בשם "One Man Revolution", שיצא באפריל באותה השנה. לאחר מכן חבר ללהקת "Axis of Justice".

איחוד (2007)

לחברי הלהקה הוצעו במהלך השנים סכומי כסף גדולים כדי שיתאחדו לסיבובי הופעות נוספים, אך הם סירבו. בעקבות זאת, נפוצו שמועות שדה לה רוחה ושאר חברי הלהקה הסתכסכו, אך קומרפורד אמר שהוא ודה לה רוחה נפגשים לעיתים קרובות ואף נוהגים ללכת לגלוש יחד, ומורלו אמר שהוא בקשר טלפוני עם דה לה רוחה, ושהם נפגשו בספטמבר 2005 בהפגנת מחאה נגד פינוי של חווה חקלאית ומרכז קהילתי בלוס אנג'לס. מורלו ודה לה רוחה צולמו יחדיו באותה הפגנה, בתמונה הראשונה של השניים יחד מאז התפרקות הלהקה.

בינואר 2007, נפוצה שמועה ש"רייג' אגיינסט דה מאשין" יתאחדו בפסטיבל המוזיקה והאומנות בעמק קואוצ'לה (Coachella Valley Music and Arts Festival), והשמועה אכן אושרה ב-22 בינואר. בהודעה נמסר שהלהקה תופיע ביום האחרון של פסטיבל קואצ'לה. מורלו תיאר את האיחוד בעיקר ככלי במטרה להשמיע את מחאתה של הלהקה על ההתדרדרות לימין, כדבריו, שארצות הברית נפלה אליה תחת שלטונו של ג'ורג' בוש, מאז פירוק הלהקה. אף שבתחילה חשבו שההופעה תהיה הופעה חד פעמית, התברר לבסוף שהלהקה תמשיך להופיע.

ב-14 בפברואר 2007, מורלו ודה לה רוחה הופיעו יחד בהופעה אקוסטית בשיקגו באספה של קואליציית עובדי אימוקאלי למען הגינות בתעשיית המזון המהיר. מורלו תיאר את האירוע כ"מרגש מאוד בשביל כל הנוכחים בחדר, כולל עצמי". לאחר הופעה זו, הלהקה הופיעה בקואצ'לה כמתוכנן, ב-29 באפריל. הלהקה הופיעה לרקע תפאורה של ארגון ה-EZLN, לפני הקהל הגדול ביותר בפסטיבל. הופעתם נחשבה עבור רבים כהופעה שיצרה הכי הרבה ציפיות בפסטיבל.

במהלך ההופעה, דה לה רוחה נאם בעת ששרו את השיר "Wake Up" וציטט בנאומו הצהרה של נועם חומסקי בנוגע למשפטי נירנברג:

חבר טוב שלנו אמר פעם שאילו אותם חוקים שחלו על הנאצים לאחר מלחמת העולם השנייה חלו על נשיאי ארצות הברית...אז כל אחד ואחד מהם, עד העשיר הלבן האחרון, מטרומן והלאה, היה נתלה ונורה למוות – והשלטון הנוכחי לא יוצא דופן. צריך לשפוט אותם, ואז לתלות אותם ולירות בהם. כפי שצריך לעשות לכל פושע מלחמה. אבל האתגרים שעומדים לפנינו הם הרבה מעבר לממשלות, הרבה מעבר לבחירות, הרבה מעבר ללחיצה על הדוושה בכל ארבע שנים, הרבה מעבר לזה. כי כל המערכת הרקובה הזו נעשתה כל כך מרושעת ואכזרית שבמטרה לקיים את עצמה, היא צריכה להרוס ארצות שלמות ולהרוויח מבנייתן מחדש במטרה לשרוד – וזו לא מערכת שמשתנה כל ארבע שנים. זו מערכת שאנחנו חייבים לשבור, דור אחרי דור אחרי דור אחרי דור...תתעוררו!

