1931 במדע

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1931.

מיקרוסקופ אלקטרונים

1931

2005

בניית רדיו-טלסקופ ראשון על ידי קרל ג'נסקי (Karl Jansky)
המצאת קורונה-גרף (coronagraph), אמצעי המאפשר לראות בעזרת טלסקופ גופים חיוורים או עטרה של כוכבם תוך סינון האור הבהיר של הכוכב, על ידי האסטרונום הצרפתי ברנאר לייו (Bernard Lyot)

תחילת חפירות במונטה אלבאן, מקסיקו (אתר מורשת עולמית)
גילוי העיר קלקמול, הייתה אחת הערים הגדולות של בני המאיה, בשנת 2002 הוכרזה כאתר מורשת עולמית
גילוי קבר ולאד המשפד (דרקוליה), שליט ולאכיה שנודע מאבקו לעצמאות נגד איומיה של האימפריה העות'מאנית וגם בקשיחותו ואכזריותו

גילוי אנדרוסטרון על ידי אדולף בוטנאנדט.

הפיזיקאי הגרמני ארנסט רוסקה ממציא את מיקרוסקופ האלקטרונים שמתבסס על אופטיקת אלקטרונים, אלקטרומגנט משמש כעדשה מרכזת לאלקטרונים שתחום אורכי הגל שלהם קצר פי אלף משל הפוטונים. בעזרת טכנולוגיה זו נבנו בתחילת המאה ה-21 מקרוסקופים המסוגלים להגדיל עצם פי 10 מיליון
הממציא ההונגרי לסלו בירו (László Bíró) מציג עט כדורי.
צ'ארלס וויין-וויליאמס (Charles Wynn-Williams) בנה במעבדת קוונדיש מכשיר אלקטרוני לעזרה בביצוע חישובים
המצאת גיטרה חשמלית על ידי ג'ורג' בישו (George Beauchamp)
בארצות הברית מתחילה בניית סכר הובר בקניון השחור על נהר קולורדו, אחד הפלאים ההנדסיים המודרניים של אמריקה ושיא בבנייה הנדסית
נפתח גשר ג'ורג' וושינגטון, מעל נהר הדסון ומקשר בין האי מנהטן שבעיר ניו יורק, במדינת ניו יורק, לבין פורט לי שבמדינת ניו ג'רזי שבארצות הברית, לאותה עת הגשר תלוי הארוך העולם
המצאת דלת אוטומטית המופעלת על ידי מנגנון אופטי בקונטיקט שבארצות הברית.

תעופה

27 במאי – אוגוסט פיקר, מגיע עם כדור פורח לגובה של 15,781 מ' - פעם ראשונה אדם מגיע לסטרטוספירה.

הרולד יורי מצליח לקבל דגימה של מימן מועשרת פי 100 באיזוטופ הדאוטריום תוך ניצול הבדל זעיר בטמפרטורת הרתיחה בין שני האיזוטופים, כדי לקבל קו ספקטרלי ברור ומוסח לאדום כצפוי לאטום מימן כבד
הכימאי הגרמני אריך היקל (Erich Hückel) מנסח את כלל היקל המאפשר לקבוע האם פחמימן טבעתי הוא ארומטי
כנס סולווה רביעי בכימיה מתכנס במכון סולווה לפיזיקה וכימיה בבריסל, יושב ראש ויליאם ג'קסון פופ (William Jackson Pope), נושא הכנס: הרכב וקונפיגורציה של מולקולות אורגניות

קורט גדל מוכיח את משפט האי-שלמות הראשון של גדל
קורט גדל מפרסם מאמר עם תיאור שפה פורמלית מבוססת על פעולות חשבון.

ארנסט לורנס ותלמידו סטנלי ליווינגסטון מפעילים את הציקלוטרון הראשון באוניברסיטת קליפורניה בברקלי
פיתוח הרעיון של פוטנציאל לנארד-ג'ונס
בניסוי שמבצעים ולתר בותֶה והרברט בקר מתגלה סוג חדש של קרינה חודרת, אחת ההשערות היא שזהו חלקיק חדש, ב-1932 ג'יימס צ'דוויק מוכיח כי זהו נייטרון

רישום האלקטרואנצפלוגרם הראשון של מוח אנושי שפורסם על ידי ברגר

הנוירולוג הגרמני הנס ברגר מבצע אלקטרואנצפלוגרם (EEG) ראשון בבני אדם

פרס נובל
- פרס נובל לפיזיקה – לא חולק
- פרס נובל לכימיה – קארל בוש, פרידריך ברגיוס - על תרומתם לשיטות כימיות בלחץ גבוה
- פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה – אוטו היינריך ורבורג - על צריכת החמצן של תאים והאנזים האחראי לה.