הנאום הוליד סערה תקשורתית. קטע וידאו עם הנאום של דה לה רוחה מצא את דרכו לתוכנית חדשות של ערוץ חדשות פוקס. על המסך הוקרנה הכותרת "להקת הרוק "רייג' אגיינסט דה מאשין" אומרת שצריך לירות בשלטונו של בוש". אורחת בתוכנית הגיבה על הדברים ואמרה ש"הם מפסידנים, המעריצים שלהם מפסידנים, ויש הרבה אלימות שמגיעה מהשמאל".

בהופעה מאוחרת יותר, ב-28 ביולי, דה לה רוחה נאם שוב במהלך השיר "Wake Up", והתייחס לתוכנית בחדשות פוקס וטען שהם עיוותו את מה שאמר בנאום בקואצ'לה:

לפני מספר חודשים, הפשיסטים המזדיינים ברשת חדשות פוקס ניסו לדחוק את הלהקה הזאת לפינה בטענה שאנחנו אמרנו שצריך להתנקש בנשיא. לא נכון. מה שאמרנו זה שהוא צריך להישפט כפושע מלחמה, ואז צריך לתלות אותו ולירות בו. זה מה שאמרנו! ואנחנו לא חוזרים בנו מהעמדה הזאת כי המתנקשים האמיתיים זה בוש וצ'ייני וכל השלטון, בחיים שהם שהרסו כאן ובעיראק. הם המתנקשים. ומה שהם סירבו לשדר, שלדעתי ולדעת חבריי ללהקה זה הרבה יותר פרובוקטיבי, זה הדבר הבא: המערכת הזאת הפכה לכל כך אכזרית ומרושעת וברוטאלית, שהיא צריכה לצאת למלחמות ולהרוויח מההרס מסביב לעולם, במטרה לשרוד כמעצמה עולמית. זה מה שאמרנו! ואנחנו מסרבים להתכופף, אנחנו מסרבים לחזור בנו מהעמדה הזאת.

ב-26 באוקטובר, רייג' הופיעו בפסטיבל חוויית מוזיקת וודו בניו אורלינס (New Orleans's Voodoo Music Experience). במהלך השיר "Wake Up" דה לה רוחה נאם ואמר שהוא ביקר בקהילות בניו אורלינס, כולל ברובע התשיעי (שנפגע קשות במהלך הוריקן קתרינה). הוא טען שממשלו של בוש פתח במלחמה בשתי חזיתות: הוא הורס את הקהילות בתוך ומסביב לבגדד והוא הורס את הקהילה והתרבות, שהיא בעיקרה אפרו-אמריקאית, בתוך ניו אורלינס. הוא גם ביקש מהקהל שיחזירו לעצמם את הקהילה שלהם, על ידי מאבק בממשלה.

לאחר מכן, ב-28 באוקטובר, הופיעו בפסטיבל וגוס (Vegoose festival), וביצעו גרסה דומה להופעה שדה לה רוחה ומורלו נתנו בשיקגו באפריל.

נכון לחודש יוני 2010, הלהקה ממשיכה להופיע בסיבוב הופעות המתקיים באירופה. ב-2011 התפרקה הלהקה באופן סופי.

סיבוב הופעות נוסף התקיים באוגוסט 2014.

כחלק מהותי מזהות הלהקה, "רייג' אגיינסט דה מאשין" מעבירה מסרים מהפכניים וביקורתיים מאוד כלפי מדיניות הפנים והחוץ של ארצות הברית, והיא אחת הלהקות המזוהות ביותר פוליטית בהיסטוריה של הרוק. לאורך כל שנות קיומה, הלהקה וחברי הלהקה כיחידים לקחו חלק במחאות פוליטיות ופעולות אחרות במטרה לקדם את תפיסת העולם שלהם. הלהקה רואה את המוזיקה שלה ככלי של אקטיביזם חברתי. דה לה רוחה הסביר ש"אני מעוניין להפיץ את הרעיונות הללו דרך האומנות, מאחר שלמוזיקה יש הכוח לחצות גבולות, לשבור מצורים צבאיים וליצור דיאלוג אמיתי." מורלו אמר בנוגע לעבדות השכר בארצות הברית:

אמריקה משווקת את עצמה כארצם של החופשיים, אבל החירות מספר אחת שיש לך היא להיכנס לתפקיד כנוע במקום העבודה. ברגע שמימשת את החירות הזו, איבדת כל שליטה על מה שאתה עושה, מה מיוצר ואיך הוא מיוצר. ובסוף, המוצר אפילו לא שייך לך. הדרך היחידה שבה אתה יכול להימנע מבוסים ומעבודה היא אם לא אכפת לך מלקיים את עצמך. מה שמוביל לחירות מספר שתיים: החירות לרעוב.

— טום מורלו, מגזין "Guitar World"

מבקרי הלהקה הצביעו על המתח בין העברת מסר שמחויב למטרות שמאלניות, בעוד הלהקה חתומה בחברת התקליטים "אפיק רקורדס", שהיא חברת בת של חברת התקליטים "סוני רקורדס" ששייכת לתאגיד "סוני". בתגובה לביקורת זו, מורלו אמר:

כשאתה חי בחברה קפיטליסטית, הפצת המידע מתנהלת באמצעות ערוצים קפיטליסטיים. האם נועם חומסקי היה מתנגד למכירת ספריו בחנות הספרים "בארנס ונובל"? לא, בגלל ששם אנשים קונים את הספרים שלהם. אנחנו לא מעוניינים לשכנע את המשוכנעים. נהדר לנגן בסקוואט שמנוהל בידי אנרכיסטים, אבל גם נהדר להיות מסוגל להגיע לאנשים עם מסר מהפכני, אנשים מגבעות גרנדה ועד שטוטגארט.

הצבא הזפטיסטי לשחרור לאומי

הלהקה היא תומכת נלהבת של הצבא הזפטיסטי לשחרור לאומי (EZLN), ובייחוד דה לה רוחה, שביקר מספר פעמים במחוז צ'יאפס במקסיקו, במטרה לעזור למטרתם. דגלם של ה-EZLN משמש פעמים רבות כחלק מהתפאורה של הלהקה בהופעות. מורלו תיאר את ה-EZLN כ"צבא גרילה שמייצג את הקהילות העניות הילידיות בדרום מקסיקו, שבמשך מאות שנים הוזנחו והושלכו הצידה, ושהם באמת ברמה הכי נמוכה בסולם הכלכלי במקסיקו. ב-1994, בראש השנה האזרחית, התרחשה שם התקוממות והם הונהגו בידי סאבקומנדנטה מרקוס, וזוהי קבוצה שתומכת בצורה עצומה בעניים ביותר מבחינה אובייקטיבית וממשיכה ללחום עבור כבודם, למען כל האנשים במקסיקו." דה לה רוחה אמר פעם ש"המטרה שלנו בהזדהות עם הזאפאטיסטאס היא לעזור ליצור דיאלוג אמיתי."

דה לה רוחה, שבדרך כלל נמנע מהופעות בתקשורת, משתדל לקדם את מטרות ה-EZLN בתקשורת בהזדמנויות שונות. הוא הסביר את חשיבות המטרה בשבילו אישית:

חשוב לי, כאומן פופולרי, להבהיר לממשלות ארצות הברית ומקסיקו שלמרות האסטרטגיה של פחד והטלת אימה על זרים, למרות הנשק שלהן, למרות חוקי ההגירה שלהן ואוגדות המילואים שלהן, הן לעולם לא יצליחו לבודד את קהילות הזפטיסטים מהאנשים בארצות הברית...באמצעות הופעות, וידאו, ראיונות, הפצת מידע בהופעות והטקסטים של השירים שלנו, הצבנו את החוויה של הזפטיסטים בהישג ידם של אנשים צעירים, הקהל שלנו. אנחנו מאפשרים גישה להשתתפות שלהם וליצירת הקשר עם הארגון ועם קהילות התמיכה בזפטיסטים בארצות הברית.

דה לה רוחה ביקר ארבע פעמים במחוז צ'יאפס במטרה לעזור ל-EZLN. בתחילה הוא השתתף בצוות משקיפים שפיקח על המשא ומתן בין ה-EZLN לבין הממשלה המקסיקנית. בשלב מסוים יצרו דה לה רוחה ואחרים שרשרת אנושית במטרה להגן על ה-EZLN מאיומים פוטנציאליים.