20 בינואר – דייוויד לי, פיזיקאי יהודי אמריקאי, חתן בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1996 על גילוי נוזליות על בהליום-3
24 בינואר – לארס הרמנדר (Lars Hörmander), מתמטיקאי שוודי, זכה במדליית פילדס
20 בפברואר – ג'ון מילנור (John Milnor), מתמטיקאי אמריקאי, זכה במדליית פילדס, פרס אבל ופרס וולף
22 במרץ – ברטון ריכטר, פיזיקאי יהודי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה בשנת 1976 על גילוי מֶזון J/Ψ
9 באפריל – הייסוקה הירונקה (Heisuke Hironaka), מתמטיקאי יפני זכה במדליית פילדס
19 באפריל – פרד ברוּקס, מדען מחשב אמריקאי, חלוץ בתחום ניהול הנדסת תוכנה, ניהל בחברת IBM את הפיתוח של מערכת ההפעלה OS/360, חתן פרס טיורינג לשנת 1999
31 במאי – רוברט שריפר (נפטר ב-2019), פיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1972 על חלקו בפיתוח תאוריית BSC, תאוריה המסבירה מוליכות-על ברמה המיקרוסקופית
27 ביוני – מרטינוס פלטמן (נפטר ב-2021), פיזיקאי הולנדי, חתן פרס נובל בפיזיקה לשנת 1999 על חלקו בהבהרת המבנה הקוונטי של האינטראקציות האלקטרו-חלשות בפיזיקה
8 באוגוסט – רוג'ר פנרוז, פיזיקאי ומתמטיקאי בריטי, זכה להערכה בעיקר בשל עבודתו בתחום הפיזיקה המתמטית ובמיוחד בשל תרומותיו לתורת היחסות הכללית ולקוסמולוגיה
23 באוגוסט – המילטון או. סמית', מיקרוביולוג אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה לשנת 1978 על חלקו בגילוי אנזימי הגבלה, האחראיים לחיתוך של DNA במקומות ספציפיים, תגלית שהיוותה פריצת דרך בביולוגיה מולקולרית
15 באוגוסט – ריצ'רד הק (נפטר ב-2015), כימאי אמריקאי, ידוע בזכות הגילוי והפיתוח של תגובת הק (Heck reaction), בה נעשה שימוש בפלדיום כזרז בתגובות אורגניות, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2010
1 בספטמבר – מיכאל רבין, מתמטיקאי ישראלי בעל תרומה ניכרת למדעי המחשב, חתן פרס טיורינג
29 בספטמבר – ג'יימס קרונין (נפטר ב-2016), פיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1980 על חלקו בניסוי שהוכיח כי עקרונות סימטריה בסיסיים בהתפרקות של מזוני K נייטרליים מופרים
6 באוקטובר – ריקרדו ג'יאקוני, פיזיקאי איטלקי, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2002 על תרומה חלוצית באסטרופיזיקה ובמיוחד על גילוי מקורות לקרינת X קוסמית
12 באוקטובר – אולה יוהאן דאל (Ole-Johan Dahl) מדען מחשבים נורווגי, אחד המייסדים של תכנות מונחה עצמים, חתן פרס טיורינג
15 באוקטובר – עבדול קאלאם, (נפטר ב-2015), מדען ומהנדס טילים הודי, הנשיא האחד עשר של הודו
27 בנובמבר – יעקב זיו, מדען מחשב ישראלי, שפיתח, יחד עם אברהם למפל, את אלגוריתם למפל-זיו לדחיסת נתונים
27 בדצמבר – הנרי אטלן, ביופיזיקאי ופילוסוף צרפתי ישראלי

21 בינואר – צ'זארה בורלי-פורטי (נולד ב-1861), מתמטיקאי איטלקי, עסק בגאומטריה פרויקטיבית, ניסח את הפרדוקס של בורלי-פורטי בתורת הקבוצות
11 בפברואר – צ'ארלס פרסונס (Charles Algernon Parsons), מהנדס בריטי, ממציא הגרסה המודרנית של טורבינת הקיטור (נולד ב-1854)
26 בפברואר – אוטו וולך, כימאי גרמני ממוצא יהודי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1910, "על עבודתו בתחום התרכובות האליציקליות" (נולד ב-1847)
9 במאי – אלברט אברהם מייקלסון (נולד ב-1852), פיזיקאי אמריקני ממוצא יהודי, ממציא האינטרפרומטר שנקרא על שמו, מדד את מהירות האור והוכיח שהיא אינה תלויה במערכת הייחוס שבה היא נמדדת - תגלית שהובילה לפיתוח תורת היחסות הפרטית. חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1907
18 באוקטובר – תומאס אלווה אדיסון, ממציא אמריקאי (נולד ב-1847)
26 בדצמבר – מלוויל דיואי (נולד ב-1851), ספרן וממציא שיטת דיואי, שיטת מיון ספרים הנקראת על שמו