הביקור השני שלו, ב-1996, היה למחנות של קמפיין לשלום בלה גרוחה. דה לה רוחה סיפר על החוויה:

שם, חוויתי את הטרור והטלת האימה על כבודם של האנשים בידי החיילים. הבידוד שעל הקהילות להיות נתונות בו, בסיסי הצבא שממוקמים בין הבתים לבין השדות, אני הבנתי שאחת המשימות הגדולות של לחימה בעוצמה נמוכה היא להתיש את האנשים באמצעות רעב וליצור מחסור בסחורות. לפעולת ההרעבה הזו נגד האנשים יש אותה השפעה כמו זריקת פצצות על האוכלוסייה, אבל היא נוחה יותר לשליטה כי היא משאירה את מקסיקו כמקום יציב להשקעות כלכליות וזה לא מסכן את הסכם הסחר החופשי.

היינו עדים לזה. ראינו איך החיילים שורפים ומשמידים את השדות, זורקים את הילדים מבתי הספר, והופכים אותם לבסיסים צבאיים... ובכל פעם הכרנו יותר לעומק את צורת ההתארגנות של הזפטיסטים – עבודה קהילתית ושיתוף פעולה. והבנתי שהכוונות מאחורי המיליטריזציה הן לשבור את הקהילה. למנוע מהאנשים להתארגן בצורה אוטונומית במטרה להתגבר על העוני והבידוד.

בהמשך 1996 הדריך דה לה רוחה טיול חינוכי לסטודנטים, אומנים ואקטיביסטים מלוס אנג'לס לצ'יאפס.

ה-EZLN והחוויות של דה לה רוחה איתם היוו השראה לשירים "Wind Below" ו"Without a Face" מהאלבום "Evil Empire" והשירים "Calm like a Bomb", "War Within a Breath" ו"Maria" מהאלבום "Battle of Los Angeles".

מומיה אבו ג'אמאל

הלהקה תומכת בשחרורו של חבר הפנתרים השחורים לשעבר, והנידון למוות מומיה אבו ג'אמאל. דה לה רוחה נאם בפני ועדת האו"ם לזכויות אדם, והביע תמיכה באבו ג'אמאל ב-12 באפריל 1999. הלהקה כתבה והקליטה את השיר "Voice of the Voiceless" בשביל האלבום "The Battle of Los Angeles" במטרה להראות תמיכה באבו ג'אמאל ובאלו שנאבקים למען שחרורו. הם הופיעו במופע שכל הכנסותיו נתרמו לארגון הבינלאומי "משפחה וחברים מודאגים של מומיה אבו ג'אמאל".

לאונרד פלטייר

הלהקה אספה תרומות והעלתה את המודעות לפעיל הפוליטי והמורשע ברצח הנידון למאסר עולם, לאונרד פלטייר. בהופעות החיות של הלהקה, לפני השיר "Freedom" דה לה רוחה חזר לעיתים קרובות על המשפט "כבר 20 שנה, אין הוכחה והוא עדיין בכלא!". הוידאו קליפ של השיר מתעד את המקרה של פלטייר.

מחאה נגד ה-PMRC

ה-PMRC) Parents Music Resource Center) הוא ארגון הורים אמריקאי המדרג שירים שלדעתו מעודדים אלימות, הפקרות מינית ושימוש בסמים ובאלכוהול. בפסטיבל המוזיקה "לולאפאלוזה" בפילדלפיה בשנת 1993, כל חברי הלהקה עלו לבמה כאשר הם ערומים כביום היוולדם, ועמדו במשך כ-15 דקות עם סרט בידוד מודבקת על פיותיהם, והאותיות PMRC מצוירות על חזם, במחאה על צנזורה, לטענתם, של ה-PMRC. הצליל היחידי שנשמע היה הקלטה של נגינה על גיטרות בידי מורלו וקומרפורד, ולאחר 15 דקות, הלהקה ירדה מהבמה מבלי להופיע. ווילק אמר על האירוע "בעשר דקות הראשונות הם השתגעו, אבל אחרי עוד 10 דקות הם כבר התעצבנו". הלהקה הופיעה לאחר מכן בחינם למען המעריצים המאוכזבים.

פעולות מחאה נוספות

ביום ההשבעה של ביל קלינטון לנשיאות ארצות הברית, הלהקה הנחתה תוכנית רדיו בשם "Radio Free L.A", במהלכה שידרה שירים של להקות מחאה וראיונות עם אישים כגון מייקל מור, לאונרד פלטייר, מומיה אבו ג'אמאל, נועם חומסקי ואחרים. הלהקה ניסתה להעביר את המסר שאלו היו הבחירות עם שיעור ההצבעה הנמוך בהיסטוריה של ארצות הברית, ושהדבר מעיד על כך שהאמריקאים מבינים שהממשלה נמצאת בידיים של התאגידים הגדולים. השידור הועבר באתר האינטרנט של הלהקה ובמעלה מ-50 תחנות רדיו מסחריות.

הלהקה גם הפגינה נגד מותג האופנה "Guess" על העסקת עובדים בסדנאות יזע, ובשנת 2000, הלהקה הופיעה בחינם בוועידת המפלגה הדמוקרטית במחאה על המערכת הדו-מפלגתית. לאחר הופעה זו החלו עימותים קשים בין מפגינים לבין המשטרה.

טקסטים

הטקסטים של שירי הלהקה, שנכתבו בידי הסולן דה לה רוחה, מביעים עמדה שמאלנית, ונוגעים במגוון נושאים כדוגמת גלובליזציה, נשק גרעיני, איידס וכפייה תרבותית.

רבים מן השירים מביעים את תחושותיו של דה לה רוחה כאמריקאי ממוצא מקסיקני, שעליו נכפית התרבות האמריקאית. אחת השורות בשיר "Take The Power Back" מתוך הדיסק הראשון אומרת (בתרגום חופשי): "אירופה אינה החבל שלי להתנדנד עליו, איני יכול ללמוד ממנה דבר, ובכל זאת אנו נתלים בה". שירים אחרים מביעים מחאה על מצבם של מיעוטים ברחבי העולם כדוגמת השחורים בדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד, ובמיוחד תושבי מחוז צ'יאפאס במקסיקו.

דה לה רוחה מאזכר בטקסטים תאריכים, מקומות ואישים היסטוריים רבים, כמו גם ציטוטים ממקורות שונים. בשיר "Wake Up", הטוען כי ה-FBI רצח את מרטין לותר קינג ומלקולם אקס, מופיע קטע מתוך דבריו של ראש הסוכנות באותה תקופה ג'יי אדגר הובר, המרמזים כי יש לסלק את הגורמים המיליטנטיים השחורים לפני שיסחפו אחריהם את הרוב הלבן. השיר "Testify" מצטט מתוך ספרו של ג'ורג' אורוול, "1984": "הוא השולט בעבר ישלוט בעתיד; השולט בהווה שולט בעבר".

וידאו-קליפים

רייג' אגיינסט דה מאשין צילמו כשמונה קליפים, שלושה מהם בעלי משמעות פוליטית. הקליפ ל-Guerilla Radio מציג זוג בורגני צעיר ועשיר, שהופך לפלסטיק ככל שהוא מתמכר לתרבות הצריכה. Sleep now in The Fire, שבוים על ידי מייקל מור, הוא תיעוד של הופעה שערכה הלהקה בשערי הבורסה בניו יורק, וכתוצאה מכך עצרה את המסחר באותו יום וזכתה לגינוי מפיו של ראש העיר דאז רודולף ג'וליאני. ב-Testify, שצולם לקראת הבחירות לנשיאות בשנת 2000, מוצגים אל גור וג'ורג' בוש כתוצרים של שכפול גנטי, "גוש", מכיוון ששניהם דואגים לאינטרסים של בעלי ההון.

הופעות

רייג' אגיינסט דה מאשין נהגו להופיע תחת כרזה הנושאת את דמותו של המהפכן צ'ה גווארה ודגלים הפוכים של ארצות הברית, הסימן הבינלאומי למצוקה. ההופעות שלהם היו ידועות כאנרגטיות, ובמהלכן דה לה רוחה בדרך כלל נאם לקהל על נושאים פוליטיים.